גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק

משרדים היו תמיד המקום שבו נבנות מערכות יחסים ומתרחשת למידה ● המפתח הוא להבין כיצד לשמור על הדברים האלה עם עבודה היברידית - שחלקה מתבצעת מהבית, וחלקה מהמשרד ● כך עושים את זה נכון

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab
עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab

פיטר קפלי, פרופסור לניהול על שם ג'ורג' וו. טיילור בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, ורניה נמה, אסטרטגית בכירה בתחום משאבי אנוש, הם מחברים משותפים של "In Praise of the Office: The Limits to Hybrid and Remote Work". ניתן ליצור איתם קשר בכתובת reports@wsj.com

עבודה מרחוק ועבודה היברידית נעשו מאפיינים מרכזיים של הכלכלה שלאחר מגפת הקורונה.

אף שנראה כי המצב מוצא חן בעיני רוב העובדים, ההערכה האופטימית הראשונית במהלך המגפה - שעבודה מרחוק הייתה הצלחה - התחלפה במציאות מפוכחת יותר עבור ארגונים רבים. הביצועים, שיתוף-הפעולה, החדשנות ותרבות מקום העבודה סופגים מכה ניכרת.

טוב, רע, טוב: מה הדרך המיטבית לתת משוב לעובדים, ולמה מנהלים נמנעים ממנה?
הכירו את האנשים שעובדים רק מרחוק - ושונאים את זה
נקמת העובדים על החזרה למשרד: הם רק נראים עסוקים

קל לחשוב על המשרד כעל מרחב פיזי בלבד, אך הוא הרבה יותר מזה. משרדים מתפקדים כתשתית חברתית שבה נבנים מערכות יחסים ואמון, מתרחשת למידה בלתי פורמלית, וניתן לפתור בעיות במהירות בין שולחנות ומחלקות.

לפני המגפה, "עבודת המשרד" מעולם לא הופרדה במידה רבה מ"המשרד". כעת אנו יודעים שכאשר אנו מפרידים ביניהם, אנו לא רק משנים את המקום שבו מתרחשת העבודה, אלא גם מחלישים את מערכות היחסים ואת רקמת החיבור המחזיקה צוותים וארגונים יחד.

את מה שקרה בעבר באופן אורגני, נדרש כיום מאמץ כדי לשעתק - ולמרבה הצער, ארגונים רבים מדי נכשלים בכך.

האבולוציה של המשרד

כיצד הפך המשרד למוסד פיזי וחברתי חשוב כל-כך בארה"ב?

התהליך התחיל עם צמיחת עבודת הפקידות והיזמות התאגידית בשנות ה-20. המשרדים הראשונים תוכננו כדי לרכז את הגישה לכמות גוברת של מסמכי נייר מתעשיות משגשגות כמו ביטוח, ולאפשר פיקוח על עובדים, בדומה למה שעשו המפעלים עבור העבודה התעשייתית.

הבנייה של גורדי השחקים, עם חללי הפנים הפתוחים לרווחה שלהם, אפשרה את ארגונם של משרדים ושולחנות עבודה בהתאם לעקרונות ניהול מדעיים. כל זאת במטרה לשפר את הפרודוקטיביות עד לאחרוני הפרטים, אפילו עד לאופן שבו עובדים ממלאים מעטפות.

החל משנות ה-30 גברה המודעות לכך שעבודת משרד היא יותר מסתם הזזת ניירות, והובילה לחשיבה מחודשת על עיצובי משרדים באופן שיתמוך באינטראקציה בין העובדים, ביצירתיות שלהם וברווחתם. חוקרים גילו כי מה שמנהלים עשו בפועל היה לפתור סכסוכים, לבנות רשתות קשרים פנימיות ולנהל משא-ומתן עם אנשים אחרים על סדרי עדיפויות. אפילו עובדים רבים מן השורה נאלצו לנהל משא-ומתן, לתאם ולפתור בעיות באופן לא רשמי עם אחרים, מה שהזכיר לנו שעובדים אינם מבצעים את עבודתם לבד.

משרדים של תאגידים התאימו את עצמם לכך על-ידי הוספת חדרים להפסקות ויצירת חללים לפגישות ודיונים לא רשמיים. עד שנות ה-60, הדעה הרווחת הייתה שיש לעצב משרדים תוך התחשבות בצרכים האנושיים, תוך התחשבות באור, רעש, נוף ופרטיות כדי לשפר את הביצועים. חלק מהמאמצים הללו הגיעו לכדי גיחוך: מסדרונות ארוכים וצרים תוכננו במכוון כדי לעורר שיחות ספונטניות, שנחשבו כמקדמות חדשנות. המטה לשעבר של מעבדות בל, המוצג כעת בתוכנית הטלוויזיה "Severance", הוא דוגמה לכך.

ביצוע העבודה לא היה היתרון היחיד של השהייה ביחד, כמובן. כ-22% מהעובדים המבוגרים מדווחים כי גם הכירו את בן/בת הזוג שלהם במשרד.

המשרדים מתכווצים

בשנות ה-80, מאמצי ארגון מחדש וקיצוץ עלויות שינו את כל זה. הגודל הממוצע של משרד הצטמק בכ-50%. יועצים וצוותי מכירות שעובדים בשטח החלו לאבד את משרדיהם לחלוטין. הרעיון של הקצאת עמדות לפי הזמנה (hoteling), שלפיו עובדים מזמינים שטחי משרדים לפי הצורך, התחיל בעמק הסיליקון בתקופת הדוט-קום בתגובה למחסור בשטחי משרדים. הרעיון גם גווע שם משום שהעובדים שנאו אותו, אך כעת הוא חזר ובגדול.

ואכן, קידום העבודה מהבית, שהיו שחשבו שהיא זמנית במהלך הקורונה, נמשך בין היתר משום שמעסיקים ניצלו את ההזדמנות לקצץ בעלויות שטחי משרדים ונדל"ן. באמצע 2020, כאשר המגפה עדיין בעיצומה, סקר של KPMG הראה שכמעט 70% ממנהלי הכספים כבר תכננו להפחית לצמיתות את שטחי המשרדים שלהם. רבים מהם אכן עשו זאת, מה שהפך את ההחזרה של כולם למשרד לבלתי אפשרית.

ההבנה של מצב העבודה מרחוק - ואת מה שהעובדים עושים בפועל לעומת מדיניות המעסיקים שלהם - היא מורכבת, אך ישנן ראיות ברורות לכך שאחוז גבוה בהרבה של שכירים עובדים מרחוק מאשר לפני המגפה. כמעט כל המעסיקים שעדיין מאפשרים עבודה מרחוק מאמצים גישות "היברידיות", הדורשות מאנשים לבלות לפחות זמן מה במשרד.

אולם אף שמעסיקים רבים מאפשרים לוחות זמנים היברידיים, חלקם אינם מרוצים מהאופן שבו הדבר עובד בפועל.

הדאגה הברורה ביותר היא שללא קשר למדיניות המוצהרת של החברה, עובדים היברידיים רבים אינם עובדים במשרד בימים שנקבעו להם. באחד הסקרים, לדוגמה, כמעט מחצית מהבכירים בארגונים אומרים שעובדיהם אינם מגיעים ל"ימי החובה" שלהם, ואילו אחרים מדווחים על בעיות עם "נוכחות קפה" - כלומר עובדים נכנסים, שותים קפה ואז הולכים הביתה.

בעיה ברורה נוספת היא שעובדים מוצפים ביותר מדי פגישות וירטואליות לא פרודוקטיביות. הדבר נובע בין היתר מהעובדה שפגישות אלה תופסות את מקומן של שיחות קצרות שהיו מתקיימות בעבר פנים אל פנים, ומכך שבפגישות מקוונות יש הרבה יותר משתתפים, משום שכל אחד יכול להצטרף בלחיצת עכבר.

עם זאת, התלונות של מנכ"לים נוטות להתמקד בנושאים מהותיים יותר: האנשים שלנו לא לומדים, אנחנו לא מחדשים, אנחנו איטיים יותר בביצוע דברים וכן הלאה. חששות אלה זכו לאישוש ממחקרים אקדמיים אחרונים המתעדים בדיוק את ההשפעות השליליות האלה הקשורות לעבודה מרחוק. למעשה, חברות רבות ציינו כי הן מתכננות לבטל את העבודה ההיברידית ואת העבודה מרחוק. סקר של KPMG ביולי ואוגוסט 2024 מצא כי 83% מתוך 1,325 מנכ"לים של חברות גדולות ב-11 מדינות צפו כי הארגונים שלהם ידרשו חזרה מלאה למשרד בתוך שלוש השנים הקרובות.

מה ניתן לעשות?

מוקדם מדי לדעת כמה מהם יממשו את התוכניות הללו, ולכן סביר להניח כי עבודה היברידית ומרוחקת תמשיך למלא תפקיד במקומות העבודה, לפחות לעת עתה.

הנחה זו מעלה את השאלה: כיצד חברות יכולות להימנע מהחסרונות של מקום עבודה היברידי? רבות מהבעיות בעבודה היברידית נובעות מההנהלה, ובמיוחד מהבוסים שאינם יודעים כיצד - או שלא אומנו - לנהל צוותים שאינם ממוקמים יחד. אך יש כמה דברים פשוטים שמעסיקים יכולים לעשות כדי להפוך את העבודה ההיברידית ליעילה יותר. למשל:

איכפו נוכחות בימים שבהם העובדים אמורים להיות במשרד, וקיבעו כללים לפגישות, כגון הגבלת נוכחות ודרישה שמצלמות יהיו פתוחות אם מצטרפים אליהן מרחוק. כאשר המצלמות פתוחות, המשתתפים אינם יכולים לבצע משימות אחרות תוך כדי פגישה או להעמיד פנים שהם קשובים כשהם לא. שינויים אלה מתחילים במנהלים. סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים בוורטון סיפרו לנו כי במשרדים ההיברידיים שלהם, אם הבוס נכנס לפגישה, גם הם נכנסו; אם המצלמה של הבוס הייתה פתוחה בפגישות, כך גם שלהם. אחרת, הם לא עשו שום דבר מאלה.

התייחסו ברצינות לקליטת העובדים בארגון. היא חייבת להיות פנים אל פנים ואינטנסיבית יותר עבור עובדים היברידיים, שההזדמנויות שלהם ללמוד מאחרים בעבודה הן מוגבלות. הקצו לעובדים חדשים שותפים מנוסים, הכינו רשימה של אנשים שהם צריכים לפגוש, והציגו אותם בפניהם. הביאו את העובדים החדשים הללו שוב ושוב לאירועים חברתיים או להדרכות. זכרו - כמעט כל מי שאומר שהוא יכול להתמודד עם עבודה מרחוק, התחיל את הקריירה שלו במשרה מלאה, במשרד שבו פגש אנשים שיכלו לעזור לו.

הגדירו מחדש את תחומי האחריות בעבודה. במהלך הסגרים של הקורונה, כאשר משרדים רבים היו סגורים לחלוטין, משימות הקשורות לביצועים אישיים הפכו למוקד עבור מנהלים - ולעתים קרובות לבסיס לקידום. גישה זו הייתה בהחלט הגיונית במהלך המשבר, אך היא באה על חשבון משימות הדורשות שיתוף-פעולה, כגון פרויקטים קבוצתיים, עזרה לעמיתים וחונכות של עובדים חדשים. כעת, כאשר רוב העובדים עובדים פנים אל פנים לפחות חלק מהזמן, המנהלים צריכים להבהיר שעבודה שיתופית חשובה לא פחות מעבודה אישית, אולי על-ידי כך שיקשרו אותה לסקרי ביצועים ולסיכויי קידום.

הפכו את השהייה במשרד למועילה. קבעו פגישות בימי נוכחות חובה, והדבר בהכרח יקצר את אורכן. עודדו בניית קשרים על-ידי ארגון פעילויות מוכוונות מטרה שעוזרות לצוותים ולקבוצות התומכות בהם להכיר זה את זה טוב יותר.

הפסיקו לקצץ בשטחי משרד. שטח נדל"ן קטן יותר פירושו שפחות עובדים יכולים לעבוד יחד פנים אל פנים בו-זמנית, ומגדילה את הסבירות שעובדים חדשים לא יגורו במרחק נסיעה ממשרד שבו יוכלו להכיר את עמיתיהם. המאמצים לבנות יחסי עבודה חשובים הופכים קשים יותר.

אם את היישום והאכיפה של ההצעות יטילו על מנהלים מקומיים בלבד, יהיה קל מאוד למסמס אותן. כפי שידוע לנו מזמן, שינוי צריך לבוא מלמעלה.

עוד כתבות

Playground של Nex . אלגנטי / צילום: יח''צ

על הצעצוע הכי חם של השנה חתום סטארט־אפ טכנולוגי שלא שמעתם עליו

חברה אלמונית שהתחילה בכלל מאפליקציות וכמעט אזל לה הכסף - הצליחה לבנות משחק שהפך ללהיט ● הרעיון: קונסולת משחקים שגם הורים רוצים לילדים שלהם, וקהל היעד שלה הוא ממש לא הגיימר הסטריאוטיפי

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המשקיעים הזרים נוהרים לבורסה, ואלו המניות האהובות עליהם – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הביטקוין רחוק בעשרות אחוזים מהשיא, אך זה קרה כבר 7 פעמים בעשור האחרון ● גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א ● 2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח ● רוב מומחי ההשקעות בוול סטריט צופים ש-2026 תהיה חיובית ● וגם: מה יעשה בנק ישראל לאור התחזקות השקל?

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

חנות הדגל של ספורה בשאנז אליזה. ''אומרים שמבקרים בה יותר מבאייפל'' / צילום: Shutterstock

3,400 חנויות ו־18.5 מיליארד דולר בשנה: כך הפכה רשת הביוטי היוקרתית לגדולה בעולם

ספורה היא רשת היופי היוקרתית הגדולה בעולם: 3,400 חנויות, בלעדיות על מאות מותגים והכנסות של 18.5 מיליארד דולר בשנה ● התעשייה בצומת דרכים, והחברה מבית LVMH מתחזקת צבא משפיעניות, אך גם מאמינה שהעתיד טמון בסניפים ● הצצה נדירה לאסטרטגיה שצפויה לשמר את ההצלחה

נקבע למועד אחר? / צילום: Shutterstock

הבוס שלך כבר לא פנוי בשבילך

אמזון רוצה צוותים גדולים יותר. בנק אוף אמריקה משטח את ההיררכיה ● אמריקה התאגידית מצמצמת שכבות של מנהלים, ועולם העבודה משתנה באופן דרמטי

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

התקרה בגמל להשקעה מתעדכנת: כמה ניתן יהיה להפקיד בשנה הבאה?

בקופות הגמל להשקעה ניתן כיום להפקיד סכום של עד 81.7 אלף שקל בשנה וליהנות מהטבת מס משמעותית ● החל מ-1 בינואר התקרה מתעדכנת בהתאם לאינפלציה

שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני / צילום: Shutterstock

בין שלגייה לפנתר השחור: שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני

אומץ אינו רק תכונה אישית אלא תוצר של אקלים ארגוני, ואלה שמטפחים אותו קוטפים את הפירות ● דיסני מציעה שיעור מרתק לכל מנהיג במסעה ההיסטורי מתקופת התעוזה היצירתית של וולט דיסני, שלא קיבלה ביטוי בצד הערכי, ועד לחזון השיטתי של בוב אייגר

אנדרו סטנטון ודמותו של וול-E. ''נתיב אחר לגמרי בכביש המהיר'' / צילום: Reuters, Martin Klimek

יוצר "וול-E" של פיקסאר ראה שחורות בנוגע לעבודה בעתיד, וצדק

לבמאי והתסריטאי-המשותף אנדרו סטנטון היה חזון של עולם דיסטופי, שנראה כעת נבואי באופן מטריד ● בראיון כעת הוא אומר שבעיניו הבינה המלאכותית לא תמחק את היוצרים: "המגע האנושי צריך תמיד להיות מעורב איכשהו"

צפוי להיסגר בסוף השנה: הפגנה מחוץ למפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Sebastian Kahnert

בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

שלוש שנים וחצי אחרי ההחלטה הדרמטית לאסור מכירת כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית מ־2035, הנציבות האירופית נסוגה - בעיקר בשל לחצים מצד גרמניה והביקוש הנמוך לכלי רכב חשמליים ● המהלך מסמן שינוי סדרי עדיפויות וניסיון לאזן בין יעדי האקלים ליציבות כלכלית

בכמה נמכר בית פרטי שזקוק לשיפוץ יסודי ביישוב הר אדר / צילום: נועם יונה

המחיר ההתחלתי נשק ל-6 מיליון שקל: בכמה נמכר בית בן 40 בהר אדר?

מחיר השיווק של הנכס, בעל 7.5 חדרים, עמד על 5.8 מיליון שקל ● לבסוף, הוא נמכר תמורת 4.9 מיליון שקל ● "זאת הייתה עסקה לא פשוטה, המוכרים התחילו גבוה אבל הבינו את המצב בשוק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הדמיה של הקמפוס / הדמיה: באדיבות אנבידיה

העיירה המנומנמת שתהפוך לאנבידיה-סיטי: עשרת אלפים עובדים בדרך לעיר הווילות של הצפון

ג'נסן הואנג, האיש שעומד מאחורי מהפכת ה־AI, הודיע רשמית כי קריית טבעון תהפוך לבית החדש של 10,000 עובדי אנבידיה ● הקמפוס החדש שיוקם בשטחה של המועצה המנומנמת, עשוי לשנות את הרכב היישוב הקטן בעל 20 אלף איש ● "יהיו כאלה שיעזבו", חוששים התושבים, "אבל מן הצד השני בעלי דירות ירוויחו מעלייה חדה במחירי הנדל"ן"

iRobot. חשש ביחס לתפעול האפליקציה / צילום: Reuters, St Petersburg Times

המתחרות, המכסים וחבל ההצלה שנלקח: קריסת שואב האבק שחולל מהפכה בשוק

זה היה סיפור הצלחה קלאסי: שוק חדש, חברה שייסדו חוקרים מ-MIT, הצלחה בנאסד"ק ומכירות של עשרות מיליוני מכשירים בעולם ● אבל iRobot לא הצליחה לעמוד מול השטף מסין ולא התאוששה מביטול הרכישה של אמזון. המכסים המוגדלים שהטילה ארה"ב היו הקש האחרון

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

רופי תורפ. כל קו עלילה מטופל באופן אמין / צילום: ליינה אמברון

"מרגו צריכה כסף": כמה חופש באמת נשאר לאישה כשהגוף הופך למטבע

הרומן "מרגו צריכה כסף" מאת רופי תורפ שואל בחדות ובהומור מה מותר ומה אסור לאישה לעשות עם הגוף שלה ● במרכז העלילה אם חד־הורית צעירה שמוצאת חבל הצלה כלכלי במכירת תמונות עירום ב"אונליפאנס" ● ה"רעים" אינם גברים בודדים אלא הממסד הרפובליקאי האמריקאי - ואם נרצה, גם אמריקה של טראמפ

סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה''ב למזרח התיכון. דוחא (מאי) / צילום: ap, Alex Brandon

פסגת מיאמי: וויטקוף והמתווכות ידונו על ההסכם בעזה

ארה"ב והמתווכות סבורות: ישראל וחמאס גוררות רגליים ● עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בממשלה דנים באפשרות להקמת טריבונל צבאי ייעודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ● המאבק פנימי שמאיים על עתיד חיזבאללה ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● עדכונים שוטפים