גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

כחלק מחוק ההסדרים ל-2026, האוצר פרסמו סדרה של הצעות להגבלת היצוא ויצירת תחרות בשוק הגז. בין השאר, תוגבל כמות היצוא היומית כך ש-15% מהביקוש המקומי יישאר באדמה לשימוש עתידי. בנוסף, היצוא ככלל יוגבל עוד יותר אם לא יושלמו צעדים כמו הקמת תשתיות יבוא ואחסון גז. משרד האנרגיה מתנגד וטוען למעשה שמדובר בעקיפה של ועדת דיין בה האוצר היה במיעוט: "הצעת משרד האוצר, לא הוצגה לחברי הועדה ולא נדונה במסגרתה. משרד האנרגיה והתשתיות סבור כי נכון יהיה לסיים את דיוני הועדה ולפרסם דוח סופי על דעת חבריה".

● המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך
● לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

המגבלה הדרמטית ביותר שמציעים באוצר היא שמירה של 15% מהביקוש של המשק המקומי באדמה, ודחייה של השימוש בו לעתיד. מגבלה זו תתחלק בין מאגרי הגז בהתאם לחוזים שלהם מול המשק המקומי, כך שהשחקנים בשוק הגז יצטרכו לבחור בין חתימת חוזה למשק המקומי לבין שמירת הגז באדמה לעתיד, והם יצטרכו להתחרות זה בזה על זכות זו.

כיום, על פי האוצר, התמריץ הוא הפוך: מי שחותם על הסכמי יצוא יכול להנות ממחיר גבוה יותר בהם, וכך למכור פחות בישראל בה יש מאמץ לשמור על מחיר נמוך. דבר זה התבטא יותר מכל בקריסת עסקת חברת החשמל מול מאגר תמר, משום שבתמר הרגישו שהם למעשה שחקן יחיד מול חברת החשמל והם יכולים לדרוש ממנה כל מחיר בהתאם למגבלות החוזה. מגבלות אלו לא יוחלו על מאגרים קטנים (עד 50 BCM), לרבות חדשים שיימצאו, ובינוניים יזכו לפטור עד ה-50 BCM הראשונים.

בנוסף, באוצר ממשיכים להתעקש על חובת שמירה למשק המקומי, כך שזו תוגדל ל-510 BCM ולא 440 כפי שנקבע בדעת הרוב של ועדת דיין (בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין). אך במעין צעד פשרה, באוצר מציעים להסכים לחובת השמירה המצומצמת-יותר של משרד האנרגיה, אם הם ימלאו בפועל את כל ההבטחות שניתנו במסגרת ועדת דיין, לרבות מתקני יבוא ואחסון של גז טבעי, שיאפשרו להגדיל את התחרות בעזרת שחקנים מחו"ל וסחר משני בין תחנות הכוח.

הפערים בין משרד האוצר למשרד האנרגיה

משרדי האוצר והאנרגיה מנהלים על כך מאבק כבר זמן רב במסגרת ועדת דיין, כאשר שני הצדדים מסכימים שיש לשמור על שוק תחרותי עם מחיר גז נמוך עבור המשק המקומי (בעיקר ייצור החשמל), שמשפיע ישירות על יוקר המחיה בישראל. ומצד שני, שיש חשיבות גם ליצוא שמכניס מיליארדי שקלים בשנה, שרובם נגבים במיסים, מעודד חיפושי גז נוספים ונותן מנוף גאופוליטי על מדינות באזור ובראשן מצרים. עם זאת, קיים פער גדול בין המשרדים בשאלת האיזון בין השניים. בוועדת דיין, שבה למשרד האנרגיה היה רוב, עמדתם זכתה לבכורה. כעת, האוצר מנסים לקדם בכל זאת את שיטתם דרך חוק ההסדרים.

ממשרד האנרגיה נמסר: "עמדת משרד האנרגיה והתשתיות בנושא הגז הטבעי הוצגה במסגרת טיוטת דוח ועדת דיין שפורסם זה מכבר להתייחסויות הציבור. ועדת דיין ממשיכה בדיוניה בעקבות ההערות שהתקבלו וצפוייה לסיים את דיוניה ולפרסם דו"ח סופי בהקדם.
הצעת משרד האוצר, לא הוצגה לחברי הועדה ולא נדונה במסגרתה. משרד האנרגיה והתשתיות סבור כי נכון יהיה לסיים את דיוני הועדה ולפרסם דוח סופי על דעת חבריה.
יובהר כי משרד האנרגיה פועל לקידום משק האנרגיה הישראלי, להשארתו כמקום אטרקטיבי להשקעות ולפיתוח לטובת אזרחי ישראל".