גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חושבים בקטן: המדינה שוקלת לאשר לראשונה דירות של 25 מ"ר

הורגלנו לחשוב ש"בית אמיתי" חייב להיות גדול, אבל לכוחות השוק יש בכך יד ● עכשיו סוף סוף מתחילים לשבור את המיתוס: ב-2024 התחלות הבנייה של דירות 2 חדרים היו בשיא של כל הזמנים

מהפכת הדירות הקטנות כבר כאן / צילום: Shutterstock
מהפכת הדירות הקטנות כבר כאן / צילום: Shutterstock

45% ממשקי הבית בישראל כוללים אדם אחד או זוג. ומנגד, 12% בלבד מהדירות בישראל הן קטנות, עד 55 מ"ר. "אחת הסיבות", כתבו השבוע במינהל התכנון, בעוד מאמץ להפוך את המגמה, "נעוצה בתפיסה רווחת, שדירות קטנות הן פתרון מגורים נחות, זמני, לא ראוי או לא מספק".

מהפך: העיר שמובילה במכירת הדירות, והזינוק של תל אביב
פרשנות |כשלהיות ישר זה להיות פראייר: השבוע שבו הנורמות המקולקלות היכו בנו

איכשהו הביאו אותנו לחשוב ש"בית אמיתי" חייב להיות גדול, עם רוח גבית חזקה מ"כוחות השוק". למעשה, העלות השולית של תוספת כמה מטרים לדירה נמוכה יחסית, בעוד התשואה על מכירת שטח גדול גבוהה משמעותית. גם העיריות תרמו לתופעה: דירות גדולות מעלות את רף המחירים, מביאות אוכלוסייה "חזקה", ובכך מסייעות גם לקופת הארנונה ולסיפור התדמיתי.

הדינמיקה הזו החריפה פי כמה בשנים האחרונות, כשהתחדשות עירונית תפסה נתח הולך וגדל מהבנייה. כשמחליפים דירה ישנה בחדשה, המהלך כולל כמעט תמיד הגדלת השטח (תוספת ממ"ד לפחות, מרפסת ולא פעם גם חדר נוסף). תחת תנאים כאלה, קשה לדמיין תכנון שמכוון דווקא להקטנת דירות.

עד כמה הפער בין ההיצע לביקוש גדול? בדקתי את כלל התחלות הבנייה של יחידות דיור מאז 1995. לפי הלמ"ס, במהלך 30 שנה נבנו בישראל כ-1.47 מיליון דירות. רק 16.5% מהן היו בנות 3 חדרים ומטה. ומנגד: מתוך 2.3 מיליון משקי בית שחיים היום בישראל, כ-26% הם זוגות ללא ילדים - עבורם דירת 3 חדרים מספיקה בהחלט. עוד 13.4% הם זוגות עם ילדים מעל גיל 18 (5% עם ילדים מעל גיל 25). בנוסף, יש פה עוד 6.5% משפחות חד הוריות עם ילדים מעל גיל 18. ובכל זאת, השוק כאמור סיפק בעיקר את ההפך.

תמונה מהמצגת של מינהל התכנון בכנס השבוע. לחשוב קטן / צילום: מתוך מצגת של מינהל התכנון

מתקרבים ליעד

אבל עכשיו, סוף סוף, מתחילים לשבור את המיתוס. ב-2024 החלו להיבנות 2,998 דירות שני חדרים - שיא של כל הזמנים, יותר מפי ארבעה לעומת 2015 ומגמה עקבית של עלייה לאורך השנים האחרונות. גם דירות שלושה חדרים הגיעו לשיא עם קרוב ל-16 אלף דירות חדשות - כ-23% מכלל התחלות הבנייה.

במקביל, אחרי שהתאמצו לשכנע אותנו שצפוף ואורבני זה טוב ומחויב המציאות, משרד הפנים מרים את הדגל. השבוע, כנס "לחשוב בקטן" שארגנו שם עסק אך ורק ב"איכות התכנון בדירות קטנות". אחרי שביוני הגדירו לראשונה שטח של דירות קטנות בחוק התכנון והבנייה (עד 80 מ"ר), הם הצהירו כי חושבים לראשונה גם על אישור דירות בשטח 25 מ"ר בלבד, "כהערכות לעתיד".

תמונת הראי היא הירידה בבניית דירות גדולות: רק כ-9,464 דירות של 6 חדרים ומעלה נבנו ב-2024 - ירידה לעומת רוב השנים בעשור האחרון ולעומת 10,887 דירות כאלו לפני 10 שנים. גם דירות 4 חדרים, המוצר הישראלי הקלאסי, ירדו מ-23 אלף ב-2015 לכ-21 אלף ב-2024.

האם זה מספיק? לא. אבל העובדה שהנטייה משתנה - גם מכיוון הרגולציה וגם מכיוון השוק עצמו - מלמדת שמשהו זז. מינהל התכנון קבע במפורש ב"תדריך ארצי לתמהיל דירות" כי דירות בגודל 30-55 מ"ר צריכות לתפוס 5%-10% מתמהיל הדירות בעיר, ודירות 56-80 מ"ר עוד 20%-30%. בשנת 2024 כבר הגענו בפועל לנתח של 28% מהתחלות הבנייה עבור דירות עד שלושה חדרים. מתקרבים ליעד.

אולי אנחנו ברגרסיה

הבעיה, כי אי אפשר בלי, היא שאנחנו אולי ברגרסיה. לפי נתוני הלמ"ס, במחצית הראשונה של 2025 נבנו 1,239 דירות 2 חדרים, מה שאומר שהנתח ירד חזרה ל-3% מהתחלות הבנייה. במקביל נבנו רק 57 דירות חדר אחד, לעומת כמעט 400 אשתקד. רק דירות 3 חדרים שמרו על נתח של 23% (8,608).

עקב האכילס, כפי שמציינים גם במינהל התכנון, הוא למשל הממ"ד. כל אחד רוצה כזה, אבל לא רוצה שזה יהיה החדר המרכזי בבית (בגלל הדלת הכבדה, החלון המסיבי ועוד). אפשר לראות אמנם תחייה כלשהי של המרחבים הקומתיים, הממ"קים, אבל ברור למה יזמי הנדל"ן לא אוהבים לבנות חדרים שקשה לשכנע קונים שהם משלמים גם עבורם. במדינה מבקשים לדון ביצירת מרחבים מוגנים שהם למעשה חדרי המדרגות, "ממח"מים", אבל גם הם יודעים שלא מדובר במהלך פשוט או קצר.

בסופו של יום מחלחלת ההבנה בקרב קונים, יזמים ואפילו עיריות שאינן רק תל אביב או ירושלים, שדירה קטנה היא לא רק פשרה. לפני 50 שנה, בשנות ה-70 המוקדמות, 74% מהדירות בישראל היו 3 חדרים ומטה. במובנים מסוימים, לא יקרה כלום אם נתקרב לשם בחזרה.

כוכבי השבוע

מצוין: קטר ההייטק חזר

זה קורה לאט, אבל הריבאונד של אחרי המלחמה כאן. לא בכל התחומים; קוני הדירות למשל לא ממהרים לחזור, בעיקר בשל הריבית הגבוהה. אבל בהייטק - ראש החץ של הכלכלה הישראלית - מדובר בהרבה יותר מסנונית או שתיים שהגיעו בחזרה. על פי נתוני חברת המידע IVC, בחודשיים האחרונים גייסו שמונה קרנות הון סיכון ישראליות סכום מצטבר של 1.3 מיליארד דולר. כמה זה הרבה? מדובר ב-80% מסך הגיוסים השנה.

הסיבות ברורות: סיום המלחמה, הורדות ריבית שדחפו לחפש אלטרנטיבות, ודשדוש של שנתיים שהותיר חברות רבות פה ברף שווי נמוך יחסית - כל אלה מחזירים את המתעניינים מהארץ ומהעולם. אלה שרואים למשל ששתי עסקאות סייבר ענקיות כבר נסגרו פה מתחילת השנה (וויז שנרכשת ב-32 מיליארד דולר וסייברארק שנרכשת בכ-25 מיליארד), ושכדאי לתפוס את החברות המוכשרות הללו בשלב יותר מוקדם.

בלתי מספיק: עוגת המס גדלה, אבל לא מתחלקת בין כולם

הכנסות המדינה ממסים, כפי שפרסם השבוע משרד האוצר, חצו רף של 430 מיליארד שקל מינואר עד אוקטובר. ההכנסות השנתיות יעקפו ככל הנראה את ה-520 מיליארד, שיא היסטורי. זאת, בשנה שבה התחזית המקורית האופטימית הייתה ל-490 מיליארד שקל.

לצד המחמאות לעוצמת הכלכלה המקומית ולכך שגלגל המשק ממשיך לטפס בהר, דיווחה רשות המיסים - בדיוק ביום שבו פורסמו הכנסות המדינה - נתונים מ"מבצע המוניות הגדול". 100 ביקורות סמויות שנערכו לאחרונה במוניות בכל הארץ, בזמנים משתנים, וגילו כי 80% מהם לא הפעילו מונה כחוק ורבים התחמקו ממס.

בתזמון נהדר קיבלנו הצצה למציאות שבה יותר מדי אנשים מתפרנסים היטב, אבל לא נכנסים מתחת לאלונקה הכבדה של משלמי המס. וזה אפילו לא מפתיע אף אחד. כמו שלא נופתע כשמבצע כזה יסתיים בעיקר בקנסות זניחים למי שנתפס.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן