אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אם לא תחול הפתעה גדולה, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תודיע היום (ב') בשעה 16:00 על הפחתת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024. הצפי הוא להורדה קטנה יחסית מ-4.5% ל-4.25%.
● ועידת ישראל לעסקים | מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות
● האם הפחתת ריבית של רבע אחוז מספיקה כדי להניע את שוק הנדל"ן?
● הרכישה הסתבכה: אקסל טוענת לטעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
ישנם מספר גורמים התומכים במהלך. ראשית, התחזקות השקל השנה וביתר שאת בחודשים האחרונים שמקלה על האינפלציה. חרף הפיחות הקל בימים האחרונים על רקע התנודתיות בוול סטריט, בששת החודשים האחרונים נחלש המטבע האמריקאי אל מול השקל בשיעור של כ-10%. ולא רק מול הדולר, לאחרונה אף רשם השקל את שיא כל הזמנים מול סל המטבעות.
שנית, ובקשר ישיר להתחזקות המטבע, האינפלציה בישראל ירדה בצורה משמעותית אל אמצע יעד היציבות של בנק ישראל (שעומד על 1%-3%), והיא עמדה באוקטובר על קצב שנתי של 2.5%. ציפיות האינפלציה העתידיות עומדות 12 חודשים קדימה על 2% ותומכות גם הן בהמשך מגמת התמתנות עליית המחירים.
לכך צריך להוסיף את הירידה החדה בפרמיית הסיכון של ישראל, כ-40% מתחת לרמות השיא שנרשמו במהלך המלחמה. לבסוף, אם בנק ישראל יפחית את הריבית הוא למעשה יצטרף למגמה העולמית שמתרחשת כבר חודשים ארוכים מסביב לגלובוס.
בצד שני, ישנם גם מספר שיקולים שתומכים לכל הפחות בהורדה מדודה וזהירה לאורך ההחלטות הקרובות של בנק ישראל. נתוני הצמיחה של הרבעון השלישה הצביעו על האצה משמעותית עם קצב שנתי של 12.4%. התוצר לנפש חזר כמעט לרמתו ערב המלחמה. כלומר, המשק מתפקד בצורה טובה חרף רמות הריבית הגבוהות באופן יחסי.
גם אי הוודאות הגיאו-פוליטית, הכוללות את האזהרות מחידוש הלחימה בגזרות השונות, עשויה לגרום לוועדה בראשות הפרופ' אמיר ירון ללכת עקב בצד אגודל ולא להתחייב על סדרת הפחתות רצופות. הנגיד עצמו אף אמר לאחרונה כי "לאור אי הוודאות הרבה, גם כאשר נוריד את הריבית, היא תרד בזהירות רבה". גם שוק העבודה ההדוק מאוד לא תומך לכאורה בהורדת ריבית מאסיבית.
נוסף לכל אלו, הוועדה המוניטרית תעקוב גם אחר המהלכים הכלכליים של הממשלה, בטח כשהבחירות בפתח. ככל שבממשלה ינקטו מהלכים שיובילו להגדלת הגירעון ולא יתמכו בהורדת יחס החוב-תוצר, כך יתקשה בנק ישראל להמשיך במגמת ההקלה המוניטרית.
מה צופים הכלכלנים?
ראשית, בשוק העניקו בסוף השבוע הסתברות של 90% להפחתת ריבית. כלומר, קיים קונצנזוס כמעט ודאי שהפעם זה יקרה. השאלה הגדולה היא מה יהיה בהחלטות הבאות. מודי שפריר, כלכלן ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מציין כי "הערכתנו היא שבנק ישראל יוריד את הריבית הפעם, אם כי יימנע מהורדת נוספת בפגישה בתחילת ינואר".
בנוסף, בסקירה השבועית של הבנק נכתב כי "השווקים מאמינים כעת שהריבית תפחת בשנה הקרובה בכנקודת אחוז לרמה של 3.5%. אפשר לראות במספר הזה אולי 'פשרה מפאייניקית', בין הערכה שהאינפלציה צפויה להתכנס ליעד, לבין הלחצים המתמשכים משוק העבודה ההדוק. יש במספר הזה גם הגיון כלכלי מסוים, הוא מייצג ריבית ריאלית של כ-1.5% מעל מרכז יעד האינפלציה - זו הקלה מוניטרית ביחס למצב הנוכחי, אבל ריבית ריאלית גבוהה ביחס לעבר, שנותנת מענה מסוים לגורמים מבניים כמו מחסור בעובדים".
גם בהראל פיננסים העריכו כי הצמיחה הגבוהה ושוק העבודה ההדוק מצמצמים את ההסתברות להפחתה נוספת כבר בתחילת ינואר 2026. בבית ההשקעות לידר שידרו מסר דומה וציינו כי "עבור בנק ישראל, ההתאוששות המהירה בפעילות בתקופה שבה המשק נמצא בתעסוקה מלאה מחזקת את הצורך לנקוט זהירות בקצב הורדת הריבית".
התחזית האופטימית: הריבית תהיה מהנמוכות בעולם
הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, פרסם תחזית ל-2026 ובה העריך כי בשל עצמת השקל ריבית בנק ישראל צפויה להיות בין הנמוכות בעולם. "על פי התמחור בשוק (IRS), רמת הריבית של בנק ישראל צפויה להגיע בתחתית (Terminal rate) לרמה של כ-3.4%. הפער בין ה-Terminal בישראל לריבית הממוצעת של בנק ישראל בעשר השנים האחרונות (1.4%), עומד על 2%. בין הגבוהים במדינות הרלוונטיות להשוואה. קשה למצוא סיבה מדוע הריבית בישראל תהיה יחסית גבוהה בהשוואה למדינות האחרות, לעומת המצב שהיה בעשור האחרון. הרי האינפלציה בישראל כבר לא גבוהה בהשוואה למדינות האחרות ואחרי מדד ינואר תהיה בין הנמוכות".
זבז'ינסקי מסביר כי רמת הריבית במדינות שונות בעשור האחרון הייתה קשורה בקשר הפוך לעוצמתו של המטבע. "ככל שהמטבע היה חזק יותר הריבית הייתה נמוכה יותר. ריבית בנק ישראל ביחס למדינות האחרות הייתה בין הנמוכות בהתאם לחוזקו של השקל. אם לא יקרו אירועים חריגים, השקל ימשיך להתחזק ולהפעיל לחצים על בנק ישראל להוריד ריבית לרמה נמוכה יותר", הוא מציין.
האם בנק ישראל יתערב במצב שבו השקל ימשיך להתחזק? "התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח לפני שהריבית תגיע ל'ריצפה' אפשרית, אך ייתכן שארה"ב פשוט לא תאפשר התערבות במסחר במט"ח שתתפרש כניסיון להשיג יתרון תחרותי. מצב זה ילחץ עוד יותר על בנק ישראל להוריד ריבית".