הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל
הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר יצר רעידת אדמה לאחר שהחליט להדיח משירות מילואים שורת מפקדים בכירים, כולל בדרגת אלוף, לאור אחריותם לכשלי אסון 7 באוקטובר. אותם אלופים מודחים הם מי שכיהנו באותה עת בתפקידי ראש אגף המודיעין (אהרון חליוה), ראש אגף המבצעים (עודד בסיוק) ומפקד פיקוד הדרום (ירון פינקלמן).
● המשרוקית | זן חדש של ועדות חקירה? החלטת ממשלה לא תספיק
● המשרוקית | האם הרמטכ"ל הרצי הלוי פוטר או התפטר?
לצד זאת, ניתנו הערות פיקודיות למספר בכירים אחרים, כמו מפקדי חילות האוויר והים וראש אמ"ן הנוכחי ששימש אז כראש חטיבת המבצעים (לגביו הוחלט שיפרוש מהצבא בסיום תפקידו), וגם הדחה אחת משירות סדיר. אבל מה המשמעות של הסנקציות האלו, בדגש על מי שכבר פרשו מהצבא לפני זמן רב? הנה סדר בדברים.
איך מדיחים ממילואים?
אופן ההדחה מצה"ל מעוגן בהוראת הפיקוד העליון 3.0226, שעניינה השעיה והדחה. סעיף 47 לפקודה קובע כי ניתן להדיח חייל משירות בהינתן יסוד סביר להניח שבהתנהגותו יש "משום סטייה בולטת מהנדרש מהחייל במילוי תפקידו". סעיף 56 מוסיף שהחלטת ההדחה יכולה להימסר בכתב או בעל פה, ושכניסתה לתוקף היא מידית מרגע המסירה.
סעיפים 51־53 לפקודה דורשים גם לאפשר לחייל המועמד להדחה להשמיע את טענותיו, ועל הגורם המדיח להיוועץ גם במפקדם הישיר ובגורם מקצועי.
"אני אומר בזהירות שמהפרסומים בתקשורת ביחס לאופן הבהול שבו המפקדים זומנו מהרגע להרגע ומהדיווחים שנמסר להם בשיחה קצרה מה ההחלטה בעניינם, נראה כאילו הדברים נעשו באופן שלא מתיישב עם הוראות הפיקוד העליון", אומר עו"ד רן כהן רוכברגר, אל"ם במיל', לשעבר הסנגור הצבאי הראשי, וכיום בעל משרד העוסק בדיני צבא וביטחון וצווארון לבן.
"לכן, באופן תאורטי יכול להיווצר מצב שבו מי מהמודחים יטען לפגם שנפל בהליך הפיקודי בעניינו ושההחלטה לגביו כבר נקבעה מראש, מבלי שהתאפשר לממש את זכות הטיעון, ורק נמסרה לו. גם יש תקדים: לפני כמה שנים ניב לובטון ז"ל התאבד אחרי שבמצ"ח ניסו לגייסו כמקור. לאחר תחקור של המקרה הרמטכ"ל וראש אכ"א החליטו להדיח את מפקד בסיס מצ"ח בבאר שבע, קצין בדרגת רס"ן, והוא עתר למחוזי והמקרה הגיע עד בג"ץ. זה קבע שאכן נפל פגם בהליך ושגם מפקדי הצבא מחויבים לנהלים שנקבעו בו.
"עם זאת, מבחינה מעשית, אפשר להעריך שבמכלול הנסיבות המפקדים שספגו את ההליכים הפיקודיים החריפים - חריפים מבחינה סמלית וערכית - לא יפנו לאפיקים משפטיים ולא יגישו עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי".
מה משמעות ההדחה?
רובם של המודחים הם בדרגת אלוף, כך שלא היו צפויים להיקרא למספר רב של ימי מילואים, אם בכלל. אם כן, מה המשמעות של הדחתם משירות מילואים? "האפקט העיקרי של ההדחה הוא בראש ובראשונה אות קלון פיקודי", מסבירה סא"ל במיל' אפרת נחמני־בר, בעברה סגנית הסנגורית הצבאית הראשית.
"זה צעד סימבולי בעיקרו", היא אומרת. "הוא משדר מסר ערכי לא רק לאדם המודח עצמו, אלא גם לציבור המשרתות והמשרתים בצה"ל ובמקרה שלנו גם לציבור הרחב. זה מתכתב, גם אם באיחור, עם מושגים כמו אחריות ישירה, אחריות פיקודית ואחריותיות (accountability). ממקרים אחרים בעבר, בלי להיכנס למקרים הקונקרטיים עכשיו, יש לזה גם השלכה זהותית על התפיסה העצמית של המודחים".
אבל, היא ממשיכה, "הצעד לא נטול השלכות פרקטיות. בדרגות האלו לא סופרים את ימי המילואים, והשאלה היא לא אם זה הרבה ימי מילואים או מעט אלא טיב שירות המילואים, שכן המילואים הם לדברים שבלב העשייה הצבאית: בכירים במילואים מוצאים את עצמם עומדים בראש ועדות לימוד, ועדות בדיקה, גופי פיתוח, צוותי חשיבה אסטרטגית ועוד. האנשים האלו הם מוקדי ידע, תאורטי ומעשי, ופירוש ההדחה הוא שהם חסומים מכל המשך תרומה ועשייה עתידיים". כאן המקום לציין שחלק מהמודחים, כמו ראש אמ"ן לשעבר אלוף בדימוס אהרון חליוה, אמרו שבכל מקרה אין בכוונתם לשרת במילואים.
יוצא דופן שצריך להתייחס אליו הוא סא"ל א', ששימש ב-7 באוקטובר כקמ"ן אוגדת עזה שעודו שירת שירות סדיר פעיל, עד שזמיר החליט להפסיק את שירותו לאלתר, ימים ספורים בלבד אחרי שפורום עוטף ישראל מחה על הכוונה לקדמו בתוך אמ"ן. "זו אולי הסנקציה המעשית ביותר מבין הצעדים הפיקודיים שעליהם הורה הרמטכ"ל", אומר עו"ד כהן רוכברגר. "ניתן גם להצביע על החלטה חצי-מעשית ויותר סימבולית, של ההחלטה לסיים את השירות של המפקדים שהחליטו זה מכבר שלא להמשיך עוד בשירות הצבאי ושנמצאים ממילא בתהליך פרישה, או ההערות הפיקודיות למפקדי חיל האוויר וחיל הים, שגם כך לא צפויים להמשך קריירה צבאית".
האם הזכויות ייפגעו?
"לשלילת פנסיה או קצבת פרישה נדרש הליך נפרד, וכך גם לשלילת דרגות, ולכן להדחה אין השפעה על כל אלו", אומרת נחמני־בר. "אבל עבור רבים שירות מילואים נחשב לא רק לחובה אלא גם לזכות (זו גם התפיסה המשפטית במדינת ישראל), והעובדה שהם לא יכולים למלא את הזכות הזו היא לא נטולת משקל.
"בנוסף, לא מעט מחקרים סוציולוגיים על החברה הישראלית מראים איך אנשי צבא ממירים את 'ההון הצבאי' שלהם ב'הון אזרחי' או 'הון עסקי', וסביר מאוד להניח שהטבעת אות קלון ציבורי על ההון הצבאי תקשה להמיר אותו להון מסוג אחר. אבל ימים יגידו".
עד כמה ההדחה חריגה?
"ההליכים של הדחה, הערה פיקודית ונזיפה נמצאים בלב שיקול הדעת הפיקודי ובוצעו על ידי מפקדים מאז ומעולם, גם תוך כדי מלחמה - וגם במהלך מלחמת "חרבות ברזל", אומר כהן רוכברגר. "מה ששונה כאן הוא ההחלטה כלפי מספר רב של מפקדים ובדרגות הבכירות ביותר - ופרק זמן רב כל כך אחרי האירועים. זה במידה רבה תקדימי להדיח אלופים. בנוסף, יש לשים לב לכך שההחלטות שקיבל הרמטכ"ל נתחמו רק למי ששירתו בתפקידים הרלוונטיים ב־7 באוקטובר, ולא למי ששירתו זמן קצר לפני כן כמו אלוף פיקוד דרום הקודם, שברור שגם לו יש אחריות מהותית לקונספציה. ברור שההחלטות הפיקודיות מאתמול עתה משקפות רק תמונה חלקית ממכלול האחריויות האישיות לאסון, גם בצבא ובוודאי של רבים אחרים. יש לקוות שוועדת חקירה מקיפה תרד לעומק הדברים ותיתן מענה כולל ושלם".
ועדיין, עקב היות העניין חריג אין פירושו שהוא לא מוצדק. "קשה לדבר על תקדימים כשמתייחסים ל־7 באוקטובר", אומרת נחמני־בר. "אולי אפשר לדבר על יום הכיפורים, וגם אז הצעדים ננקטו בהתאם להמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, שכאן עדיין לא הוקמה. הדחה ופרישה מצה"ל הן הסנקציות המתבקשות כשמדובר בכשל פיקודי, להבדיל ממקרים של זדון או מעשה פלילי. לרוב מדיחים מהשירות הסדיר עצמו, אבל בחסות המלחמה הרבה הספיקו לפרוש לפני החלטת הרמטכ"ל, ואז נשארה אפשרות רק להדיח אותם משירות מילואים".