גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

שוק הרכב הישראלי משלים בימים אלה את אחד המהפכים המהירים והמשמעותיים ביותר בתולדותיו. מדובר במעבר מ"שוק של מוכרים", שנשלט על ידי המשווקים עד 2023, והתאפיין בביקוש כמעט קשיח לרכב, עם עליות מחירים תכופות ורשימות המתנה לדגמים רבים, ל"שוק של קונים", שבו קיים עודף היצע, ושבו הכוח נמצא בידי הצרכנים.

משרד התחבורה נגד הריכוזיות: יבואני רכב זומנו לשימוע
מכונית רטרו צרפתית החל מ-169 אלף שקל. למי היא מתאימה?

סימנים ראשונים לשינוי החלו להופיע בשנת 2024, בעקבות הצפה של השוק במותגים ובדגמים סיניים חדשים, ובמקביל ירידה הדרגתית בכלל הביקוש לרכב חדש. ב-2025 השוק כבר הושלמה תפנית של 180 של מעלות.

נכון להיום, לקוחות שמחפשים לרכוש רכב חדש עומדים בפני היצע חסר תקדים של דגמים בכל הפלחים הקיימים. קטגוריות חדשות נולדות חדשות לבקרים, וכמעט בכל שבוע נוספים לשוק עוד דגמים אסטרטגיים, שמנהלים ביניהם תחרות מחירים צמודה כדי למשוך אליהם לקוחות.

אם לא יחול שינוי, נראה שהמצב הזה יימשך ב-2026, ואולי גם הלאה. ננסה למפות כאן את השינויים המרכזיים שצפויים.

המחירים: סימנים ברורים לירידה

באפריל 2024 כתבנו כאן ש"מחירי כלי הרכב החדשים הנמכרים בישראל נמצאים כיום ברמת שיא... המחיר הממוצע לעסקת רכישת רכב חדש, במחירי מחירון רשמיים, נע סביב 200 אלף שקל, וזאת למרות המגמה העולמית של ירידה בעלויות הייצור".

פחות משנה וחצי לאחר מכן כבר אפשר לזהות מגמה ברורה של ירידה במדד "המחיר הממוצע לעסקת רכישה של רכב חדש", ובענף מעריכים שהוא נע כיום סביב 170-180 אלף שקל.

נדגיש, שהמדד הזה לא מתייחס למחירי העסקאות בפועל, שהם אף נמוכים יותר, בשל עשרות אלפי מכירות של רכבי אפס קילומטר בהנחות עמוקות, אלא רק למחירי המחירון הרשמיים. כלומר במציאות ירידת המחירים בולטת יותר.

הסיבה המרכזית לשינוי היא שוק הרכב הסיני, שסובל מעודף חמור של כושר ייצור, ששוחק משמעותית את הרווחיות של היצרנים. לפיכך היצוא הוא "שסתום לחץ", שאותו משחררת ממשלת סין כדי למנוע קריסה של יצרני רכב ושל שרשרת האספקה שלהם, שמהווים תווך מרכזי של הכלכלה והתעסוקה בסין.

מכיוון, שכל היצרנים רוצים לעמוד במכסות היצוא שלהם ולשפר את יכולת ההישרדות שלהם, לצד טיפוח המניות שלהם, התוצאה היא זינוק חד במגוון דגמי היצוא הסיניים עם תקינה אירופית, שמלווה במחירים שוברי שוק.

הינה שתי דוגמאות: ב-2023, מי שרצה לרכוש בישראל רכב היברידי "אמיתי" למשפחות, בתצורת סדאן או קרוס-אובר, היה צריך לבחור בין ארבעה-חמישה דגמים יפניים וקוריאניים, ולהכין תקציב של 170-190 אלף שקל. נכון להיום כבר מוצעים בפלח הזה כ-15 דגמים היברידיים, רובם סיניים מאובזרים בתצורת קרוס-אובר, שהצטרפו לשוק במהלך 2025 בלבד.

דוגמה נוספת היא פלח הרכב החשמלי "המשפחתי". ב-2023 מחיר המחירון הממוצע של כלי רכב בפלח נע סביב 170 אלף שקל, וההיצע כלל כחמישה דגמים. כיום כבר יש בשוק כ-11 דגמים חשמליים שימושיים למשפחות, שמחיר המחירון שלהם מתחיל בפחות מ-160 אלף שקל.

מגמת ירידת המחירים בפלח ממשיכה, ורק בחודשיים האחרונים הצטרפו לתחרות עוד ארבעה דגמים חשמליים משפחתיים, במחירי מחירון שמתחילים בפחות מ-150 אלף שקל. נוסף על כך מתרחבת במהירות קטגוריה של כלי רכב חשמליים עירוניים בטווח מחיר של 115-130 אלף שקל, שכלל לא הייתה קיימת בשוק לפני שנתיים. כיום אנחנו רואים את "המלחמה" מתרחבת גם לפלח הפלאג-אין הייבריד, עם נציגים ראשונים בטווח המחיר של 150-160 אלף שקל. המגמה הזו לא צפויה להאט ב-2026.

קניבליזם: השמדת ערך בתוך המשפחה

מגמת ירידת המחירים משנה במהירות גם את חלוקת הפלחים המסורתית בשוק הרכב. אם לפני שנתיים-שלוש הפלח הדומיננטי בשוק היה, ללא עוררין, פלח דגמי הקרוס-אובר בגודל בינוני, כיום צומח ועולה ההיצע וביקוש של דגמים קומפקטיים יותר בתצורת קרוס-אובר, שממדיהם, ביצועיהם ואבזורם לא נופלים בהרבה מאלה של הדגמים "בגודל בינוני" ששלטו בשוק עד לשנה שעברה, אבל מחירם נמוך משמעותית.

רק בחודשיים האחרונים ראינו דגמים חדשים, כמו דיפאל 05, איון Y, צ'רי טיגו 4 וג'אקו 5, עם מגוון מערכות הנעה, זוכים להתעניינות רבה, ובשבועות האחרונים הצטרפו אליהם ATTO2 של BYD ו-B10 של המותג LEAP. כולם נמצאים בטווח המחיר של 136-150 אלף שקל, זול יותר משמעותית.

במקביל אנחנו רואים יותר ויותר דגמים משפחתיים "גדולים", שבעבר מוצבו בטווח המחיר של 220-250 אלף שקל, יורדים לעבר הפלח של הדגמים בגודל בינוני, בטווח המחיר של 180-200 אלף שקל.

התוצאה היא "קניבליזם". כלומר, המכירות של הדגמים המוזלים לוקחות מכירות לא רק מהמתחרים, אלא גם, ובעיקר, מדגמים של אותם יבואנים עצמם, שהיו להיטי מכירות עד לאחרונה. התופעה תלך ותחריף ב-2026 ככל שנהגי ציי הרכב יגלו שהם יכולים לשלם הרבה פחות שווי שימוש, ולקבל כמעט את אותה תמורה.

הסביבה העסקית: הסיכון הולך ועולה

חוק הביקוש וההיצע של המאקרו-כלכלה הקלאסית קובע, כי "אם ההיצע עולה המחירים יורדים". מנגד, חוקי השוק חופשי אומרים, "בסביבה תחרותית רוויה עם מלחמת מחירים, רמת הסיכון העסקי נוסקת".

כיום יש למעלה מ-52 מותגי רכב פעילים בשוק הישראלי, והתוצאה היא זינוק בסיכון העסקי. אם לפני שנתיים-שלוש נדרשו כ-3 מיליון שקל בממוצע לקמפיין החדרה של דגם רכב "אסטרטגי" חדש לשוק הישראלי, ועוד כמה מיליוני שקלים כדי "לתחזק" את נוכחות השוק שלו, כיום נדרש סכום דומה בדולרים. כלומר יותר מפי שלושה.

יבואן מרכזי אמר לנו השבוע כי "הצרכנים מופצצים במידע שיווקי על דגמים ומותגים חדשים, ויש גבול לכמות המסרים שהם יכולים לעבד. נהג שנוסע בנתיבי איילון יכול להיתקל כיום בתוך רבע שעה בלבד בשלטי חוצות של שלושה-ארבעה דגמים חדשים לגמרי. ערוצי הטלוויזיה והדיגיטל מוצפים כיום במודעות רכב, וזה רק גורם ללקוחות לשבת על הגדר. את היצרנים זה לא מעניין; והם ממשיכים לשלוח לישראל דגמים חדשים על פי לוחות הזמנים והתוכנית העסקית שלהם".

תופעות הלוואי של הסיטואציה ההיפר-תחרותית ילכו ויקצינו ב-2026: תקציבי הפרסום הנדרשים כדי ליצור נוכחות שיווקית ימשיכו לעלות, וכך גם החסמים התחרותיים שעומדים בפני שחקנים חדשים שנכנסים לשוק.

יבואנים עלולים לוותר מרצונם על מותגים שאין להם הצדקה, וההיצע יהפוך להיות רציונלי יותר. ייתכן בהחלט שגם נראה יוזמות שיווקיות חדשות ופורצות דרך. וכל זה עוד מבלי לדבר על המהפכות שמתכנן הרגולטור. כך או כך, מחכה לענף הרכב הישראלי שנה סוערת, שבה הלקוח הוא המלך.

עוד כתבות

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד פעמי, ב-OECD צופים שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

שדה התעופה רמון / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

כשלים במענה רפואי, היעדר מסגרות עבודה סדורות ותיאום לקוי: דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצביע על פערים מרכזיים במוכנות מערכות התחבורה המרכזיות בישראל להתמודדות עם תרחישי חירום ● מה יקרה בשדה התעופה רמון במקרה של אירוע רב־נפגעים, ולמה ירדה כשירות המאבטחים בקו האדום?

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ומינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה, למשך 5 שנים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"לראשונה מאז 1979" - אפיק ההשקעה שעשוי להכפיל את ערכו

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת, המניות הדואליות יכבידו מעט על המדדים ● וול סטריט התאוששה מעט אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● הדולר נחלש מול השקל; ב–UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הביטקוין עלה ביותר מ-5%

לאחר הירידות אתמול: הממדים המרכזיים בוול סטריט ננעלו בעליות ● אירופה ננעלה במגמה מעורבת ● חברת התרופות הגרמנית באייר זינקה לאחר שממשלת ארה"ב קראה להגביל את התביעות נגדה ● חברת התוכנה האמריקאית מונגו די.בי זינקה ב-22%

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עולים לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישת העירייה לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● עיריית ת"א: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

חברת סלברייט / צילום: איל יצהר

סלברייט רוכשת חברה ב-170 מיליון דולר, מפטרת 20 עובדים בישראל

מהלך הפיטורים של סלברייט מגיע בתקופה שבה מניית החברה מציגה ביצועים חזקים יחסית לשוק ● בתוך כך, החברה הודיעה היום על השלמת רכישת חברת קורליום תמורת כ־170 מיליון דולר

מבצעי בלאק פריידיי / צילום: ap, David Zalubowski

המרוויחים הגדולים מהבלאק פריידיי: ענף מוצרי החשמל וענף המחשבים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא מהנפגעים הגדולים בנובמבר, בשל תחרות בינלאומית חזקה

מכון לרפואה משפטית אבו כביר ת''א / צילום: איל יצהר

משרד ראש הממשלה מאשר: הממצאים שהועברו אתמול מעזה לא קשורים לחטופים החללים

אחרי בדיקה במכון לרפואה משפטית: הממצאים שהועברו מעזה לא קשורים לחללים החטופים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● השב"כ בהודעה מיוחדת לתושבי בת ים: "האיראנים הגיעו - וזו לא בדיחה" ● עדכונים שוטפים

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

עו''ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

עורכי הדין גזרו קופון מהמלצות על יועצים חיצוניים. עכשיו הלשכה שמה ברקס

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מרחיבה את האיסור להמליץ ללקוחות על יועצים חיצוניים תמורת תשלום, מעורכי דין בתחום ההתחדשות העירונית - לכלל התחומים ● איך בכל זאת אפשר להמליץ?

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן