גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שמלמדת איך לשכנע אנשים להגיד כן

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן
ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

פגישה אחת עם דן אריאלי שינתה את מסלול חייה של ד"ר זואי צ'אנס, שהיום מלמדת את אחד הקורסים הכי פופולריים באוניברסיטת ייל: איך להשפיע ולשכנע אחרים. היא הגיעה אליו בתחילת שנות ה־2000, אחרי שהייתה מנהלת מותג בענקית הצעצועים מאטל ולא הייתה מרוצה מאופן קבלת ההחלטות בחברה.

חזית המדע | במכון ויצמן עשו מחקר ענק על הזדקנות, והממצאים מפתיעים
חזית המדע | מחקר על מאות מיליוני תאי זרע מערער על אחד מעקרונות היסוד של האבולוציה

"ניהלתי אנשים מנוסים ממני, שעשו את העבודה המקצועית של שיווק הרבה יותר טוב ממני, והייתי מציגה אותה לממונים במצגות שהגדירו בדיוק מה כדאי לחברה לעשות", היא מספרת, "ואז המנהלים היו אומרים לי, 'זה נהדר, אבל האינטואיציה שלי אומרת אחרת'".

צ'אנס הייתה מיואשת ממה שהיא תפסה כתהליך קבלת החלטות תקול. "החלטתי לעזוב את התפקיד ולהמשיך לדוקטורט בנושא 'איך אגרום למנהלים לקבל החלטות טובות יותר?".

אמרתם קבלת החלטות, והגעתם לדן אריאלי. צ'אנס הגיעה אליו לראיון, כשעדיין לא היה מפורסם בארה"ב, כדי שינחה אותה בדוקטורט. "הוא הגיע לקחת אותי מהתחנה, והוא היה מקסים", היא אומרת. "הוא הקשיב לי וסיפר לי על עצמו. לאורך השיחה הארוכה בכלל לא ראיתי את הצלקות עד שהוא הזכיר אותן. מבחינתי, הוא זהר באור של כריזמה. הבנתי אז שהשפעה בין אישית היא בעצם המפתח, שאת זה אני רוצה ללמוד וללמד אחרים".

טיעונים לא יעזרו לשכנע

בבתי הספר למינהל עסקים בארה"ב, ולמעשה כבר בבתי הספר היסודיים בארה"ב, ילדים לומדים לשכנע באמצעות טיעונים, אבל צ'אנס הבינה שבמציאות זה לא עובד כך. כשהחלה את הדוקטורט שלה, ב־2006, תחום הכלכלה ההתנהגותית היה בשיא פריחתו. הרעיון של פרופ' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שצרכנים מקבלים לפעמים החלטות באופן לא רציונלי כבר חלחל לחברות ולמשווקים. בהדרגה, צ'אנס רתמה את עקרונות הכלכלה ההתנהגותית לסוגיית ההשפעה הבין־אישית.

ספרה Influence Is Your Superpower: The Science of Winning Hearts, Sparking Change, and Making Good Things Happen, שמסכם את הקורס שהיא מלמדת בייל, יצא לאחרונה בתרגום לעברית (בהוצאת מטר), תחת השם "התנין והשופט".הדימויים האלה הם המקבילות של צ'אנס למערכות קבלת ההחלטות 1 ו־2 שהגדיר כהנמן.

התנין מייצג את המערכת המופעלת על ידי "מוח הזוחל" שלנו, שמעבד מידע זמין וקל ומנסה להימנע ממאמץ. צ'אנס כינתה כך את המערכת הזאת גם משום שתנינים הן חיות עצלות. "מתברר שתנין יכול להימנע מאוכל עד שלוש שנים!", היא אומרת. "הוא יאכל משהו כמעט אך ורק אם הוא נופל לו ישירות לתוך שדה הראייה באזור הפה".

השופט מייצג את המערכת הלוגית, שמתנהל בה מעין בית משפט. שם מוצגות כל הראיות של כל הצדדים, והמערכת מנסה לשקול אותן באופן לוגי, גם אם יש בה הטיות.

"כדי לגרום לאנשים להפעיל את השופט, אנחנו קודם כול צריכים להשביע את התנין", אומרת צ'אנס. "והשאלה איך עוברים אותו תלויה בשאלה עד כמה הם נטועים בדעתם בנושא מסוים".

אם תרצו לשכנע דווקא אדם עם דעה נחושה, תיאלצו להיכנס למשחק ארוך טווח. "השכנוע לא יהיה באמצעות עובדות אלא באמצעות מערכות יחסים, כשבשלב הראשון אנחנו בכלל לא נוגעים בנושא הנפיץ. אם אפשר להכניס את האדם לקהילה שלמה של אנשים עם הדעה ההפוכה, זה הכי אפקטיבי", אומרת צ'אנס.

מערכת יחסים עוטפת מפעילה כמה וכמה מנגנונים של כלכלה התנהגותית. דעתו של אדם שאנחנו מעריכים הופכת לנורמה, ואנחנו יודעים שנקבל פידבק חיובי בסביבה שהפכה יקרה לנו אם נביע אותה. אם תוך כדי כך שמענו גם כמה נתונים משכנעים, ייתכן שההמרה תצלח.

ומה אם מישהו לא כל כך נטוע בדעתו? "כדי שאנשים יקשיבו הם צריכים קודם כול להרגיש ששומעים אותם. עלינו לשאול עליהם, לחפש בשיחה את הערכים המשותפים, לא להניח שהם בורים בנושא אלא להבין שיש סיבה לכך שיש להם דעה אחרת. אם נהיה סקרנים לגביהם, הם ייעשו בהדרגה פתוחים גם לדעתנו. זה כנראה לא יקרה במצב של קיטוב חברתי, כמו זה שמאפיין כעת גם את ארה"ב וגם את ישראל".

אבל אז יש סיכון שדווקא אנחנו נשתכנע.
"יש. זה בהחלט חלק מהעניין. אני שולחת את הסטודנטים שלי להקשיב לאנשים שדעתם שונה משלהם. רובם מגלים שהדעות של אחרים, אפילו אחרים שהם מכירים היטב, היא פחות קיצונית, פחות מטופשת, ויש בה נקודות חיבור אפשריות לדעתם, יותר מכפי שהעריכו לפני השיחה".

דיברת על הכריזמה של דן אריאלי. מה זו בעצם כריזמה? והאם מי שיש לו כריזמה הוא אכן יותר משכנע?
"כריזמה היא לגרום לאנשים אחרים להרגיש סקרנות לגביך ורצון להיות קרובים יותר אליך. היא חשובה לשכנוע, כי במצב הסקרן הזה, קל לאנשים להיות פתוחים יותר לשמוע את בקשותיך או את דעתך.

"יש אנשים שנולדו כך, אבל אפשר גם ללמוד את זה. למשל הזמר פרינס, הוא היה מאוד ביישן, אבל הוא למד באופן מאוד מכוון ושיטתי 'טריקים' של כריזמה מאמנים אחרים, ובהופעות הוא היה מחשמל. נוהגים לספר על מרילין מונרו שהייתה יכולה להסתובב ברחוב בלי שיזהו אותה, ואז ברגע 'להדליק' את המונרו שבתוכה, בתנועות גוף ובמבט, ומיד כולם זיהו אותה. כלומר, כריזמה היא לא מי שאתה אלא משהו שאתה עושה.

"עושים זאת בעיקר על ידי יצירת קשר עין מתוך תחושה של פתיחות להכיר את האחר. אם בוהים באנשים ללא תחושה של פתיחות, עלולים להשיג את התוצאה ההפוכה. והסקרנות צריכה לבוא ממקום של ביטחון. יש דרכים נוספות לעשות את זה, אבל זו העיקרית. אגב, זה מצליח באותה מידה בין שאנשים מתכוונים לזה באמת ובין שהם רק יודעים לשדר את זה, כמו הרבה דיקטטורים שמתחברים כך עם הבייס שלהם".

פרינס. ''אפשר ללמוד להיות כריזמטיים'' / צילום: Reuters, Loona/Abaca

מי יגיע רחוק עם אטב אחד

איך לומדים ומלמדים להשפיע באופן אפקטיבי? אם תירשמו לקורס של צ'אנס, תקבלו יום אחד אטב עם משימה: להחליף אותו תמורת דבר אחר. ואז להחליף את הדבר האחר תמורת דבר אחר נוסף, עד שתשיגו את הדבר הכי טוב שאתם יכולים. מה אפשר לקבל כשמתחילים באטב? "קבוצה אחת הצליחה להגיע לאוטו, ואחרת הגיע לטבעת יהלום. מישהי הצליחה להשיג קעקוע, והיא ביקשה שיקעקעו לה אטב, כדי שהיא תזכור את השיעור הזה".

הרעיון הוא ללמד את הסטודנטים לבקש. "מחקרים מראים שכמעט כולנו מבקשים הרבה פחות ממה שאנחנו רוצים, ויכולים לקבל הרבה יותר ממה שנדמה לנו", אומרת צ'אנס. "המחקר מוצא 'פער בקשות', כלומר אנשים נענים לבקשות שלנו בממוצע הרבה יותר מכפי שנדמה לנו שהם ייענו. זהו פער שדומה במידה מסוימת ל'פער האהדה' (שהקדשנו לו מדור משלו בעבר - ג"ו), שלפיו אנשים מחבבים אותנו יותר מכפי שאנחנו חושבים".

לא רק שאנחנו מבקשים פחות מכפי שאנחנו יכולים לקבל, אנחנו גם מבקשים בדרך כלל בקשות קטנות יותר מכפי שיכולנו לבקש. אם ניתן לדמיון להשתולל ונבקש יותר, גם נקבל יותר, טוען המחקר. אבל זאת לא הבעיה היחידה. "הבקשות, ולכן גם התוצאות, מחולקות באופן לא שוויוני", אומרת צ'אנס. "אנשים עם פריבילגיה וכוח חברתי מבקשים יותר מאנשים שאין להם את כל זה".

צ'אנס מספרת על מחקר שנערך בבית ספר מגוון מבחינה מעמדית. החוקרים שמו לב שילדים ממעמד הביניים מבקשים יותר עזרה או תנאים מיוחדים מאשר ילדים מהמעמדות הנמוכים. המורים נענו לבקשות באופן שוויוני, וזה נהדר כביכול, "אבל כשאנחנו נענים באופן שוויוני לבקשות לא שוויוניות, אנחנו בעצם מקבעים את האי־שוויון", אומרת צ'אנס.

מה צריך כדי לקבל "כן"

תרגיל אחר שצ'אנס נותנת לתלמידיה נקרא "48 שעות של לא". "לעתים קרובות אנחנו אומרים 'כן' באופן אוטומטי", היא מסבירה. "אנחנו רוצים להיות אנשים טובים ושיאהבו אותנו, אבל מה שגילינו במחקר הוא שלומר 'לא' כברירת מחדל, או לפחות לא לומר 'כן' באופן אוטומטי, זו גישה שיש לה הרבה יתרונות.

"ברמה הכי פרקטית, להגיד קודם כול 'לא' משאיר לנו מקום לומר 'כן' לדברים שאנחנו באמת הכי רוצים וחשובים לנו. כך אנחנו גם מאפשרים מקום למו"מ, שבסופו של דבר עשוי להפוך את ה'עסקה' למתאימה יותר לכל הצדדים".

אבל זה לא הכול, היא אומרת. "אנשים שאומרים 'לא' הם אנשים שאחרים אומרים להם יותר כן. איך זה יכול להיות? הם מתרגלים לאפשרות של 'לא', ואז כשהם עצמם מקבלים אותו הם לא לוקחים זאת אישית אלא עניינית. הם מעיזים לבקש שוב גם אחרי סירוב, והבקשות שלהם מאבדות את גוון הנואשות שעלול להתלוות למצב כזה".

כשנמעני הבקשה מרגישים שה"לא" שלהם לא ישבור אותנו, דווקא אז קל להם יותר להגיד "כן", אומרת צ'אנס.

זה הפוך מהאינטואיציה, שאומרת שכדי לקבל את מבוקשנו עלינו לדחוק אחרים לפינה שבה אין להם אפשרות לסרב בלי לשלם מחיר.

צ'אנס: "נכון שאנשים לפעמים אומרים 'כן' כאשר הם ממוקדים מאוד במחיר של לומר 'לא', אבל אנשים לא אוהבים להרגיש שמכריחים אותם לעשות דברים ועלולה להתעורר בהם התנגדות לעצם הלחץ, שתמנע מהם אפילו לשקול את ההצעה ברצינות. ואם הם יסכימו מתוך לחץ, אולי הם לא ירגישו מחויבים לתת את המקסימום ויחפשו דרך לצאת מזה ברגע שתהיה להם אפשרות. גם ייתכן שהם ייסגרו בפני בקשות שלנו בעתיד.

"השאלה איך לפעול תלויה לפעמים בשאלה אחרת: האם אנחנו מחפשים את ה'כן' של האדם המסוים הזה או של אדם כלשהו. במקרה השני, בדרך כלל נכון יותר למצוא את האדם שיאמר לנו 'כן' ולא ללחוץ על מישהו שמהסס".

שיעור מגלוריה סטיינם

לפעמים, אומרת צ'אנס, מה שאנחנו חווים כהתנגדות או תשובה שלילית לבקשה שלנו הוא לא התנגדות לבקשה עצמה אלא קושי בתהליך קבלת ההחלטה. במקרה כזה, עדיף להפוך את ההיענות לכמה שיותר קלה ופשוטה, על פי עקרונות ה־Nudge. צ'אנס נותנת כדוגמה לקוח שלה שהצליח להגדיל כך את הרישום לסדנאות שלו: "בסיום סדנה, הוא נתן למשתתפים דף שכל הפרטים בו כבר מולאו ועליהם רק לסמן אם הם רוצים להגיע לסדנה נוספת. הוא תפס אותם ברגע שבו הם עדיין בהיי מהסדנה וקשובים לקבל את ההחלטה שהוא רוצה שהם יקבלו, ואז הוריד את רמת המאמץ הנדרש מהם למינימום. לפעמים הרבה יותר חשובה קלות ההחלט ה מהמחויבות עצמה".

ואם אומרים לנו לא, זה הזמן למו"מ?
"אני מציעה משהו אחר. אפשר להגיע רחוק מאוד עם שאלת הקסם 'מה תצטרך' (What would it take). כלומר, להביא את האדם למצב של פתרון בעיות יחד איתנו. ברגע שהוא אומר, 'אלה התנאים שבהם אוכל לעשות זאת' ואנחנו נסכים, הוא עשוי להרגיש מחויב למילה שלו".

צ'אנס נותנת כדוגמה את הפעילה הפמיניסטית גלוריה סטיינם, שביקשה להילחם במכירת נערות לזנות. היא הגיעה לכפר בזמביה שבו שלוש נערות נמכרו לזנות שנה לפני כן. היא שאלה את נשות הכפר "מה יידרש כדי שזה לא יקרה?" והן ענו "גדר חשמלית". לא כדי להרחיק את סוחרי הנשים, אלא כי הפילים מגיעים, אוכלים את התירס, ואז אין לכפר מה למכור והעוני דוחף משפחות למכור את בנותיהן. סטיינם שמעה, השיגה את הכסף והכפר כולו חבר יחד כדי לבנות את הגדר. שנה לאחר מכן התירס שגשג ואף נערה לא נמכרה לזנות. צ'אנס סבורה שזה קרה לא רק בגלל הגדר עצמה, אלא כי הכפר כולו כבר היה מחויב לפרויקט.

גלוריה סטיינם. שאלה ''מה יידרש?'' / צילום: Reuters, Anthony Behar

הזכרת מוקדם יותר בשיחה דיקטטורים, וקשה להתעלם מהשאלה אם השפעה על בני אדם באמצעות מניפולציות היא דבר מוסרי.
"כולנו משפיעים על כולנו כל הזמן. בספר שלי אני מדברת על השפעה לטובה, ועל הנחת היסוד שאם אנחנו, האנשים הטובים שאין להם תאווה בלתי נשלטת לכוח, לא נדע איך להשפיע, הרי שמישהו אחר כבר יעשה את זה, אולי מישהו גרוע יותר. כלל האצבע שלי הוא שאנחנו יכולים להרגיש בנוח להשפיע, בהנחה שאנחנו מעריכים שאם אותו אדם היה חשוף בדיעבד לכל מה שעשינו, הוא היה רואה בכך פעולה לגיטימית".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד