גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלי שמגייס 100 מיליון דולר כדי להתחרות בשבבים של אנבידיה

עפר שחם עבד לאורך השנים בתפקיד בכירים בגוגל ובמטא, אך כיום הוא מודיע על גיוס כולל של 100 מיליון דולר לחברת מג'סטיק לאבס אותה הקים יחד עם שותפיו ● החברה מספקת פתרונות לחוסר היעילות של רכיבי הזיכרון של אנבידיה, ומייסדיה בטוחים שהיא תגדיל את הנגישות לזיכרון עד פי אלף ותשפר את ביצועי המחשוב ביותר מפי 50 ● ומה הוא חושב על בועת ה-AI?

עופר שחם, מנכ''ל מג'סטיק לאבס / צילום: טל גבעוני
עופר שחם, מנכ''ל מג'סטיק לאבס / צילום: טל גבעוני

עופר שחם, ישראלי שהתגורר במשך שני עשורים בעמק הסיליקון וחזר ארצה לאחרונה, מדבר על בינה מלאכותית עוד מלפני עידן ה-ChatGPT. למעשה, כבר לפני עשרים שנה, לאחר שסיים דוקטורט בסטנפורד, התבקש על ידי דארפא, המפא"ת האמריקאי, לפתח מעבדי בינה מלאכותית לצרכים צבאיים. שחם גויס לגוגל ובהמשך הדרך היה אחראי על פיתוח שבבי הראייה הממוחשבת של מכשירי הפיקסל, עד לתפקיד הבכיר של ראש תחום מעבדי ה-AI של מכשירי הקצה של גוגל.

אפל מציגה: אם נפסיד במרוץ ה-AI, לפחות נקנה אותו מהמתחרה
מהפגישה עם ת'יל לבית הקפה בפאלו אלטו: המיליארדר הישראלי שמסרב לראות בצניחה של 30% מההנפקה כישלון

מאוחר יותר, מארק צוקרברג משך אותו אליו למטא כדי להקים את מעבדת השבבים של החברה - שייועדה לפיתוח קסדות המציאות שלה - ובמשך שנים הוא ניהל את כל תחום השבבים מישראל, מבלי לעורר תשומת לב ציבורית גדולה. היום, ממרומי נסיונו, אחרי שהיה ל"צאר השבבים" של סרגיי ברין ומארק צוקרברג במשך מרבית הקריירה שלו, שחם לא רוצה לעבוד עבור איש - הוא מנכ"ל חברה שהקים בעצמו יחד עם שותפיו לשעבר במטא ובגוגל - שאה רביי, אמריקאי ממוצא איראני, ושותפתם מאסומי ריינדרס.

היום (ב') נחשפת מג'סטיק לאבס (Majestic Labs) לראשונה עם הודעה על גיוס כולל של 100 מיליון דולר בשני סבבים - האחד במסגרת סיבוב סיד של 10 מיליון דולר, והשני (סיבוב A) בהיקף של כ-90 מיליון לפי שווי חברה שלא פורסם. להערכת גלובס, שווי החברה כיום לאחר הגיוס עומד על 300-400 מיליון דולר - אך החברה מסרבת להתייחס לכך.

הבטן הרכה של אנבידיה

החברה שמנהל שחם הוקמה כדי לאתגר את אנבידיה בבטן הרכה שלה: חוסר היעילות של רכיבי הזיכרון שלה, עניין שמגביל מאוד את יכולת החישוב של כל מעבד בנפרד ומכתיב את הצורך של חברות שמעוניינות לאמן מודלי שפה מורכבים לקנות עוד ועוד מעבדים גרפיים יקרים - אותם רכיבים שקריטיים כל כך לאימון מודלי AI.

חוק "אלטמן", חוק אצבע המקביל במשהו לחוק מור מעולם השבבים, מגדיר כי העלות של עיבוד AI שווה לריבוע מספר המשתמשים שלה. כאשר מספר שאילתות ה-AI עולה דרמטית על ידי משתמשים - הענף מגיע לנקודת רתיחה, תרתי משמע, שבו לא רק העלות עולה, אלא גם הטמרפטורה בחוות השרתים, דבר שמעיק בתורו על פעילות השבבים ומאט אותם.

אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של המעבדים הגרפיים שמכתיבים זאת הוא כאמור הזיכרון המצומצם הפעיל בכל שבב: עד 192 ג'יגבייט של זיכרון בכל אחד - מה שמחייב רכישה של שבבים יקרים רבים. את הבעיה הזו מנסים לפתור בחברה הישראלית-אמריקאית.

מג'סטיק לא מציעה מעבד גרפי משלה - כפי שעושות מתחרות מוצלחות יותר כמו AMD, או פחות כמו אינטל, סמבנובה, גרוק או סריברס, אלא מחליפה את שרת ה-AI של אנבידיה בשרת משלה - חזון שאפתני מאוד שכולל לא רק מעבד ייעודי שפותח בישראל, אלא גם מבנה חדש של שרת שמחבר לכל מעבד גרפי כמויות אדירות של זיכרון ברוחבי פס גבוהים מכל מה שנראה כיום בשוק. התוצאה שוות ערך לחיבור של עד פי 1,000 יותר זיכרון לכל מעבד גרפי בהשוואה לשרתי ה-AI של אנבידיה, AMD או גוגל, כך לטענת החברה. את כל זאת היא עושה ממשרד צנוע במבנה על גבול כפר סבא והוד השרון. בחברה 50 עובדים, מחציתם בישראל.

הקשרים בתעשייה משחקים תפקיד משמעותי

את סיבוב הסיד גייסה מג'סטיק בהובלת הקרן האמריקאית לאקס קפיטל (Lux), משקיעה אמריקאית שהעלתה פרופיל בישראל במהלך המלחמה וכבר השקיעה קודם לכן בחברת הדיפנס-טק קלע של חמוטל מרידור. השתתפו בו גם קרנות כמו גרוב של דב מורן וחץ ונצ'רס. את סיבוב ה-A, בהיקף של 90 מיליון דולר, הובילה קרן Bow Wave הניו יורקית של הישראלי איתי לנגרטל, אליה הצטרפו SBI היפנית וטל ונצ'רס, הקרן הישראלית היחידה שהצטרפה לסיבוב הגדול.

"התעשייה מנסה להריץ כיום מודלי שפה עם טריליוני פרמטרים במצטבר - וכל זאת על מעבדים שנפח הזיכרון המקסימלי שלהם אינו עולה על 192 גיגבייט", אומר שחם. "ביתיים, השימושים שלנו ב-AI כבר לא מסתפקים בצילום קוד QR ובפענוח שלו: אנחנו שואלים את הצ'ט מספר שאלות ביום, מעלים מסמך של 150 עמודים ומבקשים ממנו לתרגם אותו לסינית וליצור תמונות מאפס על ידי תאורים מילוליים, כך שתביעת הזיכרון נאמדת בטרה-בייטים של מידע על מעבדים שיודעים לעבוד בגיגבייטים".

על ידי בניית השרת מחדש, טוענים בחברה, מג'סטיק מסוגלת להגדיל את הנגישות לזיכרון עד פי אלף ביחס לפתרונות הקיימים, לשפר ביותר מפי 50 את ביצועי המחשוב של השרת, ולחסוך בפועל 10 או 20 שרתי אנבידיה על כל שרת שנמכר מתוצרתה.

לא רק הנסיון של שלושת המייסדים, שגויסו באופן קפדני על ידי צוקרברג עצמו לנהל את מעבדת השבבים של מטא, ולא רק תארי הדוקטור שלהם ומאה הפטנטים שרשמו בארה"ב ברשות השנים - גם הקשרים שלהם בתעשייה משחקים תפקיד משמעותי ומאפשרים להם לשוחח במקביל עם לקוחות פוטנציאליים רבים ולפתח עבורם שרת שיושק כבר לצרכים העתידיים שלהם, אי שם ב-2027. "אנחנו יודעים לעבוד ולהבין את דרישות המוצר שלהם", אומר שחם.

"יש חברות שלא ישרדו"

מג'סטיק, כמובן, איננה חברת הסטארט-אפ היחידה שמתכוונת להתחרות באנבידיה. היא מאותגרת על ידי חברות שפיתחו שבבים ייעודיים ל-AI כמו סמבנובה, סריבראס, גרוק, טנסטורנט האמריקאיות או נקסטסיליקון הישראלית. "החברה הוקמה לעידן ה-AI", אומר שחם. "ובעוד שחברות רבות מנסות לבוא מפתרון חומרתי או 'מוקשח' ולא מתרוממות, או שענקיות השבבים משיקות עוד פתרון שלא באמת משפר את בעיית הזיכרון, המודלים ממשיכים לגדול ולהשתנות, כך שחשוב שהפתרון יהיה גמיש וניתן לתכנות. אחד השיעורים שלמדתי בדרך הקשה כמנהל פיתוח שבבים, ודאי בתור אחד שבילה 12 שנים בגוגל ומטא - הוא שהתוכנה היא המלכה. את צוואר הבקבוק באימון מודלים גדולים אפשר, כנראה, לפתור ברמת המערכת כולה ולא בהשקת שבב כזה או אחר".

שחם איננו סבור שקיימת בועה בענף ה-AI אך הוא מפריד בין חברות שיהפכו להיות גדולות יותר, לבין אלה שיעלמו: "כבר ב-2014, כשנסעתי בפרוטיפים הראשונים של המכוניות האוטונומיות של גוגל, או שכביקרתי בחוות השרתים שלהם וראיתי כיצד עם בינה מלאכותית היעילות גדלה ב-20%, הבנתי לאן הולך העתיד", הוא אומר. "ללא ספק, כל תחום שה-AI ייגע בו, ישתנה במהירות. אני ראיתי את זה מתא הנהג בגוגל.

"אבל האם יש בועה? ה-AI גדל בקצב מסחרר, ויש חברות שמוערכות באופן מוצדק בשווי גדל והולך, אבל יש גם חברות שמוערכות גבוה ולא ישרדו. ה-AI תהיה מהפכה גדולה מכל המהפכות האחרות שקדמו לה, אבל לא כל חברה שתיכנס אליה - תשרוד. האם ההוצאות של גוגל ומטא ברכישת ציוד הוני להפעלת AI איננה מוצדקת? לא חושב - תספור כמה פעמים אתה משתמש ב-ChatGPT או מנסה מנוע AI כדי לשפץ תמונות".

עוד כתבות

הטלוויזיות החדשות של סלקום ופרטנר / צילום: צילום מסך

פרטנר וסלקום השיקו טלוויזיות חדשות. האם יש בהן בשורה?

בשבועות האחרונים השיקו שתי חברות הסלולר אפליקציות וממשקי טלוויזיה חדשים ● בעוד סלקום מציעה עיצוב מלוטש וחווית משתמש מעולה, בפרטנר מציעים כלים רבים יותר בשליטה על התוכן בעת צפייה

רכישת הענק של נטפליקס (בעיגול: טד סרנדוס, מנכ''ל נטפליקס) / צילום: Reuters, USA TODAY Network

רכישת הענק של נטפליקס: החשש בשוק, המתחרה הגדולה ואיך זה יעבוד

נטפליקס הודיעה על כוונתה לרכוש את אולפני וורנר ברדרס תמורת 72 מיליארד דולר ● בדרך היא תיקח על עצמה חוב של כמעט 11 מיליארד דולר, תצטרך לשכנע את הרגולטור, ולהחליט כיצד יעבוד השירות המשולב

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר / צילום: משק ויילר

העסקה עם שטראוס הסתיימה בקנס. הרכישה החדשה תשנה בעיניו את פני השוק: "זה מתבקש"

"נסעתי בחולצת כפתורים למשרד היפה בתל אביב, אבל המשכורת לא הספיקה, אז קניתי קו חלב. כשכל החלבנים עבדו עם עיפרון מאחורי האוזן, אני אפיינתי תוכנת חלוקה" ● שיחה קצרה עם אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר

מגמות סוף השנה בבורסות / צילום: Shutterstock

מה יעשו הדואליות היום בתל אביב, וההחלטה הגורלית של הפד השבוע

חודש דצמבר נפתח באווירה חיובית בשווקים, ומחר מניות השבבים צפויות לעלות בת"א ● נטפליקס תרכוש את וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג שלה, ולפי דיווחים יוון אישרה עסקת ענק עם אלביט ● ומה צפוי בהחלטת הריבית ביום רביעי הקרוב?

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

מאות מיליונים נמחקו: אלה המפסידים הגדולים של התחזקות השקל, ולא כולם יצואנים

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma

היום שבו אמריקה תגיע לכונס נכסים: על הפצצה המתקתקת הכי מפחידה בכלכלה העולמית

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית. אם הוא יקרוס, הוא יפיל אחריו שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו ● מה עשוי למנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים? ● כתבה אחרונה בסדרה

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה

תקציב המדינה אמנם אושר בסוף השבוע האחרון, אך לא מעט שאלות נשארו פתוחות ● על הפרק: המאבק של המפלגות החרדיות נגד חוק הגיוס, תוכניות כלכליות שכבר נתקעו בעבר והמס החדש על הבנקים ● גם אם התקציב יעבור לבסוף, בכלל לא ברור כמה מהרפורמות ישרדו את הדיונים

הציור ''החלום (מיטה'') של פרידה קאלו מוצג בסותבי'ס, ניו יורק. נכס לאומי / צילום: Reuters, Lev Radin

על פער המחיר בין אומן לאומנית, בין פרידה קאלו לגוסטב קלימט

על אף השיא המרשים ששברה פרידה קאלו עם מכירת הציור היקר ביותר של אומנית אי־פעם, שוק האומנות רחוק מלהעניק לנשים מקום שוויוני ● דוחות מצביעים על עלייה במספר האומניות הפעילות, אך הן עדיין מהוות רק כרבע מהשוק, בעוד שהמכירות הגבוהות ביותר נותרות ברובן נחלתם של גברים ● ד"ר רות מרקוס מסבירה: "זהו לא פער של כישרון, אלא תוצאה של הדרה מערכתית רבת שנים"

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

שועל אדום בעיר / צילום: Shutterstock

כמו חזירי הבר והצבועים: החיות שגילו את היתרונות של העיר - ובייתו את עצמן

ביות עצמי הוא תהליך שבו חיית בר לומדת לנצל את הסביבה האנושית לטובתה ● הדביבונים של צפון אמריקה והשועלים האדומים באנגליה הציגו שלל שינויים, פיזיים והתנהגותיים, נוכח החיים בעיר, מהקטנת מבנה גופם כי המזון תמיד זמין ועד ירידה באגרסיביות

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים? / צילום: שירי נועה חסון

פער של שנתיים ו־200 אלף שקל פחות: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים?

בשכונת דרום־מערב בבת ים, נמכרה דירת 5 חדרים בשטח של 111 מ"ר, תמורת 2.63 מיליון שקל ● הבניין משופץ עם מעלית ונמצא בקו שלישי לים ● לפני כשנתיים נמכרה דירה זהה בבניין, בקומה הרביעית, תמורת 2.8 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

מגדל / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה בישראל: מגדל גייסה 100 מיליון דולר לאג"ח כהגנה מפני רעידות אדמה

בעקבות חשש מרעידת אדמה בישראל בשנים הקרובות, חברת הביטוח "מגדל" ביצעה מהלך יוצא דופן כשהנפיקה בבורסת ברמודה בחו"ל אג"ח לא סחירות, כהגנה מפני מקרי קטסטרופה ● זהו הגיוס הראשון מסוגו על ידי חברת ביטוח ישראלית, שמוסיף שכבת הגנה נוספת מעבר לביטוחי המשנה המסורתיים