גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון
שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

ישראל תגיע ביום רביעי לנקודת ציון היסטורית, 80 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה: ברלין תסיים את השלב הראשון במבצוע חץ 3, המערכת האסטרטגית פרי פיתוח התעשייה האווירית בישראל, שמיועדת לספק הגנה אווירית לגרמניה ואף למדינות אירופיות אחרות. כל זאת, על אף אתגרי מלחמת חרבות ברזל והאספקות למערכת הביטחון הישראלית.

דוחות התעשייה האווירית: צמיחה בכל היבשות, שיאים חדשים
ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

בועז לוי, שכיהן בעבר כמהנדס הראשי של החץ, ראש התוכנית, וכיום מכהן כמנכ"ל התעשייה האווירית, סוגר כמה מעגלים - מקצועיים ואישיים: "על אף שנתיים קשות לעם ישראל ולמדינת ישראל, עבדנו לילות כימים כדי לעמוד בזמנים. אנשים רבים עבדו בתנאים קשים מאוד במטרה לעמוד באספקת המערכות. כשהגרמנים חתמו הם ידעו כי הם רוכשים מערכת טובה, אבל לאחר השנתיים האחרונות הם התרשמו יותר.

"כראש תוכנית חץ 3 הובלתי אותה מרעיון ליירט בשכבה גבוהה יותר, וזו הוכיחה את עצמה במלחמה מול החות'ים ומול איראן. המעגל הנוסף הוא אישי: אני דור שני לשואה, ואזרחים יהודים שעברו את השואה רואים כעת כיצד דווקא בגרמניה, שבה הומצא הטיל הבליסטי הראשון, אנחנו מציבים את המענה האולטימטיבי ברמה העולמית".

עסקאות מיירטים ומל"טים בדרך

המערכת הישראלית שהוכיחה את עצמה במלחמת חרבות ברזל, נרכשה בעסקה היסטורית ב־2023, עוד בטרם המלחמה, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר. אל העסקה הזו, כפי שנחשף לאחרונה בגלובס, צפויה להתווסף עסקאות נוספות עם התעשייה האווירית לרכש מיירטים ומל"טים, שצפויות להסתכם לכמה מיליארדים נוספים. "זה לא פחות ממדהים", אומר תא"ל (מיל') רן כוכב, לשעבר מפקד מערך ההגנה אווירית של ישראל, וכיום מומחה בינלאומי להגנה אווירית רב־שכבתית.

חץ 3, מערכת הגנה שפיתחו במשותף מנהלת "חומה" במשרד הביטחון והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) ובייצור התעשייה האווירית, תתווסף למערך ההגנה הרב־שכבתי של גרמניה שמתבסס על מערכות מתוצרת מדינות שונות. זו הישראלית תגן מפני טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, ותמוקם מעל המערכות האחרות.

רן כוכב מגדיר את חץ 3 כ"חללית מתאבדת": "היכולת לפגוע ברזל בברזל (Hit-to-Kill) מחוץ לאטמוספירה, בחלל, במהירויות היפר־סוניות, היא מדע בדיוני שהפך למציאות בזכות המהנדסים הישראלים וזה המקום להצדיע למהנדסי מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, לאנשי אלתא, יצרני המכ"ם המשוכלל בעולם ולמנהלת 'חומה' במפא"ת. בדרך כלל אני מפרגן ללוחמות וללוחמי ההגנ"א וכעת נכון לציין לטובה את מהנדסי התעשייה האווירית: האנשים האלו, הם הלוחמים האלמונים שמצילים חיים".

תחרות בטווחי היירוט השונים

עבור טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה ימשיכו הגרמנים להשתמש במערכות אחרות כדוגמת פטריוט מתוצרת ריית'און האמריקאית. בטווח הבינוני, מפעילים את מערכת IRIS-T הגרמנית־שבדית, ובטווחים הקצרים מופעלות מערכות שונות כדוגמת סטינגר.

הסיטואציה בין החברות הישראליות לבין האמריקאיות מסקרנת משום שמדובר בשותפות וביריבות עסקית בעת ובעונה אחת. בעת שארה"ב מעניקה במסגרת מזכר ההבנות עם ישראל חצי מיליארד דולר למחקר ופיתוח בתחום ההגנה האווירית, חברות אמריקאיות נוטלות חלק במיזמים כמו המערכת שעבדה קשה מכולן במלחמה, כיפת ברזל, וחץ 3. עם זאת, יש גם יריבות עסקיות, כמו לוקהיד מרטין.

"מאבק אימתנים בין התעשיות הביטחוניות בעולם"

כוכב, ששימש בין השאר כמפקד יחידת החץ בעבר, התייחס גם להשלכות המלחמה באוקראינה על הביקושים למערכות ישראליות. לדבריו, "ישנו צורך אקוטי, שנובע מהמבט על שני העימותים הפעילים: בישראל ובאירופה. תחום ההגנה האווירית הפך למאבק איתנים בין התעשיות בעולם, אך למערכת הביטחון הישראלית ובכללותה לתעשייה האווירית ולמערך ההגנה האווירית, יש ניסיון מבצעי וידע הנדסי שאין בשום מקום בעולם".

מערך ההגנה המגוון של גרמניה משקף במידה רבה מסקנות שעולות ממאמר שחיבר תא"ל כוכב לפני שחרורו מצה"ל ביחד עם ד"ר סידהרת' קאושל במסגרת המכון המלכותי לביטחון לאומי (RUSI).

כפי שמאז 7 באוקטובר מתמודדת ישראל עם איומי הרקטות, הטילים והכטב"מים עם מערך רב־שכבתי שכולל את כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3, המחברים מציינים המחברים כי זה נדרש כחלק אינטרלי בכל מקום מול האיום המודרני.

בה בעת, בעולם שבו פונים לכלכלת חימושים כולל, למשל, בישראל עם מערכת אור איתן הישראלית להגנה באמצעות לייזר - מפקד מערך ההגנה האווירית הישראלית לשעבר וד"ר קאושל ממליצים לתכנן את המיירטים באופן שבו נדרש להתאים חימוש ייעודי למטרה כך שטילי החץ (2-3-4-5) יושקעו במטרות המאתגרות ביותר.

"המסירה ההיסטורית השבוע היא גם סגירת מעגל עבורי - כמפקד לשעבר של היחידה ושל המערך כולו, וכחוקר שבחן את האיומים הללו בזירה האקדמית הבינלאומית, במיוחד בהקשר האירופי", מספר כוכב. "הפתרון שגרמניה מאמצת היום הוא יישום ישיר של הלקחים שניתחנו ב-RUSI: הגנה אקטיבית, שכבה עליונה קטלנית, וראייה מערכתית כוללת".

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

הפער הגדול בין ההצלחה באוקראינה לישראל

היתרון המהותי של ישראל משתקף מהחיבור בין צורך בינלאומי גובר להגנה אווירית לבין ניסיון מבצעי מוצלח ישראלי שאין לו אח ורע בעולם. במאמר שחיבר ד"ר קאושל במכון RUSI עם סאם קראני־אוונס, השניים ציטטו נתונים שפרסם החוקר האוקראיני פטרו איבניוק ומכון CSIS אימתו, כי החל מפרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה בפברואר 2022 ועד 24 באוקטובר השנה, מערך ההגנה האווירית האוקראיני הצליח ליירט רק 24% מ־939 טילי איסקנדר וקינז'ל רוסיים ששוגרו לשטחם. לצורך ההשוואה, במבצע עם כלביא, מערך ההגנה האווירית הישראלי יירט כ־84% מהטילים הבליסטיים האיראניים, כאשר כ־63 טילים "בלבד" הצליחו לחדור. חץ 3, כמובן, הוכיחה את עצמה גם במתקפות הטילים האיראניות המסיביות באפריל ובאוקטובר אשתקד.

על כן, אין סיבה להיות מופתעים כי מדינות מזרח ואף צפון אירופה מתעניינות ואף רוכשות מערכות הגנה אווירית ישראליות. אחת מהראשונות והבולטות שבהן הייתה פינלנד, שגובלת ברוסיה ורכשה את קלע דוד של רפאל תמורת כ־366 מיליון דולר. בדומה לחץ 3, עסקה זו נסגרה עוד בטרם המלחמה, בזכות מכרז חריג אפילו במושגי טכנולוגיות ההגנה האווירית הישראליות: מתוך עשר חברות בינלאומיות בתחילת הדרך, שתיים ישראליות הגיעו לשלב הסופי - רפאל עם קלע דוד והתעשייה האווירית עם ברק MX.

קלע דוד וספיידר: פריצת דרך בשוק ההגנה האווירית

במהלך חרבות ברזל, קלע דוד הופעלה בכל זירות הלחימה בטווחים הבינוניים, מה שהביא להתגברות העניין בה. המערכת מסקרנת בזירה העולמית הן בזכות יכולות התמרון שלה, הן בזכות הרלוונטיות לטילים וכטב"מים, והן בזכות עלות המיירטים: בעוד פטריוט PAC 3 עולה 6 מיליון דולר, קלע דוד מוערך בכשישית מחיר. ככלל, מחירי המיירטים הישראליים - מכל הסוגים - הם זולים לאין שיעור ביחס למקביליהם בעולם.

ייחודיות של טכנולוגיות ההגנה האווירית הישראליות היא שלא בהכרח יש צורך כי מערכת תהיה חלק אינטגרלי מהמערך של צה"ל, כדי שהיא תהיה מבוקשת. מערכת ספיידר של רפאל נמכרה לאורך השנים למדינות, לפי פרסומים, כמו צ'כיה, פיליפינים, וייטנאם, סינגפור, הודו ואזרבייג'ן, תוך שהיא מיועדת ליירוט מל"טים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים באמצעות שתי משפחות מיירטים מתוצרת רפאל: פיתון (PYTHON) ודרבי (DERBY).

אל כל אלו התווספה ביוני האחרון, כשהמלחמה עוד הייתה בעיצומה, רומניה עם החלטה לרכוש את ספיידר תמורת כ־2.2 מיליארד דולר. המכרז בו זכתה רפאל אושר בפרלמנט בבוקרשט ב־2023, והליך הראכש החל ב־2023. מעבר לעצם העסקה שעדיין לא נחתמה ולשוויה הגבוה, רפאל רשמה הישג בעצם היריבות העסקיות שעליהן גברה במכרז: החברה הקוריאנית ליג NEX1 הודחה מההליך כבר בשנה שעברה, בשל בעיות במסמכי המכרז, אבל משמעותיות ממנה היו הענקית האירופית MBDA וחברת דיהל הגרמנית. MBDA שהמטה שלה יושב בפריז הציעה את "מיסטרל 3", ואילו דיהל את IRIS.

חץ 3 צפויה להשתלב ביוזמת "מגן השמיים האירופי" (ESSI) ולהגן לא רק על ברלין, אלא על שטח רחב ביבשת. לצד פריסת מערכות ישראליות נוספות במדינות האיחוד האירופי, עולה השאלה אם אירופה תצליח להקים מערך הגנה רב־שכבתי אזורי, בדומה למערך שבנתה ישראל.

תא"ל (במיל') רן כוכב מעריך כי הקמת מערכת הגנה רב־שכבתית אירופית בשליטת נאט"ו או האיחוד האירופי עשויה להימשך בין 5 ל־15 שנים. לדבריו, "ישראל רחוקה מאיראן יותר מאשר גרמניה ממוסקבה, ולכן נדרשות מערכות הגנה אווירית מתקדמות".

עוד כתבות

הביטוי שדיסני מחקה מהדוחות מעיד על מנגנון פיננסי שקרס

בשקט בשקט דיסני כרעה תחת הנטל והסירה מדוחותיה הכספיים את המושגים ששלטו בהוליווד בשנים האחרונות: הכלה, גיוון ושיתופיות ● מחשש לתביעות וסערות פוליטיות בתאגיד נמנעים משפת הייצוג, וחוזרים לניטרליות שתורמת לניהול סיכונים

דירת 4 חדרים בקריית אונו / צילום: דיויד לוין

"נמוך מהממוצע בעיר": בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בקריית אונו?

מדובר בדירה שנוספה בפרויקט חיזוק ובינוי, ומחירה נמוך מזה של דירות 4 חדרים בעיר ● העסקה ממחישה את הפערים הגדולים בין דירות חדשות לבין דירות שהורחבו בתמ"א 38/1

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

"המהפכה השנייה בפנסיה" יוצאת לדרך: מערכת שליטה אישית לציבור על כספי החיסכון

רשות שוק ההון מוציאה לדרך מכרז חדש במטרה לייצר פלטפורמה חדשה שתחליף את המסלקה הפנסיונית ותאפשר לציבור לשלוט בצורה ישירה על המידע הפנסיוני שלו ואף לבצע פעולות ● המערכת תעלה כ-10 שקלים לכניסה ● רשות שוק ההון: "מהפכה בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל"

החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: 10 מיליון שקל בשנה

מדיניות עבודת השיווק והפרסום החדשה של סלקום מצביעה על צוותים עצמאיים שילוו את מותגי קבוצת התקשורת ● בכך, סלקום למעשה מוציאה מהמשוואה את עמלות המדיה המקובלות בענף הפרסום, מה שיחסוך לחברה כ-10 מיליון שקל בשנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מניות הבנייה והבנקים קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● מדדי הבנייה והבנקים התקדמו בכ-1.5% ● טבע חצתה במהלך יום המסחר שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● וול סטריט מסכמת שבוע חיובי של עליות, והציפיות להורדת ריבית בדצמבר הולכות וגוברות ● וגם: ההחלטה שתקבע אם יתרחש ראלי של סוף־שנה בשווקים שמעבר לים

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

ישראייר רשמה שיא במספר המטוסים שהפעילה ברבעון; הרווח הנקי זינק ב-75%

הכנסות ישראייר ברבעון השלישי זינקו ב-55% והסתכמו ב-258 מיליון דולר ● מניית החברה נסחרת בעלייה של 1.3% בבורסה, אך מתחילת השנה עדיין ירדה בכ-4% ● שווי השוק המגולם לחברה עומד על 488 מיליון שקל

פרויקט שכירות בשכונת סירקין בפתח תקווה / הדמיה: סנאפצט רועי כהן

איזו עיר בישראל היא שיאנית המגורים בשכירות, ואיזו מדינה היא שיאנית הפעילות הספורטיבית?

מי היה הסנדק של אריק איינשטיין, כמה צמדים של אב ובן כיהנו כנשיאי ארה"ב ןבראש איזו מדינה עומדים יחד נשיא צרפת ובישוף אורז'ל? ● הטריוויה השבועית

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

מנורה סוגרת את דוחות חברות הביטוח עם תשואה להון של 31.6%

חברת הביטוח מנורה הציגה ברבעון החולף עלייה של כ-10% ברווח, שעמד על כ-587 מיליון שקל ● היקף הנכסים תחת ניהולה המשיך לגדול ועמד על כ-423.5 מיליארד שקל ● בדיקת מחירי ביטוחי הרכב ממשיכה לרחף מעל חברות הביטוח

מימין: אורי וטרמן, רם גב, יפית גריאני / צילום: טלי בוגדנובסקי, יונתן בלום, כדיה לוי, צילום מסך

מינוי מנכ"ל כאל בישורת האחרונה: אלה שלושת המועמדים המובילים

זהות מנכ"ל כאל החדש תוכרע בימים הקרובים בצל עסקת המכירה שדיסקונט מוביל, אשר עדיין ממתינה לאישורים רגולוטריים חשובים ● מי שייבחר יידרש להציג ביצועים בתקופת אי־ודאות שתקבע את שווי חברת האשראי לבעלים החדשים ● הבכירים בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר: יפית גריאני, שפרשה לאחרונה מישראכרט; אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל לשעבר; ורם גב מבנק הפועלים

רחוב בתל אביב. ''כל בעל מקצוע חושב על החלק שלו, יועץ אשפה רוצה מקום למשאיות'' / צילום: Shutterstock

למה נעים יותר ללכת בשינקין מאשר בשכונת המשתלה

מחקר חדש של המתכנן העירוני טל אלסטר חושף שורה ארוכה של חסמים מערכתיים, רגולטוריים ותרבותיים שמונעים תכנון עירוני אמיתי בישראל - ומציע מתודולוגיה לתיקון המצב, מהשלטון המרכזי ועד העיריות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה למדה את השיטה האיראנית ולקחה אותה צעד אחד קדימה

כל המערך הפיננסי הטורקי - בין אם מדובר בבנקים, בבורסה באיסטנבול או במשרדי הממשלה - עומד למען חמאס פתוח לרווחה ● עם זאת, ארגון הטרור הוא רק "כלי" אחד מתוך רבים שמפעילה טורקיה במסגרת שאיפתה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהפוך לאימפריה ● ובטווח הארוך, נשיא טורקיה רוצה שישראל תחדל מלהתקיים. פשוטו כמשמעו

עופר ינאי / צילום: ליאב פישל

עופר ינאי לאחר ביצור השליטה בנופר: "לוקח צעד אחורה בהפועל ת"א"

בעל השליטה ומנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית נופר השלים מהלך להגדלת החזקותיו באמצעות לאומי פרטנרס: "עסקה שמפגישה אותי עם נזילות" ● ינאי, שגם מחזיק בהפועל ת"א בכדורסל, מציין כעת כי ייקח צעד אחורה בניהול הקבוצה

חגי אורן, מנכ״ל מיטב גמל ופנסיה / צילום: רועי מזרחי

אחרי 72 שעות במשרד ההורים שלו הזמינו משטרה. ואז הוא החליט לשנות כיוון

"כעורך דין השיא שלי היה 72 שעות במשרד, שבסיומן נסעתי הביתה לישון. לא עניתי לטלפונים, אז ההורים שלי שלחו שוטרים לוודא שאני בחיים. שם הבנתי שאני לא ממשיך" ● שיחה קצרה עם חגי אורן, מנכ״ל מיטב גמל ופנסיה

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

סלקום רוצה לרכוש את הפעילות העסקית של הוט במאות מיליוני שקלים

סלקום בוחנת רכישה של הפעילות הקווית והעסקית של הוט במאות מיליוני שקלים, אשר חברת פרטנר הביעה בה עניין לפני מעל לחודשיים ● הצעה פורמלית ככל הידוע טרם הוגשה לבנק ההשקעות רוטשילד המרכז את מכירת הפעילויות השונות

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

החוקרת שמלמדת איך לשכנע אנשים להגיד כן

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

4 מחבלים מתבצרים חוסלו כשיצאו ממנהרה ברפיח

דיווחים בעזה: צה"ל תוקף בח'אן יונס ● מתקיימים חיפושים אחר חלל חטוף בבית לאהיא ● קטאר רומזת שיש להתקדם לשלב ב' בהסכם בין ישראל לחמאס: "זה שנותרו שני חטופים חללים - הישג אמיתי" ● גילויים חדשים על כישלון חיל האוויר ב-7 באוקטובר: "לא תקפו" ● הרמטכ"ל מקים צוות חקירה ייעודי למחדל "חומת יריחו" ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח אשכול באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

לפני 5 שנים היא הייתה חברה קיבוצית קטנה. היום קוראים לה בשוק "חברת חשמל 2"

יצרנית החשמל משק אנרגיה, שנמצאת בבעלות 280 קיבוצים, החלה את דרכה הציבורית בתור חברה קטנה ומדשדשת, שלפי גורמים "התקשתה לעשות עסקים אפילו עם התנועה הקיבוצית" ● אבל אחרי שינוי דרמטי באסטרטגיה ושורת עסקאות ענק עמוסות סיכון, היא זינקה לשווי של מעל 4.5 מיליארד שקל, כשהמניה קפצה רק בשנה האחרונה ב־200% ● מהעסקה השנויה במחלוקת עם ג'ורג' חורש ועד לדומיננטיות הגוברת בשוק החשמל

בת חן סבג וקרן מור ב''הורסת''. מי הרסה למי / צילום: באדיבות הוט ו–NEXT TV

בין הצטלבות זהויות לקללה משפחתית: בת חן סבג עברה דרך מאז "מטומטמת"

תשע שנים אחרי "מטומטמת", בת חן סבג חוזרת עם "הורסת", דרמה משפחתית שבמרכזה קללה עתיקה לפיה כל גבר המתאהב באחת מנשות המשפחה מוצא את מותו ● דרך חזרתה של הגיבורה לאשקלון, הסדרה פורשת סיפור מריר-מתוק על נשים חזקות הנתפסות כ"מכשפות", ועל קללה שמתבהרת כמעין העברה בין־דורית של פחד וכאב

בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במגדל בחיפה? / צילום: אליאס שאער

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במגדל בחיפה?

דירת 2 חדרים בשטח 51 מ"ר עם מרפסת בשטח 11 מ"ר וחניה תת־קרקעית תמורת נמכרה בשכונת הדר כרמל בחיפה תמורת 1.28 מיליון שקל ● המוכר הוא משקיע מהמרכז שהשכיר את הדירה תמורת 4,000 שקל בחודש

דמיס הסביס בטקס קבלת פרס נובל 2024 / צילום: Reuters, TT News Agency/Henrik Montgomery

האיש שדוחק את גבולות ה-AI עושה עוד צעד לשינוי העולם שהכרנו

מעטים תרמו להתקדמות הענק של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות כמו דמיס הסביס, אם בכלל ● מי שייסד את חברת DeepMind, שנרכשה על ידי גוגל ומקדמת אותה להובלה בתחום, התעניין מגיל צעיר בחיבור בין המוח האנושי לבין עולם המחשוב, הוכתר כאמן שחמט צעיר, למד נוירו־ביולוגיה וזכה לפרס נובל על יצירת מודל שהפך את ה–AI לכלי לגיטימי במדע