יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן / צילום: Associated Press, Jade Gao
מלחמה תמיד מהווה אירוע כלכלי מטלטל, שמשך השיקום ממנה נובע, במידה רבה, מאורכה. במקרה של מלחמת חרבות ברזל, זירת הלחימה המרכזית אמנם הייתה ברצועת עזה, אבל השלכותיה על הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון הייתה משמעותית במיוחד. מי שמנצלים זאת הם ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי שפועלים לגיוס מחבלים. על כן, השבוע פתחו כוחות צה"ל, שב"כ ומג"ב במבצע רחב היקף לסיכול טרור במרחב צפון השומרון.
● איראן מנסה לשכנע את המדינה הגרעינית: תתמכי בנו מול ישראל
● ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה
לפי נתונים של מזכירות הסחר והפיתוח של האו"ם (UNCTA), כלכלת יהודה ושומרון הצטמצמה ב־2024 ב־17% - ירידה של כ־18.8% בתמ"ג לנפש - מה שמחק 17 שנות פיתוח ודחק את הכלכלה לרמות 2014 ואת התמ"ג לנפש לרמות 2008. הנתונים משקפים את הנזק המצטבר מפעילות טרור לאורך שנים: לפי הארגון, ללא המגבלות שהוטלו מאז האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, הכלכלה הפלסטינית הייתה מייצרת תמ"ג מצטבר נוסף של 170.7 מיליארד דולר - פי 17 מהתמ"ג של יהודה ושומרון בשנה שעברה.
תמונת מצב: לפני ואחרי המלחמה
עד 7 באוקטובר הייתה הרשות הפלסטינית שוק היצוא השני בגודלו של ישראל, אחרי ארה"ב. במקביל, ישראל סיפקה כ־75% מהיבוא הפלסטיני, וה־25% הנותרים הגיעו כמעט כולם דרך נמלי הים והאוויר של ישראל. המסחר נטה באופן עקבי לטובת ישראל והסתכם בכ־5 מיליארד דולר בשנה לפני המלחמה - סכום השווה לרבע מהתמ"ג הפלסטיני, לפי מאמרם של ד"ר יוגב אלבז וד"ר תום שרון.
הפגיעה האנושה בכלכלה הפלסטינית נובעת גם מהפסקת עבודת הפועלים בישראל. ד"ר אלבז וד"ר שרון מציינים כי בין 2010 ל־2023 מספר העובדים הפלסטינים בישראל הוכפל, אך ההכנסות מעבודה בישראל זינקו פי שישה: מכ־700 מיליון דולר ב־2011 לכ־4.3 מיליארד דולר ב־2022. במקביל, השכר החודשי הממוצע של עובד פלסטיני בישראל היה כמעט כפול משל עובד ביהודה ושומרון, וגבוה ביותר מפי חמישה מזה שברצועת עזה.
עמר אבו־בכר, מזכיר איגוד לשכות המסר, התעשייה והחקלאות הפלסטינית, אמר ל"אל־ערבי אל־ג'דיד" כי מניעת כניסת הפועלים הפלסטינים לישראל מחמירה את המצב הכלכלי ביהודה ושומרון. לפי אותו דיווח, סך הפסדי המגזר הפרטי הפלסטיני מתחילת המלחמה ועד 2024 עמדו על 1.3 מיליארד דולר.
המשק מתמוטט - והמחבלים מתוגמלים
רמאללה היא חלק מהותי מהבעיה: הרשות הפלסטינית ממשיכה לממן משכורות למחבלים. משרד האוצר הפלסטיני טוען כי ישראל הקפיאה מעל 10 מיליארד ש"ח מכספי המסים שהיו אמורים לעבור לרמאללה, אך הדבר נובע מהמשך תשלום משכורות למחבלים. ברשות ניצלו את המצב כדי להצדיק את דחיית שכר עובדי המגזר הציבורי, בעוד הגירעון התקציבי עלה ל־9.5% מהתמ"ג ב־2024.
ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין לגיאו־אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, מסביר כי המשבר הכלכלי פוגע בהיתכנות להקמת מדינה פלסטינית. "הממשלה הפלסטינית היא המעסיק הגדול ביותר בכלכלה הפלסטינית, והירידה במשכורות במגזר הציבורית הגיעה לכ־50%-60%. בעקבות זאת, משרדי הממשלה הפלסטיניים מתקשים לתפקד".

לצד זאת, ברמאללה לא מחו על חשיפת "גלובס" מיולי: למרות שמספר הפועלים הפלסטינים בישראל צנח מכ־100 אלף לכ־8,000 בלבד, ובגדה מ־40 אלף לכ־10 אלף, סכומי מס ההכנסה שהועברו לרשות כמעט הוכפלו בעשרת החודשים הראשונים של 2024 - לכ־237.5 מיליון שקל. לפני 7 באוקטובר נגבו כ־880 שקל בממוצע לעובד, וב־2024 הממוצע זינק לכ־13,198 שקל.
לפי בדיקת "גלובס", הסיבה היא שב־2024 הועברו לרשות גם כספי המס שלא הועברו בגין עבודת פלסטינים בהתיישבות בשנים 2022-2023, עקב עיכובים בדיווחי רשות המסים. במקביל, לפי UNCTAD, עצירת כניסת הפועלים לישראל ואובדן משרות בגדה גורמים יחד להפסד יומי של 25.5 מיליון דולר מהכנסות שאבדו.
43% מתקשים לרכוש מזון
ההשלכות על החברה הפלסטינית ברורות: בשנת 2025, שיא של 43% מהפלסטינים תושבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים דיווחו כי התקשו לרכוש מזון - כך עולה מסקר גאלופ. מדובר בזינוק של 33% בתוך שנה. כמו כן, 75% דיווחו כי מצבם הכלכלי מחמיר. ברמה הרחבה יותר, בישראל צריכים להיות מודעים גם להשפעות על תדמית המדינות השונות בעיני הציבור הפלסטיני: טורקיה זכתה ל־31% תמיכה, איראן ל־30% וקטאר ל־29%, בעוד גרמניה וארה"ב קיבלו את השיעורים הנמוכים ביותר - 9% ו־7% בלבד.
ד"ר זלקוביץ' מסביר כי חמאס והג'יהאד האסלאמי, הנהנים מסיוע מטורקיה ומאיראן, מסוגלים לספק שירותים מסוימים לאוכלוסייה באמצעות ארגוני צדקה ואיגודים מקצועיים, אך אין להם יכולת לנהל כלכלה אלטרנטיבית ביהודה ושומרון.
"הדרך שלהם ליהנות מהמצב הוא דרך התססה של הרחוב, וניסיון להניע מחאה ציבורית", מסביר ד"ר זלקוביץ'. "השיטה המוכרת ביותר של ארגוני הטרור היא גיוס צעירים לזרוע הצבאית וקידום פיגועים. עם הגיוס, הצעירים מקבלים משכורת ונשק. בעתות של משברים כלכליים, הרבה יותר פשוט להניע אנשים לבצע פעולות רדיקליות".