רנו 5 2025 קומפורט / צילום: יח''צ
בעולם השיווק הנוסטלגיה היא נכס שיכול להוסיף ערך למגוון רחב של מוצרים. אבל בתעשיית הרכב היא גם כרוכה בהימור לא קטן. בעוד שכמה מהפרויקטים "הנוסטלגיים" ביותר בעולם הרכב, כמו הפיאט 500 החדשה והגלגול המודרני של המותג "מיני", זכו להצלחה בינלאומית מכובדת, אחרים נכשלו ונעלמו ברקע.
● מבחן דרכים | הפלאג-אין הסינית החדשה מרווחת ומתומחרת היטב, אבל יש מקום לשיפור
● הנתונים מגלים: הישראלים קונים פחות מכוניות חשמליות
ההימור של רנו על פרויקט התחייה של ה-5 הוא גדול במיוחד. מצד אחד זוהי מחווה לאחת המכוניות המצליחות בהיסטוריה של החברה, שמכרה מיליוני יחידות מתחילת שנות ה-70 ועד 1996. מצד שני היא מכוונת כיום לצרכני כלי רכב חשמליים, שחלקם עוד לא נולדו כאשר היא נמכרה. מבחינתם זו עוד מכונית חשמלית קומפקטית ואופנתית, שצריכה להתחרות על בסיס יחס תועלת-מחיר.
עיצוב חיצוני
מעצבי הרכב שמרו על קווי המתאר האייקוניים ודמויי הטרפז של רנו 5 המקורית, עם פרופורציות קצרות וגבוהות, ומכסה מנוע שטוח ואופקי. במכסה הזה משולב כעת מעין מסך תצוגה חיצוני, שמציג בתאורת LED את מצב הרכב.
גם הפנסים משלבים בין עיצוב רטרו לתאורה ממוחשבת ומתוחכמת, ואילו הגריל המשופע והנוסטלגי מסתיים כעת בפגוש עמוק ועתיר זוויות, שעליו פנסי ערפל רבועים ועתידניים.
פרופיל הצד מכיל שלל רמזים למקור, כמו למשל עמודי גג אחוריים, שעוצבו להיראות דקיקים כמו פעם, גג שטוח וידיות גדולות עם עיצוב רטרו בדלתות הקדמיות, לצד ידיות נסתרות בדלתות האחוריות, שגורמות לרכב להיראות כאילו יש לו רק שתי דלתות. יש גם כנפיים קדמיות בולטות החוצה כמו ברנו 5 טורבו ההיסטורית, ואת המסע במורד דרך הזיכרונות משלימה דלת אחורית שטוחה כמעט, עם פנסים אנכיים צרים. רק החישוקים הגדולים והמודרניים של הגרסה הבכירה רחוקים מאוד מהמקור. כך או כך, היא נראית גדולה ויקרה ממה שניתן לצפות מרכב שאורכו פחות מ-4 מ'.
פנים הרכב
גם תא הנוסעים מצליח לשלב היטב בין טכנולוגיה עדכנית למחוות נוסטלגיות. המושבים הקדמיים עמוקים ומכוסים בספוג עבה ונוח ובאריג נוסח שנות ה-80, והכניסה אליהם קלה יחסית, בזכות הגג הגבוה והשטוח. הכניסה למושב האחורי קצת יותר מאתגרת, בשל דלתות צרות יחסית.
מרחב הפנים מלפנים סביר גם לנוסעים גבוהים, אבל מאחור מרחב הרגליים נדיב פחות, כפי שניתן לצפות מרכב עם בסיס גלגלים באורך 2.54 מ' בלבד. ניתן להושיב על המושב האחורי שני מבוגרים במידות בינוניות ואולי עוד ילד ביניהם. יש בפלח מתחרות מרווחות יותר.
תא הנוסעים די עמוק, ויכול להכיל 326 ליטר, מספיק למטען עירוני טיפוסי. עם זאת, סף ההטענה גבוה ונדרש מאמץ כדי למקם מאחור מטענים כבדים. הראות לכל הכיוונים טובה ויש גם מצלמה לנסיעה לאחור, אם כי היינו שמחים למצלמות היקפיות ולרזולוציה טובה יותר.
חובבי הגישה המינימליסטית, ששולטת כיום בשוק, יצטרכו להסתגל להנדסת האנוש. מערך הפיקוד עדכני וכולל לוח מחוונים דיגיטלי נאה, שלצידו מסך פיקוד מרכזי בתצורה אופקית. שניהם לא גדולים במיוחד אבל הם חדים, מגיבים בזריזות וממשק האנוש שלהם מתוכנן היטב.
מערכת ההפעלה היא על בסיס גוגל לרכב, וכוללת פיקוד קולי מהטובים שפגשנו, כזה שחוסך נבירה בתפריטים, ומזהה יעדי ניווט בשפה העברית. לצד המערך האולטרה-מודרני הזה יש לא מעט פריטי רטרו, כמו שלל מתגים פיזיים לשליטה בפונקציות חיוניות, ולא פחות מארבעה מוטות תפעול על עמוד ההגה - ביניהם מוט הילוכים דקיק, שעיצובו נועד להזכיר את מוט התיבה הידנית בדגמי עבר של רנו. חבל רק שהוא קרוב מדי למוט השליטה במגבים; לא אחת הפעלנו אותם במקום את ההילוכים, ולהיפך.
מערכת המיזוג יעילה ומותאמת היטב לאקלים המקומי. רמת האבזור אינה מקיפה כמו אצל הסיניות; אין מושבים חשמליים, גג שמש או פתיחה חשמלית לתא המטען. רמת הגימור טובה, אבל משטחים רבים בסביבת הנהג והנוסעים מרופדים באריג מחומר ממוחזר, עם טקסטורה נוקשה ומחוספסת. זה קרוב לליבם של הלקוחות "הירוקים" של אירופה, אבל פחות ללקוחות בישראל. בידוד הרעשים מצוין.
מנוע וטווח חשמלי
ה-5 מגיעה לישראל עם מערכת הנעה בסיסית שכוללת סוללה של 40 קילוואט-שעה עם טווח של עד 306 ק"מ, ומנוע בהספק 120 כ"ס. אנחנו לקחנו למבחן את הגרסה הבכירה, עם מנוע בהספק 150 כ"ס וסוללה של 52 קילוואט, עם טווח של עד 407 ק"מ.
בפועל הביצועים והטווח מושפעים ממצבי התכנות, שיש ביניהם הבדלים די קיצוניים. המצב החסכוני מפגין יעילות אנרגטית מרשימה, ומאפשר להשיג טווח די קרוב לנקוב, אבל במחיר של תגובה די עצלה של דוושת התאוצה והגבלה משמעותית של מהירות הנסיעה הבין-עירונית.
המצב הנורמלי מרגיש "חי" יותר, אם כי הביצועים שלו עדיין די מתונים. מצב הנהיגה הספורטיבי משחרר הרבה מומנט ותאוצות משעשעות, ומאפשר לצבור מהירות בקצב נאה על הכביש המהיר ובעליות, אבל הוא נוגס בטווח די באגרסיביות - כדי 25% פחות מהנקוב במזג אוויר חם.
מערכת מחזור אנרגיית הבלימה כמעט לא מורגשת בהשוואה לדגמים אחרים בשוק, אבל בסך הכול נראה, שהגרסה החזקה לא תתקשה למלא את רוב דרישות הביצועים-טווח של נהגי עיר או פרברים בישראל, שמגיחים מדי פעם לנסיעות בין-עירוניות. ספק אם זה המצב גם בגרסת הבסיס עם הסוללה הקטנה.
על הכביש
הרנו 5 של שנות ה-80 הייתה מכונית מהנה לנהיגה, עם משקל נוצה והיגוי ישיר, שאפשר להשתעשע איתה על כבישים מתפתלים למרות מתלים רכים מאוד. לחשמלית המודרנית כמובן יש מבנה הנדסי שונה, והיא שוקלת כ-1.5 טונות, אבל עדיין המהנדסים עשו מאמצים לא קטנים לשמר את המורשת.
ההיגוי, במיוחד במצב הספורטיבי, מהיר ומדויק, והמכונית מגיבה בצייתנות לפקודות הנהג, גם אם הן לא שקולות במיוחד. נטיית הגוף בפניות מזערית, אחיזת הכביש מרשימה ועל הכביש המהיר ה-5 יציבה כמו מכונית גדולה, בזכות מרכז כובד נמוך. רק הבלמים מרגישים חדים ומלאכותיים מדי. בעיר היא מצטיינת בזכות קוטר סיבוב מזערי וממדים קומפקטיים. נוחות הנסיעה טובה ברוב התנאים, עם ספיגה בוגרת של זעזועים, אבל נהיגה על אספלט עירוני משובש עדיין מרגישה די נוקשה.
מחיר
המחיר של רנו 5 החשמלית בדגם הבסיס עומד על כ-169 אלף שקל, והגרסה הבכירה שבה נסענו עולה כ-177 אלף שקל. מי ששופט מכונית לפי ממדים, מרווח פנים וטווח נסיעה, ימצא בטווח המחיר הזה סיניות, ואפילו קוריאניות, שמציעות תמורה גבוהה יותר משמעותית. אבל ה-5 החשמלית היא מכונית יעילה, מודרנית ומהנה לנהיגה בעיר ומחוצה לה, ויש לה קסם שקשה לעמוד בפניו, לפחות למי שהעביר עם ה-5 המקורית פרקי חיים זכורים לטובה - כולל כותב שורות אלה. אז אל תצפו לאובייקטיביות.
מ־0 ל־100 קמ"ש
חלק מהמתחרות
קיה EV3
165 עד 170 אלף שקל, עיצוב עכשווי מאוד ותא נוסעים מרווח ומודרני. ממדיה גדולים יותר, ותא המטען בנפח 460 ליטר. מנוע בהספק 204 כ"ס וטווח עד 432 ק"מ
מיני "ACEMAN"
חשמלית עירונית מודרנית ששומרת על עיצוב הרטרו הבריטי. לגרסת הטווח הארוך הספק של 218 כ"ס וטווח של עד 406 ק"מ. המיני משווקת בארץ במחיר החל מ-234 אלף שקל
