סימן שאלה מרחף בימים אלה מעל עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר של ישראל, בשווי של 35 מיליארד דולר, למצרים. זאת משום שמשרד האנרגיה מעכב את אישור עסקת הקמת צינור ניצנה. בעקבות החלטת העיכוב ביטל שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, את ביקורו בישראל. לפי שר האנרגיה הישראלי, אלי כהן, בלימת היצוא תימשך "עד שיוסכם על מחיר הוגן לשוק הישראלי".
● 905 מיליון דולר: זו העסקה הבאה של התעשייה האווירית עם הודו
● הנגיד רומז על הפחתת ריבית? מדד ספטמבר היה "התפתחות בכיוון הנכון"
הדבר נובע, בין השאר, מקריסת עסקת הענק הישראלית של מאגר תמר מול חברת החשמל. ועלול להשפיע גם על הרחבת ההפקה ממאגר לוויתן. מי ירוויח אם העסקה עם מצרים תקרוס, ומה הפתרונות? גלובס עושה סדר.
מהי עסקת הענק עם מצרים?
העסקה, שנחתמה באוגוסט, כוללת יצוא של 22% ממאגר לוויתן וכמעט 13% מכלל קיבולת הגז של ישראל. למעשה משלשת את סך היצוא למצרים ביחס למצב הקודם, ותכלול הרחבת הפקה מלוויתן. העסקה בנויה כך שהכמות המובטחת היא שנתית ולא יומית. כלומר, המצרים יקבלו פחות גז בזמני שיא הצריכה במשק הישראלי (החורף והקיץ), והכמות השנתית תושלם בחודשי המעבר, שבהם הצריכה בישראל מתונה יותר.
על פי מספר גורמים במשק, היתר היצוא הסופי שיאשר את העסקה היה אמור להינתן בטקס במעמד שר האנרגיה האמריקאי, שביטל את ביקורו. על פניו, בלימה העסקה נועדה להבטיח מחיר גז נמוך למשק הישראלי, על רקע הקריסה של עסקת הענק של חברת החשמל עם מאגר תמר.
מהי העסקה בין חברת החשמל ומאגר תמר?
חברת החשמל היא יצרנית החשמל הגדולה ביותר בישראל, וספק הגז הבלעדי לתחנות שלה הוא מאגר תמר, שבבעלות שברון, המפעילה את המאגר, ישראמקו, איש העסקים אהרון פרנקל ומשקיעים נוספים (כולל ממשלות איחוד האמירויות ואזרבייג'ן).
חברת החשמל ותמר חתמו על חוזה בתוקף עד 2030, ובו מספר מועדים שבהם המחיר יכול להשתנות עד 10% לכל כיוון. מחיר הגז הממוצע לחברת החשמל נכון ל-2024 הוא 4.7 דולרים ליחידת חום. לפי הערכות, המחיר הממוצע של המכירה למצרים יעמוד על 7.4 דולרים, כ-57% יותר.
לפני מספר חודשים נחתם מזכר הבנות בין השחקניות, שכולל הורדת מחיר של כמיליארד שקל לאורך השנים, והארכת החוזה עד 2035. אך ישראמקו, השותפה הגדולה בתמר, החליטה בספטמבר שלא להאריך את ההסכם, ויחד עם שותפות נוספות הוחלט ללכת לבוררות בביה"ד בלונדון, כדי שיפסוק מחיר טוב יותר.
מאגר תמר הוא כיום השחקן היחיד כמעט שברשותו גז פנוי למשק הישראלי, דבר המעניק לו כוח מיקוח מול חברת החשמל. עם זאת, לא כולם מסכימים עם ההחלטה ללכת לבוררות: שברון, מפעילת המאגר, כמו גם השותף הקטן אלון, דווקא מעדיפים להיצמד למזכר ההבנות המקורי.
מה דורש משרד האנרגיה?
בעקבות קריסת המו"מ עם מאגר תמר, משרד האנרגיה מגיע עם דרישות חדשות: כדי לייצא למצרים, מאגר לוויתן יפרוס את היצוא אפילו מעבר ל-2040, המועד שתוכנן במקור, כדי למכור במחיר זול במיוחד למשק המקומי, אפילו פחות מזה שנקבע במתווה הגז, שפקע ב-2021. עד אז, נקבע מחיר מלמעלה, בהתבסס על הצמדות שונות, ומאז והלאה הוא אמור להיקבע במו"מ חופשי.
מי יפסיד מנפילת העסקה?
אם העסקה לא תצא לפועל, המפסידים הגדולים יהיו שותפי לוויתן, ובראשם חברת ניו-מד, בבעלות דלק קידוחים של איש העסקים יצחק תשובה. ניו-מד יזמו את המו"מ לעסקת היצוא למצרים מלכתחילה, והם מחזיקים ב-45% במאגר לוויתן.
גם שברון האמריקאית, שמפעילה את המאגר ומחזיקה ב-40% ממנו, עלולה לסבול. שברון היא, כאמור, גם המפעילה של המאגר המתחרה תמר, כך שיש לה אינטרס כפול בשוק הגז הישראלי. גם קופת המדינה תושפע מאוד. סך המס על חברות הגז עומד על 62%, כך שרווחים של מיליארדים רבים למדינה, ואולי אף עשרות מיליארדים, מוטלים על הכף.
עד כמה האיום על ההסכם רציני?
בשוק הגז חלוקים בשאלה. הסנטימנט בשוק לא שלילי כרגע, כפי שמתבטא מהעלייה במניית ניו-מד (45% מלוויתן) במסחר בבורסה בתחילת השבוע. מאחורי העלייה עומדת ככל הנראה הנחה שבסופו של דבר ההסכם יאושר, מכיוון שלמדינה, ולמשרד האנרגיה בפרט, יש אינטרס בו. מומחה לשוק הגז מלין על ניהול המיקרו של חוזים ספציפיים, ואומר לגלובס ש"השר צודק בכך שהוא ממנף את היתר היצוא למו"מ קשוח מול המפיקות, אך המיקוד לא צריך להיות בחוזה ספציפי (22% מסך צריכת האנרגיה ב-2030), אלא בהסתכלות משקית רחבה".
מי ירוויח מהשינוי בהסכם?
בהינתן הסכמה על מחיר, למשל בדומה לזה של מתווה הגז, שותפות לוויתן תוכל "למתוח" את מכירת הגז למצרים על פני יותר זמן, וכך למכור את יתרות הגז למשק המקומי. הגז הזה יוכל להגיע או לחברת החשמל (מה שידרוש הליך מכרזי) או לשמש את תחנות הכוח החדשות שקמות היום, כמו OPC חדרה וריינדיר.
כעת נותר לראות מהם התנאים ששברון וניו-מד יסכימו להם כדי להבטיח את העסקה. אם יהיה שינוי משמעותי, ההתניה של הרגע האחרון תוכל להיות הצלחה. אם העסקה תיפול, או שיחולו שינויים קוסמטיים בלבד, לא ברור האם ערעור היציבות הרגולטורית תהיה שווה את זה.
משברון נמסר כי "אנו מצפים להמשיך ולתמוך באסטרטגיה של ישראל לפיתוח משאבי האנרגיה שלה לטובת מדינת ישראל והאזור. אנחנו גאים במה שעשינו וממשיכים לעשות כדי לתמוך בביטחון האנרגטי של ישראל והאזור".
מניו-מד, משרד האנרגיה, תמר וחברת החשמל לא נמסרה תגובה.
