חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי
פרופ' ליעד מודריק: חייבים להאיץ את חקר התודעה בשל התפתחות הבינה המלאכותית
שלושה חוקרי תודעה מובילים בעולם, בהם פרופ' ליעד מודריק מאוניברסיטת תל אביב, פרסמו נייר עמדה יוצא דופן בכתב העת Frontiers in Science , ובו ציינו כי יש להאיץ בדחיפות את חקר התודעה האנושית, לאור קצב התקדמות הבינה המלאכותית. מלבד מודריק, חתומים על הקריאה פרופ' אקסל קלירמאנס מהאוניברסיטה החופשית של בריסל ואניל ק' סת' מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה.
● פייזר ניצחה את נובו נורדיסק, ותרכוש את חברת תרופות ההרזיה מטסרה
● החוקר הישראלי שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים
לדבריהם, "השאלה עתיקת היומין, 'מהי תודעה?' קיבלה משנה חשיבות מדעית ואתית במאה ה־21, והיא בעלת השלכות מרחיקות לכת על בינה מלאכותית, על זכויות בעלי חיים, על רפואה, על בריאות הנפש, על חוק ומשפט ועל ממשקי אדם-מכונה".
מודריק ממשיגה את שאלת התודעה כך: "מה מאפשר למוח - בניגוד לכל מכונה אחרת, לפחות בינתיים - לא רק לעבד מידע, אלא גם לייצר חוויות? אם אתן ל־ChatGPT תמונה של ים, הוא ידע להגיד שהים בתמונה כחול. אבל הוא לא ידע איך זה מרגיש לראות כחול, או להריח את הים. השאלה היא איך המוח שלנו עושה את זה: איך הוא הופך מידע לתודעה".
לדבריה, "השכם והערב אנחנו שומעים הערכות - גם באקדמיה וגם בתעשייה - שלפיהן בינה מלאכותית היא מודעת, או לא מודעת. אנחנו חושבים שכדאי שבדיון הזה ישתתפו גם מומחים למודעות, שחוקרים את הנושא כבר שנים ויכולים לתרגם תובנות מתיאוריות של מודעות לתחומים כמו מדעי המחשב. למשל, חשוב להבין שמודעות אינה אינטליגנציה: יכולות להיות מערכות מאד אינטליגנטיות, אבל הן לא יחושו דבר וחצי דבר. לא תהיה להן חוויה מודעת".
החוקרים טוענים כי הסכמה על תיאוריה אמפירית של תודעה תאפשר לנו לשפוט טוב יותר מה מודע. הבנה טובה יותר של התודעה הקיימת תעזור, למשל, ליצור מסגרות אתיות וחוקיות באשר לממשקי אדם-מכונה - דוגמת השבב המוחי של חברת ניוראלינק (Neuralink), שבשנה שעברה כבר הושתל בבן אדם.
ויש לכך גם משמעויות נוספות. "ההתפתחות המהירה של בינה מלאכותית, היא רק אחת מכמה סיבות שמצריכות התקדמות בפתרון הבעיה. השאלה הזו חשובה גם ליכולת לזהות מודעות בקרב חולים שאינם מגיבים לסביבה, חשובה בקביעה אילו בעלי חיים מודעים ואילו לא, ובאיזה שלב בהריון העובר כבר מודע. בנוסף לאתגרים, יש גם הזדמנות ממשית: מחקרים מסעירים והתפתחויות חדשות עשויות להוביל אותנו סוף סוף אל פריצת דרך, לקראת הבנה עמוקה של מודעות".
75 מיליארד דולר: הדיבידנד של הארכת חיים בריאים לכלכלת ישראל
ניתוח כלכלי שנערך עבור כנס Longevity Nation שנערך בסוף אוקטובר באוניברסיטת בר אילן, מראה כי הארכת חיים בריאים יכולה להוסיף לכלכלת ישראל 75 מיליארד דולר לאורך 50 שנים.
הנתון מבוסס על מודל "דיבידנד אריכות החיים" ( Longevity Dividend) שפותח על ידי פרופ’ ג'יי אולשנסקי מאוניברסיטת שיקגו ופרופ’ דנה גולדמן מאוניברסיטת דרום קליפורניה, שהשתתפו בכנס. המודל יושם לישראל על ידי ד"ר איליה סטמבלר, חוקר מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר־אילן ויו"ר עמותת ותק, ממובילי הכנס.
המודל מניח כי ניתן יהיה להוסיף לכל בני ה־50 של היום שנה אחת של חיים בריאים, וכי הדבר יניב כ־1.5 מיליארד דולר, בזכות הפחתת הוצאות הציבוריות על טיפול במחלות כרוניות, הקלה על מערכות הרווחה, הגדלת היקף כוח העבודה הפעיל ותפוקתו הכלכלית.
אל מול הנתון המרשים הזה, החוקרים טוענים כי השקעה במחקר וגם בחינוך בתחום אריכות הימים הבריאה היא אחת ההשקעות המשתלמות עבור המדינה.
ד"ר איליה סטמבלר, התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, באוניברסיטת בר-אילן, ויו"ר עמותת "ותק - התנועה לאיכות ואריכות חיים", אמר בכנס כי: "הדוח קורא לממשלת ישראל להקים גוף מייעץ ייעודי ולהשקיע בהרחבת המחקר בתחום ה־ Geroscience -תחום מדעי המתמקד בתהליכי ההזדקנות כגורם סיכון מרכזי למחלות. הזדקנות האוכלוסייה איננה גזירה, היא אתגר מדעי, רפואי וכלכלי שניתן להתמודד איתו, השקעה לאומית ממוקדת במחקר ההזדקנות יכולה לייצר תועלת אדירה לכלכלה הישראלית, להפחית את נטל המחלות הכרוניות ולשפר את איכות החיים של מיליוני אזרחים".
שערי צדק ו־Imagene AI משיקים שיתוף פעולה בחקר סרטן
חברת מדעית, זרוע המחקר והחדשנות של המרכז הרפואי שערי צדק, יחד עם חברת הבינה המלאכותית הרפואית הישראלית Imagene AI, בה מושקע מייסד אורקל לארי אליסון, השיקו שיתוף פעולה לקידום המחקר והטיפול בסרטן. שיתוף הפעולה מבוסס על המידע הקליני והידע המחקרי של שערי צדק, יחד עם מנוע הבינה המלאכותית לאונקולוגיה של אימג'ין.
מדעית תספק ל־Imagene AI גישה לנתונים קליניים ממגוון מקורות וסוגים, מותממים (אנונימיים) וללא פרטים מזהים של המטופלים, במטרה להעשיר את מאגר המידעים הייחודי של Imagene AI. במקביל, חוקרי וקלינאי שערי צדק יקבלו גישה לפלטפורמת המחקר OI Suite ויוכלו לנתח בעצמם מערכי נתונים, לבחון השערות מחקריות לגילוי סמנים ביולוגיים, ולפתח מודלים לחיזוי סוגי סרטן שונים.
חברת אימג'ין AI נוסדה בשנת 2020 על ידי דין ביתן, יהונתן צלח ושחר פורת. החברה משתמשת במגוון מקורות מידע, כמו ביופסיות, מידע גנומי ונתוני רשומות רפואיות, כדי לשפר ניסויים קליניים עבור חברות, ולשם רפואה מותאמת אישית, כמו אבחון מחלות, ניסוי תגובה לטיפול, ניבוי חזרת מחלות ועוד. מודל הבינה המלאכותית שלה פותח בשיתוף פעולה עם חברת אורקל, אשר חיזקה בשנים האחרונות את פעילותה בתחום הבריאות עם רכישת חברת המידע הרפואי Cerner.
המערכת הוטמעה עד היום בכ־20 מרכזים רפואיים ומעבדות בעולם, בין היתר אצל כמה מחברות הפארמה הגדולות בעולם. הבדיקה המתקדמת ביותר של חברה מאפשרת לזהות מוטציות סרטניות בריאה על בסיס תמונת הביופסיה, וזאת תוך כמה דקות במקום כמה שבועות בתהליך הקיים היום, מה שמאפשר להתחיל בטיפול מוכוון אישית מוקדם יותר.
הבדיקה כבר מאושרת לשיווק ומופצת בארה"ב על ידי חברת Tempus. בישראל, משתפת החברה פעולה עם מרכזים רפואיים מובילים, ביניהם בתי החולים איכילוב ושיבא, וכעת גם עם שערי צדק כאמור.
אימג'ין הודיעה לפני כמה חודשים על סבב גיוס שני, בהיקף של 23 מיליון דולר. לארי אליסון הוביל גם את סיבוב הגיוס הזה, כמו את סבב הגיוס הראשון של החברה. בסבב השתתפה גם Aguras Pathology Investments , (איל גורה וד"ר דיוויד אגוס).
אינטרקיור תשקיע בחברת הקנאביס הרפואי של דדי מאירי מהטכניון
חברת הקנאביס הישראלית אינטרקיור הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Cannasoul שהוקמה על בסיס מחקרים של פרופ' דדי מאירי מהטכניון. אינטרקיור תרכוש 28% מקנאסול עם אופציה להגדיל אחזקתה עד 51% תוך שנתיים, והחברות ישתפו פעולה במחקר, פיתוח ומסחור של מוצרים מבוססי קנאביס, במטרה לייצר גם נתונים התומכים אמפירית בתועלותיהם הרפואיות השונות, ברזולוציות גבוהות מאלה בהן נתמכות תועלות הקנאביס הרפואי עד היום.
ההסכם מרמז על חזרה של אינטרקיור, מובילת שוק הקנאביס הרפואי בישראל, למיקוד בתועלות הרפואיות של מוצרי קנאביס ספציפיים. זוהי גישה שרוב שוק הקנאביס זנח בשנים האחרונות, בעקבות מורכבות רגולטורית והתרשמות שהשוק לא מעוניין לשלם פרמיה עבור המידע הקליני.
החברות מסרו כי שיתוף הפעולה מגיע על רקע הצהרות של ממשל טראמפ על שינויים רגולטוריים צפויים בשוק הקנאביס, והעברתו מקטגוריה I המשוייכת לסמים המסוכנים ביותר, לקטגוריה III, למוצרים בהם ניתן לסחור בהגבלות מעטות בלבד.
העובדה כי קנאביס נמצא היום בקטגוריה I, מקשה על מחקר במימון פדרלי לקנאביס, על קבלת מימון מבנקים לחברות, על סחר במניות החברות על ידי גופים ממשלתיים, ועל שיתופי פעולה עם חברות פארמה.
אינטרקיור משווקת את מוצריה היום בעיקר בישראל, כאשר השקת מוצריה באירופה התעכבה לאחר שמתקניה ועובדיה בניר עוז נפגעו במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, ולאחר מכן המתקן הולאם על ידי צה"ל כדי לשמש לאירוח חיילים.
אינטרקיור טרם קיבלה את מלוא הפיצוי ממס רכוש בגין האירועים הללו, והיא נאלצה לשקם בסופו של דבר את מתקן היצור שלה בעצמה, ולגייס הון נוסף כדי לחדש את תוכניות השקת מוצריה באירופה.
על פי דוחות המחצית הראשונה של 2025, הכנסות אינטרקיור בתקופה זו עמדו על 130 מיליון שקל, גידול של 3% לעומת התקופה המקבילה. היא רשמה רווחיות תפעולית, אך הפסד של 1.7 מיליון דולר, אחרי רבעונים רבים של רווח. לחברה אג"ח להחזרה או המרה בהיקף של 62 מיליון שקל, ובקופתה 51 מיליון שקל נכון לסוף המחצית, בעודה ממתינה להחזר ממס רכוש.
בדוחותיה מסרה אינטרקיור כי היא הרחיבה בשנה האחרונה את רשת בתי המרקחת שלה בישראל, וגם השקיעה בחברת Botanico, רכישה אשר צפויה להניב לה מוצרים והזדמנויות שיווקיות בשוק האמריקאי.
סוכן AI חדש ינבור עבורכם במאגר התרופות של משרד הבריאות
כלי בינה מלאכותית חדש המופעל על בסיס הצ'אט־בוט קלוד, פותח כדי לאפשר חיפוש במאגרי התרופות של משרד הבריאות. כיום המאגר של משרד הבריאות אינו מאפשר חיפוש מתוחכם. הכלי החדש מאפשר לשאול את המאגר שאלות כמו מה זמינות התרופה בסל הבריאות, מהם תחליפים אפשריים, עלונים לצרכן, וניתן להפנות אליו שאילתות מורכבות יותר כמו: איזו תרופה יכולה להתאים לילדים בני 3-5 עם כאב ראש? מה המחיר של נורופן לעומת אדוויל בסל הבריאות? אילו תרופות זמינות ללא מרשם לתסמין ספציפי? האם לתרופה מסויימת יש אלטרנטיבה גנרית זולה יותר? השוואה מקיפה בין מספר תרופות על פני כמה פרמטרים.
המיזם הוקם על ידי דוד אושר, אשר פיתח בעבר מספר בוטים לחיפוש מידע בתחומים שונים, ולאחרונה הקים מיזם לחיפוש מידע בתחום הפארמה באמצעות בינה מלאכותית. הסוכן שפיתח יודע לחפש מידע במאגרי ה־FDA האמריקאי, בשאלות ותשובות בפורומים, בפרסומים מדעיים בתחום הרפואי. אלה הן יכולות שכלולות בחברה המסחרית שהקים אושר, בעוד הבוט לתשאול מאגר התרופות הישראלי זמין בקוד פתוח לשימוש אישי ולצרכי מחקר.
אושר מסביר כי הצ'ט קיבל הנחות ברורות לפיהן אינו נותן ייעוץ רפואי, אינו יכול להמליץ על הפסקת טיפול ולא לשלב מידע שאינו ממאגר התרופות של משרד הבריאות. משתמשי קלוד יכולים להשתמש בו כאן: https://israel-drugs-mcp-server-demo.onrender.com/mcp
ואחרים כאן: Https://diagnostica-web-app.vercel.app.
מכללת עזריאלי משיקה תוכנית חדשה להנדסת ביוטכנולוגיה
המועצה להשכלה גבוהה אישרה לאחרונה למכללת עזריאלי להנדסה בירושלים, לפתוח את המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה - תוכנית לתואר B.Sc המשלבת לימודי הנדסה ומדעי החיים, בשילוב התמחות מעשית בתעשיות הביוטק, הפארמה, המזון והקוסמטיקה.
לראש התוכנית מונתה ד"ר טלי תבור-ראם, שהסבירה: "הבוגרים שלנו לא רק יידעו לבצע מחקר במעבדה, אלא גם להוביל תהליכי ייצור אמיתיים בתעשייה. אנחנו מחברים את הסטודנטים כבר במהלך הלימודים למפעלים, לחברות פארמה וסטארט-אפים, ומאפשרים להם להתנסות בטכנולוגיות מתקדמות ממש כמו בעולם האמיתי".
פרופ' תמר רז נחום, נשיאת מכללת עזריאלי להנדסה: "הקמת המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה היא בשורה לסטודנטים ולתעשיית הביוטק. הביקוש למהנדסים בתחום הולך וגדל, ואנחנו גאים להיות המוסד שמכשיר את דור המהנדסים הבא - כאלה שיובילו את פיתוח התרופות, המזון החדש והטכנולוגיות הרפואיות של העתיד".