מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי
בנק לאומי רשם זינוק חד של 18% ברווח הנקי שלו שהסתכם ברבעון השלישי ב-2.7 מיליארד שקל. הבנק בניהולו של חנן פרידמן מציג הבוקר (ג') תשואה על ההון בשיעור של 16.3%, ולאחר שחרור מגבלת החלוקה של הדיבידנדים על ידי בנק ישראל הוא יחלק לבעלי מניותיו דיבידנד בסכום של 2 מיליארד שקל. מדובר בדיבידנד השוטף הגבוה אי-פעם של בנק בישראל (2 מיליארד שקל), 75% מהרווח הנקי ברבעון.
הבנק, שהוא הגדול במערכת הבנקאית בארץ, ממשיך להציג את יחס יעילות חזק במיוחד - 27% (ככל שהיחס נמוך יותר הוא טוב יותר). תיק האשראי שלו צמח בשיעור של 8.8% מתחילת השנה.
ביום שני, התברר כי המפקח על הבנקים מתיר להם להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד מבלי לחסום אותם במגבלה, שהייתה נהוגה עד כה בתקופת המלחמה. נזכיר כי בראשיתה, לנוכח עוצמת הפגיעה הקשה במשק באוקטובר 2023 הגביל המפקח את הבנקים את הבנקים לחלק 20% מרווחיהם כדיבידנד. ברבעון הקודם (השני של 2025) התיר חלוקה של 50%. כעת יכולים הבנקים לחלק יותר, כל עוד הם עומדים בדרישות ההון המחמירות של בנק ישראל. בפועל הבנקים צברו עודפי הון משמעותיים בשנות המלחמה, לנוכח הריבית הגבוהה במשק והתאוששות הכלכלה הישראלית ועוצמתה.
זו, ככל הנראה, הסיבה לדיבידנד החריג עליו החליטו בבנק לאומי. היקפו 2 מיליארד שקל והוא מורכב מתשלום במזומן של 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ועוד תוכנית רכישה עצמית של מניות הבנק בסכום של חצי מיליארד שקל. הסכום הכולל מסתכם בכ-75% מהרווח הנקי לרבעון. יש לציין כי הבנק מציג שיפור בנתוני התשואה על ההון שלו ביחס לרבעון המקביל. ברבעון שחלף עמדה כאמור על 16.3% למול 15.5% ברבעון השלישי אשתקד.
נתון חשוב נוסף לבנקים הוא להציג תיק אשראי איכותי. שם גם נרשם שיפור מפתיע יחסית. שיעור ההכנסות שאינן צוברות או ה-NPL (בפועל, אלה הלוואות שחדלו 'מלתפקד') ממשיך לעמוד ברמה נמוכה והוא הסתכם ב-0.41% ברבעון שחלף, שיפור למול 0.52% ברבעון המקביל אשתקד. השיפור הושג מהאשראי המסחר שם נרשמה צניחה מ-0.57% ל-0.35% ברבעון הזה. מנגד, באשראי לדיור נרשמה עלייה (מ-0.4% ל-0.49%).
ההוצאות בגין הפסדי אשראי היו בשיעור נמוך מאוד של כ-0.03% מהיתרה הממוצעת של האשראי לציבור, שיפור ביחס לרבעון השלישי אשתקד, אז עמדו על 0.28%. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד שיעור זה על 0.09% ירידה גם כן למול 0.16% בתקופה המקבילה אשתקד. מבחינה מספרית ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון השלישי ב-32 מיליון שקל ובתשעת החודשים הראשונים ב-310 מיליון שקל. זו ירידה חדה של 90% ו-40% בהתאמה בין התקופות.
בבנק הסבירו כי הקיטון בהוצאות להפסדי אשראי נבע בעיקר מההוצאה בגין ההפרשה הקבוצתית. נציין כי זו הפרשה שהבנקים נדרשו לה כצעד שמרני שעליו הורה המפקח על הבנקים, שכן בבנק ישראל הכינו את הבנקים לתרחיש שלילי בו הכלכלה תספוג פגיעה קשה בשל המלחמה, והורו על הפרשות כלליות לשם כך.
הכנסות הריבית (נטו) של הבנק הסתכמו ברבעון השלישי ב-4.47 מיליארד שקל, שחיקה של 1.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הסתכמו הכנסות אלה ב-13 מיליארד שקל, עלייה של 2.7% ביחס לתקופה המקבילה. בבנק הסבירו כי הגידול נבע מהגידול בתיק האשראי של הבנק. השפעה זו קוזזה בחלקה משחיקה במרווחי האשראי והפיקדונות. בתקופה המדווחת, ציינו בלאומי, המדד היה חיובי ועמד על 3% למול מדד חיובי בשיעור של 3.5% בתקופה המקבילה אשתקד.
וחדשות טובות נוספות הגיעו ללאומי מהשקעתו בבנק וואלי. בדוח מדווח כי לבנק נוצר רווח של 275 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, למול הפסד של 378 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח נובע מעליית מחיר המנייה של וואלי בוול סטריט, זאת לנוכח התייצבות מצבם של הבנקים האזוריים בארה"ב. בלאומי ציינו כי ההפסד בתשעת החודשים הראשונים אשתקד בגין וואלי כלל הפסד מירידת ערך של שווי ההשקעה בו בסך של 600 מיליון שקל.