גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפעם זה יצליח? המדינה נחושה לצמצם את השימוש שלנו במזומן

טיוטת חוק ההסדרים מחזירה את הניסיון להגביל החזקה של מזומן ל־200 אלף שקל בלבד ● מאז שנת 2014 מנסה המדינה לצמצם את השימוש בשטרות כדי לפגוע בהון השחור שמזין גם את ארגוני הפשיעה, אך נבלמה שוב ושוב ע"י המפלגות החרדיות ● מה שונה הפעם, ואיזו יוזמה שנגנזה דווקא הצליחה להשאיר חותם?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

טיוטת חוק ההסדרים שהוגשה לאחרונה כוללת הגבלה של החזקת מזומן ל־200 אלף שקל בלבד. מי שעוקב אחרי הגבלות המזומן בישראל עלול לחוות דז'ה וו קל, מכיוון שהצעה כמעט זהה הוגשה לפני שנתיים וחצי, בפברואר 2023. למעשה, במשך יותר מעשור הממשלה מנסה להגביל את השימוש במזומן כדי להילחם בהון השחור שגם מזין את הפשיעה הגואה בישראל, ובחברה הערבית במיוחד.

בסקנדינביה לוקחים צעד אחורה מהשאיפה ל"חברה ללא מזומנים"
מאות מיליארדים ש"נעלמים" בשנה: מאחורי המאבק של המדינה בהון השחור

אך למרות שאין מחסור ברעיונות יצירתיים, כולל ביטול של שטרות שלמים, גורמים בממשלה בלמו במשך שנים את החקיקה ואת הרחבתה. האם הפעם זה יעבור?

עשור של ניסיונות ליצור חברה חסרת מזומן

הגבלות המזומן בישראל החלו עם פרסום מסקנותיה של ועדת לוקר בראשות מנכ"ל משרד רה"מ דאז הראל לוקר. הוא הדגיש שכבר אז "כחמישית מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל אינה מדווחת, קרי מדובר בכלכלה שחורה". המשמעות היא שמעבר לכסף שמשמש ארגוני פשיעה, מדובר בהעלמת מסים בקנה מידה אדיר: "אובדן הכנסות ממסים בהיקף של כ־40-50 מיליארד שקל מדי שנה, סכום השקול כמעט לכל התקציב השקלי של משרד הביטחון, לתקציב משרד הבריאות או לתקציב משרד החינוך של מדינת ישראל", העריך לוקר.

הפתרון, בעיניו, ברור: חברה חסרת מזומן. "העולם כולו מתקדם לעבר מציאות של Cashless Society. בעידן הדיגיטלי לא תהא משמעות למזומן. ראוי כי גם בנושא זה, מדינת ישראל תוביל מהלך ותיכנס לעידן החדש בצורה מתוכננת וחדשנית", אמר אז. הצעדים הקונקרטיים שהוא הציע הם מבחינתו פתרונות זמניים בלבד כדי שהציבור יוכל להתרגל אליהם בהדרגה. הוא הציע להגביל את הרכישות במזומן ל־10-15 אלף שקלים בלבד במזומן, והצעד הבא: 5,000 שקל בלבד.

זו הייתה הרוח לפיה הוגש ה"חוק לצמצום השימוש במזומן" כבר ביולי 2015, שנה לאחר הגשת הדוח. אך לאחר מכן, החוק התעכב כמעט שלוש שנים עד שעבר בקריאה שנייה ושלישית במרץ 2018.

מי שעיכבו את החוק הם בעיקר חברי הכנסת החרדים ובראשם יו"ר ועדת הכספים דאז משה גפני. אחת הדרכים לעקוף אותו הייתה העברה של החוק דווקא בוועדת החוקה ולא בוועדת הכספים שבראשותו, מהלך שהוא נלחם נגדו. בסופו של דבר החוק הצליח לעבור, כאשר הבשורה העיקרית הייתה הגבלת השימוש במזומן לעד 11 אלף שקל לעסקה בודדת, עם מספר חריגים לרכישת רכב ועסקאות שלא בין עוסקים - אז היה מותר להעביר עד 50 אלף שקל.

מערכות הבחירות התכופות שהתרחשו בין 2019 ל־2021 עיכבו עוד את המסע של המדינה לצמצום השימוש במזומן, אך בחוק מ־2021, של הממשלה הקודמת, שנכנס לתוקף שנה לאחר מכן צומצם עוד רף השימוש במזומן והגיע ל־6,000 שקל - רמה בה הוא נמצא היום. גם החוק הנוכחי, שאמור לעבור ב־2026, לא צפוי לצמצם את רף העסקאות במזומן, ולכאורה נראה שאין שאיפה לכך. אך כמובן, האינפלציה שוחקת את הסכום האבסולוטי: 6,000 שקל באוגוסט 2022 שווים היום כ־5,500 שקל בלבד.

בפברואר 2023, בתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית, הוגשה הצעה לצמצם את החזקת המזומן ל־200 אלף שקל בלבד. בסופו של דבר הצעה זו נפלה, כאשר על פי גורמים המעורים בנושא זאת בשל התנגדות המפלגות החרדיות. כעת, יותר משנתיים לאחר מכן, הצעה זו עולה שוב - אך עדיין לא ברור מה סיכוייה לעבור מכיוון שאותן מפלגות עם אותם חברי כנסת יידרשו כדי להעביר את התקציב הנוכחי, שבמילא מוטל בספק בשל הקשיים להעברת חוק הגיוס.

המהלך שלא התרחש, אבל השפיע בכל זאת

יש מהלך אחד שכן צמצם לאחרונה משמעותית את השימוש במזומן, וזה מהלך שדווקא לא התרחש: ביטול שטרות ה־200. הצעה זו, שהועלתה לראשונה בידי קבוצת מומחים בכתבה בגלובס בספטמבר 2024, שאפה לבטל כליל את שטרות ה־200 במחזור, שמשמשים ברובם לשמירת הון במזומן (ומהווים כ־75% מכלל שווי המזומן בכלכלה) ולא לעסקאות שוטפות.

הם הציעו "לבטל לגמרי את שטרות ה־200 שקל. בנק ישראל יכריז שתוך זמן קצר שטרות אלו מבוטלים ולא יוכלו לשמש יותר כמטבע עובר לסוחר, ואנשים המחזיקים בהם יצטרכו להגיע לבנקים ולהחליפם בשטרות אחרים, או להפקידם בחשבון הבנק שלהם". לדברי המציעים, "המהלך יאפשר צמצום דרמטי של כמות המזומנים במחזור ויאלץ מעלימי מס להיחשף, לדווח ולשלם מס על מנת להחליף את הכספים, להפקידם - או להפסידם".

המהלך לא יצא לפועל מעולם, למרות לחץ מצד המערכת הפוליטית, בשל התנגדות בנק ישראל שאחראי על הנפקת השטרות בישראל. ובכל זאת, עצם האיום בכך גרם להיפטרות ניכרת משטרות 200.

כבר בפברואר 2025 פורסם בגלובס שעל פי נתוני בנק ישראל, נפח שטרות ה־200 במחזור הצטמצם ב־7%, בעיקר לטובת שטרות של 100 שקל. מאז, למרות שבכל שנה לפני כן כמות המזומן בידי הציבור גדלה משמעותית, כמות המזומן הכוללת נשארה במקום. ולמעשה, כמות המזומן במשק מעולם לא עברה מאז את השיא של ספטמבר 2024. ספציפית, שווי שטרות ה־200 הצטמצם מכ־106 מיליארד שקל לכ־100 מיליארד שקל. זאת לעומת עלייה מ־98 מיליארד שקל ל־106 מיליארד בשנה קודם לכן.

האם הפעם החוק באמת יעבור

ומה עכשיו? מטרת צמצום המקסימום להחזקה במזומן ל־200 אלף שקל נועדה בעיקר לאפשר לרשויות לחלט סכומים גדולים יותר של כסף מזומן כאשר אלו נמצאים, למשל בפשיטה על גורמי פשיעה מאורגנת. היום, ניתן לממש חילוט רק כאשר הכסף מקושר לפעילות בלתי חוקית ספציפית. אך כאשר לא ניתן להוכיח קשר כזה, והפושעים־לכאורה טוענים שמדובר בכסף לגיטימי, לא ניתן לגעת בו. חלק זה, כאמור, יהיה קשה יותר להעביר פוליטית, זאת עקב התנגדות של חברי הכנסת החרדים בטענות של קשיים באוריינות פיננסית.

חלק נוסף, שכנראה יהיה קל יותר להעביר, הוא הטלת המגבלה של 6,000 שקל בלבד גם על הפקדת צ'קים אצל נותני שירותים פיננסיים, כמו חלפני כספים וגמ"חים. זו הצורה שבה מתנהלים ארגוני פשיעה, לרבות הברחת שוהים בלתי חוקיים.

ככלל, מקווים בממשלה, יהיה ניתן להיאבק בפשיעה בחברה הערבית בעזרת מלחמה פיננסית: עבודה של אגף התקציבים מ־2021 מציינת ש־12.3% מהערבים בישראל מתנהלים ללא חשבון בנק כלל (לעומת 0.5% בלבד בקרב יהודים לא־חרדים) ושיעור השימוש בכרטיסי אשראי הוא 53% בלבד בחברה הערבית, לעומת 91% אצל יהודים לא־חרדים. 6% בלבד לוקחים משכנתאות, לעומת 42% אצל יהודים לא־חרדים (ואצל חרדים אפילו יותר). המזומן הוא אמצעי התשלום העיקרי, מה שמקל מאוד על ארגוני פשיעה בחברה הערבית להתנהל ולשלם במזומן ביום יום.

בעזרת הגבלות אלו, כך מקווים, יהיה ניתן לעשות את מה שהמשטרה מתקשה לעשות באכיפה ישירה, ולייבש את ארגוני הפשיעה שיוצרים את גל הרציחות שאנחנו חווים בשנים האחרונות.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13