ירושלים / צילום: Shutterstock
האם ההקפצה החפוזה של הארנונה על דירות חדשות בירושלים תבוטל, או שתיפרס לתשלומים? כל אחת מהאפשרויות תביא לנזק של עשרות מיליוני שקלים לפחות לקופת העיר, בעקבות הודעת נציגי הממשלה מהיום לבג"צ כי העירייה נסוגה מהחלטתה בשנה שעברה להקפיץ את הארנונה למגורים על דירות שמוגדרות "חדשות". זאת, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו 2 תושבי העיר.
● ההסכם שבדרך: 70 אלף דירות ייבנו במקום מפעל אלתא באשדוד
● האם הפחתת ריבית של רבע אחוז מספיקה כדי להניע את שוק הנדל"ן?
העותרים, יאיר בן הרוש ונתן נפי, ביקשו צו על תנאי כנגד שרי הפנים והאוצר, עיריית ירושלים, ראש העיר משה ליאון ומועצת העיר - שבו יוטל על המשיבים להסביר מדוע לא יבטלו את הארנונה החריגה ואת האישורים הממשלתיים שניתנו לה. לטענת העותרים מדובר בצעד בלתי חוקי, ללא כל תשתית עובדתית, ללא נימוקים מבוססי עובדות, ואף מנוגד לקווים המנחים של משרד הפנים להעלאות חריגות לארנונה.
על פי ההחלטה של העירייה, ממאי שנה שעברה שקיבלה מאוחר יותר אישור של מועצת העיר, וכאמור גם אישור חריג ממשרדי הפנים והאוצר, דירות שחוייבו לראשונה בארנונה מ-1 בינואר 2020 ואילך מוגדרות חדשות, והן ישלמו את הארנונה המקסימלית הנהוגה בעיר, שמוגדרת כאזור ארנונה א'.
ההחלטה לא הבחינה בין אזורי הארנונה השונים בעיר, ואף לא בין האזורים הסוציו-אקנומיים השונים, וכך נוצר מצב שבו הארנונה קפצה בבת אחת ליותר מ-13 אלף משקי בית: על פי בדיקת העותרים, כ-2,600 נישומים מהאזור הסוציו אקונומי החלש ביותר, שמוגדר ד', חוייבו בארנונה ל-2025 שגבוהה ב-63%-132% מהארנונה השנתית הקודמת, ואילו באזורי ארנונה ב' וג' שמשקפים אזורים סוציו אקונומיים גבוהים יותר, נימנו 12,500 תושבים שהארנונה שלהם זינקה ב-10%-67%.
2 העותרים חשו את השינוי היטב על בשרם: בן הרוש ונפי, שיוצגו בעתירה ע"י עוה"ד ד"ר מתן גוטמן וניר פרידמן, וגייסו את הוצאות המשפט 60 אלף שקל במימון חברתי, הם תושבי ירושלים. בן הרוש שילם עד 2024 ארנונה של כ6,500 שקל בשנה אך בעקבות האישור החריג היא קפצה לכ-12 אלף שקל; נפי, עו"ד בתחילת דרכו גר בשכירות בפרויקט של "דירה להשכיר", ושילם עד כה ארנונה של כ-6,200 שקל בשנה, שקפצה עקב ההחלטה ל-11 אלף שקל.
"לא התקיים כל דיון לגופו של עניין"
לטענת העתירה, העותרים אינם חריגים לאלפי מקרים אחרים בירושלים. כך למשל, מדגימים העותרים, כי משפחה חד הורית השוכרת דירה חדשה שנוספה בפרויקט תמ"א 38 בשכונת קריית יובל, שמסווגת כאזור ארנונה ג', משלמת ארנונה לפי תעריף של 106 שקל למ"ר, ואילו השכנים, בעלי הדירות, הישנות באותו בניין, משלמים ארנונה לפי תעריף של 63 ש'ל למ"ר.
זכאים מטעם המדינה, חסרי דירה, שזכו בהגרלה של "דירה להשכיר", נאלצים לשלם תעריף ארנונה של אזור א' בפרויקט דירות להשכרה ברת-השגה לאוכלוסייה זכאית, שעה שהבניינים הישנים באותו אזור משלמים ארנונה שנמוכה בכ-70%.
העותרים טענו, באמצעות באי כוחם, כי "האישור החריג סוטה באופן עמוק מהקווים המנחים של השרים המגבילים את העלאת הארנונה למגורים לסך כולל עד 50% עם פריסה של 10% בשנה כולל שיעור העדכון המותר לפי החוק והתקנות. מגבלת 10% לשנה היא עקרון מרכזי בקווים המנחים, ומטרתה ברורה - שלא ליצור נטל כלכלי כה משמעותי על הנישומים כך שלפתע פתאום תשלומי הארנונה שלהם "קופצים" בעשרות אחוזים, ועלולים להביא לפגיעה כלכלית ניכרת".
על פי הכתוב בתביעה, העירייה יזמה את המהלך במאי שנה שעברה, ו-5 ימים לאחר מכן קיימה מועצת העיר ישיבה שבה אושר הצעד בתוך דקה אחת. "לא התקיים לא כל דיון לגופו של עניין, ומועצת העירייה הייתה 'חותמת גומי' של הצעת ההחלטה בדבר הוספת תת הסיווג החדש", נכתב בעתירה.
"מתאים אולי לצפון קוריאה"
והנה בימים האחרונים הגיעה לבית המשפט העליון הודעה מהיועצים המשפטיים של משרדי האוצר והפנים, שבה הם מנסים לסגת חלקית מהחלטת העירייה ואישור המשרדים. "על רקע הגשת העתירה התקיים שיח בין ב"כ השרים עם הגורמים הרלוונטיים במשרדי הפנים והאוצר, וכן עם ב"כ העירייה. בעקבות השיח האמור, גובש מתווה לפריסה מדורגת של שיעור ההעלאה בארנונה שאושרה במסגרת האישור החריג", נכתב בהודעה, שקיבלה את אישור השרים והעירייה.
על פי מתווה הפשרה המוצע, העלאת הארנונה לדירות חדשות תתבצע במדורג ותתפרס על פני מספר שנים, בהתאם לאזור. לאזור ארנונה ב' היא תימשך שנתיים; לאזור ג' ל-3 שנים ולאזור ד2' ל-5 שנים. נכסים שבנייתם הסתיימה במהלך 2025 ישלמו ארנונה לפי המתווה החדש.
"לעמדת המשיבים בכך ניתן הלכה למעשה פתרון מעשי לחלקן הארי של טענות העותרים, ולפיכך דומה כי בשלב זה העתירה מיצתה עצמה ויש להורות על מחיקתה", מסכמים היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה.
"מעודי לא נתקלתי בסיפור כזה וכשקראתי את התיק לא האמנתי למראה עיני", אומר עו"ד מתן גוטמן, אחד מהמייצגים את העותרים. "להעלות מס ב-70% תוך יום, זה מתאים אולי לצפון קוריאה. מדובר באנשים שמתגוררים בשכונות החלשות בעיר, חלקם זכאי דיור ציבורי, שהקפיצו להם את הארנונה בעשרות אחוזים ויותר באבחת חרב. הגענו למצב כזה בירושלים, שכשאנשים מוכרים דירות, הם נשאלים, אם הדירות נכללות בארנונה החדשה או שלא. בתל אביב עשו צעד כזה, אבל תוך הבחנה בין האזורים השונים, כך שהמדרג שנוצר הוא בין דירות באותה שכונה. בירושלים מחקו לגמרי את האזורים. לא היה דבר כזה".
לדבריו, העותרים ממתינים להחלטת בית המשפט בעקבות הודעת המדינה, שבעקבותיה יחליטו אם להמשיך בעתירה.