בסקנדינביה לוקחים צעד אחורה מהשאיפה ל"חברה ללא מזומנים"

עד לאחרונה, "חברה ללא מזומנים" הייתה חזון המשותף למדינות הנורדיות ולכמה כלכלות מפותחות ברחבי העולם. העסקאות האלקטרוניות הועדפו על ידי הבנקים המרכזיים והממשלות, שהפכו את השימוש בתשלומים דיגיטליים (העברות אלקטרוניות, תשלום דרך הנייד, כרטיסי אשראי ודביט) לנגיש וחסר־עמלות. בדנמרק צריכים כיום כרטיס אשראי כדי לשלם עבור הביקור בשירותים הציבוריים בתחנות הרכבת, בנורבגיה מעבירים כסף באמצעות טלפון נייד בדוכני תפוחי אדמה בצידי הדרכים ובשבדיה סך השטרות והמטבעות במחזור מהווים רק 1% מהתמ"ג - שיא עולמי.

● בעיית המזומן חוזרת לשולחן: האם הפעם המדינה תצליח לייבש את הכלכלה השחורה
● מאות מיליארדים ש"נעלמים" בשנה: מאחורי המאבק של המדינה בהון השחור

זה לא קרה במקרה. ה"ריקסבנק" השבדי, למשל, הוביל מהלך נחוש ועקבי שנועד להקל על הציבור להשתמש בתשלומים אלקטרוניים, בנה תשתית בין־בנקאית לעניין, פטר מעמלות ודחף את הציבור הצייתני לכיוון זה. התוצאה: רק 10% מהעסקאות בחנויות בשבדיה בשנה שעברה היו במזומן, בהשוואה ל־40% מהעסקאות ב־2012.

היתרונות שהוא ובנקים מרכזיים אחרים ראו במהלך היו יצירת "כלכלה ללא חיכוכים", שבה חוסר רגעי במזומן אינו מטרפד עסקאות, ובעיקר פיקוח מלא על מסלולי ומקורות הכסף בכלכלה השבדית כדי להילחם בהון שחור ובהעלמות מס. תוך כדי, גם הוקטנו הסיכונים הכרוכים בשימוש במזומן - אובדן של סכומי כסף גדולים, גניבה ושוד. בדנמרק, למשל, השנה שעברה הייתה השלישית ברציפות ללא מקרים של ניסיונות שוד של כספומטים, בין היתר משום שהסכומים הנמצאים בהם קטנים מדי. המשיכה המקסימלית עומדת על 2,000 קרונות דניות (כ־1,000 שקל), לדנים רבים פשוט אין צורך במזומן רב יותר.

דווקא הנורדיות מצננות את ההתלהבות

האטרקטיביות של מהלכים אלו הובילו גם מדינות אחרות לנסות ולצמצם את השימוש במזומן כמה שניתן. במדינות שונות הוטלו מגבלות נוקשות על סכום עסקאות במזומן, פעילויות שונות כמו גביית שכר דירה מחייבות העברה דיגיטלית וחלה חובת דיווח על מזומנים או החזקות של זהב וכסף. גם בישראל יזם משרד האוצר שורה של תקנות לצמצם את גובה המזומנים שניתן להחזיק בבית, ובחוק ההסדרים הנוכחי נכללים שינויי חקיקה בנושא. ייתכן כי בניגוד למצב בעבר, אז פוליטיקאים טִרפדו את היוזמה, היא תאושר לתקציב השנה הבאה.

אבל בינתיים, דווקא המדינות הנורדיות שהפכו לדוגמה עולמית בנושא קצת מצננות את ההתלהבות מכלכלה המבוססת אך ורק על תשלומים באמצעים דיגיטליים. הסיבה העיקרית היא שאלו עשויים להיות חשופים הרבה יותר למתקפות סייבר, לשיתוק של מערכות תקשורת, למרמה באמצעות מחשבים - ובעיקר החשש כי הן לא יהיו אמינות במצב של מלחמה כוללת. עד לפני שלוש שנים, החשש העיקרי במדינות אלו היה להדיר מציבור הצרכנים שכבות שלמות של מי שאין להם את הידע הדרוש כדי לנהל את כספם באופן וירטואלי בלבד, כמו קשישים. כעת מדובר בחשש ממלחמה אזורית. מדינות רבות כבר המירו את הז'רגון, והן מכוונות כעת ל"חברה דלה במזומנים".

את האיתות הברור ביותר לכך העניקה שבדיה כאשר הוציאה לאור בקיץ שעבר את "חוברת ההתגוננות האזרחית" שלה. מדובר בפרסום שהוחיה מימי המלחמה הקרה, ושנועד להכין את האוכלוסייה מה לעשות במצב של מלחמה כוללת. תסריט כזה אינו מופרך כמו שהיה בעבר, ושרי ביטחון אירופאים מזהירים את הציבור ביבשת שוב ושוב כי בתוך שלוש־ארבע שנים על אירופה להיות מוכנה למלחמה עם רוסיה. חזית אפשרית היא מדינות הגוש הבלטי שהיו שייכות לברית המועצות וחיה בהם אוכלוסייה רוסית גדולה, ומשם הדרך להתרחבות המלחמה לפינלנד ולסקנדינביה - קצרה.

המזומן תורם לתחושת הפרטיות והביטחון

בהוראות השבדיות החדשות נכתב כי יש "לשמור בבית מזומן לשבוע לפחות", כדי להתמודד עם מצב שבו הכספמוטים לא עובדים ולא ניתן לבצע תשלומים אלקטרוניים. הומלץ לציבור "לדאוג לכמה אמצעי תשלום". כחלק מההכנות, פינלנד ונורבגיה, למשל, העבירו חקיקה מיוחדת המחייבת בתי עסק לקבל מזומנים בכל מצב, והגבירו את הענישה והאכיפה בנושא. שבדיה יזמה מערכת לחלוקת מזומנים במקרה של חירום על ידי כמה בנקים גדולים. חשוב לציין כי המצב בסקנדינביה רחוק משמעותית מתמונת המצב בישראל, שבה מזומנים מהווים את הבסיס לפעילות פלילית, ולהיקף נרחב של העלמות מס ולכלכלה שחורה.

אפילו ה־OECD הכריז בפרסום רשמי במאי השנה כי יש לדאוג לשמור על המזומן כחלק מהמערכת הפיננסית הלאומית, "משום שהוא מספק לצרכנים תחושה של פרטיות, ותורם לביטחון בזמן תקלות תקשורת גלובליות הנוצרות על ידי כשל מערכתי, או סכנות הנובעות משינויי האקלים". בארגון הזכירו את התקלה בתוכנת מיקרוסופט שהביאה לשיבוש בכספוטמטים ובשירותי בנק דיגיטליים ברחבי העולם בשנה שעברה. בנוסף, כותבים מומחי הארגון, "עם המספר ההולך ועולה של מעשי מרמה פיננסיים - צרכנים המשתמשים בשירותים דיגיטליים נמצאים בסכנה גדולה יותר". לפי הארגון, בתוך חמש שנים ירד ב־20% השימוש במזומן ברחבי העולם, והוא ממשיך לרדת ב־4% מדי שנה.

הון שחור גדול יותר - חוקים נוקשים יותר

סקירה של המצב במדינות אירופיות אחרות מראה כי ככל שהמדינה מתמודדת עם יותר העלמות מס, עם מעשי מרמה של הרשויות ועם כלכלה שחורה גדולה יותר, כך החוקים נוקשים יותר. באיטליה, כחלק מצעדי הצנע והניסיון להגביר את גביית המסים, הורד תחילה סכום העסקה המקסימלית המותרת לביצוע ל־2,000 אירו. בינתיים, הממשלה העלתה אותה ל־5,000 אירו. ביוון, הסכום המקסימלי עומד באופן רשמי על 500 אירו, ותשלומי שכר דירה חייבים להיות מועברים באופן אלקטרוני.

בגרמניה, שנחשבת לאחד ממעוזי המזומנים האחרונים באירופה, אין כיום כלל הגבלה על מזומן, וניתן לקנות באופן תיאורטי בית עם חבילת שטרות גדולה, כל עוד יש תיעוד של הקונה והדבר מדווח בדוחות השנתיים. גם באוסטריה אין תקרה. לפחות בנוגע להיקף עסקאות, הדבר הולך להשתנות החל מקיץ 2027, כאשר חוק ברמת האיחוד האירופי יקבע גג של 10,000 אירו לעסקה, רק בעבור בתי עסק. החל מתאריך זה, כל סוחר ב־27 המדינות החברות באיחוד יצטרך לתעד את זהות הקונה על עסקה של יותר מ־3,000 אירו, ואם מדובר ביותר מ־10,000 אירו הוא ייאלץ לקבל אותו באופן אלקטרוני. עסקאות בין אנשים (למשל למכירת רכב יד שנייה) אינן כלולות בחוק.