חיילי מילואים בחוף עזה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
ב-1 בדצמבר יזכו מפקדים במערך המילואים הלוחם למענקים מיוחדים עבור שירותם במלחמה. המענקים, בגובה של עד 20 אלף שקל לאדם, הובטחו על ידי הממשלה לפני חצי שנה, כחלק ממתווה הסיוע למשרתי המילואים. אלא שימים בודדים למועד חלוקת המענקים, מתברר שעשרות עד מאות קצינים אשר תפקדו בפועל במהלך המלחמה כמפקדים לוחמים, עלולים להישאר מחוץ לרשימות הזכאים.
● צוות צללים באוצר מציג תחזיות פסימיות לגירעון ולצמיחה
● "פופוליזם זול, ובסוף הציבור ישלם": מנכ"ל ביג נגד הצעד של סמוטריץ'
לפי החלטת הממשלה מחודש מאי, מפקד גדוד במילואים יזכה למענק של 20 אלף שקל; סגן מפקד גדוד ומפקד פלוגה יקבלו 10 אלף שקל; וסגן מפקד פלוגה ומפקד מחלקה יתוגמלו ב-5,000 שקל. התנאי לקבלת המענק הוא שירות של לפחות 60 ימי מילואים בשנת 2025 בתפקיד פיקודי במערך הלוחם, או לפחות 40 יום לסטודנטים.
הפער בין המציאות הדינמית במלחמה לבין רשימות כוח האדם
הבעיה נעוצה בפער שבין המציאות הדינמית של שדה הקרב במלחמה ממושכת לבין הרשימות של הצבא. בצה"ל בנו את רשימות הזכאים על בסיס נתוני כוח האדם ה"יבשים", מבלי להתייעץ עם המפקדים הבכירים בשטח. התארכות המלחמה דרשה מהמג"דים גמישות רבה ויכולת תמרון בין המפקדים השונים. לא כולם יכלו להתייצב למלוא הימים הנדרשים, ולכן קצינים רבים שמשובצים בשגרה בתפקידי מנהלה מילאו בפועל תפקידי פיקוד קרבי והובילו חיילים בשטח תחת צו 8.
היום (חמישי) יתכנסו נציגי משרד האוצר ומערכת הביטחון בניסיון לפתור את הסוגייה ברגע האחרון, ולמנוע מצב שבו האוכלוסייה שהקריבה כה הרבה במלחמה תהיה זו שתישאר מאחור. זאת, לאחר שפגישה קודמת שנערכה אתמול בין הצדדים הסתיימה ללא הסכמות.
ראש מטהו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שריה דמסקי, פנה ביום שלישי לאל"מ נועם ארבלי, יועצו של שר הביטחון ישראל כ"ץ בנושא. במכתב, שהגיע לידי גלובס, הציף דמסקי את החששות מתוצאה רשלנית: "מפניות רבות וצודקות שהגיעו אלינו נראה שישנם מספר אוכלוסיות מפקדים שנשמטו ממענקים אלו על אף שברור לכולם כי הם זכאים להם".
מי יפלו בין הכיסאות
מי הם אותם המפקדים שעלולים ליפול בין כיסאות הבירוקרטיה? תשובה לכך ניתן למצוא במכתבו של יועץ שר האוצר ליועץ שר הביטחון: "מבקש לוודא כי רמ"טי החטיבות, הסמח"טים, קציני האג"מ בחטיבות ומפקדי המכלולים בגדודים זכאים אף הם למענקים". וזוהי רק רשימה חלקית.
דוגמאות מהשטח לא חסרות. למשל, קצין שניהל חמ"ל לוחמים בתוך רצועת עזה לא זכאי למענק, וכך גם קצין שמילא מקום של סגן מפקד גדוד במשך תקופה ארוכה.
המחשה מובהקת לחוסר השוויון ניתן למצוא בסיפור הבא: בין שני מפקדי מחלקה שונים באותה הפלוגה, שביצעו תפקידים זהים בשנת 2025, האחד יקבל מענק כי מוגדר מ"מ ברישומת הצה"לית - והשני לא יקבל כי מוגדר טכנית במינוי אחר.
באוצר סבורים שהפתרון צריך להיות פשוט: במקום לנסות לאפיין כל גדוד וכל תפקיד בנפרד, יש להעניק למפקד הגדוד "שניים-שלושה תקנים לגמישות פיקודית", שיחלק לפי שיקול דעתו. הרציונל הוא שמג"ד בשטח יודע הכי טוב מי מהקצינים שלו מגיע ומי לא. אולם, קיים קושי להגיע להסכמה בין האוצר לצבא באשר למספר התקנים החופשיים שיחולקו למג"דים, כאשר מספר הקצינים "המקופחים" משתנה מגדוד לגדוד, ובחלקם עולה על עשרה קצינים.
מפקדי הגדודים והחטיבות צפויים לעמוד בפני סיטואציה לא פשוטה אם הסוגייה לא תיפתר. חלק גדול מקציניהם, שנטלו בפועל חלק בלוחמה בעזה ובגזרות השונות, לא זכאים למענקים הללו בגלל שרירותיות וחוסר תשומת לב של המערכת. לפי גורמים המצויים בפרטים, מצב זה צפוי ליצור התמרמרות ואף היעדרות של מפקדים בסבבים הקרובים.
נטל המילואים צפוי להישאר כבד בהרבה מכפי שהיה לפני 7 באוקטובר, כאשר הערכת מערכת הביטחון היא שמשרתי המילואים יגויסו לכ-60 יום בכל שנה בשנים הקרובות. וזה עוד בתרחיש האופטימי שלא תחול הסלמה משמעותית במצב הביטחוני. קציני המילואים צפויים לשרת ימים מרובים עוד יותר.
עם זאת, ההבנה באוצר היא שלא כל דרישה תיענה. ההחלטה הערכית שעמדה בבסיס המענקים הייתה לתגמל את מי שמוביל חיילים תחת אש. לכן קציני מפקדה, כמו קציני חימוש או צמ"ה, גם אם הם חלק מליבת הגדוד, ככל הנראה לא ייכללו במענקים, חרף קריאות שעולות מן השטח.