גילדת השוחטים בחו''ל חוגגת / צילום: Shutterstock
עונת השחיטה הגיעה, וא', שועל ותיק בזירת יבואני הבשר בישראל, נדרש לשלוח צוות לחו"ל לאחד המפעלים שבהם היא נערכת. הוא כבר מכיר את המחיר שהוא נדרש לשלם לשוחטים, שלדבריו "עולה מדי שנה", אבל הפעם אפילו הוא הופתע: "ראש הצוות דרש כמעט 300 אלף שקל לחודש. נחנקתי מההלם".
● נוכל המשקיעים והסיוט של מנכ"ל מיקרוסופט האגדי
● חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות
● החברה מטירת הכרמל שמאחורי המוצר החדש של קורטני קרדשיאן
זה לא שינה לו. אחרי שהתעשת א' שילם את השכר המבוקש מבלי להתווכח, וגם את מאות אלפי השקלים שדרשו שאר חברי צוות השחיטה. אך בכך לא תמו הדברים. לדבריו, הבכירים הוסיפו דרישות, בהן לטוס "רק במחלקת עסקים", חלקם אף דרשו זאת עבור בנות זוגם וילדיהם, וכך גם אספקת אלכוהול ופינוקים.
"הם אומרים לי: אני לוקח את אשתי ושנינו טסים רק בביזנס, ואני רוצה גם לקחת את הבת שלי, שתעבוד שם כמשגיחה. היא לא בצוות אבל אתה חייב להיעתר. יש סחטנות וניצול. אם לא קונים להם כמה בקבוקי וויסקי בלאק לייבל כל יום שישי, השבת לא עוברת". למה הוא נעתר לכל דרישה? "כי אין ברירה", הוא אומר.
איך הגענו למצב הזה? בבסיס העניין חוק בשר ומוצריו, האוסר יבוא שלהם לישראל, אלא אם כן ניתנה להם תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית. לרבנות מחלקה ייעודית שמכשירה ומסמיכה צוותי שחיטה, מפקחת על בתי מטבחיים ברחבי העולם ומתוקף תפקידה גם מאשרת את הרכבי הצוותים הנשלחים אל מעבר לים. מערך השחיטה של הרבנות פועל כיום בכ־60 בתי מטבחיים בעשר מדינות: ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, ברזיל, ארצות הברית, צ'ילה, פולין, ספרד, פורטוגל, צרפת.
עונות השחיטה הן קיץ וחורף, ובכל אחת מהן נשלחים עשרות צוותים למפעלים המאושרים. הרבנות אמנם מכשירה את חברי הצוות, אך הם אינם מועסקים על ידה, אלא על ידי היבואנים עצמם, או חברות כוח אדם שנכנסו לתמונה. לרוב תנאי העבודה, השכר, הטיסות והלינה נקבעים בינם לבין היבואן - וכאן מתחילה הבעיה.
זה שנים מספרם של השוחטים, ובמיוחד מספר ראשי הצוות המפקחים עליהם, לא משתנה, מאחר שקצב ההכשרות איטי. נכון להיום יש כ־640 שוחטים מוכשרים בכל הרמות; גילם הממוצע של ראשי הצוותים הוא 80-70, ואין מספיק כאלה שיענו על דרישות היבואנים.
מדובר בבעיית ביקוש והיצע קלאסית. "בצד של הביקוש נמצאים היבואנים שצריכים יותר שוחטים, ובצד של ההיצע נמצאת הרבנות הראשית, שלא הכשירה שוחטים חדשים", אומר א'. "עם השנים מספר העובדים הלך והצטמצם, שוחטים התבגרו ויצאו ממעגל התעסוקה, ובמקביל מספר התושבים גדל והצריכה של בשר בקר לנפש עלתה ב־50% בעשור האחרון. כיום מדינת ישראל מייבאת בין 138-172 אלף טונות בשר בשנה; לפני עשור זה היה 80 אלף. כשהרבנות לא מכשירה שוחטים חדשים, אתה רב על כל אחד מהם".
60% מהבשר בישראל מיובא, 20% ממחירו - הוצאות כשרות
בשנת 2024 עמד היקף יבוא הבשר הכשר על כ־60% מהאספקה המקומית, שלא יכולה להסתמך על הבקר הישראלי בלבד. "אין לנו יכולת לייצר את כל הבשר כאן", מסביר גורם במשרד החקלאות. "כל המרעה שיש במדינה הוא סך הכול מיליון וחצי דונם. מהרפתות עצמן יוצאות פרות מבוגרות, שנחשבות לבשר פחות איכותי, ויש גם מגבלה של צריכת החלב. ככל שזו לא גדלה אין גם את תוצר הלוואי של הבשר. המקור של יבוא עגלים חיים מהים לשחיטה בישראל הוא בעייתי, בגלל צער בעלי חיים, ואין רצון שזה יגדל".
לנוכח המגבלות הללו עשתה המדינה בשנים האחרונות כמה רפורמות כדי לעודד את יבוא הבקר מחו"ל, וכיום פועלים בענף 15 יבואני בשר. אלה מעסיקים במקביל 20-15 צוותי שוחטים בחו"ל בכל עונה. כל צוות כזה מורכב מראש צוות, בודק חוץ, בודק פנים, שוחטים, בודקי סכינים, מנקר ומשגיחים ועוד. "בכל צוות יש מינימום 20 אנשים. יבואן אחד גדול מעסיק 200-150 איש בעונה בכמה מפעלים. זה רבע מכוח האדם (640 שוחטים שקיימים בשוק - אל"ו)", אומר ב', יבואן בשר מנוסה.
"מי שהכי חסרים לנו הם ראשי צוותים, והם יודעים כמה הערך שלהם עלה בעקבות המצב. לפני חצי שנה הם היו מסתפקים ב־150 אלף שקל נטו. בעונה הנוכחית הם כבר רוצים 240-220 אלף שקל לחודש, ויש כאלה שגם יותר. בתוך שנה וחצי הדרישות הוכפלו. זה מטורף".
היבואנים מספרים שהדרישה לשכר גבוה עוברת בכל שדרת התפקידים. "בודקי פנים וחוץ דורשים היום 120-100 אלף שקל, השוחטים דורשים 80 אלף שקל, ויש גם זוטרים ממש, כמו המשגיחים, שמשתכרים 20 אלף שקל", מציין ב'.
התוצאה מתגלגלת ישירות לכיסם של הצרכנים בישראל, בדמות התייקרות מחירי הבשר. "אם בעבר הוצאות הכשרות היו כ־3%-4% מעלות הבשר, היום הן יותר מ־20% ממנה. השוחטים מנצלים אותנו בגלל שאין מספיק כוח אדם - והציבור משלם", אומר א'. "ככל שאני אשלם יותר, זה יעלה לצרכן יותר. אני לא אשא את זה על הכתפיים שלי. אני לא רובין הוד".
"אם זה נראה ומתנהג כמו קרטל - זה קרטל"
הסיפור הזה אינו חדש. הוא התפוצץ כבר לפני שלוש שנים בכנסת. בתקופת הממשלה הקודמת הוקמה ועדת כנסת מיוחדת שעסקה בנושא באופן מעמיק - ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. בדיוניה ב־2022 הוצגו נתונים שלפיהם עלות הבקר והעוף בישראל גבוהה ב־40% מהממוצע במדינות ה־OECD. משרד האוצר ציין אז שהכשרות מייקרת את הבשר בחמישה עד שבעה שקלים לקילוגרם, כלומר 770-550 מיליון שקל רק על עלויות כשרות עודפות בשנה.
ח"כ מלינובסקי כינתה אז את הגילדה של השוחטים "קרטל", ובדיון נוסף שנערך זמן קצר לאחר מכן אמרה: "אם זה נראה כמו קרטל, ומתנהג כמו קרטל - זה כנראה קרטל".
בתום שורת דיונים ואיסוף נתונים הגישה מלינובסקי תלונה למשטרה וליועצת המשפטית לממשלה, שבה ביקשה "לפתוח הליך בדיקה פלילי בנוגע למערך הכשרות בענף הבשר במדינת ישראל". במכתב נטען: "עקב מחסור באנשי צוות נאלץ היבואן לשלם לבעלי התפקידים הללו (חברי צוות השוחטים - אל"ו) סכומים לא סבירים, שהאמירו לאורך השנים והגיעו לעשרות אלפי דולרים. כך, על פי עדויות שוחטים ויבואנים מהתחום. סכום העסקת ראש צוות עומדת על כ־30 אלף דולר לחודש (בתרחיש המינימלי) וכן הטסת הצוות כולו מגיעה לסכומים של כ־150 אלף דולר לחודש".
מאז הוועדה פורקה, הממצאים התמסמסו, וכפי שהעידו יבואנים בפני גלובס, שכרם של השוחטים המשיך לעלות. "מאז שהתחלפה הממשלה אין טיפול בנושא ואין ועדה. הכול נעצר", אומרת כיום ח"כ מלינובסקי. "הגשתי תלונה למשטרה עם כל החומרים על כל השחיתות בזמנו, אבל לא עשו עם זה כלום. הסיפור העצוב הוא שבקצה זה עולה לנו כסף, לכלל הציבור. זו קומבינה ענקית ואנחנו משלמים יותר על בשר.
"ברבנות מחזיקים את השוק סגור בכוונה, כבן ערובה, כדי שיהיה אפשר לקבל שכר גבוה יותר על השוחטים. זו מכונה משומנת היטב. ברגע שאת מכניסה כוחות חדשים אז גם המחירים יורדים. הם לא רוצים שזה יקרה".
לדבריה, יבואנים שסיפרו לה סיפורים על סחטנות מצד השוחטים התקפלו ברגע האחרון כשהיו צריכים להגיע לוועדה. "הם כבר היו בדרך לכנסת, אבל אז קיבלו איומים ועשו אחורה פנה. יבואנים מבינים שאם הם יפתחו פה ישללו מהם את הכשרות. זה כל כך פשוט וכל כך שקוף, אבל יש שם כסף גדול, ג'ובים, השפעה, שוק של מיליונים ואפילו מיליארדים - ויד רוחצת יד. אז אף אחד לא ממהר לשנות את זה וכולם מפחדים".
הפחד הזה נוכח בשיחות עם היבואנים על הנושא גם היום. רבים מאלה שפנינו אליהם לא היו מוכנים לדבר ואף ניתקו את השיחה. לדברי היבואן א', "אם אני צריך להוציא צוות לחו"ל, אני יכול להשתמש רק בצוותים שמאשרת הרבנות, ושם יכולים לקחת את הזמן לאישור שלהם ולמרוח אותי. הם יכולים להוציא את הנשמה וזה מסב נזקים כספיים כבדים. אף אחד לא רוצה לפגוע בעסק שלו, אז לא מתעסקים איתם".
"אם שולחים מישהו לארבעה חודשים בחו"ל צריך לשלם"
יבואן אחר, ג', מטיל את האשם על בעלי התפקידים הבכירים בלבד, ומכנה אותם "קומץ סחטנים", אבל גם מגלה הבנה למצב. "שכר של 200 אלף שקל מבקשים רק ראשי הצוותים. הרוב מקבלים רבע מהשכר שלהם, 60-50 אלף שקל לחודש, שזה לא שכר נמוך, אבל אני תמיד אמרתי שעל עבודה ייחודית צריך להשתכר בהתאם. אני לא אדם דתי אבל אם שולחים מישהו לשלושה־ארבעה חודשים לחו"ל לבד, להיות באמצע שום מקום באיזה מפעל נידח, בלי המשפחה, אז השכר הוא פיצוי על זה".
לדבריו, הדרישות המוגזמות נובעות מהעדר תחלופה. "הרבה אנשים, במיוחד ראשי צוותים, מתקרבים לגיל 80 או עברו אותו והם דורשים את השכר הגבוה ביותר. אנחנו משלמים כי לצערי הרב אנחנו תלויים בהם".
ג' דווקא חושב שהרבנות היא שומרת הסף. "אם היא לא הייתה קיימת המצב היה גרוע הרבה יותר. היו קמים כל מיני גופים כמו בד"ץ שהיו משתלטים על השוק ומקפיצים את המחירים. מה שייקר את הבשר ב־20 השנים אחרונות היו הבד"צים, שקודם לא היו. אם הרבנות הראשית לא הייתה באמצע, הם היו שולטים במדינה.
"זה נכון שהרבנות צריכה לפתור את הבעיה של כוח האדם, אבל אסור לבטל את הסמכות שלה. הבעיה היא שיש הרבה פוליטיקה פנימית וקשה לקדם פתרונות".
הפתרונות הונחו, התקציב הועבר - והבעיה נותרה
הפתרונות לבעיית כוח האדם בתחום השחיטה ברורים מאוד לכל מי שנמצא במגרש הזה - והראשון שבהם הוא הקמת בית ספר לשוחטים. "כבר בדיונים של 2022 דובר על כך והיה ניסיון לפתוח בית ספר, שנבלם", אומרת ח"כ מלינובסקי.
פתרון נוסף שהונח על השולחן היה להכשיר בישראל את צוותי השחיטה הזרים, הפועלים בחו"ל, ולהכיר בהם. כך היבואנים יוכלו לייבא בשר שששחטו צוותים שכבר נמצאים במפעלים ברחבי העולם, ולא יצטרכו להטיס לשם צוותים ישראליים או לכל הפחות ידרשו להטיס פחות אנשים. באופן טבעי המהלך יוביל לירידת שכר הטרחה של השוחטים כאן.
הדיון בפתרונות הללו חודש לאחרונה. במהלך התחקיר לכתבה נודע לגלובס כי בחודשים האחרונים התקיימו אף דיונים בין משרד האוצר לרבנות הראשית ולשכת הרב הראשי האשכנזי קלמן בר לטובת הקמת מערך בתי ספר לשוחטים וכן הכרה בצוותי שחיטה בחו"ל.
"רצינו מאוד לקדם פתרון והצגנו תקציבים לטובת העניין, אבל העסק תקוע. אחת הסיבות המרכזיות היא פוליטיקות פנימיות ברבנות", טוען גורם באוצר שמכיר היטב את הסוגיה. "כשיש גוף ממשלתי כל כך ארכאי וההיצע שהוא מייצר לשוחטים נמצא בידיים שלו, זה מדגים איך הביורוקרטיה יכולה לתקוע את הכול".
באוצר התקבלו תלונות רבות של יבואנים שמספרים את אותו הסיפור: דרישות שכר מוגזמות והטבות לשוחטים. "בשונה מגבינות או מוצרים מיובאים אחרים, על הבשר אפילו אין מכס", מסביר אותו הגורם. "הבעיה היא שההיצע והדרישות של ראשי הצוותים יצאו מפרופורציה. 250 אלף נשמע להם שכר סביר. אני מכיר ראש צוות שחיטה שדרש גם 300 אלף שקל בחודש".
לדבריו, המצב אפילו יותר גרוע. "היבואנים כבר מוכנים לספוג את הסכומים האלה, אבל אין להם צוותים, הם נלחמים על כל ראש צוות. ואז אנחנו מפסידים משני הכיוונים - אין לנו כמות מספיקה של בשר ליבוא, והבשר שמגיע מתייקר בגלל העלויות הגבוהות שצריך לשלם לצוותי השחיטה".
בנוגע לפתרון בית הספר לשוחטים הוא אומר: "למרות שהממשלה גנזה בתחילת הקדנציה שלה את הרעיון הקודם להקים בית ספר, היינו בשיח מתקדם מאוד עם מנכ"ל הרבנות הראשית בחודשים האחרונים לטובת מציאת פתרון. הפעם החלטנו שאנחנו הולכים על הקמת ארבעה בתי ספר לשחיטה, כולל סבסוד ממשלתי ללומדים".
באותם דיונים פנימיים העריכו ברבנות הראשית כי העלות השנתית של הקמת בתי הספר הללו תהיה כ-2 מיליון שקל. "הם אמרו שזה יהיה המחיר של הנעת המהלך לכל הפחות. דיברנו על תוספת של מאות שוחטים בשנה הראשונה עם צפי לגידול בהמשך. מעולם לא העברנו תקציב מהר יותר ממה שהעברנו, אבל באורח פלא מאז לא קרה שום דבר. הכסף נמצא ברבנות הראשית ולצערנו הרב הפתרון לא מתקדם".
במקביל למהלך הזה התחיל הרב הראשי האשכנזי קלמן בר לקדם מול האוצר את הפתרון השני: הכרה בצוותי שחיטה מחו"ל ואפשרות להכשרתם בישראל. באוצר טוענים כי הביעו נכונות לעזור בתקצוב גם של המהלך הזה - אך גם היוזמה הזאת, לדבריהם, לא מקודמת.
"אני יודע שיש הרבה פוליטיקות בין לשכת מנכ"ל הרבנות הראשית ללשכת הרב הזה וללשכת הרב הזה", טוען הגורם באוצר. "פתיחת השוק הזה היא מהלך חשוב לכלכלה, וזה לא זז אפילו מילימטר. אלה מהלכים שכבר כמעט הבשילו בחודשים האחרונים, וכל פעם נבלמים בגלל סיבות לא ענייניות שרובן קשורות למאבקי כוח ברבנות".
לפני כמה חודשים אף נקבעה פגישה ברבנות הראשית כדי לשמוע את טענות היבואנים על דרישות השכר המוגזמות של השוחטים ובעיית כוח האדם. זימונים נשלחו לכל הנוגעים בדבר: יבואנים, הרב הראשי, נציגי הרבנות הראשית, נציגי האוצר ועוד. אבל אז, רגע לפני, החלה סאגה.
מלשכת הרב הראשי נשלח מייל שלפיו הפגישה לא תואמה איתם ולכן אין לקיימה. ברבנות לא התרגשו וענו בחזרה "זה בסמכות המנהל" והפגישה תיערך במועדה. כך החל רצף של חילופי מיילים עד שהושגה "פשרה" - הדיון יתקיים אבל לא יעסוק בנושא המקורי שהוא בעיית כוח האדם בתחום השחיטה בחו"ל. "הוסכם לדון על נושאים אחרים שלא קשורים לשוחטים", אומר אחד הגורמים שהוזמנו לדיון. "זו הייתה אחת מתכתובות המיילים הכי מביכה שראיתי. הם רבים ביניהם ובשורה התחתונה הנושא נתקע והאזרחים משלמים את המחיר".
הרבנות: "אושר מכרז להקמת בית ספר לשחיטה"
ברבנות הראשית דוחים את הטענות לעיכוב בטיפול במערך הכשרת השוחטים. "אין שום קשר לפוליטיקה פנימית או פוליטיקה בכלל", אומר גורם בכיר. לדבריו, עד לפני כמה שנים הייתה בעיה במערך ההכשרות, שהייתה פתח לשחיתות - אך הרבנות פעלה כדי לשנות את המצב. "לפני כארבע שנים היו רק כמה אנשים שנשאו באחריות על תחום ההסמכות. השוחט היה עובר אצל אחד מהם מבחן, ואם אישר שעבר, הוא היה בא לרבנות ומקבל תעודה. אבל אז הבינו ברבנות שזה פתח לאי־סדרים כי הכול בידיים של אדם אחד. הנוהל הופסק והוחלט להקים בית ספר לשחיטה".
בית הספר לשחיטה נפתח ביוני 2022 בבית מטבחיים בבאר שבע שזכה במכרז. המסלול שעברו המתלמדים התחיל בקהילות, שם הוכשרו בידי הרבנים לתפקיד. לאחר מכן הגיעו אל בית המטבחיים ועברו מבחן לאחד מתפקידי צוות השחיטה. הרבנות סבסדה שני שלישים מעלות המבחן והשאר הושת על הנבחנים.
המסלול הזה עבד כשורה, בית המטבחיים בבאר שבע הספיק להכשיר עשרה שוחטים ובתום עשרה חודשים נסגר. ברבנות מספרים כי עם כניסתו לתפקיד התערב מנכ"ל הרבנות יהודה כהן במצב וב-2023 חזר בית המטבחיים לפעילות. "בית הספר לשחיטה בב"ש עבד לסירוגין בשלוש השנים האחרונות, אבל ראינו שזה לא מספיק", מציין הגורם ברבנות. "התחיל להיווצר שם פקק, כי בבאר שבע אין שחיטה כל יום - אז בימים שבית המטבחיים הזה היה סגור הוספנו אפשרות להיבחן בבית מטבחיים בחיפה".
זה עדיין לא הספיק. קצב ההכשרות לא תאם את ביקוש היבואנים לצוותים לחו"ל. "אנחנו מאוד רוצים להגדיל את כוח האדם, על רקע המחירים המאמירים", מצהיר הגורם הבכיר ברבנות."מדובר בעיקר בשכר הטרחה של ראשי צוותים ובודקי חוץ - הם שני הגורמים שהמחיר שלהם עלה".
לדברי אותו בכיר, כדי לפתור את בעיית המחסור פנה מנכ"ל הרבנות הראשית כהן מיוזמתו לאגף התקציבים באוצר בבקשה לקבלת תקציב מתאים להקמת בתי ספר נוספים לבחינת שוחטים. "היום הם אומרים שהם העבירו לנו את התקציב אבל זה לא היה על סדר היום כל הזמן", הוא אומר בתגובה לטענות האוצר. "רק ב-23 באוגוסט השנה התקציב אושר, וקיבלנו הרשאה להתחייב להוציא סך של 2.8 מיליון שקל לטובת יציאה למרכז להקמת בתי ספר לשחיטה. ב-17 בספטמבר נערכה ישיבה של ועדת המכרזים ברבנות ואושרה יציאה למכרז להקמת בתי ספר לשחיטה".
בהמשך, מסביר אותו גורם, "לבקשת חשבת הרבנות מונתה ועדה להפקת לקחים מהמכרז הקודם, כולל עירוב היחידה המקצועית. וכרגע אנחנו עובדים על פרסום המכרז החדש". עוד טוענים ברבנות כי הם פועלים בה בעת לשכנע בתי מטבחיים ברחבי הארץ להתמודד במכרז. "אנחנו עוברים בבתי מטבחיים ומנסים לשכנע את הבעלים לפתוח אצלם את בית הספר הבא. לא כל בעל בית מטבחיים רוצה שיסתובבו לו תלמידים במקום. כל זה מצטרף לשלושה 'קולות קוראים' שהוצאנו לצוותים בארץ ועולם שיבואו ויעברו פה מבחן ויוכשרו לשמש כשוחטים מטעמינו בחו"ל".
למה כל זה לא קרה עד עכשיו? הרי שנים היבואנים מתלוננים והשכר של בכירי הצוותים לחו"ל עולה.
"זה לא דבר שקורה בקלות. אלה תהליכים שלקחו זמן - גם להשיג את התקציב וגם לשכנע את הפועלים בשוק הרלוונטי לשתף פעולה. המנכ"ל הנוכחי הגיע לפני כשלוש שנים לרבנות והוא שפתח את בית הספר לשחיטה מחדש ומטפל בנושא לכל אורך התקופה".
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה רשמית לכתבה: "הרבנות אינה מעסיקה צוותי שחיטה. צוותי השחיטה מועסקים ישירות על ידי היבואנים , ואין לרבנות סמכות להתערב בגובה שכרם.
"אנו מקדמים הרחבה משמעותית של מערך הכשרת צוותי השחיטה. מנכ"ל הרבנות עם משרד האוצר אישרו תקציב ייעודי להקמת בתי ספר נוספים להכשרה והסמכה , המכרז נמצא כעת בשלבי גיבוש מתקדמים לפני פרסום.
"הרבנות מחוייבת בראש וראשונה לספק כשרות לצרכן לא קיימת מחלוקת או פערים בין לשכת המנכ"ל לבין לשכת הרב הראשי . לשכת המנכ"ל עובדת בשיתוף פעולה מלא עם איגוד לשכות המסחר, המייצג את היבואנים ועם התעשיינים כחלק ממדיניות מקצועית לתת שירות ולחזק את הכלכלה הישראלית לטובת הציבור כולו".