דוגמאות למודעות ובהן התחזות לאנשי מפתח למטרת הונאה / צילום: צילום מסך
ההונאות הפיננסיות ממשיכות להתפשט ברחבי הרשת בניסיון "להפיל" אנשים בפח. הקמפיין האחרון הפומבי היה קמפיין מניית OST, שהסקאמרים המליצו עליה וזינקה ביותר מ־1,000% בתוך חודשיים, אך צנחה בחדות לאחר מכן. ההמלצות "החמות" הגיעו מקבוצות וואטסאפ זדוניות, והקישורים להצטרפות כללו התחזות לבעלי מפתח. כעת, הפרסומות האלה יוצאות מפייסבוק ואינסטגרם ומגיעות גם לגוגל - שבימים האחרונים יותר פרסומות כאלה עולות במודעותיה.
● ההונאות הפיננסיות ברשת מתגברות. זה הפתרון שמציע הפיקוח על הבנקים
● "גם שומרי הסף כשלו": כך נפלו כמאה ישראלים בתרמית מניות והפסידו 20 מיליון שקל
הפרסומות בגוגל הן בטרגוט אישי (שיווק ממוקד מטרה) - כלומר, המערכת מזהה הרגלים והעדפות של הגולשים ומתאימה להם פרסומות. נוסף על כך, אם גולש מתאים לתבחיני הקבוצה שאליה המפרסמים רוצים להגיע, גם הוא יקבל את הפרסומות האלה.
"היו בעבר הונאות בגוגל - המעבר אליה כשלעצמו הוא כי הסקאמרים הם אופוטרוניסטים. במטא שמו על כך דגש, ואז הם עברו לגוגל", אומר לגלובס אמנון זיו, מנכ"ל GeoEdge, חברה המתמחה בהגנה מפני פרסומות ומודעות הונאה. "ראשית, היתרון שבשימוש במודעות גוגל הוא בכך שהפרסומת רצה באתר מוכר, והמשתמש מרגיש בטוח. שנית, לפרסומות אלה יש טרגוט יעיל. שלישית, לסקאמרים קל להתחבא; יש הרבה שותפים בתהליך הפרסום, ולפעמים גוגל היא רק צינור".
לדברי זיו, מדובר ב"עניין של דינמיות. לפעמים התוקפים מעלים קמפיין, וגם אם הוא נבדק בשלב הראשוני על־ידי מטא וגוגל, התקופים יכולים לשנותו בהמשך. הקריאייטיב ודף הנחיתה משתנים לאחר שכביכול קיבלו אישור מהחברות". לצד זאת, ברשת האפלה מוכרים משתמשים ב־cloaking (שיטת הסוואה) להסתרת סממנים חשודים ממערכות הסינון.
מגוגל נמסר כי "הסרנו את המודעות ששותפו איתנו והשעינו את החשבונות המקושרים אליהן. המדיניות שלנו אוסרת במפורש על מודעות שמציגות מידע שגוי על מוצרים או שירותים, והשקענו רבות במערכות AI מתקדמות לשיפור האיתור והאכיפה נגד הונאות".
16 מיליארד דולר בשנה
הקמפיין סוקר בהרחבה בגלובס, והשיטה ברורה: פרסומת בפייסבוק מזמינה לקבוצת וואטסאפ סודית של "מומחי השקעות" שמבטיחה תשואות חלומיות, בלי עמלות וסיכון. בפועל, מדובר בהונאת Pump and Dump, שבה "מנפחים" מניה, ולאחר שאנשים השקיעו, המארגנים מוכרים את החזקותיהם, והיא מתרסקת. את ההמונים משכו בעזרת פרסומות ממומנות בפייסבוק שהתחזו בהן לאנשי מפתח בשוק ההון, כמו איל ולדמן, יסמין לוקץ', דובי פרנסס מאיר שמיר וגלעד אלפר.
הביקורת על מטא הייתה ברורה למדי. היא קיבלה דיווחים, אך מרביתם נדחו בטענה כי אינם נוגדים את כלליה. נציין כי הונאות פיננסיות והתחזות לאדם אחר אסורות בתנאי השימוש של מטא. ההונאה התרחשה כולה על גבי הפלטפורמה שלה.
סוכנות הידיעות רויטרס חשפה בימים האחרונים מסמכים פנימיים של מטא, שלפיהם 10% מהכנסותיה ב־2024 הן ממודעות קנויות שקידמו הונאות. מדובר ב־16 מיליארד דולר בשנה. לפי המסמכים, מדי יום מתפרסמים בפלטפורמה 22 מיליארד ניסיונות הונאה אורגניים (ללא מודעות בתשלום), ומדי יום היא מציגה ברחבי העולם 15 מיליארד מודעות בתשלום עבור הונאות.
טכנולוגיה נגד הונאות
באחרונה התקיים דיון בוועדת המשנה לענייני AI וטכנולוגיות מתקדמות בראשות ח"כ אורית פרקש־הכהן. שם יהודה בן יעקב, בכיר מטא ישראל, חשף כי מטא מפתחת בשבועות האחרונים טכנולוגיה נגד הונאות פיננסיות, והיא אמורה לפעול במחציתה ראשונה של השנה הבאה. לאחר בירור של גלובס, למעשה מדובר בכלי שדומה לאימות פרסומות פוליטיות בתקופת בחירות. המודל שייושם בישראל צפוי להיות דומה למודל שפועל כיום בטייוואן.
מודל זה מחייב לאמת את זהות המוטב והמשלם על המודעה ולבחור את המידע שיופיע עליו במודעה. לצורך האימות נדרשות הרשאות ניהול בחשבון עסקי ובחשבון המודעות. אם המוטב הוא אדם פרטי, עליו להעלות תעודה מזהה שהונפקה ברשות ממשלתית. אולם אם למשל מדובר בתוקף כמו מדינה שביכולתה לפברק תעודות מזהות, לא ברור איך המנגנון יוכל למנוע את המתקפה.
אין מספיק תמריצים
יתרה מכך, במטא יכולים לדעת בקלות אם חשבון מאומת ומוכר מריץ קמפיין מסוים, או שמדובר במתחזה. לכן לא ברור מדוע היא לא אוכפת את מדיניותה ומסירה פרסומות מטעם מתחזים. כל שאלה בסוגיה הזו למטא נענתה בחוסר תגובה.
כמו כן, על־פי גורם בקיא בשוק, הדיווחים על פיתוח טכנולוגיה כזו נשמעים כמו "קשקוש". לדבריו, "השינויים בחברות כמו מטא קורים רק משתי סיבות: קנס גדול אפשרי ומפרסמים שמאיימים שלא יקנו מוצר או רוצים החזר כספי. עד שאין אכיפה בפועל, גם רגולציה חדשה לא באמת פועלת. רק בשלב שהחברה הרגישה שהיא מדממת, ונגרם נזק פיננסי אדיר, היא באמת תעשה שינוי".
זיו מ־GeoEdge מסביר לגלובס כי הוא "לא מאמין בזיהוי מפרסמים. זה אפשרי מבחינת התהליך, אבל יש להם רשימה עצומה של מפרסמים קטנים. רוב הכסף שם, ואי־אפשר באמת לערוך תהליך אימות רציני. יש קבוצות ברשת האפלה שמוכרות משתמשים ש'הולבנו' ואפשר לפרסם דרכם כי הם כבר אושרו".
לדבריו, "מטא וגוגל יכולות לעשות הרבה יותר. יש להן יכולות טכנולוגיות להתמודד עם זה, אך הרגולציה לא מספיק מאיימת עליהן, ובישראל אין לה מספיק שיניים. אין מספיק תמריצים".
ממטא לא נמסרה תגובה.