על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "הוא היה עסוק בבניית חיזבאללה מחדש, עד שטיל ישראלי מצא אותו בביירות"
● זו העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בישראל על פי הלמ"ס
1"לאחר שהפכה למעצמה אזורית, טראמפ צמצם את כוחה של ישראל"
לאחר ה-7 באוקטובר "ישראל הפכה למעצמה אזורית, וחיסלה אויבים שלא יכלו לעמוד מולה", החל מהחיסולים בלבנון ועד שיתוק מערכות ההגנה האווירית של איראן. "נדמה היה שרק דונלד טראמפ יכול לעצור את ישראל, שחשבה שתפעול מתי ואיך שתרצה". ואכן, "טראמפ טווה רשת של הסדרים דיפלומטיים ופריסות צבאיות שמצמצמות את יכולתה של ישראל לפעול צבאית", נכתב בפורן פוליסי בניתוח של העיתונאי דיוויד א. רוזנברג.
"התהליך הזה בולט במיוחד ברצועת עזה. לאחר שטראמפ כפה על נתניהו הפסקת אש בינואר האחרון, רק כמה שבועות עברו עד שההסכם קרס וישראל חידשה את המתקפה. הפעם טראמפ למד את הלקח. הפסקת האש שלו ותוכנית השלום בת 20 הנקודות לא רק משרטטות מסגרת לעתיד הרצועה, אלא גם משלבות פיזית את ארה"ב ומדינות נוספות עמוק בתוך התהליך", נכתב.
ניתן לראות זאת במיוחד דרך מרכז התיאום שהוקם בקרית גת, שם ארה"ב "עוקבת מקרוב אחר התקדמות ההסכם". "כך, בעוד שצה"ל עדיין מחזיק בכ־50% מהרצועה, ידיו כבולות: יכולתו להגיב להפרות הפסקת האש מצד חמאס (ולאפשר לנתניהו לעורר פרובוקציה שתחדש את הלחימה) מוגבלת מאוד; ישראל אינה יכולה עוד להשעות את הסיוע כאמצעי לחץ", נכתב.
הטבעת הזו צפויה להתהדק סביב ישראל. "אם טראמפ יקבל את מבוקשו, צה"ל למעשה ימסור את כל השליטה הביטחונית בעזה לכוח ייצוב בינלאומי מתוכנן (ISF). אפילו אם כוח זה לא יפרק את חמאס מנשקו, עצם נוכחותו והסיכון לעימות עמו יקשה מאוד על צה"ל לבצע פעולה צבאית משמעותית ברצועה". טראפ בעצם הפך את עזה לעניין בינלאומי כך ש"ישראל לא יכולה עוד לפעול באופן חד־צדדי".
מקום נוסף בו נוכחותה של ישראל הצטמצמה הוא קטאר. לאחר התקיפה הישראלית טראמפ חתם בספטמבר על צו נשיאותי הקובע כי "כל תקיפה חמושה על טריטוריה, ריבונות או תשתיות חיוניות של מדינת קטאר תיחשב איום על שלום וביטחון ארה"ב". "במילים אחרות: מנהיגי חמאס בדוחא נמצאים כעת תחת מטרייה אמריקאית מפני תקיפות ישראליות", נכתב.
בעימותים קודמים בעבר "ישראל תמיד נאלצה להביט הצידה לעבר וושינגטון כשהיא יצאה למלחמותיה, משום שבשלב כלשהו ארה"ב הייתה דורשת ממנה לעצור ולהיסוג מחשש לחוסר יציבות. אך ארה"ב מעולם לא ניסתה ליצור רשת מכשולים שמראש תגביל את ישראל מלפעול", נכתב.
מתוך הפורן פוליסי מאת דיוויד א. רוזנברג. לקריאת הכתבה המלאה.
2חיזבאללה משותק ובוחן כיצד להגיב לחיסול הרמטכ"ל
"חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה היית'ם עלי טבטבאי על ידי ישראל מחריף את חולשתו של הארגון ומשאיר אותו משותק מול השאלה כיצד להגיב", פורסם בעיתון הספרדי El País.
"החיסול הפוליטי של אחת הדמויות הבכירות בארגון - אירוע שלא התרחש במשך כל השנה האחרונה - מרמז על הסלמה ישראלית שהפתיעה את חיזבאללה, ומצאה אותו ללא מענה מוכן, נאלץ לבחור בין להישאר בחיבוק ידיים מול מתקפה מתמדת כמו זו הנוכחית, לבין תגובה שתוביל למתקפת נגד ישראלית הרסנית".
ליילה טרחיני, בת 31, אזרחית לבנונית תומכת חיזבאללה, אמרה לעיתון הספרדי כי היא לא סבורה שארגון הטרור יגיב כעת. "הם חושבים על האזרחים, שהם הכוח הגדול ביותר שלנו מול האויב". לדבריה, "חיזבאללה מודע לקושי שבו נמצאים תומכיו כעת".
תושבי לבנון קרועים בין הרצון לחיות בשקט ובין החשש משליטה ישראלית. "יש תסכול וכעס, ישראל מפציצה את לבנון מדי יום ונראה שהממשלה הלבנונית לא מסוגלת לעשות דבר", אמר תושב לבנוני בשם ריישוניו. "אנחנו מאבדים את יקירינו, את בתינו, ואת תחושת הביטחון שלנו בארצנו" . הוא הוסיף כי "תחושת חוסר האונים הזו רווחת גם בתוך חיזבאללה, ורבים רואים בה אות לבוא תגובה אלימה".
מתוך El País מאת ז'ואן קאבסס וגה. לקריאת הכתבה המלאה.
3להיות תומך ישראל כבר לא מבטיח ניצחון בפריימריז בניו יורק
בפריימריז הדמוקרטיים בניו יורק לקראת הבחירות לקונגרס בנובמבר 2026, מועמדים דמוקרטים מתמודדים עם אתגרים עקב נצחונו של ראש העיר זוהרן ממדאני, הפרו-פלסטיני "שהראה כי תמיכה בישראל כבר אינה נקודת מכירה מובטחת", נכתב בניו יורק טיימס. הניצחון של ממדאני טלטל את מה שהיה כלל פוליטי ברור עבור מועמדים: "הצורך לתמוך בישראל".
"חבר הקונגרס אדריאנו אספייאט, דמוקרט שמייצג את צפון מנהטן וחלקים מהברונקס, מתמודד מול יריבה בפריימריז: דאריאליזה אבילה שבאלייה, שהובילה מחאות נגד המלחמה בין ישראל לחמאס באוניברסיטת קולומביה, וביקרה את אספייאט על שתמך במכירת נשק לישראל וקיבל תרומות מאייפא"ק", נכתב.
בנוסף, "חבר הקונגרס דניאל גולדמן, דמוקרט יהודי המייצג חלקים מברוקלין ומנהטן, נראה גם הוא בדרכו לפריימריז. חברת המועצה אלקסה אבילס, מבקרת חריפה של ישראל, ובראד לנדר, שתקף את ממשלת נתניהו, אותתו על עניין בהתמודדות על המושב שלו".
אבילס אף אמרה בראיון "אין להכחיש שכספי משלם המסים האמריקאי תומכים במה שקורה: ההרס המוחלט של עזה, אפשר עכשיו לרוץ אפילו למשרה גבוהה יותר, כמו ראש עיריית ניו יורק, ולומר את הדברים הללו בגלוי".
בברונקס חבר הקונגרס ריצ'י טורס, בעל ברית של ישראל, מתמודד עם תחרות צמודה עם מיקל בלייק, "המנסה לפנות לבוחרים המתנגדים למעשי ישראל במלחמתה בחמאס". בלייק אמר נגד יריבו "ריצ'י משקיע בפצצות, אני אשקיע בקהילה".
מתוך הניו יורק טיימס מאת בנג’מין אורסקס. לקריאת הכתבה המלאה.
4כך הפך "מיין קאמפף" לרב מכר בעולם הערבי בלי שבאמת קראו אותו
במהלך השנתיים האחרונות במלחמת ישראל חמאס, צה"ל הפיץ תיעודים של תרגומים של ספרו של אדולף היטלר, מיין קאמפף, שנמצאו בבתים של אזרחים עזתים ברצועת עזה. במידל איסט פורום נכתב בניתוח של המומחה לאנטישמיות בעולם המוסלמי, חוסיין אבו-בכר מנסור, כי הספר שהפך לרב מכר "לא סביר שבאמת נהנה מקריאה רחבה בעולם הערבי" וזאת כי הוא "בלתי־נגיש לחלוטין לכל אדם פרט למומחים או חנונים מאוד מחויבים".
"החשוב מכל הוא שמיין קאמפף ספציפי באופן קיצוני לרגע ההיסטורי שלו: גרמניה של רפובליקת ויימאר, הפוליטיקה הבדלנית של בוואריה, ומערך הכוחות המיוחד של הפלגים הלאומניים שהיטלר ביקש להשתלט עליהם. שום קורא מזדמן שניגש לטקסט 'מן החוץ', בלי הקשר היסטורי מקיף, אינו יכול באמת להבין את טיעוניו, את האזכורים שבו, או את ההימורים הפוליטיים שהוא עוסק בהם. הספר גם בלתי־עקבי מבחינה רעיונית וגם צר אופק מבחינה פוליטית", נכתב.
"לאור שיעורי קריאה נמוכים ברחבי העולם והיקפי שוק ספרים מצומצמים יחסית במדינות ערב רבות, המציאות פשוטה: כמעט אף אחד לא באמת קורא את מיין קאמפף בעולם הערבי. ובכל זאת, עותקים של הספר ללא ספק נפוצים", נכתב.
בנוסף, מציין מנסור כי "מיין קאמפף מעולם לא תורגם לערבית בשלמותו - משימה שהייתה גם בלתי־כדאית כלכלית וגם חסרת תוחלת מבחינה פונקציונלית, לנוכח אי־הנגישות המחניקה של הספר. מה שמסתובב במקום זאת הן תרגומים חלקיים של הקטעים האנטי־יהודיים והאנטי־מערביים הבוטים ביותר, בדרך כלל על בסיס קטעים באנגלית הזמינים ברשת, או מועתקים מתרגומים חלקיים מוקדמים יותר שנעשו במצרים ובעיראק בשנות ה־30".
"הספרים הללו נקנים אך לעיתים נדירות נקראים. הם מתפקדים במקום זאת כאובייקטים של סקרנות ושל יצירת משמעות סמבולית. מיין קאמפף הפך לחפץ, לאובייקט טוטמי, בתוך הפולקלור ההיטלריסטי הערבי הרווח בקרב חלקים ניכרים מהחברות הערביות - פולקלור המשוקע בתוך מכלול סימבולי אנטישמי רחב יותר, המצייר את היטלר כסוג של 'אלטר־מוסלמי', אלטר־מוחמד, שמוקרבן על ידי רשעות יהודית לפני שהוא משלים את הפתרון הסופי הגואל שלו", נכתב.
מתוך המידל איסט פורום מאת חוסיין אבו-בכר מנסור. לקריאת הכתבה המלאה.
