גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כללי המס משתנים, רוב העמותות לא ערוכות: איך תקבלו החזרים על תרומות

היקף התרומות בישראל עומד על כ-4 מיליארד שקל בשנה, בגינם ניתן כמיליארד שקל זיכוי ממס ● בעקבות רפורמה חדשה של רשות המסים, החל מינואר תרומה שלא דווחה במערכת דיגיטלית לא תזכה בהטבת מס

החזר מס על תרומות יוצא לדרך / צילום: Shutterstock
החזר מס על תרומות יוצא לדרך / צילום: Shutterstock

החל מ-1 בינואר 2026 תרומה למוסד ציבורי שלא תדווח למערכת הדיגיטלית של רשות המסים לא תזכה את התורם בהטבת מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. מרגע כניסת הרפורמה לתוקף כל קבלה בגין תרומה חייבת להיות דיגיטלית, מדווחת ומזוהה עם מספר תעודת הזהות של התורם. קבלות ידניות או קבלות שתופקנה ממערכות פנימיות לא תוכרנה עוד לצורך זיכוי ממס. באופן זה מתכוונת רשות המסים בין היתר לצמצם את היכולת של גורמים עבריינים להשתמש בתרומות כקרקע להעלמות מס או הלבנות הון.

המחוזי קבע: חברת היהלומים של לבייב תשלם עשרות מיליונים במס
האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, מי שתרם מעל 207 שקל (בשנת 2025) למוסדות ציבוריים שקיבלו אישור מתאים זכאי לזיכוי ממס הכנסה באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה.

עד כה, לטובת הזיכוי ממס היה צריך לשמור את הטפסים המעידים על העברת הכספים ולוודא שלמוסד שתרמת לו יש אישור מרשות המסים בלבד.

בהתאם לכללים החדשים שפורסמו על ידי רשות המסים, החל מינואר ידרשו כל העמותות המחזיקות באישור לדווח על התרומות וביטולי התרומות, באמצעות מערכת התרומות הדיגיטלית של רשות המסים.

הדיווח למערכת התרומות הדיגיטלית יתבצע באופן אוטומטי על ידי תוכנת הפקת הקבלות של העמותה. עמותות המפיקות קבלות באמצעות תוכנה שלא התממשקה למערכת הדיגיטלית, יכולות לדווח על התרומות באמצעות יישום ייעודי באתר רשות המסים.

11 אלף עמותות, 4 מיליארד תרומות

בישראל רשומות כ-11 אלף עמותות עם אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, המאפשר לתורמים שלהם לקבל זיכוי ממס. מתוכן, כ-2,500 בלבד נרשמו עד כה למערכת הדיגיטלית החדשה.

מדי שנה מאושרות על ידי רשות המסים בישראל תרומות בהיקף של כ-4 מיליארד שקל, שהיקף זיכוי המס השנתי בגין עומד על כ-900 עד מיליארד שקל.

על פי נתוני רשות המסים, בשנת 2023 ניתן זיכוי מס בהיקף כ-690 מיליון שקל בגין כ-154 אלף תרומות בסך כ-2 מיליארד שקל שהגיעו מיחידים (תורמים פרטיים) ועוד כ-367 מיליון שקל זיכוי לכ-20 אלף חברות שתרמו מעל 2.3 מיליארד שקל לעמותות וגופים בישראל (לא כולל תיאומי מס לשכירים שתורמים).

קרקע פורייה לעבירות כלכליות

מטרת חובת הדיווח היא לאפשר לרשות המסים לנהל פיקוח יעיל והדוק יותר על כך שכספי התרומות אכן משמשים למטרות שלשמן הוקמה העמותה, למנוע הפקת קבלות על תרומות על ידי גורמים המתחזים לעמותה, ולמנוע מקרים של הפקת קבלות כפולות או פיקטיביות לצורכי הלבנת הון או העלמת מס.

הרשות מתמודדת שנים עם תופעות של הלבנות הון ועבריינות מס בשוק התרומות. בין החקירות שמנוהלות ברשות גם חקירתה של עובדת בענף השמת כוח-אדם, שנעצרה ב-2023 ועל פי החשד, השתמשה בקבלות מזויפות בסכום של למעלה מ-7 מיליון שקל ולקוחותיה זכו בהחזרי מס שלא כדין בסך של כ-2.5 מיליון שקל.

אולם, ברשות מסבירים כי המערכת החדשה לא נועדה רק לטובת המלחמה בהון השחור, אלא מסייעת גם לתורמים למצות את זכויותיהם שכן היא חוסכת להם את הצורך לשמור קבלות נייר על מנת לממש את זכאותם לזיכוי מס בגין התרומות, וכל הקבלות מרוכזות עבור התורם באזור האישי שלו באתר רשות המסים. המידע מעודכן גם במערכות המידע המשמשות לעריכת תיאום מס, ומקלה על מימוש הטבת המס.

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי כהן

עמותה שלא תיערך תהיה בסכנה פיננסית

לדברי מומחי מיסוי, מדובר ברפורמה משמעותית בעולם העמותות והתרומות, והם אף מכנים אותה "דרמטית וחסרת תקדים".

"ממשק התרומות הדיגיטלי הוא מהותי, משנה את כללי המשחק במגזר השלישי ונועד להבטיח שקיפות, בקרה ומניעת הונאות, בדומה למנגנון הדיווח על 'חשבוניות ישראל", מסביר רו"ח ארז אורעד ממשרד מאיר מזרחי וא. רפאל. "לציבור התורמים מדובר בבשורה טובה משום שהם יוכלו לקבל את סכום הזיכויים באופן מידי ונגיש באמצעות שלושה ערוצים: תיאום מס דיגיטלי באינטרנט במהלך השנה, תלושי שכר (אפשרי לעובדי המדינה בלבד ובקרוב לכלל העובדים) דוחות שנתיים והחזרי מס".

לדברי רו"ח אורעד, שהיה מיוזמי ומובילי ממשק התרומות הדיגיטלי, "על אף הזמן הקצר שנותר לעמותות להיערך לשיטת הדיווח החדשה, נראה שעמותות רבות טרם ביצעו את תהליך הרישום המורכב. עבור עמותות שלא יתארגנו בזמן מדובר בסכנת חיים פיננסית. עמותה שתרצה לחדש את תוקף סעיף 46 שבידה, עלולה להיתקל בקשיים אם תרומותיה לא דווחו דיגיטלית. חלון הזמן כמעט נסגר".

עו"ד שגיא גרוס, מרכז תחום עמותות במשרד ברנע ג'פה לנדה, מוסיף כי "מדובר בשינוי מהותי באופן קבלת התרומות והתנהלותן השוטפת. כך למשל, אף שיש כיום עמותות המשתמשות במערכות דיגיטליות לניהול תרומות, לא ברור שכל תוכנה קיימת תוכל להתממשק עם מערכת התרומות החדשה של רשות המסים. על כן, ייתכן כי עמותות רבות יידרשו להיערכות מוקדמת ולתקופת הסתגלות".

עו"ד גרוס מסביר כי "נכון למועד זה, לא צוינו סנקציות ממשיות לעמותות ואלכ"רים שלא יעמדו בהנחיות הדיווח החדשות. עם זאת, רשות המסים הבהירה כי אי-עמידה במתכונת הדיווח הדיגיטלית עלולה להשליך על הזכאות לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. יש לציין כי בשלב זה נראה שאין כוונה שהרפורמה תחול על כלל העמותות והאלכ"רים, אלא רק על אלה המחזיקים באישור לפי סעיף 46 או על עמותות ואלכ"רים המתכוונים להגיש בקשה לקבלת האישור".

עוד כתבות

שליח וולט

וולט וסיבוס נפרדות ברע: "מטעים את הציבור"; "שבענו מההכפשות"

שיתוף-הפעולה מסתיים במסרים מעורבים, לאחר שוולט היא שיזמה את הפרידה מסיבוס ● אחרי ההודעה על סיום החוזה, סיבוס הודיעה כי יצרה שירות תשלומים חדש שיאפשר לעובדים לממש את התקציב היומי שלהם באיזו דרך שיבחרו – וגם דרך וולט ● בתגובה כתבה וולט ללקוחותיה: "כל ניסיון לצייר המשכיות בין וולט לסיבוס הוא שקרי"

יו''ר רכבת ישראל, משה שמעוני / צילום: אילן בשור

יו"ר רכבת ישראל משה שמעוני מונה ליו"ר מקורות

משה שמעוני, המכהן כיו"ר רכבת ישראל מאז 2020, נבחר לעמוד בראש חברת המים הלאומית, לאחר שהוועדה למינויים בכירים פסלה את מועמדותו של היו"ר בפועל אנדריי אוזן ● המינוי מגיע על רקע היערכות אפשרית לתקופת בחירות, שבמהלכה מוטלות מגבלות על מינויים בכירים בחברות ממשלתיות

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

מחירי הקפה והקקאו נפלו, אך לא בסופר - והרווח הנקי של שטראוס טס ב-126%

חברת שטראוס גרופ השכילה לנצל את ירידת מחירי פולי הקקאו והקפה ברבעון הראשון של 2026 ולתרגם אותם לגידול ברווחיות הגולמית - הודות למחירים בסופר שנותרו גבוהים ● בעוד שההכנסות לפי הדוחות הניהוליים נותרו יציבות, שיעור הרווח הגולמי ברבעון קפץ מ-26.1% ל-31.9%

תא''ל אורן גיבר, ראש מנהלת המרכבה והרק''ם / צילום: רומי אדלר - אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

"לא ראינו את האמברגו הגרמני מגיע": הבכיר במערכת הביטחון מסכם 32 שנה

תא"ל במיל' אורן גיבר, שהוביל את פיתוח טנק "ברק" והנגמ"שים המתקדמים במדינה, נפרד ממנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) ● מדובר בגוף הממשלתי האחראי על הפיתוח, הייצור והאספקה של כלי הרק"ם לצה"ל ● בראיון פרישה הוא מדבר על ה"חוצפה החיובית" שקידמה אותו ועל האתגרים שמעצבים את שדה הקרב הבא ● וגם: ההלם ב־7 באוקטובר והפיתוח שסייע באיתור חטופים

אילוסטרציה: Shutterstock

סקר מיוחד של גלובס: מה חושבים הישראלים על שירות באמצעות AI

בימים הקרובים ננתח את המגמות החמות בתחום השירות, ונארח שורה של בכירים שפיצחו את השיטה ● והפעם - סקר ראשון ומסקרן שבוחן כיצר הציבור תופס את השימוש בבינה מלאכותית בתחום ● בשבוע הבא נחשוף את החברות המובילות בשירות בשבע קטגוריות, לפי סקר שנערך בקרב 2,000 משתתפים ● כנס השירות של גלובס ייערך ב-27.5 בתל אביב

מליאת הכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בדרך לבחירות: הח"כים הצביעו על פיזור הכנסת בקריאה טרומית

משבר הגיוס עשוי להוביל להקדמת הבחירות ולפירוק הממשלה, ומליאת הכנסת דנה ב-13 הצעות לפיזור הכנסת • החרדים יתמכו בהצעות כחול לבן והקואליציה לפיזור הכנסת, בניסיון לשלוט בהליך • בין המועדים האפשריים לקיום הבחירות: ספטמבר ואוקטובר

מערכת חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

משרד הביטחון ירכוש מערכות הגנה מהתעשייה האווירית בכמיליארד דולר

בזמן שמערכת הביטחון ממשיכה להיערך לאפשרות של חידוש הלחימה באיראן, התעשייה האווירית הודיעה על עסקה בהיקף של כמיליארד דולר לאספקת מערכות הגנה אווירית למשרד הביטחון ● היקף המכירות של החברה חצה לראשונה את רף 2 מיליארד הדולר ברבעון הראשון של השנה

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

אל על עברה להפסד בעקבות "שאגת הארי" - לראשונה מזה שלוש שנים

חברת התעופה מסכמת את הרבעון הראשון של 2026 עם הפסד של 68.9 מיליון דולר - לראשונה מאז הרבעון הראשון של 2023 ● נכון לסוף אפריל, צבר ההזמנות של אל על עומד על 1.2 מיליארד דולר

מייסד OpenAI סם אלטמן / צילום: ap

הנפקת המאה בדרך: OpenAI נערכת להגשת תשקיף חסוי כבר השבוע

לפי וול סטריט ג'ורנל, ענקית הבינה המלאכותית, המוערכת בשווי של כ-850 מיליארד דולר, עובדת עם גולדמן זאקס ומורגן סטנלי לקראת הנפקה ציבורית שצפויה בספטמבר ● סמנכ"לית הכספים של החברה ציינה כי ייתכן שהם יזדקקו לזמן נוסף

צילומים: Shutterstock, reuters, אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

עד שהממשלה מקדמת חיסכון לנהגים, תוקעים לה מקלות בגלגלים

למשרד התחבורה היה רעיון טוב - אבל יש מתנגדים אינטרסנטיים ● אין אופק למינוי שופטים חדשים ● ובאוצר תזמנו העברת אחריות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל

נתוני המאקרו של המשק הישראלי מספרים סיפור מרשים של הצלחה, עם שווקים שמפגינים חוסן ועמידות יוצאת דופן מול משברים ● אלא שמאחורי החזית המשגשגת מסתתרת מציאות שוחקת: יוקר מחיה מזנק, פקקים אינסופיים ומגמת ירידה מתמדת ברמת החיים ● סדרת הכתבות של גלובס צוללת אל שורש הפרדוקס, בניסיון להבין מדוע העושר הלאומי מסרב לחלחל אל החיים עצמם ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

גל של הנפקות / צילום: Shutterstock

30 מיליארד שקל בדרך לבורסה: החברות הגדולות שמנפיקות, ולמה דווקא עכשיו

עשרות חברות פועלות לנצל את הגאות בשוק המניות המקומי ואת התיאבון של הגופים המוסדיים לסחורה חדשה ● לאחר שבגל ההנפקות הקודם הגיעו לבורסה חברות טכנולוגיה קטנות שרבות מהן קרסו - הפעם מדובר בחברות מבוססות, מתחומי הנדל"ן, הביטחון, המזון והתעשייה ● אילו חברות כבר חשפו את מרכולתן?

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

"אור איתן" לא מספיקה: מערכת הלייזר הקיימת מפספסת את האיום האמיתי

העלויות האדירות של רכישת מיירטים ומשך הזמן לחידוש המלאים מחייבים את ישראל להשקיע במערכת לייזר עוצמתית, שתוכל ליירט טילים ארוכי־טווח ● הפתרון היה כבר בהישג יד, אלא שמאז המדינה נרדמה בשמירה ● טור דעה

משרדי חברת הפינטק INTUIT / צילום: מיכה לובטון

ענקית הפינטק האמריקאית מפטרת אלפי עובדים בעולם, חלקם גם בישראל

אינטואיט, שמעסיקה בישראל כ־500 עובדים מאז רכישת צ'ק מהוד השרון, תפטר כ-3,000 מעובדיה בעולם, עשרות מהם במרכז הפיתוח בישראל ● ברקע הקיצוצים: השפעת מודלי הבינה המלאכותית על תחום הפינטק, לצד העברת חלק מהמשרות להודו

על כמה כסף תצטרכו לדווח בקרוב לרשות המסים?

שנה לאחר רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - מי המוצרים שמחירם ירד משמעותית? וגם: איזו חברה ישראלית עברה להפסד לראשונה מאז תחילת 2023 בגלל מבצע "שאגת הארי"? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

כותרות העיתונים בעולם

כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות בין ישראל ללבנון נכנסות לשלב גורלי, האסטרטגיה שבה איראן השיגה יתרון מול יריבות חזקות ממנה, והמלחים ששילמו את מחיר הקרב על הורמוז ● כותרות העיתונים בעולם

צילום אילוסטרציה: Shutterstock

חוקרים מגלים: מה יכול לעשות לנו טיול שובר שגרה

מסעות נתפסו כטקס חניכה ואירוע מכונן עוד בימי הציידים־לקטים ● כיום, "תיירות טרנספורמטיבית" היא לא רק תחום מחקר תוסס אלא גם מוצר צריכה שמבטיח שינוי עוצמתי ● איך בדיוק הופך הטיול שובר השגרה לזהות חדשה, ולמה כמעט תמיד אנחנו חוזרים להרגלים ישנים רגע אחרי שפרקנו את המזוודה?

מנכ''ל מגדל ביטוח ופיננסים, רונן אגסי, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

מגדל הציגה דוחות חזקים. אז למה המניה נופלת?

ברבעון הראשון של 2026 הציגה מגדל ביטוח רווח כולל של 322 מיליון שקל, קפיצה של 27% לעומת הרבעון המקביל ● המנכ"ל רונן אגסי אופטימי גם להמשך: "יש פוטנציאל מאוד משמעותי ביחס לצמיחה והריבאונד של אחרי המלחמה" ● אז למה המניה יורדת בכ-4%?

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

המחתרת החדשה של חמאס: המפקדים הזוטרים שהפכו לאנשים הכי חזקים בעזה

חיסולו של עז א־דין אל־חדאד הותיר את חמאס ללא מנהיגות דומיננטית ברצועה ● מומחים משרטטים את פרופיל אנשי הצללים שעולים מהשטח - מפקדים אלמונים שחלקם לא מוכרים אפילו לאמ"ן, שמנסים להחזיק יחד את שרידי הארגון תחת לחץ צבאי כבד וחורבן כלכלי חסר תקדים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

צים עברה להפסד בעקבות ירידה בביקושים וזינוק מחירי האנרגיה

צים מסכמת רבעון חלש עם הפסד של 86 מיליון דולר, לאחר ירידה חדה בתעריפי ההובלה ובהיקף הפעילות ● בחברה מזהירים כי הזינוק במחירי הדלק בעקבות הסכסוך במפרץ הפרסי צפוי להשפיע יותר על תוצאות הרבעון השני, אך מצביעים על התאוששות בביקושים ועלייה בתעריפים בשבועות האחרונים