גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוול סטריט קרנות הביטקוין הפכו ללהיט. בארץ הן בקושי מגייסות משקיעים

קרנות שעוקבות אחרי מטבעות קריפטו היו אחד הטרנדים החמים בארה"ב בשנתיים האחרונות, אבל כשעשו עלייה, הן לא הצליחו לשחזר את ההצלחה ● פחות מ־300 מיליון שקל יושבים בקרנות הקריפטו הישראליות, והתשואות מאכזבות ● בענף מסבירים: "המוסדיים טרם נכנסו לתחום"

מטבעות דיגיטליים
מטבעות דיגיטליים

זו הייתה אחת המהפכות הגדולות של השנים האחרונות בוול סטריט. לראשונה בהיסטוריה, ב־10 בינואר 2024, רשות ניירות ערך של ארה"ב אישרה השקה של קרנות סל מחקות על הביטקוין - והשוק סער. חודשים קודם לכן דיונים סוערים שטפו את המערכת הפיננסית בניו יורק ואת הרשתות החברתיות, המטבע הדיגיטלי זינק בתקווה לאישור המיוחל ועם הגעתו היקף הנכסים העוקבים אחר הביטקוין הרקיע שחקים. זה היה אחד המנועים המרכזיים שדחף את מחיר הביטקוין לאורך תקופה ארוכה, עד לשיא כל הזמנים באוקטובר האחרון - מעל 122 אלף דולר למטבע.

פרשנות | החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי
כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

אבל כשהמהפכה ניסתה לעשות עלייה, היא גילתה מציאות אחרת לגמרי. בשלהי השנה שעברה איפשרה רשות ניירות ערך לקרנות הסל המקומיות להתחיל לעקוב אחר מטבעות הקריפטו המרכזיים. המטרה הייתה להקל על חיי המשקיעים ולאפשר להם חשיפה למטבעות הללו מבלי להסתבך עם ארנק דיגיטלי ומסחר בפלטפורמות ייעודיות. או במילים פשוטות - להכניס את הקריפטו למיינסטרים, כפי שקרה באמריקה. היום, כבר כמעט שנה שקרנות עוקבות ביטקוין ואת'ריום פועלות בארץ, אבל הן בקושי מצליחות לגייס משקיעים. עד כה הושקו בישראל 10 קרנות סל העוקבות אחרי המטבעות הדיגיטליים ועוד קרן נאמנות אקטיבית אחת. יחד, הן חולשות כיום על נכסים בשווי של 284 מיליון שקל בסה"כ - פרומיל (4 אלפיות האחוז) מהיקף הנכסים בענף קרנות הנאמנות העומד כיום על 737 מיליארד שקל.

הדולר הפך את העליות בביטקוין לירידות

לא סתם המשקיעים הישראלים מסרבים להתרגש. מתחילת השנה, התחזקות השקל מול הדולר מחקו את העליות בביטקוין ואף הפכו אותן לירידות. מתחילת השנה עלה שערו הדולרי של הביטקוין ב־9%, לאחר צניחה של כ־18% במחיר בחודש האחרון, והוא עומד כיום על כ־102 אלף דולר. אבל עבור מי שקנה קרן נאמנות ישראלית, בשקלים, שעקבה אחרי המטבע הדיגיטלי המפורסם, מדובר היה בשחיקה של כספו. מתחילת השנה נחלש הדולר מול השקל ב־10% לכ־3.25 שקל לדולר כיום. לכן באותה תקופה רשמו קרנות הסל שעוקבות בת"א אחרי הביטקוין תשואה שלילית שנעה בין 1.2% לירידה של 4%.

החברות תכלית (של מיטב), הראל, אי.בי.אי, מור ומגדל (MTF) קרנות סל שעוקבות אחרי המטבע. ואילו איילון מנהלת קרן נאמנות אקטיבית שמשקיעה בביטקוין. קרנות הסל רוכשות בוול סטריט מוצרי השקעה שונים, לרוב מדובר בתעודות סל אמריקניות שעוקבות אחרי אותו המטבע. מדובר בהליך שמייקר בפועל למשקיע הישראלי את העלות של ההשקעה. בעוד שדמי הניהול בארץ נעים בין 0.2% ל־0.5%. מנהלי קרנות הסל משלמות על התעודות עוד 0.2%־0.25% כאשר הן רוכשות אותן ממנהל בחו"ל. בפועל טוענים הגורמים הפועלים בענף כי רכישת קרן סל בארץ, חוסכת למשקיעים את עיקר כאב הראש של המרת מטבע, ורכישת הארנק הדיגיטלי.

אז מדוע אחרי מעל לעשרה חודשי פעילות הציבור עוד לא הצטרף בהמוניו? ייתכן שמדובר היה בשיווק בעייתי שכן לקראת השקת הקרנות הללו הן פורסמו עם דמי ניהול גבוהים משמעותית מהמקבילות האמריקאיות (עיוות שתוקן עם ההשקה הרשמית). ייתכן גם שהפער נובע מהשינוי בפרופיל של משקיעי הביטקוין בישראל, שנחשבים למתוחכמים יותר וכאלה שלמדו כבר שנים להסתדר בעולמות של ארנקים דיגיטליים ורשת הבלוקצ'יין. גם התשואות שמיאנו להרשים, הירידות ברחבי העולם, והשקל שמחק גם את העליות שנרשמו מתחילת השנה יכולים להסביר את המגמה השונה בישראל. אבל בענף מסמנים גורם אחר - המוסדיים.

"ההבדל הגדול הוא המוסדיים"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב תכלית קרנות נאמנות, שמנהלת חצי מנכסי קרנות הסל שעוקבות אחרי המטבעות הדיגיטליים בשוק, אומר "כשיצאנו בסוף דצמבר אשתקד לדרך לא ידענו למה לצפות. ראינו את המגמה בעולם בארה"ב, שם נכנסו הרבה כספים לקרנות הסל (ETF) שהפכו להיות פתוחות לכל הציבור. ההבדל הגדול בארץ (ביחס לחו"ל) הוא בקרב המוסדיים. בארץ הם עדיין לא נכנסו לתחום הזה".

ליאור כגן, מיטב קרנות נאמנות / צילום: מיטב

אם בחו"ל גופים מוסדיים כמו בלקרוק, פידלטי וגרייסקל הובילו את המגמה, בארץ התמונה הפוכה. כגן סבור כי המוסדיים בארץ נרתעים מסיבות שונות לכניסה לתחום. "יש פער בין מה שאותם מנהלי השקעות בגופים המוסדיים חושבים על מטבעות הקריפטו באופן אישי, שזו תפיסה יותר חיובית לתחום, לבין הפער בסוף של יישום ההשקעה בכסף שלהם. כשמדברים עם המוסדיים, רבים מהם חושבים שנכון להשקיע בין 1%־2% מהנכסים במטבעות דיגיטליים. אבל בפועל זה לא קורה".

למה? "להערכתנו, חלק מהסיבה היא הגישה של הרגולטור, שהיא גישה זהירה. לכן, מי שיושב בדירקטוריונים ובוועדות ההשקעה בגופים המוסדיים, שואל את עצמו: למה אני צריך את זה על שמי? מדוע שאהיה המוסדי הראשון שיצא לדרך? לא מתאים לי הסיכון הזה (מול הרגולטור)".

חוששים מהמקרה של אלטשולר ואי.בי.אי?

בקרב המוסדיים זכורים מקרים שונים שבהם בתי השקעות גדולים ביצעו השקעות במטבעות דיגיטליים ולאחר מכן ספגו ביקורת ושאלות מצד הרגולטור. כך היה המקרה של אלטשולר שחם שב־2021 נחשף כי השקיע 100 מיליון דולר בקרן של גרייסקייל שעקבה אחרי הביטקוין. רשות שוק ההון בדקה את הנושא והעבירה הערות לבית ההשקעות. לפני שנה הטילה רשות ניירות ערך קנס של 700 אלף שקל על בית ההשקעות אי.בי.אי בגין פעילות קריפטו בעבר הרחוק יותר 2017־2020, משום שאפשר ללקוחות של חברת נאמנות קשורה להמיר מטבעות דיגיטליים למטבעות "רגילים" (פיאט) אצל ברוקרים זרים.

גם גורם מוסדי אחר מתאר כי "היום יש תחושה אצל הגופים המוסדיים, שלא בטוח שכדאי להם עדיין להיכנס לתחום. הם חוששים שאולי הרגולטור לא יאהב את זה. זו שאלה שנותרת פתוחה. גם אם ישקיעו, הם עשויים להידרש להסביר את ההחלטה, להראות ניתוחים, עבודות מחקר וכיוב'. חלקם אומרים מראש: נעזוב את זה".

כגן על פניו עדיין אופטימי: "הסכר ייפרץ כאשר המוסדיים ייכנסו, ולדעתי זה יקרה במוקדם או במאוחר. כשהם יהיו בפנים, הציבור יהיה מושקע בעקיפין דרכם, וגם יראה בכך גושפנקא להשקעה של אנשים פרטיים".

בינתיים לפחות, התעשייה עוד רחוקה משם. אם בינואר הראשון להקמתן קרנות הביטקוין גייסו כ־80 מיליון שקל, בעשרת החודשים לאחר מכן הם הוסיפו עוד כ־200 מיליון שקל לנכסיהן בלבד. עד כמה מדובר בסכום זעום? לשם השוואה, קרנות הגידור בנאמנות, גם הן מוצר חדש בשוק שנכנס לפני יותר משנתיים, צמח להיקף נכסים מנוהלים של 3.3 מיליארד שקל - הרבה מעבר למאות מיליוני השקלים שנחים בקרנות הקריפטו.

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?