גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהל תיקים ביום, סופר בלילה: העלילה החדשה של ארז צדוק

ארז צדוק, בעלי בית ההשקעות אביב המתמחה בהשקעות הוגנות, מוציא ספר חמישי ושומר על אופטימיות: "תהיה פה צמיחה כלכלית, וכולנו רואים את זה עכשיו. בהשוואה לדורות הקודמים, אנחנו בני מזל"

ארז צדוק / צילום: פרטי
ארז צדוק / צילום: פרטי

בסוף כל יום עבודה כמנהל תיקי השקעות, בזמן שנהג לביתו, הכלכלן ארז צדוק חשב מה גיבורי הספר שלו עושים בדיוק באותו זמן. "ואז אני מגיע הביתה וכותב את זה", הוא מספר. "זה נכון שאני בורא את המציאות, אבל בעצם הם מספרים לי מה קורה, מה משפיע עליהם, מה הם חושבים. בשוק ההון אני מתמודד עם מציאות שאני לא משפיע עליה, ואני צריך להבין לאן היא זורמת ולהתאים את עצמי אליה".

הדמויות הללו הפכו לספר החמישי של צדוק, בן 57, "הייתי החוב" (ידיעות ספרים), שיצא 13 שנים אחרי ספרו הקודם, "הסנדלר מכוכבאן". הוא מגולל בו את מרקם החיים והתרבות של הקהילה היהודית בתימן במחצית הראשונה של המאה ה-20, ואז עובר לעלייה לישראל ומתאר את תלאות הקליטה כאן.

ניתוח | בדקנו 17 שנה של תשואות גמל ופנסיה כדי לנסות להבין איך תיראה 2026
יש לכם חודשיים לבצע את תכנון המס הזה. והוא יכול לחסוך לכם הון

"הכול התחיל מזה שרציתי לכתוב על פרשת ילדי תימן, אבל מזווית אנושית", הוא מספר. "יש הרבה ספרות מחקרית ודעות על הנושא, אבל אני רציתי להביא סיפור של אמא שנעלם לה הילד. כדי שהקורא יתחבר, צריך לבנות את הדמות. אז התחלתי מהילדות בתימן, ויצא ששני שלישים מהספר הם שם, ורק השליש האחרון בארץ. העיקר פה זה הקהילה היהודית בתימן וכל מה שהם עברו שם, והכמיהה האינסופית לסיים את הגלות ולהגיע לארץ המובטחת".

הספר נכתב הרבה לפני ה-7 באוקטובר, עבר זמן עד שיצא לאור, אבל המסר שלו משתלב היטב במציאות הנוכחית. "השאיפה היא שהקורא יישאר עם ההבנה ש-2,000 שנה היה לנו רע בגולה, וכמעט בכל מקום שבו היינו, הייתה שאיפה אחת גדולה: לבוא לארץ ישראל", הוא אומר. "מתוך זה אפשר להבין כמה יקרה הארץ הזו, וכמה חשובה הנוכחות שלנו פה. הפכנו למעצמה צבאית וכלכלית, וזה לא מובן בכלל. בהשוואה לדורות הקודמים, אנחנו בני מזל".

בתקופה הנוכחית אנשים עלולים לפקפק במה שאמרת עכשיו.
"דווקא בגלל זה, המסר בא עכשיו. הרי אם הייתי מעביר אותו בתקופה שהכול טוב, זורם ונהדר, אז בסדר. אבל בתקופה שקשה, חשוב להעביר את המסר הזה - איך זה עם מדינה, ואיך זה בלי. אנחנו בני מזל, וזה המסר הכי חשוב שאני יכול להעביר: חשוב לשמור על מה שיש לנו".

"לא רואה טלוויזיה"

בעבר היה צדוק הבעלים של גרין בול, פמילי אופיס לניהול הון משפחתי של משפחות בעלות הון (מינימום של 20 מיליון שקל). לאחר שמכר את המשרד ב-2011 לבית ההשקעות סיגמא, הקים את בית ההשקעות אביב, שמתמחה בהשקעות הוגנות. מסלול הכתיבה שלו החל עם ספרים מקצועיים, "אבל אמרתי לעצמי שקשה לעבוד ביום ולכתוב על זה בלילה, ואת הספר השני כבר הוצאתי עם שותף. אחרי זה התחלתי לכתוב סיפורת.

"שני הספרים הראשונים שלי היו ספרי מתח על שוק ההון. בארבעה מתוך חמישה, הגיבור היה הברוקר. בספר הנוכחי, הבן של הגיבורה ששומע ממנה את הסיפור הוא ברוקר, וזה לא במקרה, כי כשכותבים על דברים שלא מכירים, זה דורש הרבה יותר תחקיר, ופה הרבה יותר קל לי.

"מצד שני, יש גם ריחוק, זו בריחה ויצירת מציאות משלי. אני לא רואה טלוויזיה, כי בעיניי זה בזבוז זמן. אני אומנם פרשן כלכלי באמצעי תקשורת, אבל בבית אני רוצה משהו אחר. אי-אפשר לצרוך כלכלה 24 שעות, זה יותר מדי. יש כאלה שרואים טלוויזיה, יש כאלה שיוצאים לבלות, ואני יושב עם המחשב בבית ויוצר לעצמי את המציאות האחרת. זו תרפיה לנפש".

באיזה מהעולמות יותר נעים לך?
"חד-משמעית, הכתיבה. אבל גם שוק ההון - לא הייתי שורד 30 שנה בלי לאהוב אותו. יש תחומים יותר קלים ממנו, הוא מאוד תובעני ועמוס, במיוחד בתקופות שאירוע רודף אירוע. מפברואר 2020 אנחנו לא נחים. קורונה, קיטוב חברתי, מלחמה, אינטנסיביות מטורפת, והכתיבה היא סוג של מרגוע מהמציאות".

שוק הספרים כבר הרבה פחות כלכלי מבעבר.
"זה נכון, וחבל. גם אם ספר מאוד מצליח, מעטים מאוד הספרים שמצדיקים את ההשקעה מבחינת שעות עבודה - אלא אם זה מתורגם לשפות זרות. לכן אני מתפרנס משוק ההון. בשבוע הספר ראיתי אנשים צעירים מגיעים לדוכנים, וזה שימח אותי, כי רובם יותר בטיקטוק ובאינסטגרם ובדברים המיידיים, ואין להם זמן וסבלנות, מה שפוגע באיכות השפה והקריאה שלהם".

"תהיה פה צמיחה כלכלית"

לתחושתך, בתקופות של אופטימיות כלכלית קוראים יותר?
"אני לא מתכחש ליוקר המחיה, וזו בעיה קשה שצריכה טיפול, אבל רע עושה רייטינג. אם יגידו שהמחירים ירדו, זה לא יביא רייטינג. התקשורת מעצימה את העלייה ביוקר המחיה, והכלכלה זה גם הרבה פסיכולוגיה. כשמשחירים אותה, זה משפיע על אנשים ומדכא אותם, ולפעמים משאיר אנשים בבית. אבל היא טובה - תסתכלי למשל על היחס חוב-תוצר שלנו שמתחרה עם מדינות טובות ב-OECD, האבטלה בשפל, הגירעון שלנו בקורונה היה הרבה יותר גדול מאשר היום, וזה תוך כדי מלחמת שבע חזיתות. ברגע שיותר ויותר אנשים יגידו את זה, יהיה פה יותר טוב.

"כשאומרים שהכול קורס ורע, מילואימניקים עצמאים שמשתחררים מסבב רביעי וצריכים להציל את העסק, נשארים בבית מתוך מחשבה שאין להם סיכוי. אבל אם אומרים להם שהכלכלה חזקה וצומחת, הם ישקמו את העסק ויצילו אותו".

חברות דירוג האשראי לא הקלו עם ישראל בשנים האחרונות.
"אני שמח שחברות הדירוג מתנהגות כפי שהן מתנהגות, כי כולם מבינים שמדובר פה בפוליטיקה ולא בכלכלה. הן מורידות את הדירוג, והשוק עולה, ותשואות האג"ח יורדות. אם הן לא החזירו את הדירוג אחרי שחיסלנו את חיזבאללה, אז מה קורה פה? ואם הן רואות את ההייטק שלנו ממשיך וצומח ושובר שיאים, והן לא עושות שום תיקון - אז כנראה יש אג'נדה פוליטית.

"גם כשהורידו את הדירוג בגלל חשש מעימותים עתידיים, היו צריכים להוריד את הצפי ולא את הדירוג עצמו. אנחנו יודעים שמלחמות מניעות את גלגלי הכלכלה, ובגלל זה השוק עולה בימי מלחמות הרבה יותר מאשר הממוצע הכללי. תהיה פה צמיחה כלכלית, וכולנו רואים את זה עכשיו. השוק לא מתייחס אליהן, המשקיעים זרים פה, וההייטק שובר שיאים בגיוסי הון".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

מבקר המדינה בביקורת על הקבינט הכלכלי של סמוטריץ' במלחמה: "הפגין אוזלת-יד"

המבקר אנגלמן מותח ביקורת קשה על התנהלות הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר סמוטריץ', שאמור היה לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול המלחמה - אך "הפך לכלי ריק" ● במשך יותר משנה, עד סוף דצמבר 2024, הקבינט לא התכנס כלל; נושאים כמו המשבר בצפון, המחסור בעובדים והסיוע לעסקים לא טופלו במסגרתו; סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו, ונתניהו כלל לא נדרש לנושא

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-1.5%, מדד הביטוח זינק ב-3.9%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.1% בלבד ● ירידות נרשמות גם בבורסות ברחבי העולם, לאחר שדוחות חזקים במיוחד של חברת התוכנה פלנטיר חידדו את חששות המשקיעים מפני הערכות שווי קיצוניות בוול סטריט ● וגם: האם חברת השבבים שזינקה ב־100% השנה בדרך לראלי חדש?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

עסקת הענק בסכנה: מה מעכב את יצוא הגז למצרים, והפתרונות האפשריים

עסקת הקמת צינור ניצנה בין מאגר לוויתן למצרים, שהייתה אמורה לשלש את יצוא הגז הישראלי, נעצרה ברגע האחרון בעקבות עיכוב בהיתר היצוא ● במוקד: מחלוקת על מחיר הגז לשוק המקומי ● במשק האנרגיה הישראלי חוששים, אך יש כבר פתרונות אפשריים למשבר המתהווה

דגמים בולטים בציי הרכב / צילום: יח''צ

עודפי ליסינג, הנחות חריגות וירידת ערך מואצת: הכללים בשוק היד שנייה משתנים

השינויים התחרותיים והטכנולוגיים המואצים שחלים בשוק הרכב החדש משפיעים בצורה ישירה ומשמעותית גם על שוק המכוניות מיד שנייה ● אילו הרגלים חדשים כדאי לקונים ומוכרים לשקול לאמץ, היכן מסתתרות המציאות הזולות, ומאילו מלכודות מומלץ להיזהר?

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

הפתרון של ועדת השרים לנתון השיא של הרוגים בכבישים: העלאת המהירות המותרת

שר המשפטים יריב לוין מציע להעלות את גובה המהירות המותרת בכבישים הבינעירוניים כדי לצמצם את שיעור העבריינות הגבוה הקשור למהירות ●  מותג ההלבשה התחתונה והלבוש של קים קרדישיאן מגיע לארץ ● וגם: ההזדמנויות של ישראל באפריקה ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "בתקציב 2026 יוטל מיסוי חדש על הבנקים", בנק ישראל: "לא מקובל"

השר בצלאל סמוטריץ' הציג את עקרונות תקציב 2026; הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026 ● הכלכלן הראשי הפחית את תחזית הצמיחה ל-2025, אך הביע אופטימיות לגבי השנה הבאה ● בנק ישראל מתנגד לכוונה של השר למסות את הבנקים, "מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק ולא בכדי הוא אינו מקובל בעולם"

עו''ד דורי קלגסבלד / צילום: דן לב

למה פרקליט צמרת מייצג את הפצ"רית, והאם זה חסר תקדים?

ההחלטה שעו"ד דורי קלגסבלד ייצג את הפצ"רית מטעם הסנגוריה הצבאית, לא עברה בשקט ● עד כמה זה מקובל שעורכי דין מהמגזר הפרטי ייצגו קצינים, ומי מממן את זה? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

הדוח שחושף: קצב גיוסי ההון בישראל עדיין לא מדביק את העולם

חברות בינה מלאכותית הן הכוח המשמעותי ביותר בחזית ההשקעות בישראל, אך שיעור ההשקעות בהן עדיין נמוך ביחס למגמות העולמיות - כך לפי דוח חדש למחצית הראשונה של 2025 של מכון המחקר RISE Israel בשיתוף חברת המידע IVC ● לצד ההתחזקות של הבינה המלאכותית, הסייבר ממשיך להוות מנוע צמיחה מרכזי

שר האנרגיה אלי כהן חדשות שש, רשת 13, 25.09.25 / צילום: איל יצהר

האם רעיון המדינה הפלסטינית נתקל בהתנגדות מפתיעה במדינה מערבית?

השר אלי כהן סיפר שקרא על סקר עם התנגדות גורפת של הבריטים להכרה במדינה פלסטינית ● אבל לפני שקופצים למסקנות, כדאי לקרוא את האותיות הקטנות ● המשרוקית של גלובס

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

"ביג שורט" פתח פוזיציית שורט על שתי מניות ה-AI הלוהטות

כמה ימים לאחר שפרסם אזהרה מסתורית ברשת X - “לפעמים, אנחנו רואים בועות", הודיע מייקל בארי באמצעות טופס 13F, שרכש אופציות פוט על אנבידיה ופלנטיר ● מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ, כינה את המהלך של בארי: "מטורף" ●  וגם, למה שינה בארי את שם המשתמש שלו בטוויטר ל"קאסנדרה"

בואינג 777 שעבר הסבה למטוס מטען על ידי תע''א. בקרוב גם בהודו? / צילום: התעשייה האווירית IAI

905 מיליון דולר: זו העסקה הבאה של התעשייה האווירית עם הודו

כחלק ממהלך אסטרטגי של הודו, התעשייה האווירית תיזכה בחוזה בסך 905 מיליון דולר להסבת שישה מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק עבור חיל האוויר המקומי ● בכך יתהדקו עוד יותר היחסים בין החברה לניו דלהי, הכוללים בין היתר מערכות הגנה אווירית, מל"טים וטילים

טורביורן טורנקוויסט / צילום: Reuters

עשה את עסקת חייו: המיליארדר שצפוי לרכוש את אימפריית הנפט הרוסית

בצל הסנקציות על רוסיה, הסוחר השוודי טורביורן טורנקוויסט הגיע לעסקה פורצת דרך לרכישת נכסי לוקאויל בחו"ל ● העסקה, שעשויה להגיע לעשרות מיליארדי דולרים, מרחיבה את שליטתו בשוק הנפט - ומחזירה למוקד את קשריו הישנים עם הקרמלין

קים קרדשיאן לובשת SKIMS / צילום: יח''צ

סקימס של קים קרדישיאן בדרך לישראל בשותפות עם קבוצת אירני

מותג ההלבשה התחתונה והמחטבים של קים קרדשיאן יושק ב-10 בנובמבר באתר פקטורי 54, ובמהלך דצמבר יחל להימכר גם בסניפי הרשת במתכונת "חנות בתוך חנות" ● במהלך חמש השנים הקרובות צפויות להיפתח בישראל 10-14 חנויות של SKIMS ● לפי ההערכה, ההשקעה של קבוצת אירני במהלך תגיע לכ-65 מיליון שקל

''מס זוקמן, שאלה של צדק''. הפגנה בפריז / צילום: Reuters, Tom Nicholson

מסים חדשים על "מולטי־מיליונרים" - המדינות האירופיות שבוחנות צעדים דרסטיים

צרפת נאבקת לסגור את הגירעון ומוותרת על רפורמות דגל לטובת מסים חדשים ופשרות פוליטיות - כולל שיתוף פעולה מפתיע עם לה־פן והימין ● גם בריטניה שוקלת צעדים דרמטיים, בהם “מס יציאה” למולטי־מיליונרים, בניסיון נואש לאזן תקציב מנופח בלי לפגוע בצמיחה

בית ההסתדרות הציונית בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

פרשת השחיתות בהסתדרות חושפת: אימפריה של מיליארדים בנדל"ן ובפיננסים

החקירה נגד בכירים בהסתדרות ממחישה את היקף ההשפעה הכלכלית שיש לגוף הוותיק ● לצד תקציבים של יותר ממיליארד שקל בשנה, להסתדרות נכסים בתחום הנדל"ן, החינוך, הפיננסים והתרבות - שחלקם עדיין לא חשופים לציבור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

הנגיד רומז על הפחתת ריבית? מדד ספטמבר היה "התפתחות בכיוון הנכון"

בכנס "בנקאות המחר" שעורך אגף הפיקוח על הבנקים, הביע פרופ' אמיר ירון עידוד מנתוני מדד המחירים בחודש ספטמבר: "הפתיע את השוק כלפי מטה" ● הנגיד אף שיבח את הכלכלה הישראלית וקרא להקדים את המאמצים "לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה שיבטיח את המשך חוסנו של המשק"

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך, עמית גל, הממונה על שוק ההון ובצלאל סמוטריץ שר האוצר / צילומים: יוסי כהן, מארק ניימן(לע''מ), עמית שאבי(ידיעות אחרונות). עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פשרה בנוגע לקופות הגמל להשקעה: המהפכה בתחום החיסכון מתקרבת לחקיקה

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● קופות גמל, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות ינוהלו תחת פלטרפורמה אחת, תוך השוואת תנאי המיסוי השונים ● עד כה ברשות שוק ההון התנגדו נחרצות וכעת מסתמנת פשרה שתאפשר לעבור לשלב החקיקה ● מי יוכל לשווק את המוצרים והאם גם הבנקים בתמונה?

דלהי. אחד היעדים המבוקשים ביותר בקרב ישראלים / צילום: Shutterstock

הטיסות הישירות להודו חוזרות, אבל הדרך להורדת מחירים עוברת בעומאן

אייר אינדיה הודיעה שתחזיר את קו תל אביב־דלהי בינואר הקרוב, עם חמש טיסות שבועיות ● המחירים כפולים בהשוואה לכרטיסים שמכרה לפני הפסקת פעילותה בארץ ● הצטרפות ארקיע לתחרות על הקו עשויה לעזור למחירים - אך זו ממתינה לאישור המסלול המקוצר מעל עומאן

30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

דוח חריף שמפרסם היום מבקר המדינה מגלה את התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה ● לפי הדוח, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" התברר כי לאוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - הרזרבה האפקטיבית בתקציב הייתה אפס

סמל איתי חן ז''ל / צילום: דובר צה''ל

החטוף החלל סמ"ר איתי חן ז"ל הושב הלילה לישראל

הערכה בישראל: ניתן יהיה להחזיר את כל החטופים החללים. יש מידע מסוים על מיקומם של לפחות ארבעה נוספים ●