שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: יוסי זמיר
משרד האוצר מכוון לגירעון של 3.2% בשנת 2026, וצופה צמיחה של 5.2% באותה שנה. עם זאת, פורום המומחים שמייעץ למשרד הרבה פחות אופטימי. הפורום, הפועל באופן וולנטרי תחת אגף הכלכלן הראשי, כולל מומחים למאקרו־כלכלה מהמגזר העסקי והציבורי, ומטרתו היא לנהל דיונים על מצב המשק ומגמות עתידיות כחלק מעבודת החיזוי של האגף.
בתחזית שפרסם הפורום באוקטובר האחרון, העריכו המומחים בממוצע שהגירעון יגיע ל־4.8% בסוף השנה - מרחק משמעותי מהמטרה שהציב האוצר - וכי הצמיחה תעמוד על כ־4.3%, נמוך מהתחזית הרשמית.
● באוצר צופים שיחס החוב יחזור לרמתו ערב המלחמה בעוד עשור, וזה התרחיש האופטימי
● סמטוריץ' מכפיל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט - יעלה ל-150 דולר
עוד העריכו המומחים, כי ריבית בנק ישראל תסתכם בסוף השנה על 4.1% - אחרי ירידה מ־4.5% ל־4.25% מאז פרסום חוות הדעת - בעוד ריבית הפד צפויה לעמוד על 3.7%. רוב המומחים צופים ייסוף של השקל מול הדולר והיורו בשנה-שנתיים הקרובות, בהשפעת גורמים כמו ירידה בריבית, גידול בהשקעות של משקיעים זרים ושינויים בסיכונים הגיאופוליטיים. הם גם הדגישו את הצורך להבחין בין התוצר הכולל, אשר מושפע מהוצאות הממשלה ומהמלחמה; והתוצר העסקי, אשר משקף את פעילות המגזר הפרטי, שנראה חלש יותר.
לגבי התחזית הכלכלית, "חברי הפורום ציינו מספר גורמים שישפיעו על יחס חוב־תוצר והגירעון, ביניהם: הוצאות המלחמה ועוצמת הלחימה, רמת הצמיחה במשק, המדיניות הפיסקלית והבחירות".
הפער המסוכן בין אופטימיות למציאות
בניגוד לתחזיות הפורום, משרד האוצר מציג תחזית מעט אופטימית יותר, שנראה כי בשונה מהפורום, אינה לוקחת בחשבון במלואה את ההשפעה של שנת בחירות. במשרד רואים בשנת 2026 נקודת מפנה בכלכלה הישראלית לאחר שנתיים של מלחמה, וצופים צמיחה משמעותית על רקע ההתאוששות ברבעון השלישי (12.4%), חזרת האינפלציה לטווח היעד, התחזקות שוק ההון, ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל וגיוסי הון גבוהים בענף ההייטק.
ואולם, במשרד האוצר מודעים לכך שעל המשק פועלות משקולות כבדות. המשק איבד אחוזי תוצר יקרים בשנות המלחמה, נאלץ לשלם ריביות גבוהות בשל הגירעון, התמודד עם תוספת של נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, אובדן של כאלפיים הרוגים, עשרות אלפי משרתי מילואים מדי חודש והארכת שירות החובה.
הסיכונים שמזוהים במשרד האוצר כוללים התמשכות מהלכים בינלאומיים נגד המדינה, קשיי השתלבות אנשי מילואים במשק, חידוש המלחמה, סיכונים פיננסיים בענף הנדל"ן, סיכונים גלובליים ונטל מוגבר של תקציב הביטחון על תקציב המדינה. לצד זאת, קיימות גם הזדמנויות חיוביות שונות. גורם סיכון בולט שהאוצר לא לקח בחשבון בתחזיותיו הוא מערכת הבחירות המתקרבת ותקציב המדינה שייבנה סביבה, בעוד המומחים שייעצו לפורום האוצר כן לקחו זאת בחשבון.
הפער בין תחזיות המומחים לבין תחזיות האוצר מדאיג במיוחד. האוצר ציפה לגירעון של 3.2%, במטרה להוביל במשך עשור ליחס חוב־תוצר סביב 60%, כפי שהיה לפני המלחמה. התחזית הפסימית של המומחים, אם תתממש, מרחיקה את ישראל מהאסטרטגיה הזו.
מאחורי הקלעים של ועדת המומחים
בנוסף לכל זאת, משרד האוצר אינו מפרסם את שמות המומחים שמעריכים נתוני מקרו פסימיים בהרבה מהתחזיות הרשמית. הדבר תמוה משום שלציבור שנחשף לחוות הדעת אין אפשרות לבדוק את כותביה או להבין האם קיימים ניגודי עניינים אפשריים ביחס לתחזיות שמוצגות כתחזיות "מומחים".
במשרד האוצר מציינים שמדובר בפול של מומחים, אליהם נשלחים שאלונים קצרים ולאחר מכן מתקיים דיון. בכל סבב, שמבוצע מדי רבעון, משתתפים כעשרה מומחים, ובסיום נערך שקלול שעל בסיסו נבנית חוות הדעת של הפורום. מדובר בכלי עבודה לא פורמלי, בשונה מתחזיות בנק ישראל, ושייתכנו בו פערים עקב זמני התכנסות שונים ומשתנים רבים - במיוחד בשנים של אי־וודאות כלכלית.
הפורום הוקם ב־2019 על ידי לב דרוקר, אז סגן החשבת הכללית במשרד האוצר. "הבנתי היתה שאנחנו לא לומדים מספיק מהשוק הפרטי, כי היינו מתייעצים בעיקר עם המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל". לדברי דרוקר, נבנתה רשימה של כל הגופים שמבצעים תחזיות מאקרו בישראל - בתי השקעות, בנקים מסחריים ומוסדיים - והם הוזמנו להשתתף בדיונים על תרחישים מבלי להתחייב. השיטה הזו סייעה במיוחד בתקופת הקורונה, כאשר המציאות התעדכנה במהירות, ומילוי שאלונים וחישוב החציון אפשרו קבלת תמונת מצב מהירה.
לדבריו, "הפורום הוא כלי תומך שמשפיע על החשיבה, אך אין מסגרת רגולטורית שמחייבת. עם זאת, זה עוגן חשוב. היתרון המובהק הוא שהמומחים חושפים אותנו לעומק שוק ההון, שלא נמצא במרכז העשייה של האוצר, ולתהליכים גלובליים. בעבר פורסמו שמותיהם, אך ייעוץ משפטי דרש להפסיק זאת".