נחלות במושב / צילום: Shutterstock
בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה עתירה עקרונית של אישה שביקשה לקבל נחלה במושב צופר בפטור ממכרז, אף שבן זוגה כבר קיבל מגרש בפטור במושב אחר. העותרת טענה כי קיים ביניהם הסכם ממון המפריד רכושית בין השניים, ולכן אין לראות בהם "תא משפחתי אחד" לצורך ההקצאה - אך בית המשפט קבע אחרת.
● מנהל החברה הציג מצגים כוזבים וזייף מסמכים - יפצה את המשקיעה במיליוני שקלים
● נאמני חברת הנדל"ן שקרסה: "היזם הוביל לנזק של 180 מיליון שקל"
העתירה הוגשה לאחר שרשות מקרקעי ישראל, המיוצגת על-ידי עו"ד צופיה משאל מפרקליטות מחוז דרום אזרחי, דחתה את הבקשה של העותרת לאיוש נחלה פנויה, מאחר שבן זוגה קיבל בעצמו מגרש בפטור ממכרז במושב בני דרור.
הרשות הסתמכה על נוהל ברור שלפיו "הנחלות הפנויות יוקצו ליחידים אשר אינם בעלי זכות בנחלה שנרכשו בפטור ממכרז", והדרישה חלה גם על בני הזוג של המבקש, ללא קשר להסכמי ממון.
העותרת נדרשה להצהיר כי לא היא ולא בן זוגה מחזיקים בזכויות קודמות שהוקצו ללא מכרז, ובמסגרת ההצהרה היא מחקה מטופס הבקשה את המילים "בן או בת זוג". במסגרת בדיקה, רמ"י איתרה את המידע לגבי ההקצאה לבן זוגה, ודחתה את בקשתה.
לטענת העותרת, הרשות פעלה בניגוד לחוק יחסי ממון בין בני זוג ולפסיקה העוסקת בהפרדה רכושית. בא-כוח העותרת טען כי נוהל הרשות סותר את חוק יחסי ממון בין בני זוג, והשווה להטבות המיסויות שמקבל כל אחד מבני הזוג בנפרד. מניעת הקצאה נוספת מהאישה היא פגיעה בזכויות הקנייניות שלה רק משום מעמדה המשפחתי, אישה נשואה, כך נטען.
נוסף על ההפרדה הרכושית והסכם הממון שנחתם, המגרש שרכש בן זוגה של העותרת רשום על שמו בלבד, ודמי השכירות עוברים לחשבון שלו. משכך, לגישת בא-כוח העותרת, אין מקום שרמ"י תראה את העותרת ואת בעלה כאדם אחד. לטענתו, עמדת רמ"י, לפיה מדובר בהטבה כפולה, אינה נכונה, ועל רמ"י לתת משקל לכך שהעותרת היא זו מבקשת לרכוש נחלה פנויה ולא בן זוגה.
"הטבה שניתנת לתא המשפחתי כולו"
סגנית הנשיא, השופטת יעל רז-לוי, דחתה את העתירה והדגישה כי שיקולי צדק ושוויון בחלוקת מקרקעי המדינה הם העיקרון המנחה. לדבריה, החלטת רמ"י "עומדת בקנה אחד עם עקרונות של צדק חלוקתי… בחלוקת קרקעות המדינה באופן שוויוני"; ו"הקצאת המקרקעין בפטור היא הטבה שניתנת לתא המשפחתי כולו".
לפי בית המשפט, מדובר ב"הטבה בעלת ערך כלכלי שהתא המשפחתי כולו נהנה ממנה" - בין אם מדובר בבני זוג שחתמו על הסכם ממון, ובין אם מדובר בבני זוג שלא.
עוד נקבע לגבי הנסיבות הספציפיות של המקרה כי גם אם דמי השכירות מהבית שהוקצה לבן זוגה הולכים לחשבונו הנפרד - "עדיין התא המשפחתי נהנה מאותה הכנסה". לגבי עמדתה של רמ"י נקבע כי מדובר "בעמדה סבירה המצויה בלבו ובמרכזו של מתחם הסבירות", ולכן אין סיבה להתערב בה.
פסק הדין מחדד כי בני זוג, גם תחת הסכם ממון מוקפד, ייחשבו ל"תא משפחתי" לצורך קבלת הקצאת קרקע בפטור ממכרז, ולא יוכלו לקבל הטבה נוספת.
העותרת חויבה לשלם לרמ"י הוצאות ושכר-טרחת עורכי דין בסך 15 אלף שקל.
מעו"ד עמיר דרורי, בא-כוח העותרת, נמסר: "פסק הדין מקפח את הזכויות של מי שבחרו להינשא על-פי נורמות החיים שבהווה, בין היתר חוק יחסי ממון. נכון יותר שבית המשפט יפסוק על-פי הפרשנות של החקיקה לפי הנורמות בהווה".