גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מתגייסים, לא מצביעים? זה הלקח מהניסיון העולמי

בצרפת ובגרמניה אוסרים הצבעה בצו בית משפט, בנורווגיה ובאוסטרליה הזכות נשללת ממורשעים בבגידה ● מספר מדינות מגבילות משמעותית את זכות ההצבעה, וגם גופים בינלאומיים הכירו באפשרות הזאת ● אבל ההצעה של לפיד וליברמן הולכת הרבה יותר רחוק

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף
אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף

לאחרונה, ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יצאו בהצעה שעוררה סערה: שלילת זכות ההצבעה ממי שלא יתגייסו. כשעומתו עם הביקורת, הם הצדיקו זאת בכך שגם בדמוקרטיות אחרות זכות ההצבעה נשללת במקרים מסוימים, בדגש על אסירים. אז בדקנו: איך זה עובד בעולם, והאם ניתן להשוות?

דרישת החנינה של טראמפ ממלכדת את נתניהו?
לטראמפ יש אינטרס להזדרז עם מכירת ה-F-35 לסעודיה. מהו?

ההצדקות על הנייר

חשוב לפתוח במושכלות יסוד: "בחירות חופשיות, הוגנות, בפרקי זמן קבועים, הן הבסיס הכי בסיסי של דמוקרטיה", אומרת פרופ' אורית קדר מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. "זה לא מספיק, אבל זה תנאי הכרחי, וזו לא זכות שמתעסקים איתה. זו זכות שהלכה והתרחבה מאז המחצית השנייה של המאה ה־19, כשבכל פעם הוסיפו עוד קבוצה ועוד קבוצה - לפי מעמד ובעלות על קרקע, לפי מגדר, לפי אתניות ואפילו לפי סטטוס משפחתי. הסגה לאחור של לאחור של הזכות האוניברסלית הזאת היא צעד תמוה".

אבל למה בכלל להגביל את אותה "זכות אוניברסלית"? "במדינות בהן זכות ההצבעה נשללת באופן מוגבל, ביחס לעבירות ספציפיות, מדובר בדרך כלל בעבירות כגון הונאת בחירות או בגידה", אומר פרופ' איתי בר־סימן־טוב מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "הטעמים שבדרך כלל מוצגים באותן מדינות להצדקת ההגבלה היא הגנה על המדינה ועל המשטר הדמוקרטי.

"במדינות אלו גם לפעמים נטען שיש קשר בין מהות העבירה לבין הסנקציה החמורה". וכשאין קשר כזה? במקרים כאלה, מציין בר־סימן־טוב, "הטעמים שמועלים להצדקת ההגבלה הם יותר מתוך תפיסות שלפיהן 'כתם פלילי' לכשעצמו מצדיק שלילת כושר האזרחות הפוליטית. יש גם טענות שהתכליות הן לעודד אחריות אזרחית וכיבוד הציות לחוק".

ואומנם, גופים שעוסקים בזכויות אדם כן סיפקו קווים מנחים שמאפשרים את שלילת זכות ההצבעה, אך הם התנו זאת בדרישות מחמירות. כך, למשל, ועדת זכויות האדם של האו"ם ובית הדין האירופי לזכויות אדם תלו את השלילה במבחנים כמו "אובייקטיביות וסבירות". ולפי אותם גופים, כשזה נוגע ספציפית לאסירים, השלילה צריכה להיות מידתית ופרופורציונלית לעבירה ולגזר הדין.

הלכה למעשה

אבל עם כל הכבוד להמלצות, בפועל לפעמים ההיסטוריה של ההצדקות קצת שונה. "אחרי שניתנה לשחורים במדינות דרום ארה"ב הזכות להצביע, הם קיבלו כוח פוליטי", מסביר ד"ר ג'וש גצקו, מרצה בכיר במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. "אחת הדרכים לקחת מהם את הכוח הפוליטי הזה הייתה באמצעות הכנסתם לכלא ולקיחת זכות ההצבעה מאסירים. אז לא היה צורך בהצדקה אחרת, אבל ברגע שהפרקטיקה הזו התפשטה מחוץ למדינות הדרום, ההצדקה לכך הפכה להיות הרתעה".

ומה המצב כיום? לפי סקירה משווה מ־2019 של ד"ר דנה בלאנדר ואביטל פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, יש מספר מדינות שאכן שוללות את זכות ההצבעה, כשהסיבות העיקריות לשלילת זכות ההצבעה הן עבירה פלילית ואי־כשירות נפשית. בחלק מהמקרים, כמו נורווגיה ואוסטרליה, יש סעיף מיוחד למי שנמצאו אשמים בבגידה או הצטרפו לכוחות זרים בהתאמה.

בצרפת, גרמניה ודנמרק יש צורך בהחלטה אקטיבית של בית המשפט לשלול את זכות ההצבעה, בעוד באוסטרליה כל מי שמרצים עונש של יותר מחמש שנות מאסר לא יוכלו להצביע ובבריטניה האיסור גורף אף יותר. בבלגיה (ובחלק ממדינות ארה"ב, שלא מופיעה בסקירה) השלילה לא מסתיימת מיד עם היציאה מהכלא.

שיקולים פוליטיים?

בעולם, עצם קיומה של הגבלה זו על זכות ההצבעה לא בהכרח מתקבל בשוויון נפש. בבריטניה נודע מקרה מפורסם מתחילת שנות ה־2000, אז האסיר ג'ון הירסט עתר לביה"ד האירופי לזכויות אדם בשל שלילת זכות ההצבעה שלו. זה פסק ב־2005 שאכן האיסור הבריטי - שהיה חסר הבחנה ולא מידתי - הפר את האמנה האירופית לזכויות אדם.

רק ב־2017 הוצע להעניק זכות הצבעה לאסירים שזכאים לרישיון עזיבה זמני (שמוענק לאסירים ספציפיים לצורך עבודה, צרכים משפחתיים או התערות בקהילה טרם השחרור). מועצת אירופה קיבלה את הפשרה והתיק נסגר ב־2018.

התיקון לא היה מרחיק לכת. "הדבר מעיד על כך שלא פעם קיים פער בין מה שהדין מחייב או מה שניתן להצדקה לבין המציאות בפועל, ובאופן ספציפי, פער בין פסיקות בתי משפט לבין מידת הציות", אומר בר־סימן־טוב.

לטענתו, "ההסבר לכך אינו בהכרח שהפסיקות העקרוניות אינן נכונות, אלא חולשתו ומגבלות כוחו של בית המשפט (בעיקר בית משפט בינלאומי), והקשיים הפוליטיים שקיימים במציאות ביישום הפסיקות במדינות מסוימות. יש גם ביקורות באותן מדינות, על כך שהיעדר הציות המספיק אינו נובע מעמדה מהותית בת הצדקה, אלא מלחצים פוליטיים".

ביקורת מכיוון אחר נשמעת בארה"ב על מה שקורה אחרי השחרור מהכלא. "עצם שלילת זכות ההצבעה לאסירים היא לא משהו שנוי במחלוקת", אומר ד"ר גצקו. "אבל הביקורת שואלת למה אחרי שאדם ריצה את העונש שלו ולא נמצא במעקב או שום דבר כזה ממשיך להיענש.

"יש גם טענות להטיה פוליטית: בבחירות 2000, בין בוש לגור, הרבה קם ונפל על פלורידה, בה יש מדיניות מחמירה לגבי זכות הצבעה לאסירים, כולל משוחררים. הראו שזה יצר מצב של עשרות אלפים שלא יכלו להצביע, שאם הייתה ניתנת להם זכות הבחירה גור היה מנצח בקלות. זה נחשב לעניין דמוקרטי־רפובליקני, כי מי שנפגעים מהחוקים האלו בסבירות גבוהה מצביעים לדמוקרטים, ולכן זה נראה לרבים כלא הוגן".

החששות בישראל

אז זה מה שקורה בעולם. ומה בישראל? כאן זכות ההצבעה לא נשללת מאף אזרח שעבר את גיל 18, "אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק", כלשון סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת. בפועל, כפי שאומר פרופ' בר־סימן־טוב, "מעולם לא נחקק שום חוק שיאפשר שלילה מקבוצה מסוימת זכות הצבעה".

הוא מסביר שבישראל הרעיון כמעט לא עלה לדיון, וכשכן ההצעות נפלו מהר: "בכנסת הראשונה, במסגרת הדיון על חוק הבחירות לכנסת השנייה, הציעו שני חברי כנסת לשלול את זכות ההצבעה מאנאלפביתים. יו"ר ועדת החוקה וחברי כנסת נוספים דחו את ההצעה. חלק מנימוקי המתנגדים היו שהדבר עשוי גם לגרום בפועל להפליה תוצאתית של קבוצות מסוימות כגון עולים וערבים".

אז האם יהיה נכון לקבוע בישראל תקדים של שלילת זכות ההצבעה שמתבסס דווקא על שירות צבאי? "אני חושבת שזו הצעה חסרת אחריות", אומרת פרופ' קדר. "אם היום נחליט שאנחנו מתנים את הזכות להצביע במילוי חובה כזו, מחר יבואו פוליטיקאים שיבקשו למנוע זכות הצבעה מאנשים אחרים שעושים דברים שלא מוצאים חן בעיניהם. זה מדרון חלקלק, ואני לא חושבת שיש לזה מקום בדמוקרטיה".

כך גם פרופ' בר־סימן־טוב: "גם אם התכליות של הבטחת השירות בצבא והשוויון בנטל הן ראויות, וגם אם מוצדק (ואף יש חובה) לאכוף את הדין ולהטיל סנקציות על מי שמפר את הדין, שלילת הזכות לבחור היא סנקציה קשה ומרחיקת לכת, שאין הצדקה להטילה. בישראל יש קבוצות מוגדרות וידועות מראש שאינן מתגייסות, ולפיכך העילה של שירות בצבא עלולה לשמש ככסות להפליה תוצאתית של קבוצות מוגדרות.

"זה רעיון מסוכן כאשר משתמשים בפרוקסי של שירות בצבא כדי לנסות לשלול זכות הצבעה מאוכלוסיות מיעוטים מסוימות. יש הרבה אמצעים אחרים להבטיח גיוס לצבא וציות לחוק. אין הצדקה להשתמש באמצעי הבלתי חוקתי של שלילת הזכות לבחור".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

כריך במשק בולדס / צילום: רינת בין יח''צ

במושב עלום ליד חדרה מצאנו פודטראק עם כריכים מושחתים שיצאו ממעשנה

עגלת קפה שמגישה טוסט כמהין, תערוכה שממשיכה פרויקט אמנות מיתולוגי מלפני 50 שנה, מסלולון בין עצי תות וחרוב וסנדוויץ' בשר חלומי ● ביקור במועצה אזורית מנשה

פריז / צילום: Shutterstock

כולם זקוקים לחופשה: אתרי התיירות רושמים עלייה במספר ההזמנות

אחרי תקופה ארוכה של מצב בטחוני מתוח, ענף התעופה והתיירות משגר ששה נציגים למדד החודשי של רכישות הישראלים באתרי האונליין ● עלי אקספרס ושופרסל שומרים על מקומם בפסגה ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

תחרות לגז הישראלי? ארה"ב תייצא גז למצרים ב-4 מיליארד דולר

"הארטרי פרטנרס" האמריקאית תייצא למצרים גז בשווי 4 מיליארד דולר בתצורת גז טבעי מונזל ● וזאת לאחר שמצרים כבר חתמה עם שותפות "לוויתן" על עסקת יצוא בשווי 35 מיליארד דולר ● ברגע האחרון, במשרד האנרגיה החליטו לעכב את היתר היצוא הסופי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה העולמית / צילום: Shutterstock

משפט אחד של ג'נסן הואנג הפך לחלוטין את הסנטימנט ברחבי העולם. מה עומד מאחוריו?

דוח שובר שיאים, עוצמת ביקושים שלא נרגעת ושרשרת עסקאות ענק - אנבידיה הפכה את הסנטימנט בשווקים, והאנליסטים לא הסתירו את ההתפעלות ● בלילה אחד החששות הפכו לאופוריה: "יש הרבה דיבורים על בועת AI. מהזווית שלנו, אנחנו רואים משהו אחר לחלוטין", אמר המנכ"ל הואנג

חזית המדע / צילום: Shutterstock

מחקר על מאות מיליוני תאי זרע מערער על אחד מעקרונות היסוד של האבולוציה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון ואוניברסיטת גאנה גילו שבניגוד לתפיסה המקובלת כיום במדע, מוטציות גנטיות אינן אקראיות וייתכן שהן מושפעות מתהליך של למידה ● יכולות להיות לזה השלכות על האופן שבו נתגונן מפני מחלות בעתיד

וול סטריט / צילום: ap

וול סטריט ננעלה בעליות; שער הביטקוין עומד על כ-84 אלף דולר

לאחר יום מסחר תנודתי - נעילה מעורבת באירופה ● הביטקוין ממשיך בדעיכה ויורד מתחת ל-84 אלף דולר למטבע ● המסחר באסיה נסגר בירידות חדות: הקוספי צלל ב-3.8% והנייקי ירד ב-2.3% ● אמש, וול סטריט ננעלה בירידות, למרות מיני ראלי בתחילת המסחר ● שער הדולר עומד כעת על 3.29 שקלים

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך

מי קונה בבלאק פריידי שיניים שחורות? התשובה בפרסומת האהובה ביותר, של ביטוח 9

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק מזרחי טפחות, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, משרד התחבורה השקיע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין צדק תחבורתי

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שהציגה זינוק של מעל 40% ברווח הנקי, וזו שהעלתה תחזית

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עלבד דיווחה על זינוק של 42% ברווח הנקי ● ריט 1 הודיעה על עלייה של 8% ב-NOI והעלתה את תחזיתה ל-2025 ● וחילן דיווחה על עלייה של כ-14% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ● אלוט עקפה את תחזית הרווח של האנליסטים בפער, והמניה מזנקת

לירון עזריאלנט ודניאל רודיטי / צילום: Nir Slakman

בהיקף של 70 מיליון דולר: מירון קפיטל משיקה קרן השקעות שלישית

לאחר ששתי הקרנות הראשונות של מירון קפיטל גייסו יחד 100 מיליון דולר, קרן ההון סיכון משיקה היום (ה') את הקרן השלישית שלה, בהיקף של 70 מיליון דולר ● במקביל, גיל שי, יזם בעברו ואנג'ל פעיל בזרת הטק, מצטרף לקרן כשותף מנהל

צילום: Shutterstock

מה גורם לעלייה בסרטן המעי הגס? מחקר חדש מציע אפשרות לא צפויה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מחקר שפורסם בכתב-העת הרפואי המוביל "לנסט" הראה עלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים בני פחות מגיל 50 ● הסיבות עשויות להיות קשורות לאורח החיים, אך מחקר אחר טוען כי הסיבה עשויה להיות רעלן

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

הפועלים נגד המגמה: מגדיל את ההפרשות ומחלק פחות - הרווח הנקי 2.8 מיליארד שקל

הרווח דומה לתחזיות האנליסטים והושפע לחיוב מהכנסות מס חד-פעמיות ● בניגוד לבנק לאומי שחילק דיבידנד בשיעור של 75% מהרווח הנקי, בחר הפועלים לחלק נתח צנוע יותר מרווחיו – 50% ● הבנק הודיע הבוקר כי יחלק 1.1 מיליארד שקל במזומן לבעלי המניות ויבצע רכישה עצמית של מניותיו בהיקף 276 מיליון שקל

בנקים בישראל

הבנקים רשמו רווח נקי של כ-9 מיליארד שקל ברבעון: 60% ממנו חולק כדיבידנד

חמשת הבנקים הגדולים פרסמו השבוע את התוצאות שלהם לרבעון השלישי, כאשר הרווח שהציגו צמח ב-17% והסתכם ב-8.7 מיליארד שקל ● בגזרת הדיבידנדים, הבנקים חילקו 5.2 מיליארד שקל - במה שמסמן עלייה חדה של 75% ● וכמה עמלות הם גבו?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ירידה בתוצאות צים ברבעון השלישי; איך מתמודדים בחברה עם טענות בעלי המניות?

חברת התובלה הימית דיווחה על הכנסות בגובה 1.78 מיליארד דולר ועל רווח נקי של 123 מיליון דולר ● בימים האחרונים, נרשמו מאבקים בין החברה וחלק מבעלי המניות, באשר להרכב הדירקטוריון שלה ● יו"ר החברה יאיר סרוסי: "כל חברות הספנות נסחרות בדיסקאונט, אך עדיין, אנו ערים לנושאים של ערך החברה ורווחיות שלה"

Plasan SandCat MK-IV / צילום: צילום מסך

המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל

משרד ההגנה של פרו בחר במכרז לרכישת 56 רכבים משוריינים מתוצרת פלסן סאסא תמורת כ־23.8 מיליון דולר ● רפאל הציגה טיל חדש מסדרת ספייק ● ברפובליקת מאלי קיימו את התערוכה הביטחונית הראשונה של המדינה, אך ללא הזמנה של מדינות מערביות ● וגם: אנדוריל האמריקאית מתכננת הקמת מיזם משותף עם הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה הערב בירידות ומסכמת שבוע שלילי

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ו-2.2% השבוע ● מדדי הבנייה ורשתות השיווק בלטו השבוע לרעה ● מניית נייס השילה כרבע משוויה השבוע ● בלטו השבוע מניות נאייקס, בי קומיוניקיישנס ומבטח שמיר ● מניות האנרגיה ירדו בחדות ● פרוטוקולים של הפד חושפים: ייתכן כי ישנו רוב נגד הורדת ריבית בארה"ב בדצמבר

התחדשות עירונית בירושלים. משהו נסדק / צילום: Shutterstock

1,450 דירות ב-3 מיליון שקל בסה"כ: העסקה שחושפת את מצבו של הענף

בשנים האחרונות, למעלה מאלף יזמים רכבו על טרנד ההתחדשות העירונית, כשהפיתוי הכלכלי ברור ● החברות רצו לבורסה וביצעו שלל רכישות, אבל כש–1,450 "דירות לשיווק" עולות 3 מיליון שקל, די ברור שמשהו כבר לא עובד

עמירם שחר / צילום: Upwind

לפני פחות משנה הסטראט־אפ הישראלי הזה נמכר. עכשיו הוא עומד להיסגר

כשנה לאחר שפלקסרה רכשה מ־NetApp את חברת הענן הישראלית ספוט, שנמכרה במקור ב־450 מיליון דולר, החברה האמריקאית מחליטה לסגור את פעילות הסטארט־אפ בארץ ● העובדים המקומיים פוטרו, והפיצויים הוענקו לפי ותק

מימין: שרונה ודורון בלוגולובסקי, אסף פז, יינות של ויתקין / צילום: בועז לביא ושני צדיקריו

היקב האיכותי שעובר מתחת לרדאר: ויתקין הצליח להוציא יין מצוין אפילו מהכרמים של יין קידוש

שני גיסים שחלקו חיבה עמוקה ליין ולחקלאות החליטו ללכת בעקבות החלום ● יקב ויתקין שהקימו לא נולד כהעתק של מודלים זרים, אלא כיקב מקורי שמעמיק בשאלת הזהות של היין הישראלי

מרים פיירברג / צילום: תמר מצפי

הלכה לעולמה ראש עיריית נתניה מרים פיירברג-איכר

פיירברג ז"ל כיהנה כראש העיר יותר מ-26 שנים, והתמודדה בשנים האחרונות עם מחלה קשה • היא אותרה בביתה, שם נאלצו לקבוע את מותה • מלבד תפקיד ראש העיר שאותו מילאה, פיירברג ז"ל שימשה גם יו"ר איגוד ערים לכבאות ודירקטורית במגוון גופים, בהם מקורות ומד"א

גם זה קרה פה / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

משהו לא טוב עובר על אחת הכלכלות הגדולות במזרח, וההשלכות לא ייעצרו שם

שוב פותרים משבר בלי לתכנן הלאה ● מה פרסם האוצר בלי להתכוון ● ואיתותים מדאיגים מיפן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק