קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל (Entree Capital), שמוכרת בזכות ההשקעה הראשונה במאנדיי גייסה 300 מיליון דולר בשתי קרנות הון סיכון נפרדות להשקעה בסטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית, דיפ-טק וקריפטו, בין השאר.
● "שוק משעמם שהחל לבעוט": האם חברות הפארמה הן ענקיות הטכנולוגיה הבאות?
● ראיון | "אנחנו מחליפים את מהנדסי הבניין והאינסטלציה ב-AI, מי שיישאר זה רק האדריכל"
הקרן השיגה למשקיעים תשואה של פי 30.2
הקרן, שמנוהלת על ידי השותפים אבי אייל, רן אחיטוב, יוני אושרוב וערן בילסקי, יצאה לגיוס בעיצומה של המלחמה בעזה בחודש מאי האחרון וסיימה אותו בתוך חצי שנה. הודעת הגיוס איננה מסגירה את זהות המשקיעים בה, אך לגלובס נודע כי ביניהם גם גופים מוסדיים ישראלים כמו כלל, עמיתים ודיסקונט קפיטל, שהשקיעו גם בקרנות הקודמות של אנטרי. בין המוסדיים הזרים שהשקיעו: המילטון ליין, LGT Capital ו- Wilshire. זאת בעקבות ביצועים מוצלחים של כמה מהקרנות שלה: הקרן המוצלחת ביותר של אנטרי, ככל הנראה זו שממנה הובילה את ההשקעה הראשונה במאנדיי, השיגה למשקיעים תשואה של פי 30.2, כלומר על כל דולר שהושקע בקרן - הוחזרו למשקיעים 30.2 דולר. קרנות בשלות אחרות בקרן עומדות סביב מכפיל החזר ממוצע של פי 4. קרנות הון סיכון מגייסות הון ממשקיעים פרטיים, בדרך כלל גופים מוסדיים גדולים, ואינן מדווחות על ביצועיהן לציבור - גם אנטרי נמנעה מלהגיב על המספרים.
הגיוס הנוכחי כולל קרן להובלה של השקעות פרה-סיד - השקעה בצוות יזמי עוד לפני שלב הרעיון, או של סבבי סיד, סיבוב ההשקעה הראשון של חברת סטארט-אפ, בהיקף של 125 מיליון דולר. קרן נוספת שגויסה בסכום של 175 מיליון דולר מיועדת להשקעות בסיבובים מתקדמים יותר - סיבובי A ו- B, המיועדת ברובה להשקעת מיעוט בחברות שבהן אנטרי לא השקיעה בשלב הסיד. חלק קטן מהקרן השנייה יוקצה לתמיכה בחברות שאנטרי כבר משקיעה בהן על מנת לשמר את חלקה. לאחר הגיוס הנוכחי, מנהלת אנטרי סך של 1.5 מיליארד דולר בעשר קרנות שגויסו עד כה.
עומדת מאחורי מספר אקזיטים מוצלחים
הקרן הוקמה בידי אבי אייל כבר לפני 15 שנה עם מנדט להשקעה בחברות טכנולוגיה צעירות שאינן בהכרח ישראליות. בראשית דרכה השקיעה אפילו במותגים אמריקאים מוכרים כמו חברת המשחקים זינגה, הרשת החברתית סנאפצ'ט ואפליקציות המשלוחים פוסטמייטס ודליברו הבריטית. גם בקרנות החדשות מתכוונת אנטרי להתפרס גם על גאוגרפיות מחוץ לישראל - ולהשקיע גם בחברות אירופאיות, בריטיות ואמריקאיות.
הקרן צברה מספר הצלחות, האחרונה שבהן היא מכירת הסטארט-אפ וויבי (Weavy) של יוצאי פייבר לענקית העיצוב פיגמה רק בחודש שעבר ב-200 מיליון דולר, זאת לאחר שהקרן הובילה לחברה הישראלית סיבוב סיד של 4 מיליון דולר בלבד; אנטרי, כאמור, הובילה את סיבוב ההשקעה הראשון במאנדיי, כאשר עוד נקראה בשמה הקודם, דה-פאלס. אנטרי השקיעה מיליון דולר בסיבוב הראשון ובהמשך השקיעה עוד 14 מיליון דולר בסיבובים הבאים. כיום נסחרת מאנדיי לפי שווי של 7.5 מיליארד דולר. אקזיטים נוספים כוללים את טאלון סקיוריטי, ואת פרימטר 81, כל אחת מהן נמכרה במעל ל- 400 מיליון דולר לענקיות אבטחת מידע.
אנטרי גם עומדת מאחורי הנפקת ריסקיפייד, שעל אף שנעשתה בשווי גבוה יותר מזה שלפיו גייסה רוב שנותיה בשוק הפרטי, הסבה הפסדים למשקיעים בהנפקה - החברה ירדה ב- 83% מאז שוויה בהנפקה ב- 2021. הקרן רשמה גם כמה כשלונות. על פי מאגר הקרנות PitchBook, מספר לא קטן של חברות בהן השקיעה נסגרו בתקופה האחרונה או נמכרו במחיר נמוך, בהן חברות ישראליות כמו Myrror ו- OptimalQ הישראליות וכן Kippa הניגרית ו- Midtown ו- Willa האמריקאיות. הסטארט-אפ ריברי (Rivery) נמכר ב- 100 מיליון דולר, למרות שהשווי האחרון שבו החזיק ב- 2022 עמד על 107 מיליון דולר, ולאחר שגייס 51 מיליון דולר.
עם זאת, אנטרי מחזיקה במניות בחברות מבטיחות וצומחות כמו חברת הביטוח אמפת'י (Empathy), בעברה מדורגת ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס; מערכת ההפעלה למחשוב קוונטי קלאסיק; מפתחת המטוס האוטונומי (eVTOL) אייר; וכן חברות זרות כמו חברת הקמעונאות הקוריאנית קופנג (Coupang) ושירות כרטיסי ההופעות והספורט סיטגיק (SeatGeek).
בקרן ישימו דגש על טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית כמו יישומים מבוססי AI, אוטומציה אנכית ואופקית ותשתיות תומכות AI; חברות דיפ-טק ומחשוב קוונטי: חישוביות, מערכות מבוססות מדע, חומרים מתקדמים וטכנולוגיות דיפנס-טק דואליות; תוכנה ופרודוקטיביות לעסקים; וכן תשתיות ואבטחת קריפטו.
