''הנוף העירוני'' השתנה ללא היכר בגרמניה / צילום: Shutterstock
בתחילת השבוע ביקר שר החוץ הגרמני יוהאן וואדפול בסוריה, והסתובב בהריסות אחד מרובעי דמשק. השר הגרמני אמר כי אחרי יותר מעשור של מלחמת אזרחים עקובה מדם, קשה לדמיין שסורים רבים יוכלו לחזור לארצם, משום ש"המצב של התשתיות כאן כל כך גרוע". פחות מיממה לאחר מכן הבהיר קנצלר גרמניה פרידריך מרץ כי למעשה שר החוץ שלו טועה לחלוטין וכי ניתן לשוב לסוריה. "אין יותר סיבות להעניק (להם) מקלט", אמר מרץ לתקשורת ביום שלישי, "מלחמת האזרחים בסוריה נגמרה".
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי
● כותרות העיתונים בעולם | הולנד מציגה: מסיבת החנוכה, הצעד האנטי-ישראלי והסערה
הסיבה להבהרה המהירה היא הרצון של מרץ לשדר לציבור הגרמני כי חלק מהפליטים הסורים שהגיעו לגרמניה ישובו לארצם בקרוב, מרצון או מכורח. אם גרמניה תיצוק תוכן בהבטחות החדשות הנשמעות כעת מברלין, הרי שצעדיה עשויים להדהד ביבשת. יותר מ־1.4 מיליון סורים הגישו בקשת מקלט בעשור האחרון באיחוד האירופי בשל המצב בארצם, כמיליון מהם בגרמניה בלבד. לפני כעשור קיבלה אנגלה מרקל את ההחלטה לפתוח בפניהם את השערים, ולהשעות זמנית את אמנות האיחוד האירופי בעניין הטיפול בפליטים. מאז, הפכה הסוגייה לכזו ששינתה את המפה הפוליטית בגרמניה, להתחזקות מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" המתנגדת להגירה ולתגובת־נגד חריפה בציבור להגירה בכלל. המצב במדינות מערב אירופה דומה.
"התרומה של גרמניה" לשיקום המדינה החבולה
מרץ הבטיח בעבר להילחם בכל הכוח בהגירה הלא חוקית - כלומר בכניסה לא־מבוקרת של מבקשי מקלט לגרמניה ושהייה במדינה כל עוד בקשתם מתבררת. רק לפני כשבועיים עורר סערה תקשורתית כאשר אמר ש"הנוף העירוני" השתנה ללא היכר בגרמניה, ורמז כי נשים אינן יכולות להרגיש בטוח יותר במרכזי הערים. לפני כן, לאחר מקרה שבו מבקש מקלט דקר למוות תושבים באשפנבורג, העביר חקיקה מחמירה, לראשונה בתמיכה של "אלטרנטיבה לגרמניה". כמעט מהיום הראשון של ממשלתו הוגבר הפיקוח בגבולות ומספר המהגרים הלא־חוקיים הנכנסים לגרמניה ירד בחדות. איחודי משפחות של חלק ממבקשי המקלט נדחו.
אבל כעת מרץ מדבר על שלב חדש - "חזרה מרצון" של סורים לארצם, ואפילו גירוש במידת הצורך. כדי לקדם זאת, הוא צפוי להזמין לראשונה את נשיא סוריה החדש, אחמד א־שרע, לביקור רשמי בגרמניה. מרץ אמר כי הוא מניח שסורים רבים "ירצו כעת לחזור למולדתם... כדי לסייע בשיקומה". "אלו שיסרבו לעזוב את גרמניה, כמובן שיהיה ניתן לגרש אותם", אמר. לדבריו, הזמין את המנהיג הסורי "כדי לדון יחד איך לפתור את המצב". הצעד הראשון, לפי משרד הפנים, הוא לגרש פושעים סורים, מה שבעבר היה קשה עד בלתי אפשרי בגלל ההגנה לה זכו בשל המצב בארצם.
מרץ ניסה להציג את התוכניות החדשות באור חיובי, ואמר כי השיבה של הסורים לארצם תהיה חלק מה"תרומה של גרמניה" לשיקום המדינה החבולה, בנוסף לסיוע כספי. "סוריה צריכה כעת את כל המשאבים שהיא יכולה לגייס, ובמיוחד אלו בדמות התושבים הסורים עצמם... אנחנו יודעים שחלק גדול מהסורים רוצים לשוב למולדתם, ואנחנו נעודד זאת. אנחנו נסייע על ידי כך למדינה להשתקם במהירות", אמר. הוא גם ניסה להבהיר ששר החוץ שלו אמר את הדברים משום שהושפע מהאזור הספציפי בו ביקר, שבו יש עדיין מוקשים ותחמושת שלא התפוצצה.
מי יהיו המועמדים לחזור לסוריה
כעת תוהים בגרמניה מי יהיו מועמדים לחזור לסוריה. נכון לעכשיו, ישנם 951,406 סורים במדינה, מהם כ־920 בלבד שאמורים להיות מגורשים בשל פשעים שביצעו. מדובר בסורים שלא קיבלו מקלט בשל רקע פלילי, או שאיבדו אותו בשל פשעים שביצעו. היתר זוכים להגנה זמנית קולקטיבית, לרוב כפליטים, או שכבר התאזרחו או נמצאים על מסלול בטוח לאזרחות גרמנית.
נכון לעכשיו, רק מדינות כמו טורקיה ולבנון הצהירו כי סוריה בטוחה מספיק כדי שמי שהוגדרו כפליטים יוכלו לחזור לארצם. כתוצאה מכך, כמיליון מתוך 4.5 מיליון הפליטים הסורים שעזבו שבו לארצם. ביניהם, 550 אלף מטורקיה, 320 אלף מלבנון ו־150 אלף מירדן. גרמניה מסתפקת בשלב בזה בניסיון לעודד חזרה הביתה מרצון, ומעניקה בערך כ־4,000 אירו (15 אלף שקל) למשפחה סורית ששבה למדינה. רק 2,869 בני אדם ניצלו את ההצעה הזאת עד כה. לפי מומחים, התנאים בגרמניה "טובים יותר" מאשר במדינות אחרות, וכוללים ביטוח רפואי, תשלום שכר דירה וקצבאות ילדים.
מי שעדיין נמצאים במעמד של מבקשי מקלט, אינם עובדים, מקבלים סיוע מהמדינה ואינם שולטים בגרמנית הם אלו המועמדים כעת לקבל כרטיס בכיוון אחד לדמשק. "מי שמקבל דמי אבטלה גם אחרי עשר שנים בגרמניה ועוד לא קיבל אזרחות לא צריך להישאר כאן", אמר גינתר קרינגס, אחד מראשי סיעת מפלגת השלטון (CDU) בפרלמנט, במהלך דיון בנושא. גם הוא ניסה להציג את העניין באור אלטרואיסטי: "סוריה צריכה את כל הידיים העובדות כדי להשתקם אחרי מלחמת האזרחים, ומי אם לא אזרחיה צריכים להיות בחזית המאמץ?"
שוקלים להגדיל את בונוס העזיבה
הרשויות בגרמניה שוקלות כעת, לפי הדיווחים, להגדיל משמעותית את בונוס העזיבה. בתקשורת הגרמנית מזכירים את התנאים הדניים - קופנהגן מציעה בונוס ממוצע של 26,800 אירו (כ־100 אלף שקל) למשפחות סוריות כדי לעזוב את המדינה, לפי המגזין "שטרן". הסכום הסופי תלוי במספר הילדים. המטרה של הזמנת המנהיג הסורי לברלין היא חתימת הסכם שיאפשר זאת באופן שיאושר על ידי בתי משפט גרמניים. א־שרע צפוי לבקש מגרמניה תרומה כספית משמעותית תמורת ההסכמה לכך.
למעשה, רוב הדיון בעניין הוא היפותטי. מפלגת השלטון בראשות מרץ מנסה לפחות לשדר כי היא נוקטת "יד קשה" כלפי הגירה, וכי היא נלחמת בניצול לרעה של המערכת על ידי מהגרים לא חוקיים. אך בתי המשפט הם אלו שיכריעו בסוגיה. ברקע הדברים נמצאת ההתחזקות המתמדת של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", שמקדמת אג'נדה קיצונית. במפלגה מדברים על גירוש מקיף הרבה יותר, ובעבר השתתפו חבריה בדיונים על תוכניות לשלול אזרחות גרמנית מסורים שהתאזרחו, ולשלוח אותם חזרה לארצם.
התוצאה המעשית היחידה בינתיים של הדיונים בעניין היא התרעמות הולכת וגוברת על שר החוץ וואדפול, שזו לא הפעם הראשונה שבה סתר מדיניות ממשלתיות. בכירים במפלגה הדליפו כי בניסיון להגן על דבריו השבוע אמר כי ההרס שראה בדמשק "חמור יותר מההרס שהיה בברלין ב־1945". החשש הוא לא רק שבתי משפט יפרשו את דבריו כעמדה רשמית של משרד החוץ בעתירות בעניין, אלא שהציבור יבין כי המפלגה מובילה קו סלחני כלפי מהגרים שלא השתלבו בחברה. קריאות לפטר אותו כבר נשמעות מתוך המפלגה.