טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל
היצוא הביטחוני של ישראל שבר שיאים גם ב־2024 על אף אתגרי המלחמה והחרמות, עם צמיחה שנתית של כ־11.7% לכ־14.795 מיליארד דולר. כך לפי נתוני סיב"ט (האגף ליצוא ביטחוני) במשרד הביטחון. עם זאת, המצב יכול היה להיות טוב בהרבה אם מבחינה רגולטורית ישראל הייתה מתאימה עצמה יותר לשוק המודרני - במיוחד בכל הנוגע לאפ"י (האגף לפיקוח על היצוא). לכן, טיוטת חוק ההסדרים כוללת בתוכה התייחסות נרחבת לייעול תהליכי הפיקוח על יצוא ביטחוני, ובמיוחד לצורך בתיקון חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני.
● המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך
● לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה
החוק מסדיר את הפיקוח על יצוא מוצרים ביטחוניים ודואליים, במטרה למנוע הגעת טכנולוגיות רגישות לגורמים עוינים. החוק מעניק לאפ"י סמכויות נרחבות לפיקוח על עסקאות יצוא ורכש, אך בשנים האחרונות התגלו אתגרים ביישום החוק, כולל היעדר מגבלות זמן לטיפול בבקשות, חוסר גמישות רגולטורית לפטור מוצרים בעלי רגישות ביטחונית נמוכה ומיעוט מנגנונים לאישור אוטומטי.
בעקבות זאת נוצרים עיכובים, ולכן התיקון נועד לשפר את הוודאות המשפטית והעסקית, לייעל את התהליכים המנהליים ולהפחית העומס. בדרך זו, מקווים לעודד פיתוח ויצוא של תעשיות ביטחוניות ודיפנס־טק ולשמור על שיקולי ביטחון לאומי. התיקונים המוצעים צפויים לקצר את זמני הטיפול בפניות, לאפשר ודאות למשקיעים ולתעשיות בנוגע ליצוא הביטחוני, לשפר את יכולות ההתחרות בשוק הבינלאומי, לעודד השקעות ביטחוניות בישראל, וכן שיפור הטכנולוגיות הישראליות בעזרת בעקבות גידול ההשקעות והפיתוח בתחום.
תבחן היכולת של החברה הביטחונית להתחרות בשוק הבינלאומי
התיקון לחוק כולל בתוכו קביעה כי החלטה בדבר מתן רישיון תינתן באופן מנומק בכתב ובמידת האפשר תוך פרסומה, בתוך 30 ימים מיום הגשת בקשה או השלמת מסמכים על ידי המבקש. הגורם המוסמך למתן החלטה במשרד הביטחון יהיה רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת של 30 ימים, במסירת הודעה מנומקת בכתב.
לצד זאת, מוצע כי בקבלת החלטה על רישיון שיווק או רישיון יצוא ישקלו גם את מידת ההשפעה על פיתוח וחדשנות טכנולוגי, קידום יכולות ייצור ושיווק בינלאומיות של התעשייה; ופוטנציאל הפגיעה ביכולתה של החברה המבקשת להתחרות בשוק הבינלאומי. בד בבד, התיקון כולל הטלת סמכות על שר הביטחון לקבוע בתוך 45 יום הוראות לצורך שילוב אמצעים דיגיטליים להגשת בקשות בהתאם להוראות חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני, כולל לתקן את תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התשס"ח,2008)- כך שבקשה למתן רישיון תוכל להיות מוגשת באמצעים דיגיטליים.
התיקון גם כולל הוראה לרשות המוסמכת לקבוע ולפרסם תוך 45 יום נוהל לקביעת סיווג מוצר, קביעת מגבלות על מוצרים, מניעת יצוא לטריטוריה או מדינה, ומתן רישיון שיווק, תוך פרסום הקריטריונים לקביעות כדוגמת ביטול רישיון שיווק או רישיון יצוא.
חלק משמעותי נוסף הוא הפקדה בידי שר הביטחון, בתוך שלושה חודשים מיום החלטה בחוק, אחריות לתקן את תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני התשס"ב־2008), כך שהרשות המוסמכת תהיה רשאית להעניק פטור מרישיון שיווק בנוגע לפעולת שיווק ביטחוני מול גורם במדינה המנויה ברשימת מדינות שנקבעה לצורך סוגיה זו. כמו כן, התיקון כולל הנחיה למנכ"ל משרד הביטחון וסמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החוץ, כי במקרה של שינוי מדיניות הייצוא הביטחוני למדינה שמושפע משינוי מצבה הביטחוני או המדיני, לקיים הליך לבחינה עיתית מדי חודשיים, של ההחלטה.
עידוד התחרותיות לחברות ביטחוניות
טיוטת חוק ההסדרים גם טומנת בחובה תיקון לחוק החברות הממשלתיות, במטרה להקל את הרגולציה ולעודד את התחרותיות של חברות ממשלתיות, במיוחד התעשייה האווירית, רפאל ותומר. המהלך נובע מההבנה כי מדינות שונות כדוגמת הודו וארה"ב פועלות להגביר את הידע והייצור המקומי, ועל כן החברות שבחלקן הגדול כבר מייצרות במדינות הללו - להתאים את עצמן אף יותר.
בסעיף הראשון מוצע כי חברה ממשלתית תיחשב "ביטחונית־תחרותית" אם אחד השרים הממונים עליה הוא שר הביטחון ושהכנסותיה השנתיות גבוהות מ־5 מיליארד שקל. מטרת ההגדרה היא להבחין בין חברות ממשלתיות ביטחוניות בעלות אופי עסקי רחב כדי לאפשר להן גמישות ניהולית מוגברת. בד בבד, מוצע להגדיר מהי חברת בת של חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית. קרי, חברה שבה לחברה האם יש שליטה מלאה או שליטה משותפת עם חברות בנות אחרות.
סעיפים נוספים כוללים הצעה להקלה על הליכי הקמה או רכישת חברות על ידי חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות. כיום, צעדים כאלה מחייבים החלטת ממשלה, ועתה מוצע לקבוע שהקמה של חברה אשר מחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית, בידי חברת בת ממשלתית או בידי חברה ממשלתית יחד עם חברת בת ממשלתית, ומשכך אינה חברה בת־ממשלתית, או רכישה של מניות בחברה שלא תהפוך כתוצאה של הרכישה לחברת־בת ממשלתית כאמור,תהיה טעונה אישור של רשות החברות הממשלתיות בלבד. זאת, במידה ומדובר בעסקאות בהיקף של עד 400 מיליון שקל.
בתיקון גם מוצע להעביר את הסמכות לאישור מכירת חברות־בנות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות לרשות החברות. כיום, מכירה כזו דורשת החלטת ממשלה, ולפי ההצעה רשות החברות תוכל לאשר בעצמה את העסקה, בתנאי שהודיעה לשרים הרלוונטיים על כוונתה, ואלו לא התנגדו בתוך 30 יום. במקרה שלא תהיה התנגדות של השרים, הרשות תספק את האישור הסופי בתוך 60 יום.
בתיקון גם מוצע להקל על הקמת חברות בנות מחוץ לישראל. עתה, הקמת חברה כזו עדיין מחייבת החלטת ממשלה, אבל לפי ההצעה יידרש אך ורק אישור של רשות החברות, בניסיון לאפשר לחברות הממשלתיות הביטחוניות־תחרותיות לפעול בגמישות ובמהירות בשווקים הבינלאומיים.