המאבק בהון השחור. מימין: מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' ומנהל רשות המסים לשעבר ערן יעקב / צילום: איל יצהר, שחר עזרן
היקף ההון השחור בישראל ובעולם אינו ידוע: אין דרך לאמוד את ההון השחור שמסתובב בכלכלת הצללים. בישראל ההערכות נעות בין 12% ל־21% מהתל"ג. לפי מחקרים של ה־OECD, ההון השחור בישראל מוערך ב־300 מיליארד שקל, שהם 20% מהתוצר. "זה לא משנה", מסביר גורם בכיר ברשות המסים. "גם אם נלך לפי ההערכות הנמוכות ביותר, 12% מהתוצר, עדיין מדובר במיליארדי שקלים שמועלמים".
● הפעם זה יצליח? המדינה נחושה לצמצם את השימוש שלנו במזומן
● בסקנדינביה לוקחים צעד אחורה מהשאיפה ל"חברה ללא מזומנים"
● ההגבלות החדשות על החזקת מזומן בחוק ההסדרים: מה הן כוללות?
ברשות המסים הבינו כבר מזמן שהדרך להילחם בהון השחור היא באמצעות מניעה, ולא על־ידי מרדף במעמקי כלכלת הצללים. אחת מתוכניות הדגל של הגישה הזאת הייתה תוכנית "חשבוניות ישראל" לצמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות, שמהוות מכת מדינה של ממש: לפי ההערכות, מיליארדים רבים של שקלים מועלמים מקופת המדינה מדי שנה באמצעות שיטה זו, הנתפסת כשיטת העלמת מס פשוטה ליישום וקשה לאיתור - לפחות עד לאחדונה. כניסתה לתוקף של תוכניות החשבוניות נועדה לשים סוף לתופעה, ולפיה עוסק שלא מקבל מספר הקצאה אינו יכול לקזז את המע"מ ואף לא להגיש את החשבונית כהוצאה מוכרת בדוח למס הכנסה.
ה"בייבי" של רשות המסים
תוכנית "חשבוניות ישראל", שנחשפה לראשונה בגלובס בפברואר 2020, נחסמה תחילה על־ידי מתנגדים רבים - אשר חששו כי היא תקשה על עשיית עסקאות במשק. בהמשך היא התעכבה עקב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". במאי 2024 הושק הפיילוט של התוכנית, במסגרתו רשות המסים קיבלה מהעסקים דיווח און־ליין, אך הנפיקה מספרי הקצאה עבור כל החשבוניות המדווחות, גם אלה שנחשדו כפיקטיביות. בחשבוניות שנחשדו טיפלה הרשות בהמשך באמצעים פליליים.
הפיילוט הסתיים בסוף 2024. מאז שהסתיים, החלה רשות המסים לסכל עסקאות רבות - בהיקף של מאות מיליונים. לפי נתוני הרשות, סכום העסקאות שנחשף עד כה במסגרת התוכנית מגיע לכ־16 מיליארד שקל - הכוללים גם את חסימת החשבוניות הפיקטיביות ואת המסים הנוספים שנכנסו למדינה בעקבות גילוי העסקאות העברייניות, בהם מס הכנסה ועוד.
התוכנית, שנכנסה לתוקף בתקופת כהונתו של מנהל רשות המסים הנוכחי שי אהרונוביץ', היא למעשה יוזמה שצמחה עוד בתקופתו של קודמו בתפקיד, ערן יעקב, שנאבק להעבירה למרות התנגדויות נרחבות.
"הדרך להתמודד עם תופעות כלכליות שמולידות הון שחור, העלמות מס וחשבוניות פיקטיביות היא באמצעות כלים טכנולוגיים ובתפיסה מניעתית, כמו אלה שמובילה תוכנית 'חשבוניות ישראל'", מסביר יעקב.
לדבריו, "המפתח הוא לזהות עסקאות לא לגיטימיות בזמן אמת ולמנוע אותן - כך נמנע יצירת הון שחור ומוגדלות הכנסות המדינה. בעבר זה היה מורכב יותר בשל מגבלות טכנולוגיות, אך כיום הטכנולוגיה נגישה, וניתן להיעזר בסוכני AI ובמערכות ניתוח שמאתרות סיכונים בתוך שבריר שנייה".
לדבריו, "עם אומץ חקיקתי ממשלתי, כמו שהיה בבמקרה של החקיקה של החשבוניות הפיקטיביות, ניתן להגיע להישגים משמעותיים. תוכנית 'חשבוניות ישראל' הביאה כבר עכשיו, בשנתה הראשונה, 16 מיליארד שקל למדינה. ידענו שהתוכנית תעצור מיליארדים של הון שחור, אבל אלה מספרים שלא חשבנו שנגיע אליהם בשנה הראשונה. זו הצלחה פנומנלית, ואנחנו עוד לא בשיא. אין דבר דומה לזה בעולם".
העבריינים משקשקים מפחד
המאבק בהון השחור מצליח לערער את הגורמים העבריינים - עד כדי כך שהם מנסים להלך אימים על ראש רשות המסים, שי אהרונוביץ'. לפני מספר ימים התקבל מכתב אנונימי בלשכתו של אהורנוביץ' ובו איומים על חייו, על רקע המאבק בארגוני פשיעה והתפיסות של מאות מיליוני שקלים במסגרת חקירות שונות. בין היתר נכתב במכתב: "נהרוג אותך ואת המשפחה שלך". השב"כ ולהב 433 חוקרים את האירוע, שמסתמן כי מקורו בארגוני פשיעה במגזר הערבי.
מנהל רשות המסים לשעבר, ערן יעקב, אמר לגלובס: "צר לי על כך שיש איום על ראש רשות המסים, אך האיומים מעידים שהמהלכים ברשות מפריעים למישהו - ועל כן הם נכונים למשק ולכלל הציבור. אני בטוח שזה לא ירפה את שי המקצוען והאמיץ ואת הצוות, שממשיכים את המאבק בהון השחור ללא הססנות".
300 אלף במזומן? "לא נורמטיבי"
במקביל, כחלק מהתפיסה המניעתית, הוחל גם חוק לצמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בינואר 2019 - לאחר התנגדויות רבות. החוק מגביל תשלומים במזומן מעל תקרה מסוימת, במטרה לשנות הרגלי צריכה ולעודד תשלומים דיגיטליים, שעתידים כמעט לחלוטין את המזומן. מחקרים מראים ששימוש במזומן משמש כ"דלק" לכלכלה השחורה ולעבריינות. כיום התקרה עומדת על 6,000 שקל בעסקה מול עוסק ועל 15,000 שקל בעסקה בין אנשים פרטיים.
לפי הנתונים, בשנת האכיפה הראשונה של החוק, 2019, נחשפו כ־2,200 הפרות בהיקף של כ־55 מיליון שקל (רמת ציות גבוהה של כ־89%). בשנת 2024 הוטלו 2,276 עיצומים על מפרי החוק, בסכום כולל של כ־45 מיליון שקל. המפרים שילמו קנסות בסך של כ־22.4 מיליון שקל. מתחילת 2025 ועד היום נתפסו 1,416 מפרי חוק בהפרות בסכום כולל של כ־50 מיליון שקל, ושולמו קנסות בסך מעל 73 מיליון שקל (סכום העיצומים גבוה מסכום ההפרות, בין היתר בשל העובדה שבגין הפרה אחת ניתן להטיל עיצומים על מספר מפרים, על משלם המזומן ועל מקבל המזומן).
התוכנית החדשה להגבלת החזקת המזומן ל־200 אלף שקל לוקחת את המאבק בשימוש במזומן לצורכי עבריינות צעד נוסף קדימה, אך נחסמת שוב ושוב על־ידי גורמים פוליטיים. יעקב, שהעלה את הצעת החוק במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2023 ו־2024, מסביר: "המבקרים טוענים שזה לא חוקתי, שזה מגביל את החופש הכלכלי, אבל איזה אדם נורמטיבי מחזיק בבית 300 אלף שקל במזומן? התקרה המוצעת, 200 אלף שקל, גבוהה דיה כדי לאפשר לקשישים ולמי שרוצה אנונימיות לבצע רכישות במזומן, ומאזנת בין חופש האזרחים לבין הסיכון שהמזומן מהווה לקרקע פורה לעבריינות. אין רציונל מאחורי ההתנגדות. מדובר בצעד דרסטי אך הכרחי במאבק בהון השחור בישראל".