על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "להסתיר את הזהות הישראלית": החרם הבינלאומי על האקדמיה מחריף
● עסקאות הנשק יעלו מדרגה: האינטרס הישראלי בכניסת קזחסטן להסכמי אברהם
1הניו יורק טיימס: "מלחמה נוספת עם איראן היא רק עניין של זמן"
ארה"ב מתעקשת שהיא מחקה את תוכנית העשרת האורניום של איראן, אולם אנליסטים וגורמים בכירים משוכנעים ש"התלקחות נוספת בין ישראל לאיראן היא רק עניין של זמן", נכתב בניו יורק טיימס, בכתבה שכותרתה "הקיפאון המסוכן סביב תוכנית הגרעין של איראן".
"ההסכם משנת 2015 שנועד להגביל את העשרת האורניום של איראן פג בחודש שעבר. סנקציות קשות על איראן הוחזרו. המשא ומתן על תוכנית הגרעין נדם, לפחות לעת עתה. ומצבור האורניום המועשר בדרגה גבוהה של איראן - כמות המספיקה לייצור 11 נשקים גרעיניים - או קבורה מתחת להריסות, כפי שטוענת איראן, או שהוברחה למקום בטוח, כפי שסבורים גורמים ישראליים", נכתב בניו יורק טיימס.
לאחרונה גם נחשף כי איראן ממשיכה לעבוד על אתר חדש להעשרת אורניום ומסרבת לאפשר למפקחים בינלאומיים גישה למקום. "התוצאה היא קיפאון מסוכן. בלי מו"מ, בלי ודאות לגבי המצבור של איראן, בלי פיקוח עצמאי. רבים במפרץ סבורים שזה הופך מתקפה ישראלית נוספת על איראן לכמעט בלתי נמנעת, לנוכח העמדה הישראלית ארוכת־השנים שלפיה תוכנית הגרעין האיראנית היא איום קיומי", נכתב.
בנוסף, עלי ואז, מנהל פרויקט איראן בקבוצת המשבר הבינלאומית (International Crisis Group), אמר לניו יורק טיימס שהפעם נראה כי "איראן צפויה להגיב לכל מתקפה ישראלית באופן הרבה פחות מרוסן מאשר ביוני". לדבריו, "גורמים איראניים אמרו לו שמפעלי הטילים פועלים 24 שעות ביממה, ואם תפרוץ מלחמה נוספת הם מקווים לשגר 2,000 בבת אחת כדי להציף את מערכות ההגנה הישראליות, ולא 500 כפי שקרה במהלך מלחמת 12 הימים".
אמנם "אין ראיות לכך שמתקפה חדשה קרובה", אבל לפי ואז, "ישראל מרגישה שהעבודה טרם הושלמה ואינה רואה סיבה שלא לחדש את העימות, ולכן איראן מכפילה היערכות לסבב הבא".
ה.א. הלייר, עמית בכיר במרכז לקדמה אמריקאית בוושינגטון ובמכון המלכותי המאוחד בלונדון, אמר לניו יורק טיימס כי "ישראל רוצה להבטיח שתוכנית הגרעין של איראן תישאר תחת שליטה, והיא לא תשיג זאת דרך משא ומתן, לכן אני סבור שהישראלים מתכוונים להכות שוב. האיראנים בונים מחדש, אבל מרגע שיעברו גבול מסוים - ישראל תתקוף שוב".
מתוך הניו יורק טיימס מאת סטיבן ארלנגר. לקריאת הכתבה המלאה.
2הדרך שבה ארה"ב רוצה לפרק את חיזבאללה
"ארצות הברית מבקשת לנצל מה שהיא רואה כהזדמנות נדירה בלבנון כדי לחנוק את המימון האיראני לחיזבאללה ולהפעיל לחץ על הארגון להתפרק מנשקו", כך אמר בכיר אמריקאי לפי איראן אינטרנשיונל.
"ג'ון הרלי, תת־המזכיר לענייני טרור ומודיעין פיננסי, אמר כי איראן הצליחה להזרים כ־1 מיליארד דולר לחיזבאללה השנה, למרות הסנקציות המערביות שהחריבו את כלכלתה", נכתב. הרלי אמר בראיון השבוע כי המפתח לריסון כוחו של חיזבאללה הוא "למחוק את ההשפעה והשליטה האיראניות שמתחילות בכל הכסף שהם שופכים לתוך חיזבאללה".
"הממשלה השברירית של לבנון התחייבה לפרק את כל הקבוצות שאינן מדינתיות מנשקן, כולל חיזבאללה, במסגרת הפסקת אש בתמיכת ארה"ב עם ישראל. אך הארגון עדיין מחזיק בהשפעה פוליטית משמעותית והתנגד לפירוז מלא, בטענה שכלי נשקו חיוניים להגנת המדינה", נכתב.
בכירי ממשל אמריקאים אומרים שהתמיכה הכספית של איראן היא תנאי לקיומו של חיזבאללה. "גם אחרי כל מה שאיראן עברה, וגם כשהכלכלה שלה במצב לא מזהיר, הם עדיין מזרימים הרבה כסף לפרוקסי הטרור שלהם", אמר הרלי.
מתוך איראן אינטרנשיונל. לקריאת הכתבה המלאה.
3הפוליטיקאי האירי שעומד בפני הדחה בגלל ביקור בישראל
"שר החינוך האירי פול גיבן יתמודד עם הצבעת אי־אמון בעקבות ביקורו בישראל", פורסם ב-BBC. "את ההצעה הגיש ג'רי קארול ממפלגת People Before Profit, והיא זוכה לתמיכה מצד מפלגת שין פיין (Sinn Féin), המפלגה הליברלית-יוניון (Alliance) והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית והלייבור (SDLP)", נכתב.
עם זאת, המהלך צפוי להיכשל משום שהוא דורש תמיכה גם מצד שמרנים ולאומנים באספה האירית. "מפלגת היוניון הדמוקרטית (DUP), המפלגה היונית של אלסטר (UUP) ותנועת הקול היוניוניסטי המסורתי (TUV) כבר הודיעו שלא יתמכו בהצעה", נכתב.
המפלגות האיריות שתומכות בהדחת השר אומרות כי "לא היה צריך להשתמש במשאבי המשרד כדי לשתף תמונות מביקורו בבית ספר בירושלים".
הצעת ההדחה קובעת כי "לשר החינוך אין עוד את אמון האספה, בשל מחדלו לשמור על שבועת התפקיד ביחס לחובתו לשמר ולתמוך בשלטון החוק; ומחדלו לשמור על סעיף (g) ביחס לחובתו לעמוד בקוד ההתנהלות השרי; ועל כן עליו להיות מודר מהחזקת תפקיד שר או סגן־שר במשך 12 חודשים".
מה עשה פול גיבן בישראל? הוא השתתף בנסיעה של 6 ימים שאורגנה על ידי ממשלת ישראל, "במהלך הביקור קיבלו תדרוך ממשרד החוץ הישראלי; ביקרו באתר זיכרון לשואה; נפגשו עם נפגעי חמאס; וסיירו בבית הספר אופק בירושלים". השר טען כי הנסיעה "לא עלתה למשלם המסים ולו אגורה".
מתוך ה-BBC מאת ג'יין מק'קורמק. לקריאת הכתבה המלאה.
4היועץ לשעבר לביטחון לאומי בבית הלבן: "חצי מאה לאנטישמיות באו"ם"
"לפני 50 שנה בדיוק עשה האו"ם את הטעות החמורה ביותר בתולדותיו כשאימץ את ההחלטה ש'ציונות היא צורה של גזענות'. אפשר להרגיש היום את הרוח של ההחלטה בעליית האנטישמיות הגוברת", כך כתב במאמר דעה לוול סטריט ג'ורנל, ג'ון בולטון, לשעבר יועץ לביטחון לאומי בבית הלבן.
"האו"ם עשה את הטעות החמורה בתולדותיו לפני 50 שנה בדיוק, והוא עדיין לא התאושש ממנה. העצרת הכללית אימצה את החלטה 3379, שהצהירה כי 'הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית'. בהצבעה של 72 בעד, 35 נגד ו־32 נמנעים, ריסקה ההחלטה 3379 את המוניטין של האו"ם בארה"ב ומעבר לה", כתב בולטון.
ההחלטה "נועדה לשלול את הלגיטימציה של מדינת ישראל. אותה גישה הופעלה באו"ם נגד דרום אפריקה של האפרטהייד החל מ־1962 והובילה לסנקציות כלכליות, לבידוד גובר וללחץ בינלאומי על הממשלה הנשלטת בידי לבנים. היה ברור שמתוכנן מסלול דומה גם כלפי ישראל".
בהמשך האו"ם ביטל את ההחלטה, אולם בולטון ציין כי אפשר להרגיש את האדוות שלה באנטישמיות הגוברת בעולם. "אנטישמיות המתחזה לאנטי־ציונות הפכה אולי מעודנת יותר, אך צחנתה נותרה כשהייתה, ומטרותיה הסופיות לא השתנו".
"שום חברה אחרת באו"ם אינה סופגת גינויים והטרדות כאלה", לדברי בולטון.
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת ג'ון בולטון. לקריאת הכתבה המלאה.