"כדי שפרויקט המטרו ייצא לדרך כמתוכנן ב-2037, חייבים לתת יותר סמכויות לנת"ע" - כך אמר היום (א') עמית בירמן, מנכ"ל שיכון ובינוי, בשיחה עם הלית ינאי-לויזון, עורכת מדור הנדל"ן של גלובס, בוועידת ישראל לעסקים ה-32 של גלובס. לדבריו, "לא יכול להיות שבכל דבר יצטרכו ללכת למשרד ממשלתי. כמו במגזר העסקי, חייבים לשבץ בניהול הפרויקט העצום הזה את האנשים הטובים ביותר".
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מנכ"ל קבוצת דוראל: "כל מתקן אנרגיה מתחדשת שנכנס לפעולה מוריד לכולם את חשבון החשמל"
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | יו"ר אגד אמיר לוי על הנפקה אפשרית: "זו חברה קלאסית לשוק ההון"
"מי שצריך להוביל את פרויקט המטרו אלה חברות ישראליות"
יו"רית נת"ע הזכירה שהיא רוצה שיהיו כמה שיותר שחקנים בפרויקט המטרו, עם מגוון רחב יותר. איך אתה רואה את זה?
"אני מסכים עם זה שיותר שחקנים צריכים להשתתף במכרזים, אבל יש בעיה ששחקנים בינלאומיים יובילו את הפרויקט. אנחנו זוכרים מה קרה במלחמת 'חרבות ברזל', איך כל השחקנים הבינלאומיים נמלטו עם הזנב בין הרגליים, ומה שנשאר אלה הפרויקטים של שיכון ובינוי. צריך קפסיטי גדול מאוד, ואפשר לשתף חברות בינלאומיות, אבל לא להסתמך עליהן. מי שצריך וחייב להוביל את הפרויקט אלה חברות ישראליות".
תצליחו להתחרות במחירים של החברות הסיניות למשל?
"החברות הסיניות זו סוגיה כואבת במיוחד. יש הבדל בין חברה זרה שיכולה להביא ידע וטכנולוגיה, ובסוף כל השחקנים בענף עושים שיתופי-פעולה עם חברות זרות, וזה בסדר. הבעיה היא כשמדובר בחברה זרה של מדינה זרה, ונכנסים אינטרסים שהם לא בהכרח אינטרסים של האזרח ישראלי. חברה זרה בבעלות מדינה זרה נותנת מחיר נמוך ממחיר השוק. ומאיפה מגיע הפער במחיר? זה למעשה סוס טרויאני - אין מתנות, ואין ארוחות חינם. ומי משלם בסוף? אזרחי ישראל. ובאיזה מטבע הם משלמים? בביטחון לאומי. ולכן, אסור לנו לתת לחברות בשליטת ממשלות זרות להיכנס ולהוביל כאן תשתיות".
אמרו את זה על הנמל הסיני בחיפה, שאולי יעצרו אותו במלחמה, ולא עצרו אותו.
"זה שזה לא קרה, לא אומר שזה לא יקרה. אני קורא מכאן למקבלי ההחלטות - לשרים מירי רגב ואלי כהן, האחראים על עיקר התשתיות הלאומית - לקחת בחשבון שאת הפער במחיר ישלמו אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נמצאים באותו מצב של ה-6 באוקטובר מבחינת ההשתלטות של מדינות זרות על תשתיות של מדינת ישראל. אסור לתת לחברות זרות בבעלות מדינות זרות להשתלט על התשתיות של המדינה. אל תגידו שלא העירו אתכם, שלא משכו בדש מעילכם. אנחנו עכשיו מעירים אתכם, מושכים בדש מעילכם - לא רק מושכים אלא גם מנערים".
"חברות ממשלתיות לא משלמות לקבלנים"
הזכירו את נושא הוודאות התכנונית. איך אתה רואה את זה בעניין השוק הפרטי, בהיבט של מוסר התשלומים?
"פרויקט המטרו הוא עתיר סיכונים. מהניסיון שלנו עם חברות ממשלתיות, יש קושי עם ניהול. רואים מה קורה ברכבת ישראל עם מוסר התשלומים, חייבים לנו מיליארד שקל מהחברות הממשלתיות, פשוט לא משלמים".
על מה למשל?
"לדוגמה המסילה המזרחית, פרויקט רכבת 431. מחזיקים אותנו קצר, כי הפקידים חושבים שהם יצילו את המולדת אם לא ישלמו ליזם. לפקיד ממשלתי יותר קל להגיד 'לא' מאשר 'כן'. אנחנו 30% מוחזקים על-ידי יזם פרטי, אבל 70% מוחזקים על-ידי הציבור, כלומר מקרנות הפנסיה של כולנו. וקורה מצב שלא משלמים לקבלנים. אם זה יקרה במטרו, לא יהיה מטרו".
במקביל בירמן התייחס לעיכובים המשמעותיים בקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה: "זה בהחלט פרויקט מסובך, אבל התארגנו אליו יותר טוב, יש אנשים מאוד טובים שמובילים את זה. אם לא ננהל את זה כמו שצריך, זה יימשך ויימשך. הסוד הוא לתכנן כמו שצריך. במדינות מערביות יותר מתכננים יותר זמן ומבצעים פחות זמן. צריך לאמץ את השיטה הזו".
"המטרו ישנה באופן מהותי גם את כמות הדירות"
בוא נדבר על נדל"ן. הצפי הוא שנגיד בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז. איך אתה רואה את זה? יש לכם גם הרבה דירות.
"אני לא נביא ולא רוצה להתייחס למחירים, אבל אגיד באופן כללי שיכול להיות שהורדת הריבית הקרובה תהיה הסנונית הראשונה להורדת ריבית נוספת. אני כן חושב שהמטרו ישנה באופן מהותי גם את כמות הדירות, את פריסת התושבים, לפחות על פני גוש דן. יהיו 109 תחנות, מסביב כל תחנה יש רדיוס של 600 מטר עם זכויות גדולות בשימושים מעורבים. יתחילו לקום מע"רים לא כל-כך קטנים, וזה ישפיע על הבחירה של איפה אנחנו גרים, עובדים, מחזיקים רכב, איפה אנחנו חונים, וגם יהיו השלכות על זיהום האוויר והסביבה. זה גם ישנה את הנדל"ן. לנו בשיכון ובינוי יש את עתודות הקרקע הכי גדולות בישראל".
אני רוצה לדבר על ניגריה. סגרתם את הפעילות שם. איך זה מממש את הפעילות?
"זה לא מפתיע, אמרתי לכולם מה האסטרטגיה, והיא מיקוד עסקי, להתמקד איפה שאנחנו טובים יותר. אפשר לחבר את ניגריה לנושא הסיני. אתה לא יכול להתחרות בסינים. אני לא מדבר רק על מדינת ישראל - בכל מקום שהשוק הופך לשוק סיני, החברות האירופיות והאמריקאיות נמנעות מלהיכנס. בהתחלה זה נעים, והמחירים זולים, אבל לאט-לאט החברות המקומיות מאבדות יכולות, אקספירנס הנדסי וניהולי, ובסופו של דבר תהיה תלוי בחברה של ממשלה זרה".
אתה חושב שזה משהו שיקרה פה? חברות שקיוויתם איתן להיות בשותפות עם צרפת, איטליה?
"זה לא שאני חושש, הפרטנרים שלנו אומרים, אם הוא שוק סיני, אנחנו לא באים אתכם. אני בטוח שאומרים את זה גם למתחרים".
"צריך לראות איך מפחיתים את התאונות בענף הבנייה"
אני רוצה שנקדיש כמה דקות לבטיחות. מתחילת השנה יש 38 הרוגים באתרי בנייה ותשתיות. תייצג את כל הענף ותגיד מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב הזה.
"היה לנו כנס בשבוע שעבר, ושאלו אותי מה תקציב הבטיחות. אמרתי שאין תקציב לבטיחות, כי זה לא עניין של תקציב מוגבל. כל מה שצריך לענייני בטיחות אנחנו מקציבים ונותנים, כדי שיהיה אפשר לעבוד בבטיחות מקסימלית. צריך לראות איך מפחיתים את התאונות בענף הבנייה ונותנים לעובד סביבה בטוחה, כדי שהעובדים יחזרו הביתה בשלום. יש תאונות לצערי, צריך למנוע אותן".
איך אתה חושב שסיום המלחמה ישפיע על המשק? מהדוחות שמתחילים להתפרסם רואים שקשה למכור עכשיו דירות, ומהצד השני בבורסה מצבכם טוב. איך אתה מסביר את הפער ואת מה שקורה?
"מלחמות יכולות לעשות טוב ורע. בהיסטוריה היו מלחמות שאחריהן היה בום כלכלי. זה חוזר לניהול, והמדינה צריך לנהל את הדברים בצורה מקצועית. יש חבלי ארץ שלמים שצריך לשקם, וחברות ישראליות צריכות לשקם אותם, ואנחנו אחת מהן.
"הקטר שמוציא את המשק ממיתון זה הקטר של התשתיות והנדל"ן. לנו, בשיכון ובינוי, יש את כל שרשרת הערך מבחינת תשתיות ורחובות. אנחנו בונים יותר ממיליון מ"ר למשרד הביטחון. הניהול של הממשלה יחליט, ואיכות הניהול תחליט אם אנחנו מצליחים להפוך את זה לפרוספריטי כלכלי או לא".
קריית התקשוב תשנה את הנגב?
"אני לא יודע, אלה פרויקטים לאומיים שילדינו ונכדינו ישרתו בבסיסים. זה יותר טוב מהבסיסים הבריטיים. ההבדל בין קריית תקשוב לעיר הבה"דים, זה בסיס שחיים ועובדים בו ולא בסיס של קורסיסטים. עשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי להעמיד בסיס ברמה יוצאת דופן. אני מקווה שנעשה את השינוי".
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.