גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון
שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

ישראל תגיע ביום רביעי לנקודת ציון היסטורית, 80 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה: ברלין תסיים את השלב הראשון במבצוע חץ 3, המערכת האסטרטגית פרי פיתוח התעשייה האווירית בישראל, שמיועדת לספק הגנה אווירית לגרמניה ואף למדינות אירופיות אחרות. כל זאת, על אף אתגרי מלחמת חרבות ברזל והאספקות למערכת הביטחון הישראלית.

דוחות התעשייה האווירית: צמיחה בכל היבשות, שיאים חדשים
ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

בועז לוי, שכיהן בעבר כמהנדס הראשי של החץ, ראש התוכנית, וכיום מכהן כמנכ"ל התעשייה האווירית, סוגר כמה מעגלים - מקצועיים ואישיים: "על אף שנתיים קשות לעם ישראל ולמדינת ישראל, עבדנו לילות כימים כדי לעמוד בזמנים. אנשים רבים עבדו בתנאים קשים מאוד במטרה לעמוד באספקת המערכות. כשהגרמנים חתמו הם ידעו כי הם רוכשים מערכת טובה, אבל לאחר השנתיים האחרונות הם התרשמו יותר.

"כראש תוכנית חץ 3 הובלתי אותה מרעיון ליירט בשכבה גבוהה יותר, וזו הוכיחה את עצמה במלחמה מול החות'ים ומול איראן. המעגל הנוסף הוא אישי: אני דור שני לשואה, ואזרחים יהודים שעברו את השואה רואים כעת כיצד דווקא בגרמניה, שבה הומצא הטיל הבליסטי הראשון, אנחנו מציבים את המענה האולטימטיבי ברמה העולמית".

עסקאות מיירטים ומל"טים בדרך

המערכת הישראלית שהוכיחה את עצמה במלחמת חרבות ברזל, נרכשה בעסקה היסטורית ב־2023, עוד בטרם המלחמה, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר. אל העסקה הזו, כפי שנחשף לאחרונה בגלובס, צפויה להתווסף עסקאות נוספות עם התעשייה האווירית לרכש מיירטים ומל"טים, שצפויות להסתכם לכמה מיליארדים נוספים. "זה לא פחות ממדהים", אומר תא"ל (מיל') רן כוכב, לשעבר מפקד מערך ההגנה אווירית של ישראל, וכיום מומחה בינלאומי להגנה אווירית רב־שכבתית.

חץ 3, מערכת הגנה שפיתחו במשותף מנהלת "חומה" במשרד הביטחון והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) ובייצור התעשייה האווירית, תתווסף למערך ההגנה הרב־שכבתי של גרמניה שמתבסס על מערכות מתוצרת מדינות שונות. זו הישראלית תגן מפני טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, ותמוקם מעל המערכות האחרות.

רן כוכב מגדיר את חץ 3 כ"חללית מתאבדת": "היכולת לפגוע ברזל בברזל (Hit-to-Kill) מחוץ לאטמוספירה, בחלל, במהירויות היפר־סוניות, היא מדע בדיוני שהפך למציאות בזכות המהנדסים הישראלים וזה המקום להצדיע למהנדסי מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, לאנשי אלתא, יצרני המכ"ם המשוכלל בעולם ולמנהלת 'חומה' במפא"ת. בדרך כלל אני מפרגן ללוחמות וללוחמי ההגנ"א וכעת נכון לציין לטובה את מהנדסי התעשייה האווירית: האנשים האלו, הם הלוחמים האלמונים שמצילים חיים".

תחרות בטווחי היירוט השונים

עבור טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה ימשיכו הגרמנים להשתמש במערכות אחרות כדוגמת פטריוט מתוצרת ריית'און האמריקאית. בטווח הבינוני, מפעילים את מערכת IRIS-T הגרמנית־שבדית, ובטווחים הקצרים מופעלות מערכות שונות כדוגמת סטינגר.

הסיטואציה בין החברות הישראליות לבין האמריקאיות מסקרנת משום שמדובר בשותפות וביריבות עסקית בעת ובעונה אחת. בעת שארה"ב מעניקה במסגרת מזכר ההבנות עם ישראל חצי מיליארד דולר למחקר ופיתוח בתחום ההגנה האווירית, חברות אמריקאיות נוטלות חלק במיזמים כמו המערכת שעבדה קשה מכולן במלחמה, כיפת ברזל, וחץ 3. עם זאת, יש גם יריבות עסקיות, כמו לוקהיד מרטין.

"מאבק אימתנים בין התעשיות הביטחוניות בעולם"

כוכב, ששימש בין השאר כמפקד יחידת החץ בעבר, התייחס גם להשלכות המלחמה באוקראינה על הביקושים למערכות ישראליות. לדבריו, "ישנו צורך אקוטי, שנובע מהמבט על שני העימותים הפעילים: בישראל ובאירופה. תחום ההגנה האווירית הפך למאבק איתנים בין התעשיות בעולם, אך למערכת הביטחון הישראלית ובכללותה לתעשייה האווירית ולמערך ההגנה האווירית, יש ניסיון מבצעי וידע הנדסי שאין בשום מקום בעולם".

מערך ההגנה המגוון של גרמניה משקף במידה רבה מסקנות שעולות ממאמר שחיבר תא"ל כוכב לפני שחרורו מצה"ל ביחד עם ד"ר סידהרת' קאושל במסגרת המכון המלכותי לביטחון לאומי (RUSI).

כפי שמאז 7 באוקטובר מתמודדת ישראל עם איומי הרקטות, הטילים והכטב"מים עם מערך רב־שכבתי שכולל את כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3, המחברים מציינים המחברים כי זה נדרש כחלק אינטרלי בכל מקום מול האיום המודרני.

בה בעת, בעולם שבו פונים לכלכלת חימושים כולל, למשל, בישראל עם מערכת אור איתן הישראלית להגנה באמצעות לייזר - מפקד מערך ההגנה האווירית הישראלית לשעבר וד"ר קאושל ממליצים לתכנן את המיירטים באופן שבו נדרש להתאים חימוש ייעודי למטרה כך שטילי החץ (2-3-4-5) יושקעו במטרות המאתגרות ביותר.

"המסירה ההיסטורית השבוע היא גם סגירת מעגל עבורי - כמפקד לשעבר של היחידה ושל המערך כולו, וכחוקר שבחן את האיומים הללו בזירה האקדמית הבינלאומית, במיוחד בהקשר האירופי", מספר כוכב. "הפתרון שגרמניה מאמצת היום הוא יישום ישיר של הלקחים שניתחנו ב-RUSI: הגנה אקטיבית, שכבה עליונה קטלנית, וראייה מערכתית כוללת".

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

הפער הגדול בין ההצלחה באוקראינה לישראל

היתרון המהותי של ישראל משתקף מהחיבור בין צורך בינלאומי גובר להגנה אווירית לבין ניסיון מבצעי מוצלח ישראלי שאין לו אח ורע בעולם. במאמר שחיבר ד"ר קאושל במכון RUSI עם סאם קראני־אוונס, השניים ציטטו נתונים שפרסם החוקר האוקראיני פטרו איבניוק ומכון CSIS אימתו, כי החל מפרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה בפברואר 2022 ועד 24 באוקטובר השנה, מערך ההגנה האווירית האוקראיני הצליח ליירט רק 24% מ־939 טילי איסקנדר וקינז'ל רוסיים ששוגרו לשטחם. לצורך ההשוואה, במבצע עם כלביא, מערך ההגנה האווירית הישראלי יירט כ־84% מהטילים הבליסטיים האיראניים, כאשר כ־63 טילים "בלבד" הצליחו לחדור. חץ 3, כמובן, הוכיחה את עצמה גם במתקפות הטילים האיראניות המסיביות באפריל ובאוקטובר אשתקד.

על כן, אין סיבה להיות מופתעים כי מדינות מזרח ואף צפון אירופה מתעניינות ואף רוכשות מערכות הגנה אווירית ישראליות. אחת מהראשונות והבולטות שבהן הייתה פינלנד, שגובלת ברוסיה ורכשה את קלע דוד של רפאל תמורת כ־366 מיליון דולר. בדומה לחץ 3, עסקה זו נסגרה עוד בטרם המלחמה, בזכות מכרז חריג אפילו במושגי טכנולוגיות ההגנה האווירית הישראליות: מתוך עשר חברות בינלאומיות בתחילת הדרך, שתיים ישראליות הגיעו לשלב הסופי - רפאל עם קלע דוד והתעשייה האווירית עם ברק MX.

קלע דוד וספיידר: פריצת דרך בשוק ההגנה האווירית

במהלך חרבות ברזל, קלע דוד הופעלה בכל זירות הלחימה בטווחים הבינוניים, מה שהביא להתגברות העניין בה. המערכת מסקרנת בזירה העולמית הן בזכות יכולות התמרון שלה, הן בזכות הרלוונטיות לטילים וכטב"מים, והן בזכות עלות המיירטים: בעוד פטריוט PAC 3 עולה 6 מיליון דולר, קלע דוד מוערך בכשישית מחיר. ככלל, מחירי המיירטים הישראליים - מכל הסוגים - הם זולים לאין שיעור ביחס למקביליהם בעולם.

ייחודיות של טכנולוגיות ההגנה האווירית הישראליות היא שלא בהכרח יש צורך כי מערכת תהיה חלק אינטגרלי מהמערך של צה"ל, כדי שהיא תהיה מבוקשת. מערכת ספיידר של רפאל נמכרה לאורך השנים למדינות, לפי פרסומים, כמו צ'כיה, פיליפינים, וייטנאם, סינגפור, הודו ואזרבייג'ן, תוך שהיא מיועדת ליירוט מל"טים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים באמצעות שתי משפחות מיירטים מתוצרת רפאל: פיתון (PYTHON) ודרבי (DERBY).

אל כל אלו התווספה ביוני האחרון, כשהמלחמה עוד הייתה בעיצומה, רומניה עם החלטה לרכוש את ספיידר תמורת כ־2.2 מיליארד דולר. המכרז בו זכתה רפאל אושר בפרלמנט בבוקרשט ב־2023, והליך הראכש החל ב־2023. מעבר לעצם העסקה שעדיין לא נחתמה ולשוויה הגבוה, רפאל רשמה הישג בעצם היריבות העסקיות שעליהן גברה במכרז: החברה הקוריאנית ליג NEX1 הודחה מההליך כבר בשנה שעברה, בשל בעיות במסמכי המכרז, אבל משמעותיות ממנה היו הענקית האירופית MBDA וחברת דיהל הגרמנית. MBDA שהמטה שלה יושב בפריז הציעה את "מיסטרל 3", ואילו דיהל את IRIS.

חץ 3 צפויה להשתלב ביוזמת "מגן השמיים האירופי" (ESSI) ולהגן לא רק על ברלין, אלא על שטח רחב ביבשת. לצד פריסת מערכות ישראליות נוספות במדינות האיחוד האירופי, עולה השאלה אם אירופה תצליח להקים מערך הגנה רב־שכבתי אזורי, בדומה למערך שבנתה ישראל.

תא"ל (במיל') רן כוכב מעריך כי הקמת מערכת הגנה רב־שכבתית אירופית בשליטת נאט"ו או האיחוד האירופי עשויה להימשך בין 5 ל־15 שנים. לדבריו, "ישראל רחוקה מאיראן יותר מאשר גרמניה ממוסקבה, ולכן נדרשות מערכות הגנה אווירית מתקדמות".

עוד כתבות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119