גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

905 מיליון דולר: זו העסקה הבאה של התעשייה האווירית עם הודו

כחלק ממהלך אסטרטגי של הודו, התעשייה האווירית תיזכה בחוזה בסך 905 מיליון דולר להסבת שישה מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק עבור חיל האוויר המקומי ● בכך יתהדקו עוד יותר היחסים בין החברה לניו דלהי, הכוללים בין היתר מערכות הגנה אווירית, מל"טים וטילים

בואינג 777 שעבר הסבה למטוס מטען על ידי תע''א. בקרוב גם בהודו? / צילום: התעשייה האווירית IAI
בואינג 777 שעבר הסבה למטוס מטען על ידי תע''א. בקרוב גם בהודו? / צילום: התעשייה האווירית IAI

התעשייה האווירית צפויה לזכות בחוזה בסך כ־905.7 מיליון דולר להסבת שישה מטוסי נוסעים של הודו למטוסי תדלוק עבור חיל האוויר המקומי. כך דיווחו בתקשורת ההודית, תוך שצוין כי התעשייה האווירית היא המתמודדת היחידה במכרז.

תפקידה של ישראל בעסקה שתצייד את מרוקו במטוסי F-35 אמריקאים
המטוסים של הצבא הטורקי זוכים לשדרוג, והודו רוכשת טילים מתע"א

במידה והמהלך אכן יושלם, החברה הישראלית תיקח שישה מטוסי בואינג 767 משומשים, ותבצע הסבה על בסיס 30% שירותים וחלפים מתוצרת הודו. זהו חלק ממהלך אסטרטגי של ניו דלהי להרחבת יכולות התדלוק, שהרי כיום הם מפעילים שישה מטוסי תדלוק מתוצרת רוסית: איליושין IL-78. מטוסים אלו הם מתוצרת שנות ה־80, ועל כן קשה לתחזק אותם.

בכירים הודים סיפרו כי במשך יותר מעשור הם חיפשו מענה למטוסי תדלוק שונים, אבל נתקלו בעיכובי אספקות, עלויות גבוהות, וסוגיות טכניות שלא אפשרו את מימוש העסקאות. לאחרונה, ההודים ביצעו חכירה של מטוסי תדלוק, אבל ההסכם המיועד עם התעשייה האווירית נועד לספק מענק ארוך־טווח.

מובילת עולמית בהסבת מטוסים

התעשייה האווירית נחשבת למובילה עולמית בתחום הסבת מטוסים, שלרוב הוא אזרחי במהותו - לטובת משימות מטען. החברה הישראלית הודיעה בספטמבר כי השלימה בהצלחה את תהליך ההסבה של מטוס בואינג 777 מתצורת נוסעים למטען, והפכה לראשונה בעולם שמקבלת מרשויות התעופה האזרחיות בארה"ב (FAA) ובישראל (CAAI) את ה־ STC: רישיון להסבת מטוס נוסעים למטען.

למה בעצם מבצעים הסבה? מטוסי נוסעים מתבלים לאורך כ־15 שנות פעילות, בין אם מדובר במושבי המטוס או במערכות האלקטרוניות. ניתן לקנות מטוסי מטען מהיצרן, אך העלות של הסבה נמוכה בכ־ 20% ממחיר מטוס חדש. כך, סך ההשקעה הכוללת של חברות תעופה במטוס בואינג 777 מוסב עומד, לדוגמה, על כ־ 264-340 מיליון דולר - תלוי בדגם הספציפי.

במקרה שההסבה מתבצעת כאשר המטוס בן 15 שנה, הוא יוכל לשמש כמטוס מטען במשך כ־ 50 שנה נוספות. עד עתה, התעשייה האווירית הייתה מסבה בואינג 737, 747, 767, וכעת כאמור, 777. הנפח הגדול יותר של המטוס משפיע משמעותית על כושר הנשיאה. בעוד שמטוס מסוג 767 מסוגל לשאת כמטוס מטען 60 טון, ב־777 חלה עלייה משמעותית ל־100 טון.

במקרה של עסקת ההסבה, עבור ההודים - מדובר בחיבור בין יכולות ההסבה של החברה לבין שיתוף־הפעולה האדוק עם ניו דלהי, הכולל, בין השאר, מערכות הגנה אווירית מדגם ברק 8, מל"טים מסדרת הרון, וטילים ששימשו בעימות השנה עם פקיסטן.

ההסבה של המטוסים בהודו תיצור לחיל האוויר המקומי יכולות אחרות. לשם השוואה, אורכו של איליושין IL-78 הוא 47 מטרים, מוטת הכנפיים 51 מטרים והוא נושא שישה אנשי צוות. משקלו כשהוא ריק כ־72 טונות, והוא מסוגל לשאת מטען במשקל 100 טונות, ולהזרים 2,000 ליטר דלק בדקה. מהירותו המקסימלית כ־852 קמ"ש, וטווח הפעילות כ־7,223 ק"מ.

לעומתו, לבואינג 767 יש חמישה וריאנטים, אורכו 61 מטרים, מוטת הכנפיים 52 מטרים, והוא דורש צוות מינימלי של שלושה אנשים בלבד. משקלו כ־82.3 טונות, הוא מסוגל לשאת כ־67.1 טונות, ויכולת הזרמת הדלק שלו עומדת על יותר מ־4,000 ליטר בדקה - כפול מאיליושין. עם מנועי פראט אנד וויטני, רולס רויס או ג'נרל אלקטריק, הוא יכול להגיע למהירות של כ־926 קמ"ש, ולפעול עד טווח של כ־12.2 אלף ק"מ.

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן