מחשוב קוונטי / צילום: AP
מניות שעולות בשיעורים שבין 120% ל־1,800% בתוך שנה אחת, טכנולוגיה פורצת דרך שמבטיחה לשנות את האופן שבו פועלים מחשבים ולפתח תרופות חדשות למחלות חשוכות מרפא - לא, לא מדובר בשוק ה־AI, אלא בסקטור אחר לגמרי, מחשוב קוונטי.
● האם השקעה לאומית של 340 מיליון דולר ירדה לטמיון? הטכנולוגיה הישראלית שבסכנה
● הקרן הקנדית שרוצה להקים מפעל שבבים באשקלון בהשקעה של 5 מיליארד שקל
מחשוב קוונטי הוא תחום חדש בעולם המחשבים, המבוסס על עקרונות מכניקת הקוונטים (פיזיקה של חלקיקים קטנים). העקרונות הללו מאפשרים למחשבים קוונטים לבצע חישובים במהירות כמעט בלתי נתפסת. משימה שתיקח למחשב על שנים - המחשב הכי מתקדם המוכר לנו כיום - צפויה לקחת למחשב קוונטי דקות בודדות.
בסוף 2024 הייתה תעודת הסל העוקבת אחרי מניות הקוונטום, QTUM של חברת Defiance, בעלת התשואה הגבוה ביותר מבין תעודות הסל הטכנולוגיות כשעלתה ב־60% בשנה. אבל מאז היעד הנוצץ ההוא, הרבה עבר על הענף. מנכ"ל אנבידיה למשל, ג'נסן הואנג, הספיק לטלטל את הענף כשאמר שיעברו עוד 30 שנה עד שהתחום יהפוך למסחרי, ומיד אחר כך להזניק אותו לראלי חדש כשהתחרט על האמירה הזו. ובעצם נראה שזו הפכה לסוג של שגרה בתחום. כמו שמניות הקוונטום יודעות לטפס בחדות, הן גם יודעות לאבד מחצית מהשווי שלהן ויותר בתוך שבועות ספורים.
כך למשל ריגטי (Rigetti), אחת מארבע מניות הקוונטום הבולטות, מובילה בשנה האחרונה את ההייפ עם עלייה של 1,800% ושווי שמתקרב ל־10 מיליארד דולר. את כל זאת היא עושה עם הכנסות רבעוניות שלא עולות על 2 מיליון דולר ועם הפסד רבעוני אדיר של 200 מיליון דולר.
הסיפור של מניית קוונטום נוספת, די־ווייב (D-Wave) הקנדית איננו שונה בהרבה: היא עלתה ב־1,600% מאז נובמבר שעבר והגיעה לשווי של כמעט 10 מיליארד דולר נכון להיום. הכנסות החברה, שמעסיקה בסך הכל 220 עובדים, הוכפלו ברבעון השלישי של השנה, בין היתר בשל חוזה רב שנתי של 10 מיליון אירו עם ממשלת איטליה למשל. ועדיין, ההכנסות הרבעוניות מסתכמות ב־3.7 מיליון דולר בלבד.
במידה רבה הסיפור של שתי החברות הללו זה הסיפור של התעשייה כולה: הבטחות גדולות, אבל כסף קטן.
ד"ר איל איצקוביץ מקרן פיטנגו פירסט, שמשקיעה גם בחברות פרטיות דוגמת סייקוונטום וקוונטום־סורס, סבור שאין משמעות להכנסות שמציגות חברות הקוונטום הנסחרות: "אין להן מחשבים קוונטיים משמעותיים, ועיקר ההכנסות מגיעות ממכירת רכיבים אחרים או ממכירת מחשבים קוונטיים לא־בשלים עבור ממשלות אירופאיות שמסבסדות מעבדות בתחום כדי להתנסות בהם, ולא מביקוש מסחרי אמיתי. למעשה, ההכנסות לא מהוות אינדיקציה ליכולת של אותן חברות להיות מובילות בעתיד, וזה מנותק לחלוטין מהשווי האדיר שמגלם את הפוטנציאל של התחום".
מי תהיה ה"אנבידיה של הקוונטום"?
המפתיע הוא שמלבד הכותרת - מחשוב קוונטי - אין ביניהן שום דבר במשותף. יתר על כן, ייתכן כי המחשב הקוונטי שתפתח חברה אחת, יבוא על חשבון המחשב שתפתח חברה אחרת. ריגטי מפתחת מעבד המבוסס על סופר־מוליכים, חומרים המאבדים את ההתנגדות החשמלית שלהם כאשר הם מקוררים לאפס המוחלט, תנאים המאפשרים שליטה בחומרים מיקרוסקופיים. לעומתה, IonQ מהמרת על מניפולציות חשמליות על יונים. אם אחת תצליח, ספק אם חברה אחרת תוכל לרכוב על אותו הגל.
"אם היינו במהפכת המחשוב, אנחנו נמצאים כעת בנקודה שבה עוד לא המציאו את הסיליקון כמוליך למחצה שאותו אנחנו מכירים היטב כיום", אומר אלון לסט, אנליסט טכנולוגיה במיטב שוקי הון. "עדיין לא נבחרה הטכנולוגיה המנצחת שעליה יתבסס המחשוב הקוונטי. זה מכתיב את העובדה שיהיו לא מעט רעיונות שייכשלו, אבל מי שתצליח - תעשה זאת ככל הנראה בגדול ועשויה להיות ה'אנבידיה' של העולם הקוונטי. אבל לא בטוח בכלל שזו תהיה אחת מהחברות הנסחרות כיום, אלא כנראה תגיע מהשוק הפרטי. וזה גם הגיוני: בשלב הזה, חברות מעדיפות להתמקד בפיתוח טכנולוגיה ולא ביצירת יחסי ציבור למשקיעים".
רבים סבורים כי ההבטחה הקוונטית לאו דווקא תגיע משוק ההון. "החברות הציבוריות לא נמצאות במרכז העשייה הקוונטית", אומר איצקוביץ. את עיקר הסקרנות של משקיעי ההון סיכון והפרייבט אקוויטי מושכות חברות כמו PsiQuantum האוסטרלית שבונה מחשבים פוטונים בגודל של מגרש פוטבול ובעלות של מעל למיליארד דולר למחשב שעשוי לעבור את היתרון הקוונטי בסוף 2027. לפני חודשיים היא גייסה מיליארד דולר לפי שווי של 6 מיליארד, בהשתתפות אנבידיה ובלקרוק, ואין לה ככל שידוע תוכניות לצאת להנפקה; חברת Quantinuum, הראתה את אחד השבבים הקוונטיים בעלי הדיוק הגבוה ביותר. החברה גייסה רק החודש 800 מיליון דולר לפי שווי של 10.8 מיליארד דולר בהשתתפות אנבידיה ופידליטי ואין לה תוכניות לצאת להנפקה לפני 2028.
מחשבים קוונטיים, אמנם, קיימים כבר כיום, אך לא ניתן לעשות בהם שימוש משמעותי בקנה מידה גדול. הקושי נמצא באתגר שבאים המחשבים הללו לפתור: לרתום את עקרונות מכאניקת הקוונטים למחשב שבו יונים, אלקטרונים או פוטונים יסתדרו על גבי השבב באופן שיהפוך אותם ליחידת חישוב בשם "קיוביט", המקבילה ל"ביט" במחשב הקלאסי. בעוד שבביט עיבוד המידע מתבסס על קיומו או אי קיומו של זרם חשמלי, אותם חלקיקים זעירים יוכלו ליצור אינספור מצבים אחרים שיאפשרו חישוב מקבילי של מידע ומהיר הרבה יותר.
לא מדובר במחשב שיחליף את המחשב הביתי - אלא כזה שינסה להחליף את מחשבי העל החזקים ביותר במעבדות האקדמיה, במפעלי תעשייה, בבנקים ובמשרדי ממשלה. לכן, גם פוטנציאל השוק קטן בהרבה מזה של ה־AI שמגיעה לכל בית. קבוצת BCG מעריכה כי עד 2040 השוק הקוונטי יגלגל בין 450 ל־850 מיליארד דולר, בהשוואה ל־15.7 טריליון דולר בענף הבינה המלאכותית.
ובכלל, יתכן שאת ההצגה יגנבו ענקיות הטכנולוגיה: גוגל הציגה שבב מתקדם בשם Willow, למרות שהוא עדיין רחוק מאוד ממסחור ומקבל יחס אקדמי. IBM הולכת בכל הכח על מחשוב קוונטי - ורק השבוע הציגה שבב קוונטי בשם "נץ הלילה" שישיג יתרון קוונטי כבר בשנה הבאה, ואמרה כי תשיק מחשב קוונטי חסין שגיאות עד 2029.
"מי שמשקיע רק במניות קוונטום לוקח סיכון"
מי שבינתיים מרוויחה מהנסיקה במניות הקוונטום, אבל גם מהסיכוי של ענקיות הטכנולוגיה להרוויח ממנו היא חברת השקעות Defiance שמשווקת את תעודת הסל הגדולה ביותר בתחום, QTUM, שמנהלת 2.5 מיליארד דולר ורשמה עלייה של 65% בשנה האחרונה. מלבד ארבע מניות הקוונטום, היא כוללת עשרות מניות אחרות כמו טאואר, עליבאבא, גוגל, אינטל ו־IBM.
"היקף המניות הציבוריות הטהורות בתחום הקוונטום הוא מזערי", אומר לגלובס מתיו ביילסקי, מנכ"ל Defiance. "כל סל מגוון של כלכלת קוונטום חייב כיום לכלול גם חברות ‘מאפשרות’ - ייצור שבבים, פוטוניקה, קריוגניקה, מוליכים ייעודיים - וכן שותפות פלטפורמה שיפיצו שירותי קוונטום דרך הענן. החברות הגדולות אינן ‘קישוט’; הן המסילות המסחריות של התחום. מי שמחזיק רק במניות קוונטום טהורות, לוקח סיכון מדעי ממוקד ומתעלם מהמקומות שבהם יתחיל האימוץ בפועל".