ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פרסום ברשת איקס, 28.10.25 / צילום: רפי קוץ
שיעור התלמידים הזכאים לבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד (יח"ל) הולך ויורד. מי אשם בזה? לנפתלי בנט, לשעבר ראש הממשלה ושר החינוך, הייתה תשובה: "יואב קיש נכנס לתפקיד שר החינוך וביטל את הרפורמה שלי במתמטיקה שהצליחה כל כך ושינתה לטובה את חייהם של רבבות ילדים בישראל". קיש, מנגד, הכחיש זאת מכל וכל: "לא ביטלתי אף רפורמה במתמטיקה", קבע. מי צודק?
● המשרוקית | דיכטר דיבר על הוזלת הירקות. הרגשתם אותה? זה לא במקרה
● המשרוקית | האם האלופים שהודחו ייפגעו כלכלית?
הרפורמה המדוברת היא תוכנית מ־2015 בשם "לתת חמש" שקידם שר החינוך דאז נפתלי בנט. מטרת התוכנית הייתה להכפיל עד 2018 את מספר התלמידים הזכאים לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה. זאת באמצעות שורה של צעדים, ביניהם פתיחת מגמות 5 יח"ל בכל תיכון, הוספת שעות הוראה, מניעת נשירה באמצעות התמקדות פרטנית בכל תלמיד, תגבור לימודי קיץ ושיפור איכות ההוראה.
במהלך השנים הבאות ניתן לתוכנית תקציב, ולפי משרד האוצר, בשנת הלימודים שהתחילה בספטמבר 2021 (שנת הלימודים תשפ"ב) היא תוקצבה ב־20 מיליון שקל.
בשלב הזה חשוב לעצור כדי להכיר את המושג גפ"ן - גמישות ניהולית פדגוגית. מדובר בהחלטה שקיבלה ממשלת בנט־לפיד באוגוסט 2021 להגביר אתת הגמישות הניהולית של מנהלי בתי הספר, באמצעות העברת ניהול של חלק מתקציבי החינוך לידי בתי הספר עצמם והרשויות המקומיות. באמצעות התקציבים הללו, בתי הספר יוכלו לבחור בעצמם מה לרכוש מתוך סל של שירותים חינוכיים.
למה זה חשוב? כי לפי משרד החינוך, באותה החלטה שקיבלה הממשלה בראשות בנט באוגוסט 2021, נקבע איגום תקציבים של תוכניות חינוך רבות והעברתם לניהול ישיר של מנהלי בית הספר. "בהמשך להחלטה זו", אמר לנו משרד החינוך, בשנת הלימודים תשפ"ג (שהחלה בספטמבר 2022), "עבר תקצוב התוכנית 'לתת חמש' למסגרת הגמישות הפדגוגית־ניהולית (גפ"ן). תקציב תוכניות ההגבר שפעלו עד אז בתקצוב המשרד, ובהן 'לתת חמש', אוגם במודל זה ומועבר לבתי הספר כסל תלמיד דיפרנציאלי".
המשרד ממשיך ומסביר: "למנהלי בתי הספר ניתנה אוטונומיה בבחירת תוכניות ממאגר גפ"ן - ובהן תוכניות לעידוד מצוינות במתמטיקה ברמת 5 יחידות - והם רשאים להשתמש בתקציב שברשותם להפעלת תגבור בלימודי המתמטיקה בהתאם לצורכי התלמידים".
כלומר, במקום שהתוכנית תחייב את כל בתי הספר, היא הפכה להיות אופציונלית עבורם. אז מה עשה יואב קיש בעניין מאז שהחל לכהן כשר החינוך? כלום. במשרד החינוך אמרו לנו כי "המדיניות נמשכת במתכונתה מאז, ללא שינוי בתקופת השר הנוכחי", וגם במשרד האוצר ציינו בפנינו כי השינוי מסתכם בהעברת התקצוב למסגרת גפ"ן - שינוי שבכלל נעשה בתקופת בנט-לפיד, כאמור.
השורה התחתונה: דברי בנט לא נכונים. יואב קיש לא ביטל את התוכנית להגברת לימודי מתמטיקה. השינוי שבוצע הסתכם בהעברת התוכנית מתוכנית חובה לתוכנית בחירה, אך גם זה בוצע תחת ממשלת בנט־לפיד, בטרם קיש נכנס לתפקידו.
מטעם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לא נמסרה תגובה.
תחקיר: עדין קליין