מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות
ארגנטינה נמצאת במהלכו של מסע רכש ביטחוני שצפוי להימשך כמה שנים ומי שעשויה להשתלב, שוב, בתוכנית אסטרטגית חדשה היא אלביט. לצד זאת, במלחמת רוסיה־אוקראינה שתי המדינות נמצאות במרוץ פיתוחים וחימושים. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● אחרי שפסלה את ישראל: נורבגיה "תבחן מחדש" את שיקולי האתיקה שלה
● אוטובוסים חינם, מס על עשירים: ההבטחות הגדולות של ממדאני יעמדו למבחן המציאות
הפיליפינים ממשיכים לקבל שירותים ביטחוניים מישראל
ממשלת הפיליפינים הצהירה בעקבות לחץ פוליטי פנימי וסירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, כי תפסיק לבצע הזמנות חדשות מישראל. אולם, היקף המערכת הישראליות בכוחות הביטחון שלה הוא כה נרחב, עד שלא נותר למנילה ברירה אלא להמשיך לקבל שירותים נרחבים מהחברות הביטחוניות הישראליות ככלל, ואלביט בפרט.
במקסדיפנס הפיליפיני דווח כי החברה הביטחונית הציבורית הישראלית הגדולה מכולן ממשיכה להכשיר ולתמוך בתוכנית הרחפנים והמל"טים של הפיליפינים, לצד קבלני המשנה שלה. השירותים כוללים את טייר 1, כלי טיס בלתי מאוישים לטווח קצר מדגמי ת'ור וסקיילארק 1; את טייר 2, עם רחפנים בגודל בינוני מדגם סקיילארק 3; ואת טייר 3, עם מל"טים לגובה בינוני ופעילות ממושכת, שבמסגרתו סופקו הרמס 450.
שיטה נוספת שבה נוקטים במנילה כדי לעקוף את הצהרותיהם, היא רכישות מחברות בנות של אלביט. כך, למשל, בחודש שעבר הם רכשו מערכות סונאר מחברת גאוספקטרום, שנמצאת בבעלות מלאה של אלביט. העסקה הזו אמנם קטנה יחסית, בהיקף 41 מיליון דולר, אך מעידה כי בפיליפינים לא באמת נמנעים מרכישת מערכות חדשות.
ארגנטינה עשויה לרכוש עשרות תותחים מאלביט
משרד ההגנה של ארגנטינה הגיש לפרלמנט את תוכנית ההשקעות שלו לשנים 2028-2026, שממנו עולה רצון לרכוש 72 מערכות ארטילריה - כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא. לפי דיווחים מקומיים, ההשקעה הנרחבת עשויה להסתכם לכ־160 מיליון דולר. בה בעת, באתר TWZ מציינים כי שתי מערכות שעשויות ליטול חלק בפרויקט של בואנוס איירס הן M109 האמריקאי ואטמוס של אלביט.
מערכת אטמוס כוללת תותח הוביצר שמסוגל לירות את כל הפגזים והקליעים בעלי אישור נאט"ו 155 מ"מ, בעל טווח אפקטיבי של יותר מ־40 ק"מ עם קליעים סטנדרטיים, וכן מציע טווח מורחב עם קליעים בעזרת רקטות. לאלביט יש מערכת יחסים קרובה עם ארגנטינה, וניסיון רב בפעילות מול בואנוס איירס. זה השתקף, למשל, בשדרוג טנקים מדגם 2CA2.
לצד הרצון לרכוש בתוך כשנתיים כמות תותחים מודרניים גדולה, צבא ארגנטינה פרסם כבר כעת מכרז לרכישת מערכת הגנה אווירית מול רחפנים. זהו איום שצובר תאוצה ברחבי העולם, כנראה יותר מכל איום אחר, תוך שאמריקה הלטינית נמצאת בתקופה שבה רוחות המלחמה גואות בוונצואלה.
החברה הישראלית שחתמה על חוזים באסיה-פסיפיק
חברת קמרו-טק מקבוצת SK של איש העסקים סמי קצב, שעוסקת בפיתוח מערכות הדמיה מבוססות מכ"ם שמאפשרות חישה מבעד לקירות (Sense-Through-The-Wall), חתמה על שני חוזים אסטרטגיים עם יחידות משטרה מיוחדות במדינות מאזור אסיה־פסיפיק, לאספקת מערכות ההדמיה טקטיות מסוג XAVER400. העסקה הזו מתווספת למערכות קמרו־טק שנמצאות בשירות כ־60 מדינות.
XAVER400 היא מערכת קומפקטית, קלת משקל ועמידה, שמאפשרת לכוחות טקטיים ולכוחות חילוץ לראות בזמן אמת את המתרחש מעבר לקירות ומכשולים. המערכת פותחה לפעולה מהירה ופשוטה גם בתנאים קיצוניים, ומספקת מידע חיוני, כמו מיקום האנשים ומספר האנשים המצויים מעבר לקיר ובכך מאפשרת ללוחמים לפעול בדיוק ובביטחון.
המערכות ישולבו בפעילותן של יחידות משטרה מיוחדות למגוון תרחישים כגון לוחמה בטרור, פריצות למבנים, פריצה מבצעית עם חומר נפץ, חילוץ בני ערובה, מעצרים בסיכון גבוה, פשיטות נגד סחר בסמים. בכל אחד מהתרחישים, מספקת המערכת מודיעין חזותי חיוני ומידי, שמאפשר קבלת החלטות מהירה ובטוחה, גם תחת איום.
רוסיה מציגה מערכת הגנה אווירית רובוטית
החברה הביטחונית הרוסית "גומיח", ניצלה את התערוכה הבינלאומית אינטרפוליטקס במוסקבה, כדי להציג את אימפולס PVO: מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים. האמצעי החדש נועד ליירוט איומים בגבהים נמוכים על בסיס רחפני יירוט, שמשוגרים ללא מעורבות אדם.
במערכת נמצאים שמונה רחפני יירוט, במשקל 1.35 ק"ג כל אחד, ואלו מסוגלים להאיץ ל־200 קמ"ש כדי ליירט את האיומים. שיקולים מרכזיים שעומדים בבסיס יצירת מערכת היירוט היא הקושי ליירט עם טילים בסביבה עירונית, וגם השאיפה להוזיל את עלויות היירוט של רחפנים.
השאיפה הכוללת של רוסיה היא שהתעשיות הביטחוניות שלה ייצרו כמה שיותר אמצעים שלא דורשים מגע אדם. זה נובע מסוגיות שקשורות לקשיי כוח האדם אשר מושפעות ממגבלות גיוס ומפציעות לוחמים, אבל גם מעצם העובדה שרוצים לפרוס כמה שיותר טכנולוגיות שונות בו זמנית, שיפחיתו את היקף פגיעות הרחפנים האוקראיניים.
חברות אירופאיות מעתיקות פסי ייצור לאוקראינה
החיבור החריג בין המלחמה באוקראינה שמתחוללת מאז פברואר 2022 לבין מלחמת "חרבות ברזל" הממושכת בפני עצמה, יצר סיטואציה חריגה בעולם שבה היצרנים לא הצליחו לעמוד בביקושים לפגזי 155 מ"מ, הסטנדרט של נאט"ו. בעקבות הקושי בשרשראות הייצור, החלה חברת יוקרניאן ארמור האוקראינית לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG.
הייצור נובע מחתימת הסכם כבר באוקטובר אשתקד, שמאפשר לחברה האוקראינית זכויות ייצור, ידע, ורכיבים קריטיים מ־CSG. באמצעות העברת פסי ייצור לאוקראינה, במדינות המערב מקווים כי יצליחו להרחיב את היקף הסיוע הצבאי לקייב. במסגרת חלוקת העבודה, יוקרניאן ארמור מייצרת כעת את גופי הפגזים, מבצעת את מילוי חומר הנפץ והבחינות.
כושר הייצור השנתי הנוכחי עומד על כ־100 אלף פגזי 155 מ"מ וכ־50 אלף פגזי 105 מ"מ, כששתי החברות הצהירו כי התפוקה צפויה להכפיל את עצמה בתוך שנים ספורות. "בשלבים הראשוניים, כמחצית מהייצור הועברה לאוקראינה, והיעד הוא להגיע לעצמאות של 80%", הסבירו ב־CSG.