מזומן שנתפס על־ידי משטרת ישראל. יש אתגרים באכיפה / צילום: דוברות משטרת ישראל
מחקרים רבים מציגים קשר הדוק בין שימוש והחזקת מזומן לפשיעה. עוד מראים המחקרים כי המדינות בעלות יחס השימוש במזומנים הגבוה ביותר (יוון, רומניה ובולגריה) הן גם בעלות שיעור הון שחור גבוה ביחס לעולם. באיטליה נמצאה התאמה בין יחס מזומן גבוה לפשיעה מאורגנת; ובמחקר במיזורי, ארה"ב, נמצא כי ירידה במחזור המזומן הפחיתה את אחוזי הפשיעה במדינה.
אלה היו מניעי המדינה להעלות את ההצעה לאסור החזקת מזומן בסכומים הגבוהים מ־200 אלף שקל במסגרת חקיקת התקציב לשנים 2023 ו־2024; ושוב כעת, במסגרת חקיקת התקציב ל־2026.
● "אם שואלים אותך את לא מכירה אותי": מתווך נדל"ן ועו"ד מואשמים בהעלמת מס ממכירת קרקעות חקלאיות
● עוד 2% למס היסף: האיום על משקיעי הנדל"ן חוזר. האם הוא יעבור?
ההצעה כלולה בפרק המאבק בהון השחור ומבקשת לקבוע איסור פלילי על החזקת מזומן מעל סכום של 200 אלף שקל והטלת קנס מינהלי על מפר העבירה. גורם ברשות המסים מסביר כי "ההגבלות על החזקה של סכום גבוה מזה לא צפויות להשפיע על הציבור הרחב, אלא בעיקר על גורמים עברייניים שהמזומן הוא הדלק של פעילותם". המתנגדים למהלך טוענים כי הוא יפגע קשות בפרטיות ויגביל את החופש הכלכלי.
בעיות שנותרו ללא פתרון ברור בחוק
המגבלה, כך נקבע בהצעת החוק, תתבצע רק לאחר שיגובש גם מתווה לקליטת מזומנים בבנקים על־ידי בנק ישראל, אך לא מפורט מה יכלול מתווה שכזה. כיום חלות מגבלות רבות על הפקדת מזומנים בבנקים, בשל כללי איסור הלבנת הון ודרישה להוכחות על מקור הכסף. בחוק לא מבהירים כיצד ניתן יהיה להתגבר על מגבלות אלה.
לדברי עו"ד אורי גולדמן, מומחה לאיסור הלבנת הון, שם מתעוררת הבעיה המרכזית של מי שמחזיק סכומים גבוהים במזומן "בכספת" בבית. "הצעת החוק של הגבלת ה־200 אלף שקל נפלה בעבר משום שלא ניתן פיתרון לבעיה שאנשים פתאום הופכים לעבריינים מבלי שיש להם אפשרות לתקן את המצב, למשל על־ידי הכנסת הכסף המזומן לבנקים ונשפ"ים".
לדבריו, "גם הליך הגילוי מרצון שיזמה רשות המסים אינו מושלם, משום שהוא אינו מחייב את הבנקים לקבל את כספי נשוא הגילוי מרצון, ועל כך נשמעו לא מעט תלונות. הדבר רלוונטי בעיקר בתחום המזומן".
איך המדינה יכולה לאכוף את החוק?
בעיה נוספת היא איך תתבצע האכיפה. רשות המסים לא ערוכה, ובוודאי לא אמורה ונעדרת סמכות, לבצע פשיטות באקראי על בתי אזרחים נורמטיביים כדי לבדוק אם החביאו סכומי כסף גבוהים מתחת לבלטות. אך ברשות מסבירים כי אין כוונה לפשוט על בתי אזרחים נורמטייבים. החקיקה מיועדת למקרים שבהם נערכות פשיטות בחקירות נגד עבריינים ומתגלים כספים בכספות, במשרדים ובבתים.
עו"ד איתי ברכה, מומחה למיסוי, איסור הלבנת הון וגילוי מרצון, מסביר כי "החזקת מזומן בהיקפים אלה יכולה לאפיין פעילות עבריינית, ובמקרה כזה ממילא עומדת למדינה הזכות לחלט כספי עבירה ולבצע פשיטות במקרים שעולים חשדות לפלילים במהלך חקירה. אותם עבריינים שמסתירים מיליוני שקלים בכספת במזומן, לא יתחילו פתאום לדווח על הכספים הללו רק כי יש איסור בחוק.
"מנגד, לעתים, החזקת מזומן בסכומים שכאלה יכולה להיעשות בצורה תמימה - כמו לדוגמה כספי ירושה, אדם מבוגר שחסך כסף במזומן לאורך השנים או אדם שקיבל מתנות לחתונה. קיים חשש כי החוק יהפוך בִן־לילה אזרחים ישרים לעבריינים בעל־כורחם, ויש להיזהר מכך".