ציקי קורלנד-פוקס - קרדיט לשלומי גבאי וואלה! ניוז / צילום: שלומי גבאי , באדיבות וואלה חדשות
בית המשפט הכלכלי בתל אביב קבע כי ציקי קורלנד-פוקס, מייסד ומנהל חברת הסייבר הישראלית למוסדות רפואיים ביו נקסוס - ביצע מצגי שווא חמורים שהובילו את קרן ההשקעות ספרינגטייד להזרים מיליוני שקלים לחברה על בסיס נתונים כוזבים, מסמכים מזויפים ותמונה עסקית מופרכת מיסודה.
● התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים וחושף את המעסיקים לעיצומים של מיליוני שקלים
● נאמני חברת הנדל"ן שקרסה: "היזם הוביל לנזק של 180 מיליון שקל"
במסגרת פסק הדין נקבע כי התובעת איבדה את מלוא השקעתה בעקבות התרמית - ועל כן זכאית לפיצוי נרחב של מלוא סכום התביעה, 17.3 מיליון שקל והוצאות עו"ד בסך 500 אלף שקל. כעת הנתבעים שוקלים להגיש ערעור לבית המשפט העליון.
הסתיר חברה כושלת באמצעות מצגי שווא
נזכיר כי בינואר 2020 הגישה הקרן הצ'כית KKCG תביעה דרך הזרוע הבינלאומית שלה בישראל ספרינגטייד (Springtide) נגד חברת הסייבר הישראלית על סך 17 מיליון שקל. התביעה כללה טענות של גניבת עשרות מיליוני שקלים, דוחות כספיים מזוייפים שהנתונים בהם נופחו באלפי אחוזים וחשבוניות פיקטיביות.
נטען כי קורלנד-פוקס, ביו נקסוס וגורמים נוספים הונו את הקרן והביאו אותה להשקיע בחברה כ-35 מיליון שקל לאורך שנים, וכל זאת על יסוד מסמכים מזויפים בהיקף חסר תקדים. לטענת הצ'כים, המיוצגים בהליך על ידי עו״ד טל שפירא ועו״ד וניש ממשרד תל-צור ושות', קורלנד-פוקס הוביל "תרגיל עוקץ" והתגלה "כנוכל מתוחכם וחסר כל מורה, אשר שידל בכחש, בעצמו ויחד עם יתר הנתבעים את התובעת". עוד נטען בכתב התביעה כי קורלנד-פוקס הוא אדם כריזמטי ומתוחכם ביותר, שהצליח באמצעות שקריו ומצגי שווא, להסתיר חברה כושלת בעלת חובות ולהציגה כחברה איתנה פיננסית, מצליחה ובעלת פוטניצל לרווחים משמעותיים.
תרמית בת ארבעה שלבים
כתב התביעה מגולל תרמית בת ארבעה שלבים. בשלב הראשון, נטען בתביעה, ניסה קורלנד-פוקס "לפתות את הקרן ובאמצעות מצגים שקריים וכוזבים שהביאו אותה לסבור כי מצבה הפיננסי של החברה איתן, והיא היא בעלת פוטנציאל לעשיית רווחים משמעותיים". כדי לבסס את המצגים נטען כי קורלנד-פוקס השתמש בין היתר בדוח כספי מזויף שהציג הכנסות לא נכונות, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות שיתמכו בכך. כתוצאה מכך, הקרן השתכנעה להשקיע כ-10.5 מיליון שקל.
בשלב השני לתרמית הנטענת, ניסה קורלנד-פוקס לגרום לה לממש אופציה שקיבלתה לרכישת מניות נוספות של החברה. גם לשם כך, נטען בכתב התביעה, כי הציג לה קולנד-פוקס מסמכים מזויפים נוספים, ממש בסמוך למועד האחרון למימוש באופציה.
בשלב השלישי, טוענת הקרן שהוצג לה דוח כספי מזויף לשנת 2016, אשר הציג "הכנסות פיקטיביות של כ-30.5 מיליון שקל", בעוד שמחזור המכירות האמיתי של החברה באותה שנה עמד על 73.5 אלף שקל בלבד, כדי לשכנע את הקרן להחליף את המניות של חברת קליריו בהן החזיקה במניות של ביו נקסוס.
השלב הרביעי והאחרון של התרמית לה טוענים הצ'יכים, נוגע לאופציה נוספת שהייתה לקרן, הפעם במניות של חברת קליריו שעברה ברובה לשליטתה של ביו נקסוס. נטען כי סמוך למועד מימוש האופציות, קורלנד-פוקס הציג לקרן לטענתה דוח כספי מזויף נוסף.
תשלום בשווי עשרות מיליוני שקלים
היום כאמור, הליך ארוך זה מגיע לסיומו, לפחות לבינתיים. בית המשפט קבע כי על הנתבע לשלם לתובעת סכום של 17.3 מיליון שקל. אכן מדובר בסכום חריג שלא רואים כל יום במחוזות בית המשפט, וזאת ככל הנראה בשל חומרת המעשים וההשלכות הכלכליות שלהם. עוד מצא בית המשפט לחוב את החברה שבשליטתו ובניהולו של מר פוקס, דום-ספירו, שבאמצעותה הוא החזיק במניות החברה, ביחד ולחוד. בית המשפט ביסס את הכרעתו על עילות שונות, ומצא כי אלו הוכחו ביחס להתנהלות של מר פוקס.
ביחס לטענת מצגים כוזבים נקבע כי התובעת הוכיחה "באופן ברור וחד משמעי" את טענתה כי מר פוקס הציג לה מצגים כוזבים ומסמכים מזויפים.
בית המשפט בחר לציין את העובדה שמר פוקס כפר בטענת המצגים הכוזבים הנטענים לו לאורך ההליך, ואולם בסיכומיו שינה את הטענה וטען שהוא פעל בהתאם להנחיותיו של מר יבלונסקי, ובכך למעשה, לגישתו של בית המשפט, הודה הנתבע בהצגת מצגים כוזבים.
נציין כי בית המשפט הזכיר כי כאשר מועלות טענות של זיוף או מרמה הוא נדרש לבחון את מכלול הראיות בזהירות וקפדנות, שכן כמות ראיות ורף הראיות בטענות מעין אלו בעלות "גוון פלילי" הן גבוהות יותר. גם תחת בדיקה קפדנית זו, בית המשפט מצא את הנתבע כמי שהפרת את חובותיו.
הסעד שנפסק כאמור על ידי בית המשפט מבוסס הן על דיני חוזים (הפרת חובת הגילוי והצגת מצגים כוזבים) והן על דיני נזיקין (תרמית). פסק הדין נדרש גם לחבותם של גורמים נוספים שהיו מעורבים בניהול או בהעברת מסמכים, וביחס לחלקם נקבע כי לא הוכח הפרת חובות זהירות ואמונים, גם הייתה בהתנהלותם טעם לפגם, ולכן לא הוטלה עליהם אחריות נזיקית.
עו"ד דורון אפיק ממשרד אפיק ושות', אשר ייצג את הנתבעים בתיק, מסר בתגובה: "אנו נבחן עם הלקוח ערעור לבית המשפט העליון לאחר שמקריאה ראשונית נראה שפסק הדין חד צדדי, מתעלם מעובדות מהותיות ובפועל משנה את דיני החברות הישראליים על ידי ביטול חובת תום הלב במשא ומתן, חובת תום הלב בניהול חברה וחובת תום הלב בעת ניהול הליך משפטי. בית המשפט קובע בפועל שצד רשאי להתעלם מאזהרות של יועציו ואז להאשים את הצד השני על דברים שידע או היה עליו לדעת, רשאי לגרום לנזקים מכוונים לחברה ולגרום לקריסתה ואז להאשים את הצד השני בקריסתה ואף רשאי לסרב להצעת פשרה שבה יקבל את כל כספו רק כדי לטעון בדיעבד - אחרי שהחברה קרסה - שסירב לפשרה כי היו לו חשדות (שאותם סירב לחשוף אפילו לבית המשפט כשנשאל עליהן בזמן אמת, או אפילו לספר עליהם לצד השני)".