גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שמלמדת איך לשכנע אנשים להגיד כן

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן
ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

פגישה אחת עם דן אריאלי שינתה את מסלול חייה של ד"ר זואי צ'אנס, שהיום מלמדת את אחד הקורסים הכי פופולריים באוניברסיטת ייל: איך להשפיע ולשכנע אחרים. היא הגיעה אליו בתחילת שנות ה־2000, אחרי שהייתה מנהלת מותג בענקית הצעצועים מאטל ולא הייתה מרוצה מאופן קבלת ההחלטות בחברה.

חזית המדע | במכון ויצמן עשו מחקר ענק על הזדקנות, והממצאים מפתיעים
חזית המדע | מחקר על מאות מיליוני תאי זרע מערער על אחד מעקרונות היסוד של האבולוציה

"ניהלתי אנשים מנוסים ממני, שעשו את העבודה המקצועית של שיווק הרבה יותר טוב ממני, והייתי מציגה אותה לממונים במצגות שהגדירו בדיוק מה כדאי לחברה לעשות", היא מספרת, "ואז המנהלים היו אומרים לי, 'זה נהדר, אבל האינטואיציה שלי אומרת אחרת'".

צ'אנס הייתה מיואשת ממה שהיא תפסה כתהליך קבלת החלטות תקול. "החלטתי לעזוב את התפקיד ולהמשיך לדוקטורט בנושא 'איך אגרום למנהלים לקבל החלטות טובות יותר?".

אמרתם קבלת החלטות, והגעתם לדן אריאלי. צ'אנס הגיעה אליו לראיון, כשעדיין לא היה מפורסם בארה"ב, כדי שינחה אותה בדוקטורט. "הוא הגיע לקחת אותי מהתחנה, והוא היה מקסים", היא אומרת. "הוא הקשיב לי וסיפר לי על עצמו. לאורך השיחה הארוכה בכלל לא ראיתי את הצלקות עד שהוא הזכיר אותן. מבחינתי, הוא זהר באור של כריזמה. הבנתי אז שהשפעה בין אישית היא בעצם המפתח, שאת זה אני רוצה ללמוד וללמד אחרים".

טיעונים לא יעזרו לשכנע

בבתי הספר למינהל עסקים בארה"ב, ולמעשה כבר בבתי הספר היסודיים בארה"ב, ילדים לומדים לשכנע באמצעות טיעונים, אבל צ'אנס הבינה שבמציאות זה לא עובד כך. כשהחלה את הדוקטורט שלה, ב־2006, תחום הכלכלה ההתנהגותית היה בשיא פריחתו. הרעיון של פרופ' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שצרכנים מקבלים לפעמים החלטות באופן לא רציונלי כבר חלחל לחברות ולמשווקים. בהדרגה, צ'אנס רתמה את עקרונות הכלכלה ההתנהגותית לסוגיית ההשפעה הבין־אישית.

ספרה Influence Is Your Superpower: The Science of Winning Hearts, Sparking Change, and Making Good Things Happen, שמסכם את הקורס שהיא מלמדת בייל, יצא לאחרונה בתרגום לעברית (בהוצאת מטר), תחת השם "התנין והשופט".הדימויים האלה הם המקבילות של צ'אנס למערכות קבלת ההחלטות 1 ו־2 שהגדיר כהנמן.

התנין מייצג את המערכת המופעלת על ידי "מוח הזוחל" שלנו, שמעבד מידע זמין וקל ומנסה להימנע ממאמץ. צ'אנס כינתה כך את המערכת הזאת גם משום שתנינים הן חיות עצלות. "מתברר שתנין יכול להימנע מאוכל עד שלוש שנים!", היא אומרת. "הוא יאכל משהו כמעט אך ורק אם הוא נופל לו ישירות לתוך שדה הראייה באזור הפה".

השופט מייצג את המערכת הלוגית, שמתנהל בה מעין בית משפט. שם מוצגות כל הראיות של כל הצדדים, והמערכת מנסה לשקול אותן באופן לוגי, גם אם יש בה הטיות.

"כדי לגרום לאנשים להפעיל את השופט, אנחנו קודם כול צריכים להשביע את התנין", אומרת צ'אנס. "והשאלה איך עוברים אותו תלויה בשאלה עד כמה הם נטועים בדעתם בנושא מסוים".

אם תרצו לשכנע דווקא אדם עם דעה נחושה, תיאלצו להיכנס למשחק ארוך טווח. "השכנוע לא יהיה באמצעות עובדות אלא באמצעות מערכות יחסים, כשבשלב הראשון אנחנו בכלל לא נוגעים בנושא הנפיץ. אם אפשר להכניס את האדם לקהילה שלמה של אנשים עם הדעה ההפוכה, זה הכי אפקטיבי", אומרת צ'אנס.

מערכת יחסים עוטפת מפעילה כמה וכמה מנגנונים של כלכלה התנהגותית. דעתו של אדם שאנחנו מעריכים הופכת לנורמה, ואנחנו יודעים שנקבל פידבק חיובי בסביבה שהפכה יקרה לנו אם נביע אותה. אם תוך כדי כך שמענו גם כמה נתונים משכנעים, ייתכן שההמרה תצלח.

ומה אם מישהו לא כל כך נטוע בדעתו? "כדי שאנשים יקשיבו הם צריכים קודם כול להרגיש ששומעים אותם. עלינו לשאול עליהם, לחפש בשיחה את הערכים המשותפים, לא להניח שהם בורים בנושא אלא להבין שיש סיבה לכך שיש להם דעה אחרת. אם נהיה סקרנים לגביהם, הם ייעשו בהדרגה פתוחים גם לדעתנו. זה כנראה לא יקרה במצב של קיטוב חברתי, כמו זה שמאפיין כעת גם את ארה"ב וגם את ישראל".

אבל אז יש סיכון שדווקא אנחנו נשתכנע.
"יש. זה בהחלט חלק מהעניין. אני שולחת את הסטודנטים שלי להקשיב לאנשים שדעתם שונה משלהם. רובם מגלים שהדעות של אחרים, אפילו אחרים שהם מכירים היטב, היא פחות קיצונית, פחות מטופשת, ויש בה נקודות חיבור אפשריות לדעתם, יותר מכפי שהעריכו לפני השיחה".

דיברת על הכריזמה של דן אריאלי. מה זו בעצם כריזמה? והאם מי שיש לו כריזמה הוא אכן יותר משכנע?
"כריזמה היא לגרום לאנשים אחרים להרגיש סקרנות לגביך ורצון להיות קרובים יותר אליך. היא חשובה לשכנוע, כי במצב הסקרן הזה, קל לאנשים להיות פתוחים יותר לשמוע את בקשותיך או את דעתך.

"יש אנשים שנולדו כך, אבל אפשר גם ללמוד את זה. למשל הזמר פרינס, הוא היה מאוד ביישן, אבל הוא למד באופן מאוד מכוון ושיטתי 'טריקים' של כריזמה מאמנים אחרים, ובהופעות הוא היה מחשמל. נוהגים לספר על מרילין מונרו שהייתה יכולה להסתובב ברחוב בלי שיזהו אותה, ואז ברגע 'להדליק' את המונרו שבתוכה, בתנועות גוף ובמבט, ומיד כולם זיהו אותה. כלומר, כריזמה היא לא מי שאתה אלא משהו שאתה עושה.

"עושים זאת בעיקר על ידי יצירת קשר עין מתוך תחושה של פתיחות להכיר את האחר. אם בוהים באנשים ללא תחושה של פתיחות, עלולים להשיג את התוצאה ההפוכה. והסקרנות צריכה לבוא ממקום של ביטחון. יש דרכים נוספות לעשות את זה, אבל זו העיקרית. אגב, זה מצליח באותה מידה בין שאנשים מתכוונים לזה באמת ובין שהם רק יודעים לשדר את זה, כמו הרבה דיקטטורים שמתחברים כך עם הבייס שלהם".

פרינס. ''אפשר ללמוד להיות כריזמטיים'' / צילום: Reuters, Loona/Abaca

מי יגיע רחוק עם אטב אחד

איך לומדים ומלמדים להשפיע באופן אפקטיבי? אם תירשמו לקורס של צ'אנס, תקבלו יום אחד אטב עם משימה: להחליף אותו תמורת דבר אחר. ואז להחליף את הדבר האחר תמורת דבר אחר נוסף, עד שתשיגו את הדבר הכי טוב שאתם יכולים. מה אפשר לקבל כשמתחילים באטב? "קבוצה אחת הצליחה להגיע לאוטו, ואחרת הגיע לטבעת יהלום. מישהי הצליחה להשיג קעקוע, והיא ביקשה שיקעקעו לה אטב, כדי שהיא תזכור את השיעור הזה".

הרעיון הוא ללמד את הסטודנטים לבקש. "מחקרים מראים שכמעט כולנו מבקשים הרבה פחות ממה שאנחנו רוצים, ויכולים לקבל הרבה יותר ממה שנדמה לנו", אומרת צ'אנס. "המחקר מוצא 'פער בקשות', כלומר אנשים נענים לבקשות שלנו בממוצע הרבה יותר מכפי שנדמה לנו שהם ייענו. זהו פער שדומה במידה מסוימת ל'פער האהדה' (שהקדשנו לו מדור משלו בעבר - ג"ו), שלפיו אנשים מחבבים אותנו יותר מכפי שאנחנו חושבים".

לא רק שאנחנו מבקשים פחות מכפי שאנחנו יכולים לקבל, אנחנו גם מבקשים בדרך כלל בקשות קטנות יותר מכפי שיכולנו לבקש. אם ניתן לדמיון להשתולל ונבקש יותר, גם נקבל יותר, טוען המחקר. אבל זאת לא הבעיה היחידה. "הבקשות, ולכן גם התוצאות, מחולקות באופן לא שוויוני", אומרת צ'אנס. "אנשים עם פריבילגיה וכוח חברתי מבקשים יותר מאנשים שאין להם את כל זה".

צ'אנס מספרת על מחקר שנערך בבית ספר מגוון מבחינה מעמדית. החוקרים שמו לב שילדים ממעמד הביניים מבקשים יותר עזרה או תנאים מיוחדים מאשר ילדים מהמעמדות הנמוכים. המורים נענו לבקשות באופן שוויוני, וזה נהדר כביכול, "אבל כשאנחנו נענים באופן שוויוני לבקשות לא שוויוניות, אנחנו בעצם מקבעים את האי־שוויון", אומרת צ'אנס.

מה צריך כדי לקבל "כן"

תרגיל אחר שצ'אנס נותנת לתלמידיה נקרא "48 שעות של לא". "לעתים קרובות אנחנו אומרים 'כן' באופן אוטומטי", היא מסבירה. "אנחנו רוצים להיות אנשים טובים ושיאהבו אותנו, אבל מה שגילינו במחקר הוא שלומר 'לא' כברירת מחדל, או לפחות לא לומר 'כן' באופן אוטומטי, זו גישה שיש לה הרבה יתרונות.

"ברמה הכי פרקטית, להגיד קודם כול 'לא' משאיר לנו מקום לומר 'כן' לדברים שאנחנו באמת הכי רוצים וחשובים לנו. כך אנחנו גם מאפשרים מקום למו"מ, שבסופו של דבר עשוי להפוך את ה'עסקה' למתאימה יותר לכל הצדדים".

אבל זה לא הכול, היא אומרת. "אנשים שאומרים 'לא' הם אנשים שאחרים אומרים להם יותר כן. איך זה יכול להיות? הם מתרגלים לאפשרות של 'לא', ואז כשהם עצמם מקבלים אותו הם לא לוקחים זאת אישית אלא עניינית. הם מעיזים לבקש שוב גם אחרי סירוב, והבקשות שלהם מאבדות את גוון הנואשות שעלול להתלוות למצב כזה".

כשנמעני הבקשה מרגישים שה"לא" שלהם לא ישבור אותנו, דווקא אז קל להם יותר להגיד "כן", אומרת צ'אנס.

זה הפוך מהאינטואיציה, שאומרת שכדי לקבל את מבוקשנו עלינו לדחוק אחרים לפינה שבה אין להם אפשרות לסרב בלי לשלם מחיר.

צ'אנס: "נכון שאנשים לפעמים אומרים 'כן' כאשר הם ממוקדים מאוד במחיר של לומר 'לא', אבל אנשים לא אוהבים להרגיש שמכריחים אותם לעשות דברים ועלולה להתעורר בהם התנגדות לעצם הלחץ, שתמנע מהם אפילו לשקול את ההצעה ברצינות. ואם הם יסכימו מתוך לחץ, אולי הם לא ירגישו מחויבים לתת את המקסימום ויחפשו דרך לצאת מזה ברגע שתהיה להם אפשרות. גם ייתכן שהם ייסגרו בפני בקשות שלנו בעתיד.

"השאלה איך לפעול תלויה לפעמים בשאלה אחרת: האם אנחנו מחפשים את ה'כן' של האדם המסוים הזה או של אדם כלשהו. במקרה השני, בדרך כלל נכון יותר למצוא את האדם שיאמר לנו 'כן' ולא ללחוץ על מישהו שמהסס".

שיעור מגלוריה סטיינם

לפעמים, אומרת צ'אנס, מה שאנחנו חווים כהתנגדות או תשובה שלילית לבקשה שלנו הוא לא התנגדות לבקשה עצמה אלא קושי בתהליך קבלת ההחלטה. במקרה כזה, עדיף להפוך את ההיענות לכמה שיותר קלה ופשוטה, על פי עקרונות ה־Nudge. צ'אנס נותנת כדוגמה לקוח שלה שהצליח להגדיל כך את הרישום לסדנאות שלו: "בסיום סדנה, הוא נתן למשתתפים דף שכל הפרטים בו כבר מולאו ועליהם רק לסמן אם הם רוצים להגיע לסדנה נוספת. הוא תפס אותם ברגע שבו הם עדיין בהיי מהסדנה וקשובים לקבל את ההחלטה שהוא רוצה שהם יקבלו, ואז הוריד את רמת המאמץ הנדרש מהם למינימום. לפעמים הרבה יותר חשובה קלות ההחלט ה מהמחויבות עצמה".

ואם אומרים לנו לא, זה הזמן למו"מ?
"אני מציעה משהו אחר. אפשר להגיע רחוק מאוד עם שאלת הקסם 'מה תצטרך' (What would it take). כלומר, להביא את האדם למצב של פתרון בעיות יחד איתנו. ברגע שהוא אומר, 'אלה התנאים שבהם אוכל לעשות זאת' ואנחנו נסכים, הוא עשוי להרגיש מחויב למילה שלו".

צ'אנס נותנת כדוגמה את הפעילה הפמיניסטית גלוריה סטיינם, שביקשה להילחם במכירת נערות לזנות. היא הגיעה לכפר בזמביה שבו שלוש נערות נמכרו לזנות שנה לפני כן. היא שאלה את נשות הכפר "מה יידרש כדי שזה לא יקרה?" והן ענו "גדר חשמלית". לא כדי להרחיק את סוחרי הנשים, אלא כי הפילים מגיעים, אוכלים את התירס, ואז אין לכפר מה למכור והעוני דוחף משפחות למכור את בנותיהן. סטיינם שמעה, השיגה את הכסף והכפר כולו חבר יחד כדי לבנות את הגדר. שנה לאחר מכן התירס שגשג ואף נערה לא נמכרה לזנות. צ'אנס סבורה שזה קרה לא רק בגלל הגדר עצמה, אלא כי הכפר כולו כבר היה מחויב לפרויקט.

גלוריה סטיינם. שאלה ''מה יידרש?'' / צילום: Reuters, Anthony Behar

הזכרת מוקדם יותר בשיחה דיקטטורים, וקשה להתעלם מהשאלה אם השפעה על בני אדם באמצעות מניפולציות היא דבר מוסרי.
"כולנו משפיעים על כולנו כל הזמן. בספר שלי אני מדברת על השפעה לטובה, ועל הנחת היסוד שאם אנחנו, האנשים הטובים שאין להם תאווה בלתי נשלטת לכוח, לא נדע איך להשפיע, הרי שמישהו אחר כבר יעשה את זה, אולי מישהו גרוע יותר. כלל האצבע שלי הוא שאנחנו יכולים להרגיש בנוח להשפיע, בהנחה שאנחנו מעריכים שאם אותו אדם היה חשוף בדיעבד לכל מה שעשינו, הוא היה רואה בכך פעולה לגיטימית".

עוד כתבות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: עיריית תל אביב בצעד שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה