ההשפעה האדירה של ההסתדרות / איור: גיל ג'יבלי
היקף המעצרים הנרחב בפרשת השחיתות בהסתדרות, "יד לוחצת יד", הזכיר לנו את עוצמתו של הארגון ואת עומק השפעתו על המשק. הסתדרות העובדים, שפועלת עוד מלפני קום המדינה, הייתה הכוח הכלכלי החזק ביותר בישראל - וגם היום מחזיקה בנכסים בשווי מיליארדים רבים.
● 78 שנים של שחיתות: איך הסתיימו הפרשות שהתפוצצו ברעש גדול?
● שולחן המשא ומתן הריק: ההסתדרות מחוץ לתקציב 2026, מה עכשיו?
● הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק
ההסתדרות היא גם הגוף היציג של עובדי המדינה ורוב המגזר הציבורי, ובכך קובעת מדיניות כלכלית של ממש. במגזר הפרטי היא ארגון העובדים החזק בישראל, בין היתר בענפי הביטוח והבנקאות, ואף משמשת נציגת כלל העובדים ב"עסקאות החבילה" במשק. בעשור האחרון, ועדי ההסתדרות ממנפים עוד יותר את כוחם הפוליטי בעזרת התפקדות מאורגנת לליכוד. ותוך כדי שפרשת השחיתות נחקרת, ההסתדרות ממשיכה לנהל מו"מ בכל הנושאים הללו, מקרנות השתלמות ועד רפורמות במגזר הציבורי.
מתנערת מטכנולוגיות
כוחה הגדול של ההסתדרות טמון במונופול שלה על ייצוג עובדי המגזר הציבורי. כל משרדי הממשלה נחשבים "יחידת מיקוח" אחת, והמו"מ על השכר והתנאים מתנהל לעיתים קרובות ישירות בין שר האוצר לבין יו"ר ההסתדרות. כעת חשוד היו"ר הנוכחי ארנון בר־דוד בפרשת השחיתות.
במשך שנים התגלעו סכסוכים בגופים ממשלתיים רבים, ובראשם רשות המיסים, בנוגע להחדרת טכנולוגיות חדשות למערך העבודה. כל טכנולוגיה חדשה, שדרשה מעובדים למידה, הייתה כרוכה באיומי שביתה ואפילו שביתה בפועל. התוצאה: עיכוב בהטמעת טכנולוגית חיוניות, במיוחד בכל הקשור למאבק בהון השחור.
רק ב-2023 נמצא הפתרון, כחלק מהסכם המסגרת במגזר הציבורי בין שר האוצר סמוטריץ' לבין בר־דוד, בו האחרון התחייב שלא להתנגד לשינויים טכנולוגיים כל עוד הם לא מכתיבים פיטורי עובדים, הוצאתם למיקור חוץ או פגיעה בתנאים. בתמורה שודרגו תנאי העבודה של עובדי המדינה בכלל, ושל עובדי רשות המיסים בפרט. גם לאחר ההסכם נותרה בידי ההסתדרות "זכות ערעור" על מהלכים טכנולוגיים שהיא סבורה שמנוצלים לרעה.
שולטת במגזר הציבורי
לעיתים גם מהלכים לכאורה טריוויאליים - כמו מעבר רשויות ממשלתיות לקרית הממשלה בבניין ג'נרי בירושלים - לוו באיומי שביתה. אפילו פעולות נקודתיות שנדרשות בחירום, כמו יוזמת "מרתון לדרכון" שיזם שר הפנים משה ארבל, דורשות הסכמה של ההסתדרות לגיוס עובדים זמניים ולהארכת שעות.
בכל פעולה שמשפיעה ישירות על העובדים אך הכרחית לניהול תקין, כמו רפורמות בגיוס, ניוד ופיטור עובדים, ההסתדרות היא שומר סף. גם רפורמות בכלל המשק, כמו היקף הפטור ממס בקרנות השתלמות - זוכות להתנגדות קבועה של ההסתדרות, מה שהופך אותה לשחקנית וטו במדיניות הכלכלית.
ההסתדרות מאגדת את ועדי העובדים של חברות תשתית קריטיות כמו רכבת ישראל, הנמלים וחברת החשמל. בעשור הקודם, כשהחלו לקום תחנות הכוח הפרטיות, ועד חברת החשמל סירב להעביר להן תשלומים ושבת. כך נולדה עתירה יוצאת דופן של המדינה לבג"צ, לאחר שבית הדין לעבודה קיבל את עמדת ההסתדרות. זאת, כדי שבג"צ יקבע כי זכות השביתה אינה מוחלטת במקרים של רפורמות שאינן משפיעות ישירות על תנאי העובדים.
החשש מהחלטה תקדימית בבג"ץ הביא את יו"ר ההסתדרות ואת שר האוצר דאז כחלון לרפורמה שיצרה את משק החשמל המופרט־למחצה שאנחנו מכירים כיום. גם אז, הסכמת ההסתדרות לוותה בפיצויים ותמריצים של מאות מיליוני שקלים לעובדים.
חזקה בביטוח
השפעת ההסתדרות מגיעה גם עמוק אל תוך המגזר הפרטי. קודם כל, על ידי העובדים שהיא מייצגת. גם היום ההסתדרות היא הארגון הגדול ביותר במגזר הפרטי, יותר ממתחרותיה כמו ההסתדרות הלאומית וכוח לעובדים.
היא מחזיקה בעוז בענף הביטוח - שבו נחשפה פרשת השחיתות הנוכחית, ומאגדת את רוב חברות הביטוח הגדולות במשק, בהן כלל, מגדל, מנורה, שלמה, הפניקס, מבטח סימון.
ההסתדרות היא גם ארגון העובדים של מרבית הבנקים: הפועלים, לאומי, דיסקונט, הבינלאומי, מרכנתיל, מסד ויהב. רק מעטים, כמו מזרחי־טפחות ובנק ירושלים, מאוגדים מחוצה לה. כך, בתחומים מסוימים, ההסתדרות מאגדת גם את הרגולטורים וגם את החברות שעליהן הם מפקחים.
לעיתים, ההסתדרות מייצגת גם עובדים שלא הצטרפו אליה בשום שלב - דרך "צווי הרחבה" שקבעה הממשלה. כך היא מחילה הסכם קיבוצי על כל העובדים במגזר מסוים, בעיקר הסעדה מוסדית, שמירה וניקיון, אם עובדיה מעוניינים בכך ואם לא.
במקרים מסוימים ההסתדרות מייצגת את כלל העובדים במשק, ב"עסקאות חבילה" לאומיות. כך, בזמן המלחמה, היא הסכימה בשם כל העובדים לוותר על יום הבראה - שהומר בפועל למס ייעודי לצמצום הגירעון התקציבי.
מעוז הוועדים
כל ההשפעה האדירה הזו לא מגיעה אך ורק מכוחה הכלכלי של ההסתדרות, אלא גם מכוחה הפוליטי ישיר - כקבוצת כוח בתוך מפלגת הליכוד. אם בעבר מפלגת העבודה הייתה הבית הפוליטי הטבעי של ההסתדרות, בשנים האחרונות הליכוד הפכה להיות מעוז הוועדים הגדולים ועדי רכבת ישראל, התעשייה האווירית, קק"ל, נמל אשדוד וחברת החשמל. אלה מחזיקים אלפי מתפקדים שיכולים להשפיע על קידום או הפלת ח"כים ושרים - ומקנים להסתדרות מנוף פוליטי משמעותי.
הפוליטיקאים מבינים היטב את מערכת התמריצים הזו. ב-2021, על רקע מאבק פנים־ליכודי על המדיניות הכלכלית, השרה מירי רגב ביקרה בבית ההסתדרות והצהירה "ברוכים הבאים לפנקס הכחול". היא התייחסה ל"פנקס האדום", כרטיס החבר בהסתדרות שהיה חובה בימי מפא"י כדי להתקבל לעבודות הנחשבות. האירוע הזה סימן את עומק השפעתה של ההסתדרות במסדרונות הליכוד, והתנועה של המפלגה ממדיניות כלכלית־ליברלית יחסית לכזו התומכת יותר ויותר בוועדים ובכוחם.
***חזקת החפות: ארנון בר-דוד, הילה קניסטר בר-דוד, עזרא גבאי ויתר העצורים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.