גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היזמת שמפתחת פתרון חדש לפרקינסון: "האפקט הלא תרופתי יכול להיות דרמטי"

שיחה עם מיכל צור, מייסדת ומנכ"לית משותפת ב-Remepy ● על הסיכויים של תרופות היברידיות, התקווה של חולי הפרקינסון והעבודה הקרובה עם נפתלי בנט

הילה ויסברג בשיחה עם מיכל צור / צילום: באדיבות Remepy
הילה ויסברג בשיחה עם מיכל צור / צילום: באדיבות Remepy

מיכל צור, את מייסדת ומנכ"לית משותפת ב־Remepy, חברה שמפתחת פתרון לפרקינסון ולמחלות נוספות. הגעת מחברות הייטק קלאסיות כמו סאיוטה, שעסקה באבטחת מידע ונפתלי בנט היה המנכ"ל שלה, וקלטורה. איך מצאת את עצמך בעולמות הביומד?
"מה שאפיין גם את סאיוטה וגם את קלטורה זה שיצאנו לדרך כקבוצה של אנשים שרצתה לעשות משהו יחד, ורק אחר־כך חשבה על הרעיון ופיתחה אותו. היתרון במקרה הזה הוא שקל מאוד לעשות פיבוטים (שינויי כיוון - ה"ו) יחד, כי העיקרון שמחבר את הקצוות הוא הקבוצה ולא הרעיון".

"ישראלים חשבו שיחכו להם בקנדה עם שטיח אדום - וגילו שהם פשוט מהגרים"
CBS קנו את האתר שלה ב־150 מיליון דולר. האם היא תשיב להם את הקהל השמרני?
עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים
המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים

כך זה גם היה הפעם, ב־Remepy?
"לא בדיוק, התחלנו גם כקבוצה (הצוות המוביל כיום הוא אור שובל, ערן איטם ואמיר עמדי, ה.ו) וגם עם רעיון. הבנו שהמדע מקדים את עולם הרפואה בכמה שנים, ושדרך הכלים הטכנולוגיים אנחנו יכולים לגשר על הפער. בתקופה הראשונית, כשאמרתי לחברים שאני מתכוונת להיכנס לעולמות ה־Healthcare, הם אמרו לי: תגידי, את משוגעת, את לא יודעת איזו רגולציה יש שם וכמה זה קשה. התחלתי לבדוק וראיתי שהרגולציה בתהליכי שינוי משמעותיים מאוד. כיום למשל יש ב־FDA מסלול חדש מקוצר ויעיל מבעבר לאישור תרופות היברידיות, הסוג שאנחנו מפתחים (שילוב של תרופה ואפליקציה לניהול מחלה - ה"ו). לכן אנחנו רצים מהר. אנחנו רוצים להיות הראשונים שמביאים טיפול מסוג כזה לשוק".

תסבירי למה הכוונה בתרופה היברידית.
"ידוע כיום שברוב המחלות הטיפול הרבה יותר טוב אם משלבים בין טיפול תרופתי לטיפול לא תרופתי. הטיפול התרופתי הוא משהו שהרופאים ממש מכירים. הם יודעים מה מנגנוני הפעולה, מה המינון, כי הרי אלה עוברים ניסויים ורגולציה.

"מנגד, יש עולם שלם של טיפולים שאנחנו יודעים שעובדים - פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, תרגולים קוגניטיביים, טיפולים פסיכולוגיים, פעילות גופנית, תזונה. אבל הרופאים לא תמיד יודעים מה מנגנוני הפעולה שלהם ומה המינון הנדרש. גילינו שיש מחלות, בעיקר נוירולוגיות ואימונולוגיות וגם סוגים מסוימים של סרטן, שבהן האפקט של הטיפול הלא תרופתי יכול להיות ממש דרמטי".

אפליקציה להעצמת התרופה

מבין כל המחלות שאתם מתמקדים בהן ועושים ניסויים קליניים לטיפול בהן - פרקינסון בשלב הכי מתקדם. איך הגעתם דווקא לזה?
"לפני שבחרנו את המחלות, אמרנו: בואו נראה מה יכול להיות האפקט של אפליקציה שמנגישה לאנשים כל מיני תרגולים - בלי תרופה. לכן גייסנו לסדרת ניסויים אנשים שלא מקבלים תרופות אבל היו קצת לא מאוזנים, למשל מי שסובייקטיבית חושבים שיש להם דעיכה קוגניטיבית, או שסובלים מרמות חרדה ולחץ גבוהות.

"בדאטה של הניסויים הראשונים ראינו שאנחנו משפיעים על קישוריות באזורים מוטוריים במוח בעקבות התרגולים המיוחדים שפיתחנו. ככל שהמחקר התקדם, גילינו שיש הרבה מאוד סוגי תרגולים שיש להם אפקט דרמטי בהקלת סימפטומים של פרקינסון. אנחנו מקווים שבעתיד נראה שהתרופה גם מעכבת את התפתחות המחלה. הפתרון שאנחנו מפתחים משלב בין פרוטוקול דיגיטלי לבין תרופה נפוצה לפרקינסון שמעלה את רמות הדופמין במוח. השילוב הוא מה שהופך את התרופה להיברידית".

את יכולה להמחיש איך זה עובד?
"האפליקציה נותנת פרוטוקול של תרגילים. במקרה של פרקינסון מדובר בכאלה מסוג מוטוריקה עדינה, תרגילי דיבור, פיזיותרפיה, תרגילים קוגנטיביים ואפילו תרגולי ריקוד, שאותם מבצעים במשך 15 עד 40 דקות.

"כדי לקבל אישור FDA אנחנו עורכים סדרת ניסויים קליניים זהים בחומרתם לתרופה רגילה. אנחנו עומדים לקראת השלב השלישי של הניסוי הקליני, שיחל ביוני 2026, ויכלול כ-400-300 אנשים. מחציתם יקבלו את השילוב של התרופה והאפליקציה, מול תרופה פלוס אפליקציית פלצבו, כדי להוכיח שלטיפול ההיברידי יש אפקט הרבה יותר משמעותי. אני מעריכה ששנה וחצי אחרי סיום הניסוי הטיפול יוכל להיות מאושר".

בשנים האחרונות ניכר שיש טרנד של תרופות היברידיות. אבל ראינו שחברת Pear Therapeutics האמריקאית למשל פיתחה תרופה דיגיטלית בתחום ההתמכרויות - כלומר אפליקציה בלבד - וסופה היה כישלון עד כדי פשיטת רגל.
"Pear Therapeutics הייתה אחת החלוצות בתחום התרופות הדיגיטליות. היא פרצה את הדרך להבנה של ה-FDA שאפשר לייצר אפקטים טיפוליים באמצעות אפליקציה דיגיטלית. היא ניסתה להחליף תרופה באפליקציה ונתקלה בכמה אתגרים, למשל לשכנע רופאים וחולים לא לפנות לתרופה, אלא לעבור טיפול דיגיטלי בלבד. ומדובר היה במחלות שבהן לחולים לא בהכרח הייתה מספיק מוטיבציה להשקיע בטיפול בעצמם".

דיברנו על פרקינסון, אבל אתם עוסקים במחלות נוספות. במה מדובר?
"מחלה אוטואימונית בשם מיאסטנה גראביס, טיפול הורמונלי לנשים בטיפולי פוריות וכן סרטן מסוגים מסוימים".

"המדינה בתת-ניהול ואין אמון"

בלטת במחאת ההייטק בשנתיים וחצי האחרונות. במרץ אמרת בכיכר הבימה: "בלי שלטון חוק תהיה פה אנרכיה, ובאי־ודאות חוקית אין ביטחון, אין כלכלה ובטח שאין הייטק". איך את רואה את הדברים היום?
"היינו צריכים מבוגר אחראי בדמות הנשיא טראמפ שיבוא ויכתיב לנו מה לעשות, אחרת היינו ממשיכים להילחם עוד הרבה זמן. אחת הבעיות הכי גדולות כרגע היא חוסר אמון בקרב חלקים גדולים בציבור כלפי כל מה שהממשלה עושה. המדינה בסוג של תת־ניהול ותת־תפקוד וכבר אין אמון בשום דבר.

"שנתיים אחרי האסון הכי גדול שפקד את המדינה הממשלה עדיין מנסה לייצר קיטוב בין מחנות בציבור. זה רע מאוד. אבל הציבור נשא את האלונקה ביחד, נפצע ביחד, נהרג ביחד. אנחנו במצב שבו נמחקה האחריות, שבה לא ניתן שום דין וחשבון לציבור, ולראיה לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית".

כשאת רואה, למשל, את מחאת החרדים העצומה בירושלים מהשבוע שעבר נגד הגיוס, תחת סלוגנים מסוג "נמות ולא נתגייס", מה עובר לך בראש?
"מה שעובר לי בראש הוא שברמה הדמוגרפית ישראל לא תוכל להתקיים אם החרדים לא ישתלבו בחברה כאזרחים שווי זכויות ושווי חובות. התרגלנו לחיות עם ציבור שלם שלא עובד, לא משרת, ומקבל הרבה מאוד תגמולים מהמדינה. זה לא הגיוני. אין סיבה שהציבור הזה לא יעבוד, אין סיבה שהציבור הזה לא ילמד לימודי ליבה, ואין סיבה שחלק מהציבור הזה גם לא ישרת בצבא".

את מזהה ייאוש או שאנחנו עדיין לא שם?
"אני חושבת שעדיין אין ייאוש ושיש הרבה מאוד תקווה. רוב האנשים שמקיפים אותי רוצים להמשיך לחיות פה. הציבור לא טיפש. הוא מבין שקרה מחדל גדול, שהמדינה לא מנוהלת, והשינוי יבוא לידי ביטוי בבחירות הקרובות, אין לי ספק. בסוף חייבת להיות פה מנהיגות שהיא ממלכתית, מאחדת ולא מקוטבת; מנהיגות שהיא של כל הציבור, לא רק של חלק קטן ממנו. צריך להביא בחשבון את האינטרסים של כולם, כולל החרדים".

את נפתלי בנט, מתמודד מוביל בבחירות הקרובות, את מכירה 25 שנה. הוא גם חבר דירקטוריון ב־Remepy. בעבר הוא היה יו"ר מועצת יש"ע ועמדותיו ימניות במובהק. היו לכם לאורך השנים ויכוחים על רקע פוליטי?
"נפתלי אוהב לשמוע רעיונות ועמדות ששונים משלו, והוא גם קשוב. זה אחד הדברים שהכי מאפיינים אותו. אז כן, היו לנו המון ויכוחים על הרבה מאוד נושאים לאורך השנים. אבל עוד לפני שהיה ראש ממשלה, הוא אמר שקיטוב הוא אחת הסכנות הגדולות לחברה הישראלית.

"הרבה אנשים מאוד הופתעו מהממשלה שהוא הקים, למרות העמדות המאוד ימניות שלו. אותי זה לא הפתיע כי הוא הבנאדם הכי ממלכתי ומאחד שאני מכירה".

שורה תחתונה?
"המדינה הזאת כנראה תמיד תצטרך להגן על עצמה, ותוכל לעשות זאת רק אם תהיה מובילה מבחינה טכנולוגית ומדעית, ממש בחזית".

את חושבת על כניסה לפוליטיקה?
"אני רואה את עצמי מעורבת במה שקשור להגדרה מחודשת של החוזה החברתי במדינה, מה שאפשר לקרוא לו 'חוקה רזה'. בעיניי, אחת הסיבות שיש כל־כך הרבה חוסר אמון בין הקבוצות בציבור היא היעדרו של מסמך שמגדיר מספיק טוב את מערכת היחסים בין המוסדות השלטוניים לבין האזרחים במדינה, כי כל אחד כל הזמן חושש שידפקו אותו.

"אפשר לקרוא לזה מסמך חברתי, הצהרת העצמאות החדשה או הצהרת אחדות ועקרונות שעליהם המדינה מושתתת. זה משהו שאשמח לקחת בו חלק, אם תינתן לי ההזדמנות. זה דומה בעיניי להסכם מייסדים, שיש בסטארט-אפים".

ישראל היא בהחלט סוג של סטארט־אפ, או אולי נכון יותר לומר - סטארט־אפ שצמח לחברה גדולה שמחפשת את דרכה.
"כשמדינת ישראל יצאה לדרך היה לנו מעין הסכם מייסדים, שנקרא הצהרת העצמאות, והוא הביא אותנו עד גבול מסוים. עכשיו הפכנו להיות חברה ציבורית גדולה מאוד, עם הרבה יותר סוגים של אנשים שמפחדים שזכויותיהם ייפגעו. לכן דרוש לנו כיום מסמך מכונן חדש".

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"