בתוך עשרה ימים התפרסמו שני פסקי דין העוסקים בתופעה מטרידה: ניצול קשישים דרך הצוואה שלהם. פסקי הדין מגלים טכניקות מתוחכמות שגורמות לקשישים להטות את הצוואה ולהוריש את רכושם לאנשים שלא התכוונו להוריש להם. בשני המקרים המתוארים השופטים אף ביטלו את הצוואה, לאור הפגמים שנפלו בעריכתן ונקבע כי נעשה ניסיון השתלטות על נכסי המנוח.
● 3 פסקי דין בשבוע | אם ערכה חמש צוואות שונות. איזו מהן תקפה בביהמ"ש?
● 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה
התופעה מוכרת, ויש קושי לא מבוטל לנהל תביעה לביטול צוואה לאחר שהמוריש נפטר. "ברוב פסקי הדין, המתנגדים לצוואה לא מצליחים להוכיח השפעה בלתי הוגנת, בגלל שהראיות הולכות שנים אחורה", מסביר עו"ד יגאל קולוף, שותף במחלקה המסחרית במשרד וקסלר ברגמן ושות'.
בנוסף, מלאכת איסוף הראיות והמסמכים הרפואיים מסובכת ו"קשה להוכיח שברגע הצוואה אדם היה מספיק נואש, מוחלש ותלותי כדי להיות נתון להשפעה בלתי הוגנת" מסביר קולוף. עו"ד בעז קראוס, מומחה לענייני ירושה הוסיף כי "זו הפכה להיות מכת מדינה".
המקרה הראשון: המטפלת הפכה ליורשת היחידה
המקרה הראשון נפסק בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בו התקבלה התנגדות שהגישו אישה וילדיה לצוואתו של קשיש כבד ראייה בן 91. בצוואה העניק הקשיש את כל רכושו למטפלת סיעודית שטיפלה בו במשך שנה וחצי וסייעה לו בהתנהלות היום יומית.
השופט הורה על בטלות הצוואה וקבע כי יש הוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת. לאחר תקופה שעבדה אצלו, המטפלת החתימה את המנוח אצל עו"ד על צוואה שמורישה לה את כל רכושו. בית המשפט קבע כי הנתונים מלמדים על כך שהקשיש היה אדם בודד, לא עצמאי ומוחלש, וניתן בקלות להשפעה ולניצול.
בית המשפט קבע כי הוכח שהמטפלת חרגה מגבולות התפקיד ו"גילתה מעורבות בחיי המנוח באופן עמוק ובלתי מקובל", כולל משיכת כסף עבור המנוח, הבאתו למשרד עו"ד, השלמת מסמכים רפואיים לצורך מכירת דירה, סיוע בהליך גירושין שנה לפני שנפטר, ליווי המנוח במועד עריכת הצוואה, עד כדי גיוס בתה כמיופת כח ביפוי כח מתמשך.
זאת, על אף שהמנוח ציין בפניה שלא להתערב בענייניו הכספיים. במקרה הנדון נקבע כי הנתונים מלמדים על מעורבות של המטפלת בעריכת הצוואה ועל יוזמה "לשלוט על חייו של המנוח, ובהמשך ליהנות מעיזבונו".
המקרה השני: מישהו כנראה חתם במקום המנוח
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת פסל צוואה בשל פגמים וליקויים בעריכתה וזיוף חתימת המנוח. המנוח, שנפטר ב-2022, הותיר אחריו 16 ילדים משתי נשים ושתי צוואות סותרות. אחד הבנים עתר לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בבקשה לפסול את הצוואה המאוחרת, בטענה כי אביו לא היה כשיר לחתום עליה.
בית המשפט קיבל את ההתנגדות וחשף תמונה בעייתית: העדים לצוואה לא יכלו להסביר כיצד המנוח, שהיה מרותק למיטה וסיעודי לחלוטין, הגיע למשרד עורכי הדין.
נקבע כי לאור מגבלות הראייה שלו ומצבו התפקודי, המנוח לא קרא את הצוואה ו"ניתן להסיק במידה גבוהה של סבירות" שכלל לא היה כשיר לחתום עליה והוא לא עשה כן.
הטיפ הראשון: הסעיף שימנע הונאה
ניצול קשישים בדרך של החתמה על צוואה מגיע בדרך כלל כאשר הקשיש נמצא בנקודה שברירית, כשהוא תלותי ואף נואש. ניצול זה יכול לבוא ממשפחה קרובה או מגורם זר כמו מטפל סיעודי, שכן או מכר.
"לא מדובר על הורה דמנטי אבל הוא מוחלש בגלל הגיל. היורשים האחרים לא יודעים מזה בכלל, והם מגלים על זה רק כשההורה הולך לעולמו. כמות התיקים שמגיעים אליי בנושאים האלה וכמות ההתייעצויות גדלה בעשרות אחוזים מאשר בעבר", מספר עוה"ד קולוף.
עו"ד בעז קראוס, מומחה לענייני ירושה, אומר שכדי למנוע מקשיש מלהיות מנוצל על ידי עובד סיעודי, כבר בשלב קבלה לעבודה כדאי להוסיף סעיף לחוזה ההעסקה בו העובד מצהיר כי הוא מתחייב לא לקבל מתנות יקרות ערך או להיות מוטב בצוואה, ושאם יירש הוא מתחייב להעביר הכול ליורשים.
במידה וסעיף כזה לא נחתם, ממליץ עו"ד קראוס לבחון האם נעשים ניסיונות לבודד את הקשיש ממשפחתו. התנגדות לביקורים, לדבריו, היא "נורה אדומה" בוהקת.
מה עושים במקרה שהצוואה נכתבה?
עו"ד קראוס מוסיף כי ככל שרוצים להגן על צוואה מפני טענה עתידית של השפעה בלתי הוגנת, יש לערוך את הצוואה בפני עורך דין שיסריט את הצוואה ובעיקר יראיין את במוריש באופן שיתועד. כך לדוגמה, שיחה מעמיקה יכולה להיות ראיה חד משמעית להיעדר השפעה בלתי הוגנת.
הוא מוסיף כי אם הסובבים נחשפו לחשד שמא הקשיש או הבודד הוחתם ואין לו מידע מדויק, מומלץ להביא את הקשיש לעורך דין, שידובב אותו באשר לרצונותיו האמיתיים ויערוך עבורו צוואה חדשה. כאשר צוואה חדשה מבטלת כל צוואה קודמת. כמו כן, ניתן למנות מיופה כח חיצוני לקשיש, הדבר יבטיח "בדיקה" לפני כל פעולה שהקשיש מבצע.
במקרה של חשד לניצול, אפשר לפנות למחלקות הרווחה בכל עירייה, להם יש סמכותם על פי חוק לשלוח פקיד סעד כדי לחקור ולבדוק מה המצב. אולם אם הקשיש לא משתף פעולה ולא ניתן לערב את הרווחה, חשוב לאסוף ראיות כמו צילומים הקלטות, שיחות מוקלטות וכו', כדי שניתן יהיה לעשות בהם שימוש לאחר פטירתו להוכחת קיומה של השפעה. במקרים מסוימים, ניתן לבקש מבית המשפט למנות אפוטרופוס לקשיש.
האם הפתרון צפוי להגיע באמצעות חקיקה?
לגישתו של עו"ד קולוף הפתרון האפקטיבי ביותר נמצא אצל המחוקק. "צריך לקבוע בחקיקה גורם כמו רשם או שופט, שיאשר את הצוואה שעשה אדם מגיל מבוגר (לדוגמה 70), כמו בהסכם ממון, אחרת היא לא תהיה תקפה. התפקיד כאן הוא להקריא לך את ההסכם ולוודא שהאדם מבין אותו ולבדוק את נסיבות חתימת הצוואה".
הוא מסכים שפתרון זה עלול לייצר עבודה נוספת לבתי המשפט ולרשויות אך לגישתו של עו"ד קולוף פתרון זה עדיף על הצפת בתי המשפט בתביעות בדיעבד שקשה לברר אותן לאחר מעשה.
בנוסף, או לחילופין הוא מציע להכשיר עורכי דין שיעשו את זה, אבל מסביר כי בעסקת מתנה הם לא יכולים גם לייצג את שני הצדדים, "עורך דין אחד לצד שמקבל את הירושה, ועורך דין אחר שעורך את הצוואה ובודק את מצבו הרפואי, התפקודי והרגשי של המוריש". לגישתו, "לשכת עורכי הדין צריכה לדאוג לאכיפה זו מול עורכי דין".
