גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוול סטריט קרנות הביטקוין הפכו ללהיט. בארץ הן בקושי מגייסות משקיעים

קרנות שעוקבות אחרי מטבעות קריפטו היו אחד הטרנדים החמים בארה"ב בשנתיים האחרונות, אבל כשעשו עלייה, הן לא הצליחו לשחזר את ההצלחה ● פחות מ־300 מיליון שקל יושבים בקרנות הקריפטו הישראליות, והתשואות מאכזבות ● בענף מסבירים: "המוסדיים טרם נכנסו לתחום"

מטבעות דיגיטליים
מטבעות דיגיטליים

זו הייתה אחת המהפכות הגדולות של השנים האחרונות בוול סטריט. לראשונה בהיסטוריה, ב־10 בינואר 2024, רשות ניירות ערך של ארה"ב אישרה השקה של קרנות סל מחקות על הביטקוין - והשוק סער. חודשים קודם לכן דיונים סוערים שטפו את המערכת הפיננסית בניו יורק ואת הרשתות החברתיות, המטבע הדיגיטלי זינק בתקווה לאישור המיוחל ועם הגעתו היקף הנכסים העוקבים אחר הביטקוין הרקיע שחקים. זה היה אחד המנועים המרכזיים שדחף את מחיר הביטקוין לאורך תקופה ארוכה, עד לשיא כל הזמנים באוקטובר האחרון - מעל 122 אלף דולר למטבע.

פרשנות | החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי
כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

אבל כשהמהפכה ניסתה לעשות עלייה, היא גילתה מציאות אחרת לגמרי. בשלהי השנה שעברה איפשרה רשות ניירות ערך לקרנות הסל המקומיות להתחיל לעקוב אחר מטבעות הקריפטו המרכזיים. המטרה הייתה להקל על חיי המשקיעים ולאפשר להם חשיפה למטבעות הללו מבלי להסתבך עם ארנק דיגיטלי ומסחר בפלטפורמות ייעודיות. או במילים פשוטות - להכניס את הקריפטו למיינסטרים, כפי שקרה באמריקה. היום, כבר כמעט שנה שקרנות עוקבות ביטקוין ואת'ריום פועלות בארץ, אבל הן בקושי מצליחות לגייס משקיעים. עד כה הושקו בישראל 10 קרנות סל העוקבות אחרי המטבעות הדיגיטליים ועוד קרן נאמנות אקטיבית אחת. יחד, הן חולשות כיום על נכסים בשווי של 284 מיליון שקל בסה"כ - פרומיל (4 אלפיות האחוז) מהיקף הנכסים בענף קרנות הנאמנות העומד כיום על 737 מיליארד שקל.

הדולר הפך את העליות בביטקוין לירידות

לא סתם המשקיעים הישראלים מסרבים להתרגש. מתחילת השנה, התחזקות השקל מול הדולר מחקו את העליות בביטקוין ואף הפכו אותן לירידות. מתחילת השנה עלה שערו הדולרי של הביטקוין ב־9%, לאחר צניחה של כ־18% במחיר בחודש האחרון, והוא עומד כיום על כ־102 אלף דולר. אבל עבור מי שקנה קרן נאמנות ישראלית, בשקלים, שעקבה אחרי המטבע הדיגיטלי המפורסם, מדובר היה בשחיקה של כספו. מתחילת השנה נחלש הדולר מול השקל ב־10% לכ־3.25 שקל לדולר כיום. לכן באותה תקופה רשמו קרנות הסל שעוקבות בת"א אחרי הביטקוין תשואה שלילית שנעה בין 1.2% לירידה של 4%.

החברות תכלית (של מיטב), הראל, אי.בי.אי, מור ומגדל (MTF) קרנות סל שעוקבות אחרי המטבע. ואילו איילון מנהלת קרן נאמנות אקטיבית שמשקיעה בביטקוין. קרנות הסל רוכשות בוול סטריט מוצרי השקעה שונים, לרוב מדובר בתעודות סל אמריקניות שעוקבות אחרי אותו המטבע. מדובר בהליך שמייקר בפועל למשקיע הישראלי את העלות של ההשקעה. בעוד שדמי הניהול בארץ נעים בין 0.2% ל־0.5%. מנהלי קרנות הסל משלמות על התעודות עוד 0.2%־0.25% כאשר הן רוכשות אותן ממנהל בחו"ל. בפועל טוענים הגורמים הפועלים בענף כי רכישת קרן סל בארץ, חוסכת למשקיעים את עיקר כאב הראש של המרת מטבע, ורכישת הארנק הדיגיטלי.

אז מדוע אחרי מעל לעשרה חודשי פעילות הציבור עוד לא הצטרף בהמוניו? ייתכן שמדובר היה בשיווק בעייתי שכן לקראת השקת הקרנות הללו הן פורסמו עם דמי ניהול גבוהים משמעותית מהמקבילות האמריקאיות (עיוות שתוקן עם ההשקה הרשמית). ייתכן גם שהפער נובע מהשינוי בפרופיל של משקיעי הביטקוין בישראל, שנחשבים למתוחכמים יותר וכאלה שלמדו כבר שנים להסתדר בעולמות של ארנקים דיגיטליים ורשת הבלוקצ'יין. גם התשואות שמיאנו להרשים, הירידות ברחבי העולם, והשקל שמחק גם את העליות שנרשמו מתחילת השנה יכולים להסביר את המגמה השונה בישראל. אבל בענף מסמנים גורם אחר - המוסדיים.

"ההבדל הגדול הוא המוסדיים"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב תכלית קרנות נאמנות, שמנהלת חצי מנכסי קרנות הסל שעוקבות אחרי המטבעות הדיגיטליים בשוק, אומר "כשיצאנו בסוף דצמבר אשתקד לדרך לא ידענו למה לצפות. ראינו את המגמה בעולם בארה"ב, שם נכנסו הרבה כספים לקרנות הסל (ETF) שהפכו להיות פתוחות לכל הציבור. ההבדל הגדול בארץ (ביחס לחו"ל) הוא בקרב המוסדיים. בארץ הם עדיין לא נכנסו לתחום הזה".

ליאור כגן, מיטב קרנות נאמנות / צילום: מיטב

אם בחו"ל גופים מוסדיים כמו בלקרוק, פידלטי וגרייסקל הובילו את המגמה, בארץ התמונה הפוכה. כגן סבור כי המוסדיים בארץ נרתעים מסיבות שונות לכניסה לתחום. "יש פער בין מה שאותם מנהלי השקעות בגופים המוסדיים חושבים על מטבעות הקריפטו באופן אישי, שזו תפיסה יותר חיובית לתחום, לבין הפער בסוף של יישום ההשקעה בכסף שלהם. כשמדברים עם המוסדיים, רבים מהם חושבים שנכון להשקיע בין 1%־2% מהנכסים במטבעות דיגיטליים. אבל בפועל זה לא קורה".

למה? "להערכתנו, חלק מהסיבה היא הגישה של הרגולטור, שהיא גישה זהירה. לכן, מי שיושב בדירקטוריונים ובוועדות ההשקעה בגופים המוסדיים, שואל את עצמו: למה אני צריך את זה על שמי? מדוע שאהיה המוסדי הראשון שיצא לדרך? לא מתאים לי הסיכון הזה (מול הרגולטור)".

חוששים מהמקרה של אלטשולר ואי.בי.אי?

בקרב המוסדיים זכורים מקרים שונים שבהם בתי השקעות גדולים ביצעו השקעות במטבעות דיגיטליים ולאחר מכן ספגו ביקורת ושאלות מצד הרגולטור. כך היה המקרה של אלטשולר שחם שב־2021 נחשף כי השקיע 100 מיליון דולר בקרן של גרייסקייל שעקבה אחרי הביטקוין. רשות שוק ההון בדקה את הנושא והעבירה הערות לבית ההשקעות. לפני שנה הטילה רשות ניירות ערך קנס של 700 אלף שקל על בית ההשקעות אי.בי.אי בגין פעילות קריפטו בעבר הרחוק יותר 2017־2020, משום שאפשר ללקוחות של חברת נאמנות קשורה להמיר מטבעות דיגיטליים למטבעות "רגילים" (פיאט) אצל ברוקרים זרים.

גם גורם מוסדי אחר מתאר כי "היום יש תחושה אצל הגופים המוסדיים, שלא בטוח שכדאי להם עדיין להיכנס לתחום. הם חוששים שאולי הרגולטור לא יאהב את זה. זו שאלה שנותרת פתוחה. גם אם ישקיעו, הם עשויים להידרש להסביר את ההחלטה, להראות ניתוחים, עבודות מחקר וכיוב'. חלקם אומרים מראש: נעזוב את זה".

כגן על פניו עדיין אופטימי: "הסכר ייפרץ כאשר המוסדיים ייכנסו, ולדעתי זה יקרה במוקדם או במאוחר. כשהם יהיו בפנים, הציבור יהיה מושקע בעקיפין דרכם, וגם יראה בכך גושפנקא להשקעה של אנשים פרטיים".

בינתיים לפחות, התעשייה עוד רחוקה משם. אם בינואר הראשון להקמתן קרנות הביטקוין גייסו כ־80 מיליון שקל, בעשרת החודשים לאחר מכן הם הוסיפו עוד כ־200 מיליון שקל לנכסיהן בלבד. עד כמה מדובר בסכום זעום? לשם השוואה, קרנות הגידור בנאמנות, גם הן מוצר חדש בשוק שנכנס לפני יותר משנתיים, צמח להיקף נכסים מנוהלים של 3.3 מיליארד שקל - הרבה מעבר למאות מיליוני השקלים שנחים בקרנות הקריפטו.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?