גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סרט האנימציה שלא פחד לגעת בחרדות והשאיר אבק לדיסני: 30 שנה ל"צעצוע של סיפור"

לפני 30 שנה בובת קאובוי ואיש חלל מפלסטיק שינו את העולם ● סרט אחד הפך את פיקסאר למעצמה גלובלית, החזיר למסלול את הנשיא שלה סטיב ג'ובס, ופתח שער לתעשייה של מיליארדים ● עם מכירות מרצ'נדייז שלא נגמרות וסיקוול חמישי שאך קיבלנו הצצה אליו, "צעצוע של סיפור" הוא ממש לא סתם סרט על צעצועים מדברים

וודי ובאז. סרט שאף פעם לא היה על צעצועים / צילום: Shutterstock
וודי ובאז. סרט שאף פעם לא היה על צעצועים / צילום: Shutterstock

בדיוק השבוע לפני 30 שנים, בובת סמרטוטים בדמות קאובוי ואיש חלל מפלסטיק שינו את העולם. קשה לזכור כמה חדשני ומהפכני היה "צעצוע של סיפור" ב-1995. מה שהיום נראה מובן מאליו באנימציה - מידול תלת ממד, תאורה דינמית, תנועות מצלמה וירטואליות - הומצא למעשה עם הסרט הזה. הוא לא היה רק סרט האנימציה הממוחשב הראשון באורך מלא, אלא המפץ הגדול של מציאות קולנועית חדשה, שבה דמויות דיגיטליות יכולות להרגיש יותר חיות ואנושיות מהדבר האמיתי.

הדמויות האהובות של הוליווד חוזרות לתחייה באמצעות AI
כשהרשתות החברתיות מרוויחות מקנאה וזעם: שבעת החטאים הפכו למנוע כלכלי

הסרט, שנעשה בתקציב של 30 מיליון דולר, הפך לסרט הקופתי ביותר של השנה בעולם (כמעט 400 מיליון דולר), עוקף מותגי-על כמו בונד, באטמן ו"מת לחיות". הוא הפך את פיקסאר מנישת טק למעצמה תרבותית גלובלית, החזיר למסלול אחד, סטיב ג'ובס (שכנשיא פיקסאר הפיק את הסרט), ופתח את השער לתעשייה של מיליארדים.

אבל המהפכה האמיתית כנראה לא הייתה כלכלית או טכנולוגית, אלא בחיבור האינטימי והרגשי הראשון של קהל עם תוצר שכולו דיגיטלי. הוא הצית בהלה לזהב של ממש בהוליווד. עם ארבעה סיקוולים ומכירות מרצ'נדייז במיליארדים, ברור היום ש"צעצוע של סיפור" היה יותר מסרט. הוא היה אבטיפוס.

משברי זהות אנושיים

מה שהבדיל את "צעצוע" מעשרות סרטי אנימציה אחרים הייתה מידת האינטליגנציה הרגשית שבלב הסיפור. כלומר, פיקסאר לא רק הייתה בחזית הטכנולוגיה, אלא גם סיפקה שיא של רגש. זה לא סרט על "צעצועים מדברים", אלא על שתי דמויות שחוות משברי זהות אנושיים להפליא: עולמו של וודי היה בנוי על אהבה חיצונית. הסטטוס שלו כצעצוע המועדף לא היה פריבילגיה, אלא מהותו. הפחד שלו אינו מאובדן "מיקום במדף" לבאז, אלא מאובדן המראה היחידה שמאשררת לו שהוא קיים וראוי. באז לעומתו מגיע כשהוא מאמין גמור במיתוס העצמי שלו. אין לו תהיות קיומיות עד שהוא נתקל בפרסומת שמערערת את עולמו. הגילוי הזה בסרט לא היה פאנץ', אלא התמוטטות פסיכולוגית. בעוד וודי חושש מלהיות לא אהוב, באז מתמודד עם הריק הקיומי של מי שלא מאמין עוד לסיפור של עצמו.

הדינמיקה ביניהם אינה רק ציות לחוקי ז'אנר הBuddy-Movies, אלא שיקוף של יחסי הורים וילדים, מו"מ של 80 דקות בין תמימות למודעות עצמית. הילדים חשו את הפחד של וודי, והמבוגרים את ההשפלה של באז. פיקסאר הבריחה קלאסיקה של דילמה קיומית בסרט על צעצועים. הימור פשוט, אך מהפכני: אם הרגשות יהיו אמיתיים, המדיום לא ישנה.

האימה בחצר השכנה

מתחת לחמימותי, "צעצוע" הוא בבסיסו סרט אימה. בסצנה בבית של סיד, הילד השכן ו"הנבל" של הסרט, אנחנו נחשפים לצעצועים "מוטציות", דלתות חורקות, ראשים מסתובבים, ותנועות מצלמה שלקוחות מסרטים על בתים רדופי רוחות. כמו באגדות של האחים גרים או אנדרסן, הפחד הוא כלי להעביר מסר. נטישה, החלפה, ה"מפלצת" שבחוץ - הסרט מטפל בפחדים הבראשתיים ביותר של הילדות.

בניינטיז קצת אפלה בסרטי ילדים לא הייתה נדירה ("מלך האריות" למשל) אבל הפחד והמוות בהם היו "אופראיים". פיקסאר ייבאה את הפחד לחצר השכנה. "להפחיד את הילדים כדי לגרום להם להרגיש בטוחים שוב" היה אינסטינקט מאוד "שפילברגי" מצדה (שרוב סרטיו, גם המשפחתיים לכאורה, הם בבסיסם סרטי אימה).

בפיקסאר לא הסתפקו רק ברעיון הפחד כמנוע רגשי, אלא ציטטו במודע מ"הניצוץ" של קובריק: השטיח בבית של סיד, דוגמת המצעים של אנדי, ותנועות המצלמה הארוכות והסימטריות מנקודת המבט של הדמות החלו שרשרת ציטוטים שנמשכה גם בסרטי הפרנצ'ייז הבאים. לצטט מאחת היצירות הכי מערערות בתולדות הקולנוע בסרט לכל המשפחה זה חתיכת הימור פרוע, אבל זה עובד. "צעצוע" לא עושה פארודיה על קובריק או על סרטי אימה, הוא ספג את הדקדוק הקולנועי שלהם כדי לייצר אימה משלו. פיקסאר סמכה על הקהל שהם יוכלו להרגיש לא בנוח, ובכל זאת ליהנות.

אבן יסוד נוספת בהצלחה הנצחית של הסרט היא המוזיקה של רנדי ניומן. ניומן, עם קולו הנוגה והכתיבה המעודנת, סיפק את הפסקול המושלם למשבר הקיומי של הצעצועים. השיר "You've Got a Friend in Me" ("אני חבר שלך" בגרסא העברית) הפך להמנון נצחי של ידידות, אך האמת היא שבדיסני שנאו אותו. ההנהלה דרשה שיר "חזק" ו"גדול מהחיים" יותר, בדומה לשירי "מלך האריות". ג'ון לאסיטר (הבמאי) ופיקסאר התעקשו, ובצדק, שניומן יצר משהו אינטימי, שלוחש את המסר הרגשי העמוק ביותר של הסרט, במקום לצעוק אותו. הבחירה הזו, שדגלה ברגש עדין על פני מופע גדול מהחיים, רק הדגישה את ההבדל בין הטון ה"דיסניאי" הקלאסי לבין הטון המודרני של פיקסאר.

חשוב לתת כבוד גם לקולות: טום הנקס (וודי) וטים אלן (באז) היו ליהוק גאוני. הנקס, רגע אחרי זכייה כפולה באוסקר ("פילדלפיה", "פורסט גאמפ"), הקרין את החום הלאומי ובו זמנית את הפגיעות הנדרשת לדמות הנאבקת על מעמדה. אלן, קומיקאי שהיה אז בשיא הפופולריות שלו, הצליח לגלם את המיתוס העצמי הנרקיסיסטי כך שבאז יישמע משעשע, ולא מעצבן.

צפייה חוזרת מגלה עד כמה "צעצוע" חיווט מחדש את הטון של סרטי האנימציה שקדמו לו. לפניו, התבנית היתה "דיסנית" במהותה: כנות, מוזיקליות, גדולה מהחיים. אחריה נולדה תבנית חדשה: אירוניה, מודעות עצמית, אנסמבל של דמויות. החייזרים הירוקים הקטנים שזהים זה לזה, מתנהגים באחידות וטיפשותם מקסימה, הם "המיניונים" הראשונים, חלק מההיגיון הקומי שהביא גם את הפינגווינים ממדגסקר. שרק? כנראה שהסרט הזה לא היה קיים אלמלא פיקסאר. הפירוק הנרטיבי של סיפורי הילדים, אירוניה עטופה בחמימות, מהלומות מילוליות בין שני גיבורים, כל זה התחיל בוויכוח הראשון בין וודי לבאז. "צעצוע" לא רק המציא את האנימציה הדיגיטלית, אלא את הקול המודרני של בידור מונפש לכל המשפחה. כל מה שנעשה מאז, מהדהד אותו בצורה כזו או אחרת.

הסרט החמישי בדרך

מאז 1995 הקאובוי ואיש החלל צצו שוב ושוב בסיקוולים, סרטים קצרים וספין-אופים. השבוע שוחרר הטיזר טריילר ל"צעצוע של סיפור 5", ולא רק שכל כולו מרוכז בצעצועים אחוזי חרדה, הוא גם סוגר מעגל סיפורי באופן מושלם: במקום לחפש צעצוע חדש, האיום הפעם הוא Lilypad, טאבלט-צפרדע חכם המייצג מציאות שבה ילדים מעדיפים מסכים על פני כל צעצוע. הטריילר נחתם בשאלה "האם תם עידן הצעצועים?" שמהדהדת את אותה חרדה המקורית של וודי מ-1995 (החשש מלהיות מיותר). רק שהפעם, גם בני האדם מביטים בחשש על טכנולוגיה המאיימת להחליפם.

כך, הפרנצ'ייז שכבר ידע שני סופים מספקים (כולל סצנה בלתי נשכחת שבה הצעצועים ניצבים רגע לפני "מותם"), מסרב להסתיים. קשה להתעלם מהאירוניה כשסיפור על הפחד מהתיישנות הפך למותג אינסופי. "צעצוע" נוצר בדיוק בקו התפר של המעבר מעולם אנלוגי לדיגיטלי, והוא מייצג זאת יפה גם דרך הדמויות: וודי הצעצוע האנלוגי, באז הוא הפנטזיה הממוסחרת בייצור המוני.

אך הסרט הרבה יותר משמעותי מנוסטלגיה. הוא שינה את הדרך שבה מסופרים סיפורים, את האופן שבו נוצרים ויזואליים, את השימוש בפחד ואת התנהגותם של מותגים.

וודי ובאז הם הרבה יותר מסתם צעצועים; הם שני צדדים של העצמי המודרני: האחד נאחז במשמעות שנובעת מאחרים, השני מנסה לבנות אותה מתוך מיתוס עצמי. שניהם מוצאים נחמה זה בזה. אולי בגלל זה הסיפור מסרב להיגמר. בגלל שהוא אף פעם לא היה על צעצועים, אלא עלינו.

עוד כתבות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה