אוטובוס בתחנה בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי
50 מיליון שקל בלבד הוקצו בפועל לשיפור השירות באוטובוסים, וזאת למרות שבתקציב 2025 הבטיחו במשרד האוצר 250 מיליון שקל למטרה זו. אם כך, לאן נעלם הכסף? בשבוע האחרון הופצה טיוטת חוק ההסדרים שמגבש משרד האוצר לתקציב 2026. החוק אומנם עוסק לא מעט בתחום התשתיות, אך ממעט לדון ברפורמות בתחום התחבורה הציבורית ובשירות שמקבלים הנוסעים.
● שוב על השולחן: דרישה להכניס נהגים זרים לענף האוטובוסים
● מכרזי המטרו מתחילים, ומנכ"ל נת"ע מבטיח: "עבודות בהיקף שעוד לא ראינו"
רפורמה אחת נוגעת להפרדה ולהפרטה של שירות רכבת ישראל לנוסעים. ואולם, הסברה השוררת בענף היא, כי מדובר ב"עז" ובהכנסת רגל בדלת, לרפורמה עתידית שכרגע אין היתכנות פוליטית שהיא תעבור.
בינתיים, גם תוצרי התקציב הקודם, של 2025, מתקשים להביא לידי ביטוי שינויים בשירות בתחבורה הציבורית. כך למשל, באותו תקציב שעבר במרץ, הוקצו 250 מיליון שקל לשיפור השירות בתחבורה הציבורית. משרד התחבורה התעכב בהגשת התוכנית, והגיש אותה רק בחודש ספטמבר האחרון למשרד האוצר, ואילו זה הקשה על קבלתה.
ראשית, במסגרת קיצוץ רוחבי שנעשה בתקציבי הממשלה, התקציב לשיפור השירות באוטובוסים צנח להיקף של כ־170 מיליון שקל, ומאז נודע לגלובס שמנסים במשרד האוצר לקצץ עוד את התקציב, והצביעו על צורך בקיצוץ רוחבי נוסף של 40 מיליון מתקציב תוספות השירות, כך שהוא יעמוד על 130 מיליון שקל בלבד. מנגד, באוצר מבקשים ממשרד התחבורה חלופות למקור אחר.
בכל אופן, מאז הגשת התוכנית מתנהלים דיונים בין משרדי האוצר והתחבורה, כשבאוצר סבורים שההקצאה צריכה להיות יעילה לקווי ביקוש, משום שמדובר בתוספת לבסיס התקציב, ועל כך יש ויכוח בין משרדי הממשלה. לעמדת האוצר יש לבצע קודם להשקעות נוספות ייעול של קווים ארוכים וחסרי ביקוש. בפועל, חודש וחצי לפני סוף השנה רק שיעור קטן של התקציב, כ־50 מיליון שקל, עתיד לצאת לפועל.
קיצוץ שני - למרות ההסכמות בעל פה
העימות בין משרד התחבורה לאוצר על תקציב תוספות השירות מעיד על דם רע בין הצדדים, שיתקשו לסכם את תקציב 2026. הרקע הוא בין היתר שינויים פרסונלים באוצר, והסיכום היה שתוספות השירות יינתנו בתמורה להעלאת התעריף בתחבורה הציבורית.
שרת התחבורה מירי רגב חטפה ביקורת ציבורית על העלאת המחירים, לצד הנחות לאוכלוסיות מסוימות, במסגרת רפורמת "צדק תחבורתי" שנכנסה אף היא לאותו תקציב.
ואולם, על פי טענות שמעלים גורמים שונים בממשלה, הסכמה שבעל פה נגעה לכך שגם אם יהיה קיצוץ רוחבי, הוא לא יגיע מתקציב תוספות השירות, והינה כעת מתוכנן כבר קיצוץ שני, לאחר שבאוצר הייתה תחלופה של מנהלים. כאמור, באוצר מפנים את האצבע למשרד התחבורה ומבקשים ממנו לגבש חלופה.
הפרשה הזו מגיעה לאחר תקופה של שנתיים כמעט, שבהן משרדי האוצר והתחבורה הצליחו לשים את סכסוכי העבר בצד, ועבדו ביחד בדרך של דילים נקודתיים על סוגיות במחלוקת.
כעת, לקראת הדיונים בנושא התקציב, מתגלע פער באמון בין הצדדים, וזאת לאחר שבמשרד התחבורה שמעו מהתקשורת על כוונת האוצר להפריט את פעילות רכבת ישראל. תוספות שירות אינן הכלי היחיד לשיפור התחבורה הציבורית, אבל הן בוודאי מסייעות לכך. במשרד האוצר סבורים שצריך לייעל את הקווים הקיימים, ותקציב הסובסידיה מטעם המדינה לתחבורה הציבורית כבר הגיעה ל-16 מיליארד שקל.
בכל אופן, מאז כהונת הממשלה הנוכחית כמעט לא ניתנו תקציבים לתגבור השירות, והמעט שניתן גם הוא עומד בפני קיצוצים. מדובר גם בתקציב רגיש לראשי רשויות מקומיות, שבאים בדרישות למשרד התחבורה להוסיף קווים, ואילו הוא לא מצליח להיענות לבקשות הרבות.
ממשרד התחבורה נמסר, כי "המשרד הגיש למשרד האוצר את כל המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע תוספות השירות, ובימים הקרובים צפויה להתקבל מקדמה על סך כ-50 מיליון שקל, שתאפשר את תחילתו של היישום בשטח".
"ממשיכים לפעול מול משרד האוצר"
"עם זאת", אומרים במשרד התחבורה "מתוך התקציב המקורי של תוספות השירות, בהיקף של 250 מיליון שקלים, קוצץ (פלאט) סכום של כ־80 מיליון שקל, וכמו כן, במקביל קיימת דרישה נוספת של כ־42 מיליון שקל. המשמעות היא צמצום בהיקף תוספות השירות שתוכננו, אך המשרד ממשיך לפעול מול משרד האוצר להשגת התקציב הנדרש לשיפור והרחבת התחבורה הציבורית לטובת כלל הנוסעים".
מהאוצר נמסר, כי "גורמי המקצוע במשרדי האוצר והתחבורה עורכים עבודת מטה לגיבוש תבחינים להקצאת תוספות השירות, כך שאלו יוקצו עבור הקווים שדורשים תגבור, בשל עומסי נוסעים, באופן שיבטיח כי משאבי ציבור ישרתו כמות רחבה ככל הניתן של נוסעים בתחבורה הציבורית. לעניין הקיצוצים הרוחביים, בהתאם להחלטת הממשלה הוחל קיצוץ רוחבי בכלל משרדי הממשלה, ועל כן משרד התחבורה נדרש לגבש הצעות למקור בהתאם לסדר העדיפויות של המשרד. האוצר ישמח לדון בכל הצעה".