עסקאות הנשק יעלו מדרגה: האינטרס הישראלי בכניסת קזחסטן להסכמי אברהם

הרמות גבה נרשמו ברחבי העולם לנוכח ההוד וההדר שבהם בחר ממשל טראמפ להכריז על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם - על אף שהמדינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז 1992. המהלך הבהיר כי בבסיסו ניצבים אינטרסים אמריקאיים מובהקים, בעוד שהאינטרסים הישראליים ממלאים בו תפקיד משני - אך אינם נעדרים.

● טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל
● "לפחות 2,000 דולר לכל אזרח": ההבטחה החדשה של טראמפ

היחסים הביטחוניים בין ישראל לקחסטן החלו ב־2001. מאז, הקזחים רכשו מוצרים שונים מהתעשיות הביטחוניות הישראליות, כולל מערכות רקטיות ומל"טים מתוצרת אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. שיא שיתוף הפעולה נרשם בשנים 2009־2007, בתקופת שלטונו של הנשיא הראשון של קזחסטן, נורסולטן נזרבייב.

יחד עם זאת, יכולת השיווק של התעשיות הביטחוניות הישראליות בקזחסטן נותרה מוגבלת, אף שמרחב אסיה־פסיפיק היווה יעד ל־48% מהיצוא הביטחוני ב־2023 ול־23% ב־2024. הסיבה לכך נעוצה ברמת הסיווג של קזחסטן, המושפעות מהסכם הביטחון בין המדינות, שאותו הקזחים מעוניינים לשדרג.

קאסים ג'ומארט טוקאייב החליף את נזרבייב ב־2019, ומנהיג מדיניות שונה בתכלית. טוקאייב החליט לנצל את הנכנסים האסטרטגיים של המדינה, כדוגמת משאבי נפט וגז בהיקפים גדולים במיוחד וכן המיקום שלה והטריטוריה העצומה (המדינה בעלת השטח העשירי בגודלו בעולם), במטרה לקרוץ למדינות שונות, ביניהן סין וטורקיה. ארה"ב, כמובן, מנסה להרחיק את הקזחים מהכיוון הזה.

גאווה טורקית

בדומה לארה"ב וישראל, גם סין מעוניינת לחזק את הקשרים עם קזחסטן, והפעם בשל השטח שלה - שמשמש את בייג'ינג להובלת סחורות ברכבות מערבה אל אירופה. הנפט הוא לא חלק מהסיפור: קזחסטן מהווה מקור לכ־3% מיבוא הנפט הסיני בלבד, כשלצורך ההשוואה - איראן מהווה כ־13%.

בד בבד, הקשר לטורקיה נובע משאיפת טוקאייב להגביר את הלאומנות הקזחית, ולהפחית את ההשפעה הרוסית. הקזחים הם עם טורקי, בדומה לאזרבייג'נים, לאוזבקים ולקירגיזים, ולכן זו דרך להגביר את הקשר למורשת המקומית. זו סיטואציה של Win־Win ברמה הקזחית־טורקית, שהרי היא גם מתיישבת עם האינטרסים של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. האחרון לא רק רואה עצמו כממשיך האימפריה העות'מאנית וכמנהיג העולם המוסלמי, כי אם גם כמנהיג העולם הטורקי. אי לכך, באנקרה נמנעו באופן ברור ממתיחת ביקורת על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם.

זהו צעד שונה באופן מהותי מכינון יחסים דיפלומטיים מלאים חדשים של איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו עם ישראל, אבל עדיין מנוגד לאינטרסים של ארדואן - ולא רק בהקשר המזרח התיכון ועזה. כמו כל המדינות הטורקיות, קזחסטן מהווה יעד שיווקי מובהק של התעשיות הביטחוניות באנקרה, והידוק הקשרים הביטחוניים של אסטנה עם ישראל, עשוי לפגוע במשקלם מנתח השוק.

מי שהופתעה למדי מההכרזה על הצטרפות קזחסטן להסכמי אברהם היא שכנתה לים הכספי, אזרבייג'ן, שהייתה בטוחה כי תהיה המדינה הראשונה במרחב אירו־אסיה שתזכה להצטרף להסכמי אברהם. באקו רוכשת אמצעי לחימה מתקדמים רבים הן מישראל והן מטורקיה, ורוצה ליהנות מ"גשר" אל התעשיות הביטחוניות האמריקאיות.

ג'יהאדיסטים על הגבול

בכיר בתעשיות הביטחוניות מציין כי לאחר מלחמת חרבות ברזל - שבעקבותיה הורחקו גורמים ישראליים מתערוכות ביטחוניות ונרשמו ביטולי עסקאות, ביניהן בספרד - ישראל החלה למקד מאמצים בשווקים חדשים. מדינות כמו קזחסטן טומנות בחובן פוטנציאל גדול, בין היתר בשל צורכי הביטחון הגוברים שלהן. כך, למשל, המרחק בין קזחסטן לאפגניסטן עומד על כ־500 ק"מ בלבד וכ־100 ק"מ מטג'יקיסטן. שתי המדינות הללו המשמשות מוקד פעילות ג'יהאדיסטית, עובדה ההופכת את קזחסטן ליעד רגיש ביטחונית.

אתר אסטרטגי נוסף בקזחסטן, המוכר לישראל, הוא נמל החלל "קוסמודרום בייקונור" שבדרום המדינה. בעבר, ישראל השתמשה בו על מנת לשגר לווינים לחלל, כולל את לווין עמוס 4 ב־2013. בשנים האחרונות, עברה ישראל לשיגור לווייניה מארה"ב, ובעיקר באמצעות חברת ספייסX של אילון מאסק - כפי שנעשה ביולי האחרון עם שיגור לוויין התקשורת "דרור 1" באמצעות טיל הפאלקון 9 של החברה. עם זאת, אומר לגלובס גורם המעורה בפרטים: "עלות השיגור מבייקונור נמוכה משמעותית לעומת שיגור מארה"ב- לעיתים עד חצי ואף שליש מהמחיר".