השקל בשיא כל הזמנים / איור: גיל ג'יבלי
על רקע ההסכם בעזה והאופטימיות בוול סטריט, השקל מגיע לרמות שיא חדשות. שער הדולר היציג ירד בכחצי אחוז ונעמד על 3.2 שקלים - הנמוך ביותר זה 3.5 שנים. תמונה דומה נרשמה גם מול האירו: שערו היציג ירד ב־0.57% לרמה של 3.7 שקלים. זהו השער הנמוך ביותר זה שלוש שנים. אלא שהשקל חזק אפילו יותר ממה ששני הנתונים הללו מלמדים.
● השקל שובר שיא חדש, והמומחים תוהים: לאן הוא יכול להגיע
● גיל שרון בוחן עם מוסדיים השתלטות על הוט מובייל לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל
בשנה האחרונה התחזק השקל מול הדולר ביותר מ־14% ומול האירו בכ־6%, נוכח חולשת הדולר ביחס למטבעות נוספים. עם זאת, העלייה בשער השקל בעת האחרונה התרחשה דווקא במקביל להתחזקות הדולר בעולם, מה שהוביל לייסוף מוגבר של השקל מול מטבעות שאינם הדולר. כתוצאה מכך, השקל הגיע לשיא כל הזמנים של 66.4 נקודות מול סל של 21 מטבעות מ־29 מדינות, המהוות שותפות סחר עיקריות של ישראל.
אידית מוסקוביץ, מנהלת חדרי מסחר בבנק הבינלאומי, מציינת כי "המשך הירידה בתמחור הסיכונים שהכבידו על השווקים הפיננסיים" הוא גורם מרכזי לייסוף השקל. לדבריה, בארה"ב מתגבש פתרון לבעיית השבתת הממשל, ובישראל ממשיכה האווירה האופטימית בעקבות סיום המלחמה והציפיות להסדרה ארוכת־הטווח, לרבות הרחבת הסכמי אברהם. מגמות אלה תומכות בתחזקות השקל, כאשר גם הבורסה הישראלית מצטרפת לגל האופטימיות ועולה בהתאם.
בין המוסדיים לעליות בוול סטריט
אחד ההסברים לכוחו של השקל הוא המגמה החיובית בוול סטריט, וספציפית של מדד נאסד"ק שטיפס מתחילת השנה במעל 20%. בנק ישראל מראה קורלציה גבוהה בין מדד הנאסד"ק לבין הדולר־שקל. הגופים המוסדיים מקצים חלק גדול מההשקעות לחו"ל, אך החשיפה למט"ח מוגבלת. ככל שהנאסד"ק עולה או יורד, החשיפה לנכסים עולה או יורדת, ווהם מגדרים את המטבע לצד השני ומתקנים את החשיפה. במילים פשוטות, כשהמדד עולה, המוסדיים נאלצים למכור דולרים כדי לאזן את החשיפה. כשהוא יורד, מתרחש תהליך הפוך.
נוסף על כך, במהלך המלחמה גילם שער הדולר־השקל פרמיית סיכון משמעותית, שנאמדה בעשרות אגורות. חרף ההתחזקות הניכרת בשער השקל, נגיד בנק ישראל אמר בכנס של איגוד קרנות הגידור כי שער השקל עדיין מגלם "פיחות עודף" בהשוואה למגמה ארוכת־הטווח. על־פי הגרף שהציג הנגיד, שער הדולר־שקל החזוי עומד על כ־3.0.
במבט ארוך־טווח מציין קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, כי "הסיבות לייסוף השקל נובעות בעיקר מכוחות הבסיסיים שתמכו וימשיכו להערכתנו לתמוך בשקל חזק, ביניהם פעילות הסקטור העסקי שמתאפיין בעודף יצוא על יבוא (עודף בחשבון השוטף) בזכות פעילות יצוא הייטק, בטחוניות וגז; פעילות השקעות זרות באפיק הפיננסי והשקעות ישירות בישראל. התייצבות התמונה הגאו־פוליטית המקומית באה לידי ביטוי במגוון נכסים פיננסים שונים, כמו למשל ירידת תשואות הממשלתיות, עליות בשוק המניות בישראל, ירידת מרווחי האשראי של ישראל בשווקים הבינלאומיים ועוד", מסכם לוי.
בשוק מעריכים: מה יעשה בנק ישראל
העלייה העקבית בשערו של השקל מעלה את השאלה אם הדבר יוביל להתערבות מצד של בנק ישראל, כפי שקרה בעבר. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מציין כי האמירה הנוכחית של הנגיד על "פיחות עודף" תומכת בהמשך ההתחזקות: "היא מדגישה (שוב) כי בנק ישראל לא מתכוון להתערב בקרוב בשוק המט"ח." בנוסף, שפריר מציין כי "ה'כוחות הבסיסיים' תומכים בשקל חזק בטווח הארוך". שפריר מוסיף כי "ב-9 מתוך 10 השנים האחרונות שער השקל התחזק כנגד הדולר בחודש נובמבר ובשיעור ממוצע של קרוב ל-2%".
"בעשור האחרון בנק ישראל התערב פעמיים בשוק", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות. "פעם אחת זה היה בינואר 2021, בקורונה, כשהדולר נסחר ברמות של 3.05-3.04 שקל, והיו מי שראו אפשרות לקידומת 2. הבנק הצהיר על כוונתו לרכוש דולרים, כדי לבלום את הייסוף, מה שאכן הביא את השקל לכיוון ה־3.4־3.45. באוקטובר 2023, כשפרצה המלחמה, הוא התערב בכיוון ההפוך והצהיר על כוונתו למכור דולרים כדי לבלום את הפיחות".
מנחם מציע להמתין ולראות אם תגיע התייחסות מצד הנגיד בהחלטת הריבית בעוד שבועיים. "בנק ישראל ככל הנראה יוריד את הריבית ברבע אחוז, אבל לא מן הנמנע שהוא ירמוז או יאותת שהוא עוקב אחרי שער הדולר וער להשלכות שלו על המשק, ואף נכון לנקוט צעדים ופעולות ולהפעיל כלים שיש לו במידת הצורך. אני חושב שהוא ער למהלך, ואם נראה המשך התחזקות של השקל, יכול להיות שהוא יעשה מעשה, בהתערבות בשוק או בהצהרות. ככל שהשקל ממשיך להתחזק, ההסתברות שזה יקרה הולכת וגדלה", מוסיף מנחם.