טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל

מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם חתם בשבוע שעבר על מזכר הבנות (MoU) לחיזוק שיתופי הפעולה הביטחוניים עם מקבילו ההודי, רג'ש קומר סינג. ההודים מהווים את הלקוחות המשמעותיים ביותר של התעשיות הביטחוניות הישראליות - לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום, בין השנים 2020-2024 הם היוו כ־34% מתוך כלל היצוא. אבל הם לא מסתפקים בכך: משלחת מטעם משרד ההגנה ההודי הגיעה בחשאי לישראל, כפי שמדווח באתר IDRW, במטרה ליצור הסכמים שיביאו למצב שבו לא רק שניו דלהי תרכוש טילים בליסטיים מדגם אייר לורה של התעשייה האווירית וטילי שיוט מדגם אייס ברייקר של רפאל, היא גם תייצר אותם בעצמה.

● המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי
● המדינה האסיאתית שתרכוש מאלביט מל"טים חדשים מדגם הרמס 900

דיווחים קודמים בהודו כבר הצביעו, כי הודו רוצה טילי אייר לורה בעקבות ההצלחה הגדולה של טילי רמפייג' בהסלמה האחרונה מול פקיסטן. רמפייג' הוא בעל טווח של כ־250 ק"מ, וחיל האוויר ההודי משתמש בו במטוסי סוחוי 30 ומיג 29. הוא מדוייק מאוד, אבל הטווח שלו עומד על כ־250-150 ק"מ - מה שמסכן את מטוסי הקרב ההודיים מול מערכות ההגנה הפקיסטניות מתוצרת סין. לעומת זאת, אייר לורה הוא בעל טווח של כ־400 ק"מ, ובאמצעותו יכולים מטוסי קרב לפגוע במטרות - מבלי לסכן את עצמם מול מערכות הגנה אווירית מתקדמות.

אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א, ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית. הטיל שוקל כ־1,600 ק"ג, טס במהירות סופר־סונית, ומשתמשת בניווט לווייני מוגן שיבושים. אחד היתרונות הבולטים בו הוא שיטת "שגר ושכח", קרי משגרים אותו למטרה - ולא צריך להנחות אותו לאורך הדרך. ראשי הנפץ שלו מגוונים, ויכולים להיות מיועדים לפגיעה במטרות רכות או בבונקרים. עם טווח של כ־400 ק"מ ורדיוס פגיעה של כעשרה מטרים בלבד, הוא צפוי לאפשר להודו לפגוע בכל בסיס פקיסטני.

בה בעת, הודו גם מעוניינת בטיל השיוט "אייס ברייקר", שנועד לתקיפות בטווחים של כ־300 ק"מ נגד מטרות יבשתיות וימיות. הטיל יעיל בכל תנאי מזג האוויר, יודע לתפקד היטב בסביבות רוויות לוחמה אלקטרונית, ובעל יכולת ניווט והנחיית טילים מבוססת אינפרא אדום (IIR), שבאמצעות בינה מלאכותית יודע לרכוש ולזהות מטרות.

התעשייה האווירית מנוסה בפעילות

התעשיות הביטחוניות הישראליות ככלל, והתעשייה האווירית בפרט, מנוסות מאוד בפעילות בהודו. התעשייה האווירית, היצרנית של לורה, מנוסה מאוד בפעילות בהודו שבה היא מפעילה, בין השאר, את חברת הבת ההודית Aerospace Services India (ASI), שהושקה אשתקד. החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), בפיתוח ותמיכה באמצעים מתקנים שמיוצרים עבור מערכת ביטחון ההודית. ASI מונה 50 עובדים, 97% מהם הם אזרחי הודו. משרדי החברה נמצאים בניו דלהי, אך החברה פרסה סניפים ברחבי תת־היבשת.

החברה הבת ייעודית לפעילות באמצעות המטבע המקומי, רופי - דרישה מהותית מצד ממשלתו של נרנדה מודי. תוכנית Make in India שדורשת ייצור מקומי בהודו נמשכת 16 שנים, אבל ב־2021 החליטו ההודים על מהפך שבו חייבים להפוך להודים ולסחור ברופי כדי לבצע עסקים, ומכאן השינוי. בה בעת, לתעשייה האווירית יש שיתופי פעולה שוטפים עם חברות הודיות של ממש.

כבר בתערוכת אירו אינדיה 2023, חתמה התעשייה האווירית על מזכר הבנות עם חברת בהראט אלקטרוניקס (BEL) המקומית, שמציב אותה בתור הקבלן המקומי של אייר לורה. עתה, לפי דיווחים בהודו, העסקה שמנסים ההודים לקדם כוללת העברת ידע מלאה שבאמצעותה חברות גדולות מקומיות, כדוגמת בהראט אלקטרוניקס (BEL) והינדוסטן אירונאוטיקס (HAL), יקבלו את כל הכלים כדי לייצר את הטילים המתקדמים בעצמן.