השבוע משרד האוצר הפיץ לשרים את טיוטת חוק ההסדרים לתקציב שנת 2026, שכוללת שורה של צעדים מבניים. בהם, הקמת שני נמלים מסחריים חדשים בחדרה ובאשקלון שיופעלו על ידי המגזר הפרטי, הסדרת מערך המילואים שתגביל את מספר ימי השירות השנתיים, והחזרת התוכנית להטיל מס היסף על רווחי נדל"ן למשקיעים.
כמו כן, התוכנית כוללת קיצוצים בתנאי גמלאי כוחות הביטחון, בהם צמצום הטבות מס וביטול חופשת השחרור. עוד מתוכננת הקלה במס ההכנסה באמצעות ריווח המדרגות, שאינה חלק מחוק ההסדרים ותסוקר בנפרד.
● לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה
● ההגבלות המתוכננות על החזקת מזומן והחובה שתוטל על בעלי הדירות להשכרה
מס היסף על משקיעי נדל"ן
במסגרת השלמת הליכי חקיקה שהחלו בתקציב 2025, מוצע להשלים אישור חוק שנבלם בשעתו על ידי יו"ר ועדת הכספים דאז, ח"כ משה גפני. החוק שמכליל שבח במכירת דירה במסגרת חישוב ההכנסה החייבת במס היסף. כלומר, משקיעי נדל"ן שמוכרים דירות שאינן למגורים יחויבו במס היסף נוסף של 2% על הרווחים, מעבר למס השבח הרגיל.
מס היסף, שהוגדל ב-2% בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2025, חל על הכנסה חייבת ממקורות הוניים (כל מה שאינו הכנסה מעסק או עבודה) העולה על 721,560 שקל. כך, משקיעים שמרוויחים מעל הרף ממכירת נדל"ן יישאו בנטל מס מוגדל.
השלמת החקיקה בנושא זה צפויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בכ-50 מיליון שקלים בשנת 2026, כ-120 מיליון שקלים בשנת 2027, ובכ-200 מיליון שקלים בשנים 2028 ואילך.
פנסיה תקציבית
התוכנית הכלכלית כוללת שורה של צעדי התייעלות בתנאי השכר בתקציב הביטחון, שאמורים לחסוך כמעט מיליארד שקלים בשנה לקופת האוצר. בהם, צמצום הטבות גמלאי כוחות הביטחון. אחד הבולטים הוא ביטול הפטור מקיזוז של מענק הפרישה לזכאי פנסיה תקציבית מתקרת ההון הפטור ממס.
כיום, גמלאי כוחות הביטחון הזכאים לפנסיה תקציבית נהנים מהטבת מס ייחודית: מענק שחרור או מענק היוון שהם מקבלים לא מחושב לתקרת ההון הפטור ממס (כ-882 אלף שקלים), בניגוד לכלל הגמלאים האחרים במדינה. השינוי המוצע יביא להשוואת אופן חישוב המס ביחס למענקים לכלל הגמלאים, וצפוי להכניס לקופת המדינה כ-150 מיליון שקלים בשנה.
בנוסף, מוצע לבטל בהדרגה את "חופשת השחרור" או "חודשי ההסתגלות" שמקבלים כיום כלל הפורשים מכוחות הביטחון - מספר חודשי חופשה לאחר הפרישה בשכר ותנאים מלאים. ההפחתה תהיה הדרגתית: הפחתה של חודשיים מאורך החופשה מדי שנה, עד להפסקה מוחלטת לכל הדרגים באוקטובר 2028. החיסכון הצפוי מביטול מלוא חופשת השחרור הוא כ-100 מיליוני שקלים בשנה בצה"ל וכ-58 מיליוני שקלים בשנה במשטרה, שב"ס, שב"כ ומוסד.
כוונות נוספות נוגעות לתנאי השכר של משרתי הקבע הפעילים בצה"ל ויתר כוחות הביטחון. בתוכם, ביטול גילום הטבת שימוש ברכב צמוד. "כוחות הביטחון הם הגופים היחידים בשירות המדינה המעניקים למשרתים בהם, באופן גורף, הטבת שכר בשווי גילום המס בשל השימוש ברכב פרטי צמוד (ליסינג)", נכתב בדברי ההסבר, "יצוין, שתוספת שכרית זו לא אושרה על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר".
יתרה מכך, מציע האוצר ביטול נופש מסובסד למערך הלא-לוחם, בשווי של כ-300 מיליון שקלים בשנה.
הסדרת מערך המילואים
עם הפסקת האש בעזה, מבקשים באוצר להביא להתייעלות בניהול מערך המילואים של צה"ל, שאותו הגדירו לא פעם כפזרן בימי מילואים. בין השאר, מתוך הנחה שהיקף גיוס המילואים ישאר בשנים הקרובות הרבה מעל הרף שלפני המלחמה.
המנגנון החדש יקבע תקרה מקסימלית של ימי שירות בהתאם לתפקיד: חיילי מילואים שאינם קצינים וממלאים תפקיד לא-פיקודי יוכלו להתגייס לתקופה מסוימת בשנה, חיילים בתפקידים פיקודיים - לתקופה ארוכה יותר, וקצינים - לתקופה הארוכה ביותר. המספרים המדויקים של ימי השירות המקסימליים טרם נקבעו בטיוטה שהופצה.
בנוסף, ייקבע היקף מקסימלי של משרתי מילואים ביום בממוצע שנתי, וממוצע לפרט שלא יעלה על מספר ימים מסוים בשנה. המנגנון כולל גם אפשרות להאריך את משך השירות של משרת מילואים שיבחר בכך בעד 14 יום נוספים, אך באופן מוגבל ובאחוז מסוים מהמסגרת המזומנת.
ההחלטה מנחה את הרמטכ"ל לזמן את משרתי המילואים לפי המנגנון החדש במקום באמצעות "צו 8" (זימון לשעת חירום), פרט למקרים של מלחמת פתע או מתקפה רחבת היקף.
נמלי חדרה ואשקלון
במסמך האוצר מופיעה תוכנית להקמת שני נמלי ים מסחריים חדשים במרחבי נמל חדרה ונמל אשקלון, שיוקמו על בסיס תשתיות ושטחים קיימים של חברת החשמל. הנמלים יופעלו באמצעות המגזר הפרטי במסגרת מכרזים פומביים שתערוך חברת נמלי ישראל.
על פי החלטת הממשלה המוצעת, שרת התחבורה מירי רגב תפעל מול חברת נמלי ישראל וחברת החשמל לגיבוש מתווה מוסכם להעברת זכויות ההחזקה בנמלים מחברת החשמל לחברת נמלי ישראל עד ה-31 במרץ 2026. המתווה יכלול את כלל השטחים הייעודיים לתפעול הנמל ושטחי עורף נמל, באופן שיבטיח שטח תפעולי מספק.
מלחמה בהון השחור: הגבלה על ניכיון צ'קים
במסגרת המאבק בהון השחור, מציע חוק ההסדרים הגבלה על ניכיון שיקים במזומן. לפי ההצעה, יתוקן חוק צמצום השימוש במזומן כך שהמגבלה החלה כיום על עשיית עסקאות במזומן בסכום של מעל 6,000 שקלים תחול גם על החלפת שיק למזומן, לרבות ניכיון שיקים על ידי גוף פיננסי מפוקח.
הצעד נובע ממציאות שבה ניכיון שיקים במזומן ב"צ'יינג'ים" וגופים אחרים הפך לכלי נפוץ להעלמות מס והלבנת הון. לפי משרד האוצר, ניכיון שיקים "נפוץ מצד מי שמוציא חשבוניות פיקטיביות כאמצעי להעלמת הכנסות או הגדלת הוצאות".
בנוסף, מוצע לקדם איסור החזקת מזומן בסכום של למעלה מ-200 אלף שקלים - הצעת חוק שהונחה על שולחן ועדת הכספים במסגרת תקציב 2023-2024 אך לא קודמה.
